ליבסקינד כותב דברים שמנותקים מהמציאות ולמרבה המבוכה, אין ספק שהוא לא עושה את זה בכוונה

מאת  | 23 באוגוסט 2016
 

אני יודע שאין שום טעם בפוסט הזה. יש נרטיבים שפשוט שום עובדות לא יצליחו לנצח. אין לי ספק שקלמן ליבסקינד וגדודי תומכיו בימין היו עוברים כל פוליגרף עם הטיעונים שלהם לגבי התנהגות התקשורת בתקופת ההתנתקות. הם באמת מאמינים בזה. אז למה אני כותב את הפוסט הזה? אולי אני טרחן חסר תקנה ואולי בכול זאת, שניים וחצי אנשים עוד מתעניינים במה קרה באמת.

ביום שישי כתב ליבסקינד במעריב מאמר ביקורתי במיוחד על התקשורת הישראלית. הקישור האקטואלי שלו היה שמכיוון שהתקשורת הישראלית התנהגה באופן מזעזע בזמן שקדם לתוכנית ההתנתקות של אריאל שרון, אז זה מוכיח שצריך את הרפורמות של נתניהו בתקשורת. בואו נעזוב את הקישור הדי מגוחך. כל כך רוצה ראש ממשלתנו עוד קולות בתקשורת שעד היום הוא ניסה לסגור את גלי צה"ל, הטלוויזיה החינוכית וערוץ 10 והיה לראש הממשלה הראשון בהיסטוריה שהגיש ערר על החלטת הממשלה שלו לפצל את ערוץ 2, החלטה שהוביל גלעד ארדן. נתניהו הגיש ערר כדי למנוע את הפיצול הזה והיום הוא מספר בתדריכי רקע לעיתונאים שמשימת חייו היא לפצל את ערוץ 2, שממילא אמור להתפצל על פי החוק הקיים בנובמבר 2017. אולי קלמן ליבסקינד יודע להסביר איך הדבר הזה מתחבר ל"ריבוי קולות בתקשורת".

חזרה לעניין. הנה תמצית מטענותיו של ליבסקינד:

העיתונות כולה נהגה בימים ההם לפי הנוסחה שקבע אברמוביץ' (אמנון אברמוביץ', שקרא לאתרג את שרון מכיוון שהוא מוביל נסיגה מעזה – ר.ד.). הוא, ייאמר לזכותו, היה היחיד ההגון דיו כדי להגיד את זה בקול.

 הימים ההם היו ימים של חושך. ימים של אין עיתונות ושל אין עיתונאים. ימים שבהם כמעט כל מי שהחזיק כאן בתעודת עיתונאי תפס מקום ליד שולחן הממשלה. ימים שבהם במאמץ להגשים את החלום הרטוב על פינויים של תושבי גוש קטיף וצפון השומרון מבתיהם, התפקדה העיתונות כולה למפלגה של שרון. 

שנה שלמה לפני ההתנתקות, אף עיתונאי במיינסטרים העיתונאי שלנו לא שאל שום שאלה. העיתונות כולה עצמה עיניים. בהתנדבות. מרצון. ספק אם הייתה פה אי פעם בגידה המונית כזו במקצוע העיתונות כמו בימים ההם.

כשאריק שרון פיטר שניים משריו, רק כדי להעביר את התוכנית בממשלה, לא היה עיתונאי אחד שחשב שיש פה בעיה עם העניין הזה, הדמוקרטיה, שכולנו כל כך אוהבים בימים של שגרה להישבע לה אמונים.

אף עיתונאי לא סבר שיש בעיה עם הצפצוף של שרון על תוצאות משאל מתפקדי הליכוד, שהוא עצמו התחייב לפעול לפיו. אף עיתונאי לא שאל את שרון, אחרי שהחליט למסור את גוש קטיף לפלסטינים, למה צריך להרוס גם את ארבעת יישובי צפון השומרון, אם ממילא הם אמורים להישאר בשטח שבשליטה שלנו.

