תחקיר רשות השידור: מעורבות יהודה שרף מהסוכנות ועוד קצת על יואב גינאי

מאת  | 7 ביולי 2016
 

יהודה שרף הוא מנהל אזור ישראל של הסוכנות היהודית. תפקיד בכיר מאוד. במרץ 2009 הוא הגיע לישיבת קדם הפקה של רשות השידור. היה חשוב לו שחברה בשם "אליס הפקות" תקבל את הפקת משדר יום העצמאות 2009 של הרשות. החברה שייכת לקובי סיט, מיודענו מתחקיר רשות השידור, שהולך עכשיו לחקירת משטרה. למה החברה הזאת? היא נבחרה במכרז של הסוכנות, הסביר שרף לאנשי רשות השידור ואנחנו ניתן 200 אלף שקלים לשידור הזה כדי שתצויין בו יום הולדתה ה 80 של הסוכנות ואתם תתנו את השאר. בפרוטוקול הישיבה נכתב:

בפתח הישיבה, הובהר ליהודה שרף, כי יש לנו הצעות נוספות האמורות להיבחן, וישיבה זו מתקיימת למרות שזה עדיין לא סופי, זאת על מנת לחסוך זמן במידה ותאושר התקשרות זו.

דבר אחד שכח שרף להגיד לחברים שהבן שלו אייל יעבוד בהפקה הזאת כיד ימינו של סיט. קובי סיט ו"אליס הפקות" קיבלו את ההפקה. היא התחילה לעבוד אפילו מבניין הסוכנות אבל אז בבהילות משהו, הם התבקשו לעזוב.

כשעבדתי על תחקיר רשות השידור, התעסקתי גם עם העניין הזה. זו נראתה לי קצת סטייה מהדרך. קומבינות בסוכנות, מה זה קשור, אבל בכול זאת, כדאי לדעת איך זה התנהל. ביקשתי תגובה מהסוכנות ודיברתי עם יהודה שרף, שבכלל זכר שרשות השידור יזמו את הגעתו וכל הזמן נאמר לי, גם בתגובה לשידור, שהסוכנות עשתה מכרז, שרף לא היה מעורב במכרז וסיט נבחר. והבן של שרף? נו, זה היה רק תפקיד זוטר, בחייאת, עזוב את זה.

הסוכנות הסכימה לשלוח לי את מסמכי המכרז בו זכה סיט. די מדהים.

מסתבר שב 16 באפריל 2016 כתב שרף מכתב לועדת ההתקשרויות של הסוכנות (חודש לפני כן, כזכור, הוא כבר אמר לרשות השידור ש"אליס הפקות" נבחרה על ידי חברת בת של הסוכנות במכרז) ובו הוא כותב כך:

עלותו הכוללת של הפקת המשדר עומדת על כ – 380,000 ₪
100,000 ₪ יועברו מרשות השידור לסוכנות היהודית בגין ההפקה. –
200,000 ₪ גויסו על ידי חברת ההפקות ממקורות שונים וישולמו ישירות לספקים. –
80,000 ₪ מתקציב אזור ישראל.
אודה על אישור התקשרות בגובה 180,000 ₪ תקציב סוכנות+תקציב רשות השידור
מול חברת אליס 14 הפקות, שהיא הגורם המפיק המוסכם על הצדדים לפרויקט.

כלומר, לרשות השידור נאמר שהסוכנות תתן 200 אלף שקלים למשדר. לועדת ההתקשרויות נאמר שהיא תתן 80 אלף שקלים בלבד.

ב – 20.4.2009, ארבעה ימים אחרי שהוא כותב את המכתב הזה, ועדת המכרזים של הסוכנות אכן מתכנסת ומאשרת את מסירת הסכום הזה לחברה של קובי סיט, בה הועסק הבן של יהודה שרף. בפרוטוקול נכתב ששרף השתתף טלפונית בדיון הועדה, לא כחבר, כמשתתף. בפרוטוקול גם נכתב שוב את הדברים הבאים:

הוחלט למסור את העבודה הנ"ל לחברת "אליס "14  הפקות", בסך של 180,000 ש"ח.

