לשחרר את קצב

מאת  | 11 ביולי 2016
 

אני בעד שיחרור משה קצב מהכלא. הנה אמרתי את זה. אפילו בפני עצמי קשה לי להודות בזה. אני עוקב אחרי פיתולי הסאגה הבלתי נגמרת הזאת ורוצה – שאלוהים יסלח לי – שישחררו אותו. תנו לי שנייה להסביר למה זו עמדה מפתיעה. אני די משוכנע שבמידה וקצב עושה את רשימת העיתונאים שהוא הכי מתעב בעולם, אני בחמישייה הראשונה. אני, כמובן, גאה בכך מאוד וחושב שהרווחתי ביושר את המעמד. ב – 2006 עזרתי לארגן את הפגישה הראשונה בין אורלי רביבו, עובדת בית הנשיא והראשונה שפוצצה את הפרשה לח"כ שלי יחימוביץ'. אף פעם לפני כן או לאחר מכן, לא מילאתי תפקיד כל כך פעיל בתוך פרשה מתגלגלת. הרגשתי אז שחוסר צדק מזעזע עומד להתבצע בסיפור הזה ושקצב עוד ייצא ממנו נקי. היישר מהפגישה ההיא, יחימוביץ' באה לאולפן חדשות 10 ואמרה לראשונה שקצב יגמור בכלא כי הוא אנס. שלא תבינו אותי לא נכון, אין לי ספקות לגבי הכרעת הדין בעניינו ואני חושב שקורבנותיו חיות עד היום את הפצעים שהוא גרם להם. זה נוכח בחיים של רביבו והלינץ' האינטרנטי שבוצע בא' ממשרד התחבורה, אודליה כרמון, מכאיב לה גם היום. למה, אם כן, אני רוצה בשיחרורו? חמלה. האיש נענש בצדק, הוא עבריין מין והוא קיבל את הגרוע בעונשים. הוא כבר לא יוכל להתהלך בפומבי כאחד האדם, הוא לא יהיה אורח מקובל באולפני טלוויזיה ולא יכהן בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות. חייו במידה רבה נגמרו. עכשיו זו כבר הדריכה הזאת עם העקב על הראש והירייה הנוספת כדי לוודא הריגה. חוץ מזה, ההלכה שאדם לא יכול לקבל הקלה של שליש בעונשו, אלא אם יודה בעבירה בה הורשע, היא פשוט הלכה שלא יכולה לעמוד. אם זה לא היה משה קצב, כולנו יודעים שאסיר  אחר כבר היה בחוץ.

 

קצב הוא רק דוגמא אחת למשהו רחב יותר. לא די לנו בהעמדתו לדין של אדם, בזריקתו ממעמד גבוה למעמד נמוך, בירידתו מנכסיו, באיבוד חבריו, אפילו כניסתו לכלא לא מספיקה לנו. אנחנו רוצים דם. רק בשבוע שעבר היה אפשר לראות את זה ביחס שקיבל נוחי דנקנר. גם דנקנר ראוי לכל הביקורת שספג, גם על דנקנר עשינו תחקירים וכתבנו מאמרים, אבל עכשיו כשהוא כבר חלש, מוכרים את ביתו, הרשיעו אותו בעבירה פלילית, הוא איבד את האימפריה שלו, נתניהו כבר בטח לא מחזיר טלפונים ויש סיכוי לא רע שייאלץ לבלות חודשים, אם לא שנים בכלא, מה הטעם עכשיו להמשיך ולכתוש אותו?

ראיתי את זה קורה גם עם קרוב משפחתו, דני דנקנר. מישהו לא הסתפק בכל הגזירות שנחתו עליו והתעקש שהוא יגיע לבימ"ש עם בגדים כתומים. עוד קצת השפלה, למה לא.

 

אותה תופעה קורית עם אהוד אולמרט. עשיתי על אולמרט יותר תחקירים משעשיתי על נתניהו. אולמרט לא החליף איתי מילה תשע שנים, אבל עכשיו הוא בכלא, ראש הממשלה הראשון אי פעם שהגיע למקום הזה, הוא הושפל, נדרס, לא יחזור לעולם לפוליטיקה, מקסימום לעסקים שרחוקים מעין הציבור, כל ההתעסקות הזאת במי בדיוק ביקר אותו ובאיזה כובע הוא עשה את זה, מרגישה לי כמו צימאון לדם. יניב קובוביץ' דיווח ב"הארץ" שיש מכונת כושר שהוכנסה לאגף במעשיהו בו נמצא אולמרט. כל אחד מורשה לרוץ על המכונה 45 דקות. באחת הפעמים אולמרט רץ את הזמן המותר ורצה להמשיך כי אף אחד אחר לא היה שם. הורידו אותו. למה? ככה. כי אלו החוקים. אחר כך מישהו גם טרח להדליף את זה.

