מי יפסיק את הטירוף של הקמפיין להחזרת גופות החיילים?

מאת  | 18 ביולי 2016
 

משפחתו של החייל אורון שאול ז"ל תבעה מנציבות שירות בתי הסוהר לא לאפשר לאסירים הביטחוניים לצפות במשחקי היורו. העיתונים מרחו כותרת גדולה. משפחת שאול עתרה לבג"צ לא לאפשר לאסירים לצפות בגמר היורו. ברדיו שודר מבזק ובערוצי הטלוויזיה סוקר גורל העתירה. המשפחה גם חסמה או ניסתה לחסום את הביקורים של משפחות האסירים לכלא נפחא והיא איימה לחסום את המעבר של משאיות לעזה. ווינט נתנו תמונה יפה. משפחתו של החייל הדר גולדין ז"ל יצאה נגד ההסכם עם טורקיה ודרשה לבטל אותו, עד שתוחזר גופת בנה. התקשורת שידרה את הויכוח הציבורי, כאילו מדובר בביקורת מוצדקת. אני מוכן להתערב שרוב מוחלט של אנשי התקשורת הבינו שמדובר בדרישה בלתי סבירה בעליל. אף אחד לא העז להגיד – לא, אנחנו לא ניטול חלק בטירוף הזה. מספיק מה שעשינו בעסקת גלעד שליט, ששעבדנו אינטרסים של מדינה שלמה לשחרורו של חייל אחד, חשוב ככל שיהיה.

ברור שאין לי טענה למשפחות. אף אחד מאתנו לא יכול לדמיין את מצבם. דווקא בגלל מורכבות הסיטואציה, תקשורת אחראית הייתה דווקא יכולה לנתב את התחושות הקשות למקומות הנכונים ולא למחוזות בהן נמתחת ביקורת חריפה על הממשלה על כך שלא כללה בהסכם מדיני חשוב, התחייבות בלתי אפשרית להחזיר שרידי גופות.

בזמן הקמפיין למען שחרור גלעד שליט, היו לא מעט פוליטיקאים בכירים שהתנגדו לעסקה. מאוד התנגדו. רובם ככולם לא העזו לבטא את ההתנגדות שלהם בפומבי. היו אפילו בכירים כמו צחי הנגבי שהתחייבו בפני המשפחה לא לאוורר את ההתנגדות שלהם בתקשורת, כאילו הסיפור הזה של שחרור 450 מחבלים הוא עניין משפחתי שבין הנגבי למשפחת שליט. ציפי לבני, איווט ליברמן, בוגי יעלון, כולם טוענים לכתר ראשות הממשלה, השאירו את ההתנגדות שלהם לעסקה בחדרי חדרים ולא נלחמו עליה. ניגפו בפני גל הפופוליזם הגדול. עכשיו חוזר אותו סיפור רק במהדורה מוטרפת יותר. שם לפחות היה באמת איזה ערך להילחם עליו – לא נשאיר אף חייל מאחור, ערבות הדדית, שם לפחות היה חייל חי להחזיר הביתה, פה אפילו אין את זה. איזה ערך מקופל בשחרור מחבלים עבור שרידי גופות? אם צריך להחמיר את תנאי האסירים הביטחוניים מסיבות ענייניות, אז שיחמירו אותם, אבל מה הקשר לשרידי גופות גולדין ושאול?

בכירי השרים נפגשים עכשיו בסרט נע עם המשפחות, אומרים מילים ריקות, ממלמלים התחייבויות חסרות שחר, אף אחד מהם לא מעז לבוא למיקרופון ולהגיד – נשבר לנו הלב על מה שקרה לחיילים, אבל זה לא יעזור להם וספק אם יעזור למשפחותיהם, אם עכשיו נשחרר עשרות מחבלים, כמו שדורש החמאס, רק כדי לקבל ארונות בחזרה. היה יכול להיות עוד יותר מעורר השראה אם אחד השרים הללו היה יוצא מפגישה עם אחת המשפחות ואומר – מה שאני לוקח מהפגישה הזאת הוא שאני אעשה כל דבר בקבינט כדי שלא תתחיל מלחמה מיותרת, שלא ימותו עוד אנשים בסיבוב דמים בעזה.

שרים בקבינט יודעים לספר לאחרונה שנתניהו מאוד מוטרד מהמצב בעזה, שהוא חוזר ומתריע מקריסה בעזה, קריסה של התשתיות, משבר הומניטרי. כל כך מוטרד נתניהו, הודה חבר בקבינט, שישראל כבר מוותרת במודע על הניסיון לוודא שהבטון שנכנס מהצד שלנו לעזה, לא משמש לבניית מנהרות. למעשה, ישראל יודעת שהוא משמש למנהרות ומשלימה עם זה. כל כך מוטרד נתניהו, העריך אחד מחברי הקבינט, שלא מן הנמנע שראש הממשלה יהיה יותר קשוב אפילו לרעיון הנמל בעזה. מי שהפגין את ההתנגדות הכי עזה לרעיון עד כה, בוגי יעלון, כבר לא שם ושרים אחרין – ישראל כץ, נפתלי בנט, דווקא תומכים. האם ראש הממשלה באמת מוטרד או שזו הייתה הצגה לצורכי העברת ההסכם עם הטורקים וועדת חקירה עתידית? לא ברור, בטוח שלחץ ציבורי עליו להקשיח את המדיניות כלפי עזה רק בגלל נושא הגופות, הוא דבר לא חכם ולא הוגן.