מתוך הסך של  180,000 ש"ח המהווה את מלוא ההתקשרות מול אליס הפקות – מימון הסוכנות הנו 80,000  ש"ח והשתתפות רשות השידור – 100,000 ש"ח.

כמה שאלות:

  1. כשהסוכנות אמרה בתגובתה שהחברה של המפיק קובי סיט נבחרה במכרז, היא התכוונה להליך הזה בו שרף בחר אותה ושכנע את הוועדה בלי שום מתחרה אחר לאשר את הבחירה?
  2. איך שרף אומר לרשות השידור שהחברה כבר נבחרה במרץ, כאשר הוועדה מאשרת אותה לדרישתו באפריל 2009?
  3. האם ידעה הסוכנות היהודית שבנו של שרף מועסק בחברה ששרף בחר להיות המפיקה?
  4. איך ניתן להסביר את הסתירה בין הסכומים? לרשות השידור נאמר שהסוכנות נותנת 200 אלף שקלים ולסוכנות נאמר שהיא נותנת 80 אלף שקלים בלבד?
  5. כשהסוכנות אמרה בתגובה ששרף לא היה מעורב במכרז בו נבחרה החברה, זאת נקראת אי מעורבות?

נכון, זה נשמע סכום קטן ומזמן ומה מתעסקים בזה היום, אבל מה שאתם לא יודעים זה שמאז סיט הפך ממש למפיק הטלוויזיה הקבוע של הסוכנות. הוא הפיק עבור רשות השידור עוד 4 משדרי יום העצמאות בסכומים יותר גבוהים, כשכל פעם זה מוסבר בכך שהוא, רק הוא, יודע איכשהו להביא כסף מהסוכנות. הוא אפילו מפיק עבור ערוץ 10 תוכנית בשם "נקודה IL" לה שותפה, לא תאמינו, הסוכנות היהודית. במכרזים של רשות השידור הוא גבר פעם אחר פעם על מפיקים גדולים. כבר ב 2009 הוא גבר על "תוצרת הארץ". גם "תוצרת הארץ" טענו שיהיה להם מימון חיצוני והם יקבלו כ 200 אלף שקלים מעירית באר שבע או עירית אשקלון. העדיפו את סיט והסוכנות.

בסוכנות היהודית נאמר לי ש"הנושא הועבר לטיפול ההנהלה".

ועוד מילה על יואב גינאי

במופע ההצדעה למפיק המוזיקלי יעקב לאמעי, התפקיד הבעייתי שמילא מנהל חטיבת התוכניות ברשות השידור, מקבל ביטוי מיוחד. שמעון פרנס סיפר שזליג רבינוביץ', באמצעות מנהלת לשכתו, שלח אותם להפיק את האירוע לטלוויזיה באמצעות יעקב מנדל. מנדל, סיפר פרנס, התעקש על אותו קובי סיט. כל זה נעשה בלי שגינאי בעניינים בכלל. התחילה ההפקה עם סיט, עוד לא אושרה וצץ משבר. בשלב הזה, יוזם האירוע, אריה לאמעי, אחיו של יעקב לאמעי, כתב מייל נרגש לגינאי. חשוב להביא כמה משפטים מהמייל הזה שנכתב ב 14.9.12:

אני פונה אליך ברגע של מצוקה ומקווה שיהיה בידיך לסייע. כפי שידוע לך, משפחתו של יעקב מנסה מזה זמן לקיים אירוע הפתעה ליעקב, לכבוד יום הולדתו החמישים במתכונת של ערב הוקרה…כבר לפני כחצי שנה, פנינו לאמנים הרבים עימם יעקב עבד וכולם הביעו התלהבות גדולה מהרעיון והסכימו מייד לקחת חלק בערב כזה, בהתנדבות ובאהבה רבה (ההדגשות במקור – ר.ד.)  וציינו כי הם יתייצבו לטובת העניין בכל עת…האמנים, עימם עבד יעקב ויצר במהלך הקריירה שלו, ואשר הביעו הסכמתם ליטול חלק בערב הם: אייל גולן, שרית חדד, ישי לוי, משה פרץ, פבלו רוזנברג, ארקדי דוכין, אבי סינגולדה, דודו אהרון, צביקה פיק, אביהו מדינה, שלומי סרנגה, עופר לוי, מאיה בוסקילה, זהבה בן, ליאור נרקיס, להקת עדן, להקת הפסגות, איזקיס ועוד…לאחר שגיבשנו את רשימת האמנים, חיפשנו מנחה לערב ומייד הגענו למסקנה כי האדם המתאים ביותר הוא שמעון פרנס, לו היכרות רבת שנים עם יעקב (יעקב אף היה המנהל המוסיקלי של התוכנית "בטברנה" משך שלוש עונות). פנינו לשמעון והוא נרתם לעניין באופן מיידי, וכמו כל האמנים הרבים, אמר שישמח מאוד ליטול חלק בערב מוסיקלי כזה, בהתנדבות ובאהבה.

 

ובהמשך שוב:

הדבר הראשון שהיה עלינו לעשות הוא לפנות לאמנים, לקבל את הסכמתם להופעה בתכנית טלוויזיה ולתאם איתם מועד. אכן, כל האמנים שָׁבוּ והביעו את הסכמתם ונרתמו לעניין, בהתנדבות.

 

לאחר תיאום המועד, הודיע לנו יענקל'ה מנדל כי הוא רותם לעניין את קובי סיט כאחראי להיבטים האדמיניסטרטיביים של הערב…לפני כשלושה שבועות, ביקש יענקל'ה כי לא נתחיל בעבודה בפועל עד אשר יינתן אישור לתקציב אותו הוא הגיש לערוץ הראשון.

 

ואז, בתוך כל העשייה ושעה שאנו כבר רואים סוף סוף את הערב הגדול הזה קורם עור וגידים, הודיע לי לפתע יענקל'ה אתמול (יום חמישי) כי הערוץ הראשון הודיע כי לעת עתה התקציב שהתבקש אינו מאושר.

 

אם אכן מדובר בעניין תקציבי, הרי שמבחינתנו, המשפחה, כל רצוננו, מלכתחילה, הוא לקיים ערב צנוע ומכובד ליעקב, כאשר הדגש שלו הוא הבעת הוקרה והערכה מצד האמנים, מההיבט המוסיקלי-אמנותי, על עשורים של יצירה.

האמנים, כמו גם שמעון פרנס, שהם חלק הארי של הערב, ממילא עושים הכל בהתנדבות ובאהבה.

 

יואב, כל שנותר לי לבקש, מטעם המשפחה, הוא שהערוץ יאשר את קיום הערב במועד המתוכנן (9.10.2012), בתקציב שהערוץ יראה לנכון. אנו נתאים את עצמנו לכל דבר.

 

סיט, כזכור, טען שלא ידע שהאמנים מופיעים בהתנדבות. נו, שוין. מה גינאי עושה עם המייל הזה? הוא לוחש בסוד ללאמעי שיפנה למפיקה בשם חגית פרבר, שלא יגיד לה שהוא הפנה ושהיא תוכל לעשות את זה בתקציב שפוי. פרבר, כפי שסיפרה ב"מקור", אכן מבקשת 40 אלף שקלים עבור צילום ועריכת המופע, כך שיחד עם התשלום לאולם, עיבודים מוזיקליים, חזרות, זה אמור לעלות לערוץ הראשון 100 אלף שקלים ועוד יישאר רווח של 20 אלף שקלים לפרבר. גינאי אמור לדעת את זה. הוא הרי הפנה לפרבר. אלא שפה קורית תפנית. לפתע פתאום, ההפקה של סיט ומנדל חוזרת לתמונה. יואב גינאי, אותו יואב גינאי, מבקש מועדת ההתקשרויות להתכנס באופן "בהול" (כך כתוב בבקשה) ושם מאושרת מיד ההחלטה לתת להפקה של סיט 410 אלף שקלים (!) לאותה הפקה ממש. בהצעה התקציבית של סיט כתוב שהאמנים יקבלו 80 אלף שקלים והמנחה עוד 2,000 שקלים על הנחיה ועל תפקידים אחרים שביצע פרנס, אולי עוד כסף. כמה שאלות:

  1. גינאי הרי יודע שפרבר יכולה לעשות את זה ברבע מחיר, למה הוא מביא לאישור הועדה הצעה כל כך יקרה?
  2. גינאי הרי קיבל מייל בו נכתב 5 פעמים שכולם בהתנדבות, האמנים, המנחה, כולם. איך הוא מאשר מביא לאישור הצעה שמבוססת על תקציב שיקרי כזה?
  3. גינאי נוכח באירוע בו אומר מעל הבמה יעקב מנדל שכל האמנים מופיעים בהתנדבות. איך הוא נותן לשלם את הכסף לסיט?
  4. גינאי שומע לאחר מכן על הרמאות התקציבית, אבל סיט העיד שמעולם לא ביקשו ממנו את הכסף חזרה. למה גינאי מוכן לשרת את כל האינטרסים הזרים הללו? מה יוצא לו מזה?

גינאי מסר בתגובה:

סמכויותיי כמנהל התוכניות הם בנושא תוכן  המישדר ואיכות משתתפיו. ההתייחסות בהתקשרויות רשות השידור היא להצעה המוגשת ע"י  מפיק המישדר בלבד  וסיכומיו  אל מול האמנים בהפקה.  הסעיפים התקציביים בכל חוזה מועברים לבדיקה מדוקדקת  המתבצעת ע"י  המחלקה הכלכלית הבוחנת ומאשרת כל סעיף וסעיף אל מול  המפיק עצמו בישיבת משא ומתן עימו.   ההסכם עובר אישור גם ע" י ועדת 250000 ש"ח בראשות סמנכל הכספים. בנוסף לכך נבחנת התאמת ההסכם להפקה בשטח ע"י מפיק אחראי מטעם הרשות וע"י דו"ח של רואה חשבון המוגש לאנשי הכספים בתום ההפקה.

תגובות

תגובות

20 תגובות על “תחקיר רשות השידור: מעורבות יהודה שרף מהסוכנות ועוד קצת על יואב גינאי

  1. מאיר גבע

    יד רוחצת יד רוחצת יד…לבסוף כל הידיים מזוהמות!

  2. אמנון , עו"ד מתמחה

    הכי חשוב שזה הולך לחקירת משטרה והלוואי ויעלו על כל הגנבים האלה שלקחו כסף לכיסם, שיחזירו הכל בריבית דריבית + כמה שנים בכלא בגין סעיף "גניבה בידי מורשה" שהעונש על כך – 7 שנות מאסר!

  3. יגאל

    נראה לי יואב גינאי בסדר. הוא מנהל תוכן לא אחראי על הכסף.

  4. שושנה

    ….כי מאפריקה כבר יצאה הצעקה :"זעקי ארץ אהובה!"

  5. לאה

    רביב , כל הכבוד על העבודה המדהימה והאומץ.

  6. אברהם

    לי נראה שיואב גינאי בכלל לא עונה לעניין בתגובתו.

  7. זה משנה

    השנה שמופיעה במייל הראשון מאפריל איננה נכונה. כדאי לתקן.

  8. רוזנר

    דרוקר, תקן מהר טעות דפוס לפני שיגידו שכל הסמולנים שקרנים:

    "מסתבר שב 16 באפריל 2016 כתב שרף מכתב.." (צריך להיות כמובן 16 באפריל 2009)

  9. משה

    רביב
    עדיין לא איימו עליך?
    אתה חושף את כל המושחתים.
    כל הכבוד

  10. תמר

    דרוקר יישר כוח
    מחכה ב ק ב י ע ו ת לתוכניותיך בערוץ 10 .
    יודעת בוודאות שזה לא פשוט לצאת כנגד מושחתים.