התיקון השמיני לחוקה האמריקנית אוסר על ענישה "אכזרית". בין כל הזכויות שראשי האומה האמריקנית (והאנגלים לפניהם) מצאו לנכון לבצר זו הזכות להיענש באופן 'לא אכזרי'. אני הייתי מוסיף לכך פרשנות אחת – בואו נהיה קשוחים איתם כשהם מחזיקים הרבה כוח ביד ונמצא בעצמנו קצת יותר חמלה, כשכבר אין להם כוח בכלל.

המאמר התפרסם ב"הארץ"

תגובות

תגובות

28 תגובות על “לשחרר את קצב

  1. עמית

    ההודאה במעשה שלו היא לא רק עניין משפטי. הודאה שלו תסיר חלק מהלחץ והכאב של המתלוננות ששמן הוכפש, שאוימו, שחייהן נהרסו. הוא מסרב להקל עליהן מתוך גאווה ואנוכיות ולכן לא ראוי שעונשו יקוצר, הוא ממשיך לפגוע בהן.

  2. ברקת

    תמיד הערכתי את האומץ והיושרה שלך. גם עכשיו.

  3. יעל

    עכשיו שקראתי את מאמרך הבנתי יותר טוב למה הכותרת…ולא, לא מגיע לאיש שיחרור עד שלא ישחרר את הנפגעות דרך בקשת סליחה ומחילה.

  4. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    לא, הוא לא בכלא עדיין בגלל שהוא משה קצב אלא בגלל שהוא גם מאחורי הסורגים ממשיך להשליט טרור בחיי קורבנותיו ומסרב להודות ולהתחרט כדי שיום יבוא והוא יוכל לשכנע ציבור חובב קונספירציות שהוא היה חף מפשע כל הזמן הזה.

  5. עמית

    רביב,
    אני מסכים איתך שמשך המאסר הוא לא הפקטור החשוב, אלא ההשלכות של ההרשעה. אבל לדעתי זה ממש לא העניין המרכזי כאן. הודאה בפשע וחרטה הן עקרוניות ואולי אפילו מהותיות לקורבנות. אין שום סיבה שהמדינה, כגוף שמייצג אותן – תבוא מילימטר אחד לקראת אנס, יהיה מי שיהיה, אלא אם הוא יביע חרטה מינימלית על הפשעים המחרידים שלו.

  6. משיינו

    למרות הכתבה שלך,לא לשחרר את קצב בשום פנים ואופן. לו זה היה בידי קצב היה מקבל עוד 10 שנים נוספות בכלא

  7. אנונימית

    ירד מנכסיו ? הפנסיה הענקית ממשיכה להיכנס לחשבונו כל ראשון בחודש .
    עורכי הדין שלו עשו עליו קופה יפה וכנראה החסכונות הלכו .
    המאסר המירבי על אונס הוא 16 שנים בכלא כך שהשופטים חמלו עליו יתר על המידה לאדם במעמדו
    שבמשך שנים ניצל את כוחו ואונו עוד בתחילת דרכו כראש מועצה.
    חבל שכל יתר הנשים שנפגעו ממנו לא היו מספיק אמיצות להתלונן.
    שישב בכלא עד תום תקופת העונש שנגזר עליו.
    חמלה אין לי עליו ועל עבריינים כמוהו.

  8. ענת לוי

    ממש לא. ואין פה לרקוד על הדם. איפה היתה החמלה שלו בשעה שאנס ופגע והשפיל נשים. הרי הוא נודה על האמת. אם הןא לא היה קצב אלא אנס מן השורה שאנס וניצל מרות ולא היה מתחרט על מעשיו לא היית כותב את הפוסט הזה ולא היית חושהץב שמגיעה לו חמלה. ואתה יודע מה? בגלל שהיה נבחר ציבור ובגלל שהיה נשיא , עונשו צריך להיות חמור פי כמה. ולא, שום חמלה. ושום חמחה לאף נבחר ציבור שניצל את מעמדו וגנב ואנס ומעל ו…נתפס.

