דבר אחד טוב בטוח יש בהסכם הסיוע – ה'גזירה' על התעשיות הביטחוניות

מאת  | 19 בספטמבר 2016
 

בנובמבר 1979 התראיין ראש הממשלה מנחם בגין לטלוויזיה האמריקנית: ישראל תחזיר "עד הסנט האחרון", את 3 מיליארדי הדולרים שהיא עומדת לקבל מארה"ב על הנסיגה מסיני, אמר בגין. היה הרבה כבוד לאומי באמירה ההיא ומעט מאוד ידע (בגין לא ידע שישראל צריכה להחזיר חלק מהכסף כי הוא הוגדר מראש כמענק). ב 1996, בביקורו הראשון של ראש הממשלה החדש, בנימין נתניהו, בארה"ב, הוא הדהים את הקונגרס כשהודיע חד צדדית שישראל תוותר על הסיוע האזרחי מארה"ב. עניין של הגינות, כבוד.

לישראל של 1979 היה עוד מקום לבקש סיוע מהאחות העשירה. ישראל של 1996 כבר יכלה לוותר על 1.2 מיליארד דולר סיוע אזרחי (בתהליך של 10 שנים), אבל איך לעזאזל אנחנו מעיזים לבקש ב ישראל של 2016 סיוע שנתי של 3.8 מיליארד דולר לשנה? ישראל מתהדרת בתוצר לנפש של 33 אלף דולר, לפני ספרד ואיטליה, יש לנו כלכלה שניצבת במקום טוב באירופה ובמקום מצוין בעולם, עד מתי נפשוט יד? אולי כדאי לשאול את זה אחרת – למה שנפסיק? בנימין נתניהו הוכיח שהמיליארדים לא יוצרים שום תלות. אפשר ברגע אחד להשתדל לעוד איזה מענק וברגע שלאחריו לירוק לממשל האמריקני בפנים. וכבוד לאומי? אל תהיו מגוחכים.

העז היחידה שהאמריקנים העזו להכניס להסכם היא הפגיעה בתעשיות הביטחוניות הישראליות. בתום השנה השישית של ההסכם החדש ישראל לא תוכל להוציא כרבע מהסיוע (כ 800 מיליון דולר) על קניות בישראל מהתעשיות הביטחוניות. זה החלק המשמח היחיד בהסכם החדש. חבל שלא מהיום הראשון.

באפריל 2012 פרסם מבקר המדינה את הדו"ח הכי מטלטל שלא שמעתם עליו. הדו"ח גילה כי לפחות 5 עסקאות של ייצוא ביטחוני נעשו בלי שהן קיבלו את אישור משרד החוץ. נשמע משעמם, נכון? מישהו דאג שזה יישמע משעמם. הלובי החזק של התעשיות הביטחוניות (יש אלוף מכהן בצה"ל שלא מהרהר באפשרות להשתלב שם יום אחד?) דאג שרוב הדו"ח יישאר חסוי. זה לא כל כך קשה. הולכים לוועדת משנה של הוועדה לביקורת המדינה, הדיון שם חסוי, זה נורא נוח, מסדרים שם איזו חוות דעת שזה יפגע ביחסי החוץ שלנו, כלומר, יביך את ראשי התעשיות הביטחוניות והופס – מתקבלת החלטה שכול הפרטים העסיסיים של הדו"ח לא ייוודעו לעולם. עכשיו המבקר כבר יכול לכתוב מה שבא לו. אז הוא כתב. הוא כתב שמנכ"ל משרד הביטחון, אודי שני, קיבל החלטות על ייצוא נשק בניגוד לחוק, שמחייב התייעצות ואישור משרד החוץ. הוא עשה את זה במודע ומעל המקפצה, אבל אל דאגה. לא קרה לו כלום. מי שמע על הדו"ח הזה בכלל? השר המכהן באותה תקופה, אהוד ברק, אמר לאנשי המבקר שהוא לא יודע מכלום. הוא רק השר. השר שאחריו, בוגי יעלון, גם לא שמע על זה. את מי זה מעניין למי מכרנו ומי משתמש בנשק שלנו? דו"ח שמתפרסם בלי שמות המדינות, מהות העסקאות, כלי הנשק שנמכרו ולמה מישהו במכוון דאג שמשרד החוץ לא יידע על זה, דו"ח כזה הרי באמת לא מעניין אף אחד.

לישראל יש עבר מדמם בכול מה שקשור למכירות נשק. המשטרים המתועבים ביותר בעולם קיבלו נשק ישראלי בתקופות החשוכות בתולדותיהם. ההווה, כנראה, לא הרבה יותר טוב. אין כמעט קונפליקט בעולם שלא מתברר שאיזו תעשיה ישראלית הצליחה למכור שם משהו. מי שאמור לבלום את זה, עפ"י חוק, הוא משרד החוץ, אבל, כאמור, עושים לא מעט כדי לגמד את השפעתו. מבנה ההכנסות של התעשיות הביטחוניות בישראל הוא ייחודי. בניגוד לעולם, כ 70% מההכנסות שלהם הם מייצוא. הם תלויים בריבוי מלחמות. עכשיו, הם מרגיעים שהם יידעו להסתדר עם הגזירה האמריקנית החדשה והם יקימו מפעלים גם בארה"ב. חבל.