הדיון הציבורי בנושא ההתנתקות החל בנובמבר 2003, כשהחלו לדלוף ידיעות על 'נאום הרצליה' המתוכנן של אריאל שרון והוא נמשך עד תום יישום התוכנית לפחות, ספטמבר 2005. כמעט שנתיים שהנושא הזה שלט בשיח הציבורי. אין שאלה שלא עלתה בו. כל דבר שליבסקינד טוען שלא נדון, נטחן מיליון פעם במאמרים, כתבות, ראיונות, שאלות, היו עיתונאים לכאן ולכאן, אני יכול לגדוש לכם את המאמר הזה בעשרות לינקים עם כתבות על ערעור הנרטיב הביטחוני של ההתנתקות, ביקורת על פיטורי השרים של "האיחוד הלאומי" בידי שרון, ביקורת קשה על החלטת שרון לא לכבד את תוצאות 'משאל המתפקדים', כולל שלי עצמי ועוד עיתונאים רבים אחרים, ביקורת עצומה על תהליך קבלת ההחלטות הקלוקל. אין מספיק זמן ביממה כדי להתחיל לקרוא את הררי המילים והראיונות שמפריכים לחלוטין את מה שליבסקינד כותב. האם תקשורת המיינסטרים ברובה תמכה בתוכנית ההתנתקות? כן. אין ספק, אבל זה רחוק מאוד מ"אף עיתונאי לא סבר שיש בעיה" ו"לא היה עיתונאי אחד" ושאר קשקושים. אגב, "אף עיתונאי לא שאל למה צריך להרוס גם את ארבעת יישובי צפון השומרון"? זה כבר קצת מעיד על בורות. הדיון הזה נעשה שוב ושוב. הממשל האמריקני התנה את תמיכתו בתוכנית בכך שיהיה גם פינוי ביהודה ושומרון. יש כאלו שתמכו בזה וכאלו שהתנגדו אבל להגיד ש"אף עיתונאי לא שאל"?

עפר שלח ואני, למשל פרסמנו ספר בשם "בומרנג" שלושה חודשים לפני ההתנתקות. שנינו לא נחשבים בדיוק ימניים מבטן ומלידה. מתחנו בספר ביקורת קשה על תהליך קבלת ההחלטות של שרון, כולל עדותו של גיורא איילנד, שליבסקינד הביא במאמרו כאילו נאמרה לראשונה אתמול בבוקר. לטובת המחורפנים שבכם, הנה פרק אחד על זה מתוך הספר (בהוצאת "כתר"):

מתחנו בספר ביקורת קשה על העובדה שגורמי כוח רבים יישרו קו עם תוכנית שהם לא האמינו בה.

הכי חשוב, אנחנו היינו היחידים שהבאנו מצע עובדתי לקישור בין חקירותיו של שרון להתנתקות. לא הצלחנו להוכיח שהוא יצא עם התוכנית בגלל החקירות אבל בהחלט הבאנו ראיות שהדרך בה עוצבה התוכנית, הושפעה מלוח הזמנים הפלילי ושבפורום חווה עצמו של שרון, עשו אנשים את הקישור בין ההתנתקות לחקירות. למעשה, מועצת יש"ע כל כך התלהבה מהספר שהיא שקלה לרכוש אלפי עותקים ממנו וציטטות ממה שנכתב בו הופיעו על מודעות ענקיות של יש"ע. עשינו גם ראיון קידום לספר בתוכנית עתירת רייטינג של ניסים משעל בערוץ 2 (הנה ציטטות מתוך התוכנית). דברים שאמרנו שם גם הופיעו בחומר ההסברה של מועצת יש"ע. זה לא נגמר. הוועדה לביקורת המדינה הזמינה את אריאל שרון לדיון בנושא והכול חודשים לפני ההתנתקות, למעשה בחודשים הכי קריטיים לפני ביצוע התוכנית. הנה קישור לפרק בנושא הזה:

רגע, רגע, לא סיימתי. הנה דברים שאמרתי בראיון אז על ההתנתקות והדרך בה נולדה, לפני, לפני שהשופלים עלו.

הנה דברים שנכתבו ב"הארץ" על תהליך קבלת ההחלטות שקדם להתנתקות.

אז, כן, האמירה של אמנון אברמוביץ' הייתה לא ראויה. הוא ספג עליה מעיתונאים רבים ביקורת קשה, בזמן אמת, אבל לטעון שזה באמת היחס שקיבל שרון? כאילו לא הייתה חקירת חברות הקש של עמרי שרון והוא נכנס לכלא וכאילו לא עלו שוב ושוב כותרות ראשיות על החקירה בעניין סיריל קרן ולא חפרנו על אזהרות יעלון ועמידרור ואחרים. זה קשקוש. שלא תבינו אותי שאני מצטרף לאלו ששינו את עמדתם על התוכנית. אני חשבתי אז שהיא מאוד בעייתית כי היא פוגעת באפשרות להשיג הסדר קבע עם הפלשתינים וחושב שהיא פגעה באופן יותר אנוש ממה שחשבתי. אני חשבתי אז שלמרות הפגיעה, עדיף לפנות את ההתנחלויות הסהרוריות ברצועת עזה וחושב כך עד היום.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תגובות