  9. נתי

    האמת, צודק,
    חוץ מאשר התיקון השמיני נגד אכזריות בארה"ב.
    סתם נזכרתי באחד פולארד, צודק.
    רחמנים בני רחמנים…

  10. חפץ חיים

    ושוב, קראתי את המאמר בעיתון ונכנס להגיב.
    גם אני חושב שיש לשחרר את משה קצב.
    האיש עשה מעשים איומים. ניצל את מעמדו הציבורי ואת תפקיד הנשיא להשגת הנאות שלא היה זכאי להם.
    אני מאמין ויודע שמה שקצב נאשם והורשע, אכן קרה.
    באותה תקופה עבדתי בתפקיד שהאחות של המזכירה שלי , הייתה חברה קרובה מאוד של אורלי רביבו , וקיבלתי כמעט ממקור ראשון את הפרטים.
    יחד עם זאת, האיש נענש עונש קשה ומספיק.
    האיש הודח מתפקיד נשיא המדינה ולא סיים את הקדנציה של 7 שנים, עבר משפט ויושב כבר כמעט 5 שנים בכלא.
    העונש הכבד יותר הוא מה יזכור הציבור וההיסטוריה את האיש הזה.
    הוא ייזכר לנצח כנשיא שהודח עקב מעשי אונס, האיש ייזכר לנצח ועוד שנים רבות כנשיא שהורשע באונס וישב בכלא.
    מעבר לכך, אף אחד לא יזכור משהוא אחר על האיש הזה.
    זה גם מתווסף לעונש הקשה שכבר חטף.
    נוכח זאת שהאיש נענש מספיק, יש צורך לשחררו.

  11. עומר

    אתה אומר שאין מה להתאכזר לקצב ואולמרט כי הם כבר מוכתמים ולא יחזרו לעשייה ציבורית ושזה מספיק. אתה מפספס את מקרה אריה דרעי שחזר יופי יופי לפוליטיקה כי, רביב, בפוליטיקה הישראלית אין בושה.

  12. דני

    ראוי לדייק, כי לא רק אלוהים נמצא בפרטים הקטנים: אין מדובר באיזו הלכה קטנונית שמי שלא הודה לא יקוצר עונשו. החוק קובע כי מי שהורשע בעבירות מין לא יקוצר מאסרו אלא אם עבר שיקום בבית הכלא. כדי שתיקבע לאסיר תוכנית שיקום עליו על הפחות לקחת אחריות על מעשיו. אלמלא היה מדובר בנשיא לשעבר לא הייתה עולה לרגע השאלה אם יש אפילו לשקול מקום לשחרור מוקדם – להיפך, שחרורו בניגוד מוחלט לדין היה מהווה מקרה קיצוני של איפה ואיפה. מה לגבי אדריאן שוורץ, שלא הוצא אפילו לחופשות כי לא הודה באונס שביצע? גם עליו יש לחמול?
    גם לגופו של עניין, מעבר לשאלה מהו עונש ראוי על עבירות מין (אם כבר מדברים על ארה"ב לרוב הרף הענישתי שם גבוה הרבה יותר מבישראל), יש הגיון רב בדרישה שכדי שעבריין מין יעבור שיקום כתנאי לכך שיישקל המשך מאסרו, קל וחומר כאשר מדובר בעבריין מין סידרתי כקצב. ההנחה כאן שלא יחזור לסורו היא הימור די תמוהה – מדובר באדם שמיבחנתו לא ביצע שום דבר רע, למה שלא יחזור לסורו? רק בגלל שהוא כבר לא נשיא? רק נשיאים אונסים את הקרובים להם?
    ומה בעצם לגבי חגי עמיר? למה עליו לא לחמול? הרי מה הסיכוי שיחזור להיות ראש ממשלה שמאלני שהוא ירצה לרצוח?
    בכנות, אני באמת תוהה מה מביא את רביב דרוקר לעמדה התמוהה הזו. התחושה שלי היא שזו בעיקר תחושת אחריות לגורלו, אם לא נטייה של מי שנוטה להתחכך בפוליטקאים לראות בהם בני אדם, ולשכוח שכולנו בני אדם לא פחות ולא יותר, מהפושע הנאצי לאמא תרזה. חמלה מגיעה למי שלכל הפחות הביע חרטה על מעשיו, מי שממשיך לראות בעצמו מורם מעם וממשיך לזלזל באחרים ראוי לו לשאת בעונשו עד תומו