המאמר התפרסם ב"הארץ"

תגובות

תגובות

8 תגובות על “דבר אחד טוב בטוח יש בהסכם הסיוע – ה'גזירה' על התעשיות הביטחוניות

  1. מושיק

    הפעם דרוקר טועה בענק!
    כל יצרניות הנשק בעולם מתחרות עם סכין בין השיניים מי ימכור יותר נשק, ומי שסוגר עסקה ראשונה הוא הזוכה.
    אין כאן עניין של מוסר בכלל. אם יצרן נשק יפסיד עסקה 30 מתחרים יעמדו בתור כדי למכור.
    כל השוק הזה, ואני חוזר שנית, כל השוק הזה עובד כך! ומי שתמים לחשוב ששסק ומוסר הולכים יחד – הוא צבוע!
    אתה רוצה להיות מוסרי – אל תמכור נשק בכלל!!

  2. ירון

    אני מסכים למגיב הראשון – מוסר ונשק אכן לא הולכים ביחד ואין ברירה אלא למכור אבל תחת פיקוח כל שהוא.
    התעשיות הבטחוניות הגדולות לא יפגעו מכך – יש להם, זה שנים רבות, נוכחות מסיבית בארה"ב. לדוגמה http://www.elbitsystems-us.com/
    מי שיפגע אלו קבלני המשנה הממוקמים בעיקר בפריפריה שגם כיום לא מלקקים דבש.

  3. עופר

    אין קשר בין הסיפור לבין המסקנה שלך שצריך לחסל את התעשיות הבטחוניות בישראל (זו הרי המשמעות של מה שאתה כותב). מי אתה רוצה שיפתח לך כיפת ברזל ושרביט קסמים תוך פחות משנתיים ? מי יעמוד לרשות צהל בכל צורך מבצעי ? אם תסתמך על התעשיות האמריקאיות מצבנו יהיה קשה באמת.

    קל לשרבט משהו על המקלדת ולעזאזל עשרות אלפי משפחות שמתפרנסות מכך, ומהטכנולוגיה הייחודית שמזינה אחכ את כלל תעשיית ההייטק בישראל.

    אני רק כותב מה שבא לי. לא אחראי על כלום. איזה עולם נפלא…

  4. יובל

    עזוב בצד הכנסות ממיסים, תרומה לבטחון המדינה, פיתוח יכולות ייחודיות למציאות הבטחונית שלנו (מי צריך עולם כיפת ברזל?) – התעשיות הבטחוניות (כולל קבלני משנה) אחראיות באופן ישיר לזה שכ-100,000 משפחות בארץ יכולות לשים לחם על השולחן כל ערב.

    תפגע בתעשייה – זו תהיה תגובת שרשרת לכלכלה שלנו.

  5. רועי

    הטור הכי מיותר שלך עד כה. הפנטזיה על מדינה ריבונית ללא התעשייה הבטחונית היא מוזרה לכל הפחות. ברור לך שעסקאות נגזרות עם השפעת וידיעת המדינאים. לתלות בלובי של התעשייה עצמה את האשם זה מביך. יש עסקה שברק לא גזר עליה קופון?
    אכזבת הפעם.

  6. אודי

    הנה בתגובות אפשר לראות את אותו לובי ביטחוני שאתה כותב עליו.
    אז אני רוצנ להגיד שהטור של מצוין ואני איתך, ומקווה שהאמריקאים ילמדו למשמע קצת את האחות הקטנה והחצופה. שיעור טוב בצניעות לדעתי יעשה לנו רק טוב.
    מה גם שאני חולק על המגיבים, אפשר לייצא ולמכור נשק עם מידה מסוימת של פיקוח ומוסר

  7. חפץ חיים

    חכם בלילה , זה מה שאומרים לי אנשים שאני מתבטא ברוח הדברים של הבלוג הזה.
    אני מועסק במקום בטוח עם פנסיה תקציבית אשר מבטיחה את עתידי עד הסוף.
    גם אני אומר שצריך לבצע רפורמות אשר מביאות יותר רווחה ויותר הכנסה בטווח הארוך.
    במקרה של התעיות הביטחוניות, ההחלטה שלא לאפשר המרת דולרים מהסיוע לשקלים, תגרום לנפילה אשר תביא לשבירת רגל.
    אחרי זה בטווח הארוך התעשיות הביטחוניות יצלעו זמן מה, יחזרו ללכת וגם לרוץ.
    השאלה מה יקרה בטווח הקצר והבינוני.
    בפרק זמן זה עשרות אלפי אנשים יהיו ללא תעסוקה וללא פרנסה.
    לכן כל מי שבא לתת עצות אשר לא ישליכו עליו כלל, קוראים לו חכם בלילה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.