תגובות

10 תגובות על “ליבסקינד כותב דברים שמנותקים מהמציאות ולמרבה המבוכה, אין ספק שהוא לא עושה את זה בכוונה

  1. פוליצר

    אף אחד – גם לא ליבסקינד – לא אומר שלא הייתה התייחסות בכלל. השאלה היא מתוך שנתיים שבהם ההתנתקות הייתה בראש הכותרות מה החלוקה בין הצדדים. וכאן התשובה היא די ברורה, ובכל מקרה לא משקפת או קרובה לשקף את העמדות בכלליות בקרב מדינת ישראל.

    אגב, הקישור לתאגיד לא מקרי. לא סתם נמנעת להתייחס להוראות שקיבלו ברשת ב' שלא לראיין את מורדי הליכוד בתקופת ההתנתקות.. (כפי שגילה באופן די אגבי אבי בניהו בראיון איתו לפני כחודש)

  2. עודד אורבך

    למה לבלבל סיפור טוב עם עובדות.
    חוץ מזה נתניהו לא אוהב אותך אז אתה תקשורת סמאלנית.כנראה

  3. LDR

    גוש קטיף היה מעשה לא מוסרי ולא ציוני.
    אפשר לחוש אמפתיה למתנחלים שפונו מבתיהם אבל אסור להתעלם מכך שהם היו שותפים מבחירה במפעל התיישבותי רקוב מבחינה ערכית.

    הטענה של ליבסקינד אודות ״הבגידה ההמונית במקצוע העיתונות״ בתקופה שקדמה להתנתקות מוזרה בעיני.
    כעיתונאי ותיק ליבסקינד יודע שזו טבעה של תקשורת המיינסטרים לגלות נאמנות לממסד הפוליטי והביטחוני.
    כך בדיוק התנהלה תקשורת המיינסטרים במלחמות ובמבצעים לאורך ההיסטוריה של מדינת ישראל ובמהלך העשור האחרון.
    בצוק איתן, לדוגמא, תקשורת המיינסטרים שירתה בנאמנות את מערכת הביטחון ואת צה״ל.
    לעיתים, על גגות תל אביב ובאולפנים המיוחדים, היה נדמה שיותר מאשר דובר צה״ל רוצה להפיץ את החומרים המצולמים מתקיפות חיל האוויר וחיל הים ברצועת עזה, העיתונאים משתוקקים לשדרם בלופ אינסופי.
    מי העז באותם ימים לדבר על רמת הלחימה הירודה של צבא היבשה ועל ההתנהלות הקרבית הכושלת של החיילים בתוך שטח ישראל שתרמו למספר הרב של חיילים שנהרגו לשווא ?
    העיתונאים המעטים שגילו שמץ של ביקורתיות זכו לקיתונות של זעם (ואני לא מתכוון לגדעון לוי ב״הארץ״ אלא ליונית לוי שכל עפעוף שלה או הרמת גבה, כאשר התייחסה לילדים הפלסטינים ההרוגים, זכתה לפרשנות עוינת).
    אני לא זוכר שליבסקינד הוטרד באותה תקופה מכך שתקשורת המיינסטרים מיישרת קו עם השלטון ונמנעת מביקורת (במלחמה שהתמשכה 50 ימים).
    זה לבטח נתפס מבחינת ליבסקינד כמעשה טבעי ואף ראוי לשבח של התקשורת.
    בהתנתקות נקצרו הזרעים שנטמנו במהלך עשרות שנים שבהן תקשורת המיינסטרים שירתה את הממסד הפוליטי והביטחוני.

  4. הרצל

    מועצת ישע הצליחה היטב עם חבורה של זמרים שמזמרים שוב ושוב את אותם שקרים

  5. עמירה חץ

    ליבסקינד נמצא בתהליך הידרדרות ארוך, מעיתונאי מוערך לדמגוג בכיין.

  6. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    היי, כתבת 'נובמבר 2013' במקום 'נובמבר 2003' מיד אחרי בלוק הטענות של ליבסקינד.

  7. אביב העמים

    ואני לקחתי עד היום את ליבסקינד ברצינות…מצטער על הקלישאה אך מה שדרוקר שכח ליבסקינד לעולם לא ילמד. יש עיתונות הגונה אמיצה והגונה מאד כמו של דרוקר – ויש עיתונות אידיאולוגית מבית ליבסקינד וחבריו. זאת לא עיתונות. זה "ישראל היום".