  13. אשר

    רביב דרוקר הוא העיתונאי המוערך ביותר בקרב הציבור, אין ספק בכך. עם זאת, הוא מהלך אימים על אנשים חזקים בעלי השפעה וקשרים.
    ברוסיה של פוטין הוא היה מחוסל מזמן ללא עכבות וטביעות אצבע, אני חושש שנחישותו ואומץ ליבו יהיו בעוכריו גם במדינת ישראל המושחתת.
    לא יכול לשים את האצבע ולקבוע מי ומתי ינסה מישהו להתנכל לו, אבל אני בתחושה שיום יבוא ויבולע לו.
    שמור על עצמך ידידי דרוקר, עשה את עבודתך המבורכת תוך שמירה על בטחונך האישי.

  14. דביר

    אין שום מקום לחמלה, בהנאדם נשיא שאנס וניצל את כוחו. העונש אכזרי? כך גם העבירות שהוא ביצע.

  15. אריקו

    אין לי סימפטיה לקצב.
    הייתה לי קצת סימפטיה אליו לפני שהיה נשיא.
    הוא התמודד נגד שמעון פרס והצליח.
    עם כל הכבוד לשמעון פרס, ויש לי הרבה כבוד אליו, אז, באותו יום, שמחתי לאידו של פרס.
    היום – כבר לא, ממש לא.
    אני חושב שקצב הוא נבל, ואני חושב שפרס היה נשיא מצויין.
    כן לשחרור מוקדם? לא לשחרור מוקדם?
    בגדול, אני נגד שחרור מוקדם
    מה כן?
    רביב – אתה כותב יפה, ברור ולעניין.

  16. י. פורת

    יכול להיות שהוא נענש מספיק, אבל מי שראה את הכבוד שעושים לו בחופשותיו יודע שעולמו ממש לא נהרס, לפחות לא בסביבתו הקרובה.

  17. מתן

    הרשעתו של קצב מפוקפקת ביותר ונשענת על אפס ראיות. וכמובן שאני מסכים לכך שיש גבול עד כמה ניתן לרקוד על דמו של משה קצב.

  18. מתן

    יש לשחררו באופן מיידי, בלי להיכנע לדרישת האספסוף הרוצה לכפות עליו מתן הודאה שיקרית. נתנו לאספסוף להשפיע על תוצאות המשפט, ויש לומר לאותו אספסוף – עד כאן!.

  19. רוני

    אני נוטה שלא להסכים איתך ידידי.

    אני חושב שמעבר לחמלה ולרגשות האחרים שצפים מדובר כאן במודל לחיקוי וככזה יש לו עמדת השפעה על המונים.

    עצם פשיעתו וההתנהלות שלאחר מכן (גם חוסר ההודאה וההתנצלות. ואגב, מי קבע שצריך להודות בשביל להתנצל?) מהווים דוגמה לא טובה לחיקוי. והרי שאם בארזים נפלה שלהבת מה יגידו אזובי, אז למה שעוד אנשים לא יתנהגו כמוהו?

    אני חושב שאם הבן אדם לא היווה מודל לחיקוי, העונש צריך להיות כזה שיבהיר שהמעשים האלה בזויים.

    ואם כבר חמלה, לדעתי לא אנחנו צריכים לחמול לו וגם לא נשיא המדינה, אלא הנשים בהן הוא פגע ולכן, אם הייתי יכול הייתי מציב בוועדת השחרורים אותן. אם אלה החליטו למחול, בבקשה שייצא לחופשי, אחרת, שירצה את העונש עד סופו.

  20. ם

    הוכח שקצב מניאק גדול שהפך את הלשכה שלו ואת המשאבים שקיבל לצורך עבודה ציבורית לבית זונות.
    שיחשוב טוב על מה שהוא עשה ואם הוא עוד לא מבין מה רע בזה ולא מתחרט אז שימשיך לשבת עוד שנתיים אולי בסוף הוא יבין.
    הוכח במשפט שבאופן שיטתי הוא העסיק פקידות בלשכה שלו וקידם או העניש אותן רק על בסיס הביצועים המיניים שלהן.