המאמר התפרסם ב"הארץ"

 

תגובות

תגובות

7 תגובות על “מי יפסיק את הטירוף של הקמפיין להחזרת גופות החיילים?

  1. אלברט

    רביב דרוקר, מכיוון שראש הממשלה מבחין כהרגלו בהמייה הנושבת מהציבור, המאמר הזה (בניגוד למאמריך בדרך כלל), מיותר. לא ברור מה בוער לך להביע דיעה בנושא שבו מעורבים הורים שכולים, אלא אם כן החלטת לחשוף את הפן הבטחוני הנסתר שבך ולאגוף את ליברמן מימין (ובתוך כך לחשוף בחוסר זהירות את הרקורד הצבאי שלך)

  2. נמימי דוד

    ומאיפה אתה בטוח שאורון הרוג ויש שם רק גופה ???
    בדוח הפתלוגי שקיבלה המשפחה כתוב כך :
    * בהנחה * שאורון לא קיבל טיפול רפואי אז הוא הרוג.
    האם המילה בהנחה לא מטילה אצלחה ספק ???
    מאחל לך שזה יקרה לבן שלך ואז ניראה מה אתה כותב !!!

  3. אוחיון

    באיזה סרט אתה חי? מדבר באוויר ולא יודע דבר , מחובתנו להחזיר את החיילים בכל מצב שיהיו, כמו שידעו לצאת להילחם עלייך במלחמה חתיכת טיפש ככה המדינה תדאג להחזיר אותם, אנשים כמוך לא רואיים לכתוב כי אין להם ערך וכבוד אדם! אנחנו לא ניתן הטבות למחבלים בזמן שחיילנו שם וזכות המשפחותתת לעשות מה שעולה בדעתם זה היקירים שלהם! ואם זה היה קורה לך. איך המשפחה שלך הייתה מגיבה משאירה אותך שם ?!

  4. יפעת נמימי

    רביב שלום,
    אם אתה קורא לעצמך עיתונאי מן הראוי שתבדוק את הפרטים שאתה מפרסם!
    אורון נחטף בשלמותו!!! הוא לא שרידי גופה! משפחת שאול דרשה להפעיל מנופי לחץ אחרים על חמאס לפני שלא תהיה ברירה ותחתם עסקה לשחרור אסירים. אם מדינת ישראל וביבי בראשה בוחרים באפשרות ביזיונית של לתת לחמאס ולרצועת עזה הכל מבלי לקבל כלום, זו בעיה של ביבי ולא של משפחת שאול.
    אורון יצא לקרב וטרם חזר! הוא אינו חלקי גופה! אף אחד לא באמת יודע מה מצבו וצריך להחזיר אותו הביתה!
    תתבייש בעצמך!!! מעניין מה היית כותב אם היית בנעליים שלהם?!?!

  5. גלעד נמימי

    אתה פשוט בושה….אדון דרוקר,עיתונאי אתה לא..!! איך אתה כותב דברים שלא בדקת אותם לפני..?? שרידי גופה..?? כמה אדיוט אתה יכול להיות,חסר רגש שכמותך,בן דודתי נמצא בעזה ואף אחד לא יודע מה מצבו….וכן…יש מצב שהוא מוחזק בחיים,לידיעתך אדון עיתונאי קטן

  6. חזי

    כל הכבוד שאתה משמיע קול שפוי ולא פופוליסטי, ועוד בכתב.
    טירוף החזרת מחבלים תמורת גופות חייב להיפסק, אין שום הגיון בלהחזיר אפילו מחבל אחד תמורת גופה.
    צער המשפחות מובן וכל עם ישראל משתתף בצערם, אבל כמו שכתבת – אי אפשר לשעבד אינטרסים של מדינה בעבור יגון של משפחה אחת.

  7. רפאל טרבלסי

    כאחד שהתנגד לעסקת שליט אני מבין את התסכול שלך אביב, סוף סוף יש הורים ומשפחות אמיצות וערכיות שאומרים את מה שרוב תושבי מדינת ישראל אומרים.
    הם מתנגדות לעסקאות חלופי שבויים וכנראה שזה מה שמציק לך. אני כמעט בטוח שאם המסר שלהם היה "תכנעו לטרור – לחמאס" מזמן הייתה עושה אותם "גיבורים".
    הדרישה היא פשוטה וברורה – די! עד כאן! לא עוד משחקי יורו למחבלי חמאס, לא עוד ביקורים למשפחות, לא עוד משכורות (יותר טובות מעובדים רגילים) למחבלים, לא עוד שהאסירים היהודים יכבשו למחבלים את הבגדים. לא עוד פרס לטרור!!!
    חייבים לשנות את המשוואה.
    יש לנו אהבה והיא תנצח!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.