  8. בשם השם וצבאותיו גם

    זה עונג של ממש לקרוא את תוקפי דרוקר. סוף כל סוף מישהו מביא עובדות כהוויתן ושם לדרוקר את האמת לפנים. אם קוראים את Nir Duek ואת צביקה רובינשטיין עולה בבירור שהם עוסקים רק בעובדות, שהם יודעים להציג את העובודת ולהסיק מהן מסקנות ושהעובודת הן ורק הן משמשים נר לרגליהם. ומי שחושב אחרת הוא סמולן דפוק מבית היוצר של ה"דרעקר"… אין על האנשים האלה וראוי לתת להם את שרביט ניהול הסמול-טוק הישראלי, לא פחות…

  9. חפץ חיים

    כמה הערות למאמר:
    1. את הרמז הראשון לתכנית ההתנתקות קיבלנו בראיון שערך נחום ברנע עם אהוד אולמרט. למיטב זכרוני הריאיון התקיים בסוף 2003.
    2. אכן הפעם הראשונה שהדברים נאמרו מפי ראש הממשלה היה בכנס הרצליה אשר התקיים בסוף פברואר 2004. כזכור את הכנס תמיד נעל ראש הממשלה עם נאום , כאשר בשנה זו שרון ניצל את המעמד להודיע על תכנית ההתנקות.
    3. כל הדיבורים של קלמן ליבסקנד הינם הכאה על חטא של הימין. למעשה הימין פעל בדרך של הכחשה עצמית והשתקה ככל שניתן.
    4. המתנחלים לא האמינו שזה יקרה. הם לא האמינו שהפינוי יבוצע. כל ההתנהלות שלהם הייתה שהפינוי לא יקרה וההוכחה לכך שהם לא עשו כל מהלך של פינוי מרצון או אריזת החפצים שלהם . למעשה מה שהם עשו זה הנמכת רעשים מתוך תקווה שזה ימנע את הפינוי.
    5. המתנחלים יודעים היטב להגיע לתקשורת ולנהל מסעות של יחסי ציבור ולעורר הרבה רעש. גם את זה הם עשו במשורה מכיוון שקיוו שהכחשה או השתקה תביא למותה של התכנית.
    6. אי לכך , השקט היחסי שקלמן מתלונן עליו היה גם אינטרס של המתנחלים.
    7. יש להוסיף גם שתמיד אומרים שהתקשורת משקפת את דעת הקהל ויודעת מה מעניין את הציבור ובהתאם לכך מדווחת. במקרה זה ההתנתקות ממש לא עניינה את הציבור והציבור לא התנגד לה. ההוכחה לכך שהציבור הרחב לא עשה כל מהלך של ניסיון לסייע למתנחלים , הציבור הרחב לא השתתף בהפגנות נגד ההתנתקות , ושכח ממנה תוך כמה ימים. אז מי שהשתיק לכאורה את התקשורת היה הציבור באדישות שלו לפינוי.
    8. במקום לתקוף את שתיקת התקשורת או האדישות של התקשורת לפני ההתנתקות, על קלמן לבצע חשבון נפש מדוע זה קרה. איך קרה שאחרי כל כך הרבה יחסי ציבור , הפגנות , מסעות של המתנחלים ברחבי יהודה ושומרון (זכור לי איך פעמיים בשנה בחול המועד היו מארגנים טיולים של אזרחים על חשבונם ברחבי יהודה ושומרון) הציבור היה אדיש להתנתקות.
    9. לי גם ברור שכאשר יהיה פינוי בכוח של מתנחלים ממקומות שונים ביהודה ושומרון , גם כאן הציבור הרחב יהיה אדיש לכך וגם התקשורת.
    לסיכום, המתנחלים אשמים בכל תקשורת העוינת או האדישות שהייתה אם הייתה ואשר תהייה לפינוי הבא שלהם.

  10. משה פרי

    יואל מרכוס (מהעיתון "הידוע") ועו"ד ויסגלס הם אלה, שיחד, תכננו את חילוץ שרון מכתב אישום חמור
    שבעיקבותיו הפכו שרון לאתרוג!
    דרוקר העיוור בעין אחת, יודע מצויין אין הפכה העיתונות המרכזית את (חבלני התקשורת) למוצאים
    לפועל את התוכנית הזדונית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.