    אבל האם באמת הוא אנס? או שהורשע רק כי עשה צחוק מהשופטים ומהיועץ המשפטי?
    האם באמת היה אונס באמצעות כח פיסי או סחיטה באיומים כמו שהמחוקק והאדם הסביר מתכוון ומגדיר כשהוא מדבר על העבירה? או שהיו ״רק״ ״עיסקאות״ וניצול לרעה של המשרה הציבורית שלו?
    האם אונס זו עבירה שרק בדיעבד הקורבן מגלה שהיא נפגעהממנה?
    כמו מישהו שחוזר הביתה ומגלה בדיעבד שכייסו אותו וחסר לו כסף בארנק?
    אם אכן היה אונס איך אישה בוגרת שפויה ואחראית למעשיה שעברה אונס עולה פעם שנייה ושלישית ורביעית לחדר במלון של האנס? או לאוטו שלו?
    למה הנאנסות לא הולכות מייד למשטרה בזמן אמת להגיש תלונה והיה צריך לדוג אותן וליזום פנייה בשביל שיתלוננו?

  21. איתן

    רביב, כתבת "התיקון השמיני לחוקה האמריקנית אוסר על ענישה "אכזרית". " אתה צוחק? בארצות הברית ה"נאורה" על עברות מינוריות מקבלים עשרות שנים בכלא. ילדים שהתנסו בעישון גראס קיבלו 10 שנים, גנב בגד מחנות קיבל אותו דבר, נערים שהפריעו בבית הספר התיכון נשלחו לכלא!!. על מה אתה מדבר? ארצות הברית היא מדינת עולם שלישית בהרבה מובנים כולל נושא הענישה והכליאה.

  22. גיא

    בוא אני אסביר לך למה אתה טועה בכל המקרים שציינת:
    קצב ימשיך להתעמר בקורבנותיו גם מחוץ לכלא. עורכי דינו והיחצ"נים שלו עושים את זה גם היום. אני לא מאמין שיש ערוץ תקשורת אחד שלא יקפוץ על המשימה לראיין אותו ולתת לו במה. לא "ידיעות אחרונות", כפי שסימה קדמון טוענת, ולא ערוץ 10 שלך. אתם מתים על סקופים, ואין סיכוי שאתם תתנו לדבר הזה להתחמק מתחת לרדאר שלכם – בדיוק כפי שאתם עטים על האסיר לשעבר אריה דרעי.

    שני הדנקנרים, נוחי ודני, הם מושחתים ומשחיתים – וככל אסיר הם צריכים להגיע לכלא ולהתנהג בהתאם. המדים הכתומים הם דרישה מכל אסיר (וד"א – לקצב דווקא ויתרו על המדים הכתומים בחצי השנה הראשונה, כדי "לא לפגוע בכבודו" – מה שלא עושים עבור אף אסיר אחר). קצב גרם לכמה נשים סבל רב, אך זה עוד כלום לעומת נוחי דנקנר, שגרם בתאוות הבצע שלו נזק למיליוני אנשים חלשים – בפנסיות, בחשבונות הטלפון שלהם, בסופרמרקטים שלו. בינתיים, ה"מסכן" הזה חי חיי נוחות נפלאים, בניו ומשפחתו חיים בדירות פאר, הוא נוהג במכוניות פאר וטס בכל העולם, כאילו כלום.

    אז לא – קצב צריך להיות בכלא עד סוף תקופת המאסר שקצבו לו השופטים. אחרת אין טעם לכל פסקי הדין האלה. או לחלופין, שיחליטו אוטומטית שמורידים שליש לכולם, גם לאלה שלא מתחרטים, לא מודים בפשע שלהם ולא מוכנים לעבור שיקום – ושהשופטים יכתבו את זה בפסק הדין במפורש. אתה טועה בכך שכל האסירים מקבלים שליש באופן אוטומטי. אם זה היה המצב, לא היה טעם בוועדת השחרורים הזו. אבל בשביל קצב, פתאום הרשות לשיקום האסיר מוכנה לתת שיקום 5 כוכבים בבית – משהו שלא נעשה מעולם עם אף אסיר. מבחן בוזגלו יקרוס אם הדבר הזה יקרה. וחבל שאתה לא מבין את זה.