  11. הדס

    רביב
    נדמה לי שאין לך מושג כמה הפעילות שלך מוערכת ויקרה לכל כך הרבה אנשים פה במדינה.
    רוצה מאוד לחזק את ידך.
    אתה שליח ציבור אמיתי שעושה באמת עבודת קודש עיתונאית ולא כמליצה.

  12. רומי

    רביב,בכנות אין כמוך,
    אוי לנו אלמלא היית.
    שאפו.

  13. רון קציר

    לא מאמין שמשטרת ישראל תחקור.. כל ראשיה עושי דברו של הסוציופאט טזוגתו שלהם קשר עם יעקב מנדל וכל המושחתים הללו. וגם אם תחקור תודיעה שאין ענין לציבור!!?

  14. אורי

    עוד תחקיר ועוד חשיפה. יפה. שאפו.
    אתה עושה עבודה נהדרת. אין ספק בכלל.
    כל הכבוד.
    אבל מתי כבר תעשה את התחקיר הכי חשוב של חייך שאתה אפילו לא משער את חשיבותו:
    איך ולמה כל החשיפות והראיות והעדויות שמצטברות על ידך ועל ידי אנשים מתוך ארגונים שונים, על ידי חושפי שחיתויות אמיצים, לא מקבלים ביטוי פלילי או לפחות חקירתי אצל כל אוכפי החוק כמו משטרה, מבקר מדינה, פרקליטות, מח"ש, רשות לניירות ערך, התביעה הכללית, רשות המיסים, היועץ המשפטי למשטרה, הפרקליט הראשי, ואפילו הפיקוח על הבנקים ?
    יש יד מכוונת לכל הענין הזה. זה נראה מופרך . זה נראה מעבר לכל דמיון. זה נראה כאילו מפרקים את המדינה.
    אבל אם לא יחקרו ויטפלו אכן המדינה תתפרק.
    הביטוי לכך הוא משבר אמון חריף שיש כבר בין האזרחים לבין המוסדות האוכפים. לא נשאר הרבה וההתפרקות הגדולה תגיע.
    קצה הקרחון של הביטוי שלה הוא זיוף הבחירות, והצבת אנשי קש בעמדות מפתח של מוסדות וגורמים שונים אינטרסנטיים.
    זה כבר קורה.
    כשאין אמון, קל לגייס סייענים ומשתפי פעולה להמשיך במעשי השחיתות ואי אכיפה. כי אין כבר כבוד שרוחשים למוסדות האלה. וגם אין הרתעה.
    אנא ממך, נסה לראות את התמונה הגדולה. אל תחמיץ אותה.
    עוד חשיפה ועוד תחקיר זה יפה, זה מרשים, זה נכון, אבל לא מתקדם לשום מקום.
    נסה לבנות רשת של קשרים ואינטרסים כמו שרשות המיסים בונה לגילוי קשרי משפחה או כמו שתוכנת עץ משפחה עושה, וככה תוכל לראות שיש יד מכוונת אין כאן אקראיות.
    טפח מזה נתגלה במשפטם של קובי גור ויורם קירש שדאגו למינוי סנג'ר שלהם כנציב מס הכנסה.
    יש עוד הרבה כאלה.

  15. נפתלי אורנר

    אם כל "שומרי הסף" היו נאמנים לתפקידם כעיתונאי רביב דרוקר פרצופה של המדינה היה שונה. לצערי, מדובר בחבורת אנשים נעדרי אומץ לב אזרחי וציבורי. כה חבל. בשל כך אנו נהפכים לרפובליקת בננות
    נפתלי

  16. אנונימית

    יש עוד מה לחקור בהקשר של יהודה שרף. ברמה האישית וברמה הניהולית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.