  23. איריס

    מנסה להבין את ההגיון מאחורי ההגיון.
    לעמדתך, אדם שנמצא במיץ של המיץ של הזבל אין מה לטרוח ולשחרר אותו שחרור מוקדם, כי ממילא הגיע מחיים של עבריינות ופשע ומה כבר יכול להיות שונה בכלא מהחיים ה"אמיתיים" שלו, בטח לא הסיכויים להשתקם.
    לעומת זאת, אדם שהיה בדובדבן של הקצפת, שהיו לו כל האמצעים לבנות את עצמו כאדם ראוי ואפילו לתרום לחברה יותר מכל אדם "פשוט", אדם כזה ראוי לשחרור מוקדם ו"שיקום", כיוון שהמעמסה הנפשית והנפילה גדולות מנשוא.
    מה שבעצם אומר שהמעמד העליון תמיד ישאר שם והאנשים שחיים ברמת חיים בינונית ומטה ראויים להשאר שם מבחינת החברה (זאת אומרת, אם היו אחראים מספיק ולא פשעו, יוכלו לנסות להגיע למעלה).

    קשה לי עם זה. קשה לי בעיקר בגלל תקדים דרעי והעובדה שהעבריין המורשע הזה, עם קלון, חזר למשרד הפנים וזה מראה על הערכים של החברה המתפוררת שלנו. בשנים האחרונות יש והיו לא מעט שכמותו באותו המצב ונראה שהרצון "לשקם" חזק מהערכים והשיוויון של כולם בפני המקובל

  24. איש

    למה הוא לא מודה
    לשמר את תיאוריית האני זכאי והשופט טעה
    כל השאר בבל"ט

  25. הדר מלאך

    אני ממש, אבל ממש לא מצליחה להבין אותך. האיש נשפט לשבע שנים- לא לפחות. שחרור מוקדם הוא פריבילגיה שמוענקת בתנאים מסוימים שהוא לא עומד בהם. לרצות שהוא לא יקבל את הפריבילגיה הזו זה "לרצות את הדם"? בחיי שאני לא מצליחה להבין. ומה שאתה טוען- שגם ככה החיים שלו נגמרו- זו הנחת סלב. כי אם הוא היה בוזגלו את במילא לא היו שררה ויוקרה שנלקחו ממנו- ומכאן שאנשים כמוהו שמשתמשים בכח שלהם לביוע פשעים לכאורה נענשים יותר מאנשים אחרים גם ככה, ולכן פחות משנה (בהתאם למה שאתה כותב) שישחררו אותם מוקדם יותר מהכלא.

    וכל זה עוד לפני הדוגמה של דרעי ומה שהוא עולל למתלוננות- שיוכל לשוב ולעולל לאחר שיצא מהכלא.

    אם אני לא טועה, על אתי אלון לא כתבת דברים דומים? במקרה שלה אני בתחושה שיותר מהכל זו אכן נקמה.

  26. צבי

    כתבת יפה מאד ואני מסכים איתך. יישר כוחך!

  27. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    אתה חומל עליו? אתה?

  28. קורל

    רביב דרוקר. עברו כמעט חודשיים מהיום בו כתבת את הפוסט הזה. משה קצב נשאר בכלא. מעולה.
    לאיש הזה מגיע שירקב בכלא עד יומו האחרון. אני לא אשכח את מסיבת העיתונאים שהוא כינס ובה
    הוא האשים את התקשורת ברדיפה אחריו, ובהחפשה של השם הטוב שלו.

    קשה לי להבין איך אתה היית מסוגל לכתוב שאתה בעד השחרור של קצב. בנוסף, כולך מלא רחמים
    על שאר הפוליטיקאים שנשלחו לכלא בגלל מעשיהם הטובים. כמו אולמרט למשל. אתה גם מלא חמלה
    על טייקונים שעשו תספורת לכל עם ישראל ותקעו בלי שום בושה ובלי שום נקיפת מצפון את המערכות
    הבנקאיות והפיננסיות של המדינה עם הלוואות ענק שלעולם לא יוחזרו. מי לדעתך ישלם את המחיר של
    כל זה? האמן לי שמי שישלם את החשבון הזה בסופו של דבר הם אתה, אני, ושאר אזרחי המדינה.
    הזכרת בפוסט את נוחי דנקנר ואת בן דודו. חבל שאתה לא כותב קצת על האדון יצחק תשובה. אלוף
    התספורות שקיבל על זה פרס מהמדינה שלנו בצורת מתווה הגז. בושה לנו שככה מתנהלת המדינה.

    לסיכום. אני עדיין מקווה שתחזור להיות אותו רביב דרוקר שמאוד אהבנו להקשיב לו בתוכנית "המקור".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.