שקד פרסמה מאמר וההתלהבות גדולה

מאת  | 10 באוקטובר 2016
 

נפל דבר. שרה בישראל פרסמה את חזונה, אשכרה כתבה מאמר בכתב עת בשם "השילוח" שנגע בסוגיות מהות. ההתפעלות עצומה. הלפידתון, שמכונה גם לעתים ״ידיעות אחרונות״, הביא ציטוטים מהמנהיג הדגול שעה שהוא חולק שבחים לעומק החשיבה של השרה שקד, לעובדה שהיא ממש ציטטה ממני מאוטנר ומילטון פרידמן. האיש שהודה שהוא הצליח רק ב 4 מ 12 שאלות להבדיל בין משפטים שלו למשפטים חלולים מקטלוג איקאה, הפך להיות סטנדרט לעומק, חשיבה וחזון (אחרי שפרסמתי את השורות האחרונות, קראתי אותן שוב והצטערתי שכתבתי אותן. מרושעות ללא צורך).

׳החזון׳ של שקד עצמו הוא אוסף די אקלקטי של רעיונות מאוד לא חדשים. שקד, למשל, מתרעמת על הרחבת זכות העמידה בביהמ״ש העליון, חידוש בן 30 שנה, שכבר עמד במרכזם של אין ספור ויכוחים, גם בתוך ביהמ״ש. היא גם כועסת על ההצפה של הצעות חוק פרטיות, גם נושא שחוק לעייפה. זה מייצר לה יותר מדי עבודה כיו״ר ועדת שרים לענייני חקיקה. משם איכשהו בדילוג גדול היא עוברת לצורך ליצוק יותר תוכן בצלע ׳היהודית׳ של הגדרת המדינה כ׳יהודית ודמוקרטית׳. נהיה יותר דמוקרטים, אם נהיה יותר יהודים, או משהו כזה.

אולי זו רק החשדנות שלי, אבל איכשהו אני מתקשה להאמין לחזרה בתשובה של שרת המשפטים. בתחילת דרכה הפוליטית, החילונית הגמורה, איילת שקד, עמדה להקים עם שותפה נפתלי בנט את מפלגת ״הישראלים״, בין לבין חשבה להצטרף לליכוד ובסוף התגלגלה, רק מסיבות של ניצול הזדמנות פוליטית ל״בית היהודי״ והופס, פתאום נורא חשוב לה האופי היהודי של המדינה. אני גם מתקשה להאמין שהחרדה שלה לאופי היהודי של המדינה מנותקת מהעובדה שמתרחש עכשיו מפקד ב״בית היהודי״ ואולי, רק אולי, השרה שקד רוצה לצבור אהדה אצל בוחרי ״הבית היהודי״, שתמיד התבוננו על היצור המוזר, שנקרא ׳חילונית במפד״ל׳ בחשש לא קטן.

אבל כל זה פחות נורא, בעיניי. טוב ששקד פורשת את תפיסת עולמה, גם אם רובה לא מחדשת הרבה ומונעת גם משיקולים פוליטיים. מה שמעצבן באמת זה שאתה קורא ולא יכול שלא לשאול את עצמך – האישה הזאת היא לא במקרה שרת המשפטים של ישראל? היא לא אמורה ליישם את חזונה? מישהו יכול לנקוב ברפורמה אחת שהיא מובילה כשרת משפטים? היא כותבת על הצורך במשילות ועל עודף בירוקרטיה, שפוגעת ביכולת לעשות עסקים. ומה עם העומס הבלתי נתפס בבתי המשפט? זה לא פוגע במשילות? ומה כבוד השרה עשתה בעניין הזה? האם היא דאגה שתיקים לא ישכבו בפרקליטות שנים? זה לא פוגע בזכויות הפרט? שקד כבר שרת משפטים כמעט שנה וחצי. היא מופיעה על שערי המגזינים הכי נחשבים בארץ בהפקות אופנה מתוקתקות, שבוודאי גוזלות לא מעט שעות מלוח הזמנים המיניסטריאלי, אבל מה היא עושה חוץ מזה? היא האמינה בפיצול תפקיד היועהמ״ש. מה קורה עם זה? היא מאמינה בדיכוי האקטיביזם השיפוטי והכנסת תכנים יהודיים יותר למערכת המשפט, אז למה היא לא עושה דבר?

 

בשאלת האופי היהודי של המדינה שקד מציעה כפתרון את חוק יסוד הלאום היהודי, שהיא אחת מהיזמיות שלו. נו? ומה קורה עם החוק הזה? אני לא מצליח לזכור מאבק של השרה שקד לחוקק את החוק הזה, שבעיניה הוא כל כך דרמטי.

זה באמת מרענן ששר יושב וכותב יותר מחמש מאות מילה על תפיסת עולמו. זה יהיה חידוש הרבה יותר גדול אם גם השר הזה יתחיל לשנות משהו אמיתי בתחומי משרדו.

תגובות

תגובות

5 תגובות על “שקד פרסמה מאמר וההתלהבות גדולה

  1. -ליאור

    לא מרושע כמו שזה מעייף – שוב, ביקורת על לפיד מתמקדת כרגיל בטענה שהוא טמבל, כאילו שכל שאר הפוליטיקאים שלנו הם מחוננים ואוחזים בדוקטורט לפיסיקה גרעינית לפחות. יש מקום לביקורת, אבל ציפיתי לעמדה קצת יותר מורכבת ממה שאפשר למצוא בטוקבק מצוי או בדף המסרים של הליכוד.
    לגבי שקד – טענה לגיטימית, אם כי המשחק הפוליטי מובן והיא לא הראשונה שהתאימה את עצמה לקהל הבוחרים שלה. מה שכן, לפי העמדות שהיא חושפת, מדינת ישראל תצא רק נשכרת אם היא תבזבז 100% מזמנה המיניסטריאלי על הפקות אופנה.

  2. ג'ו

    אני מודה שהיה קשה לצלוח את המאמר הארוך הזה.
    פשוט עודף קשקשת שאפשר היה לתמצת ל-4-5 שורות (ואני לארג'…).
    השרה שקד חושבת שבמעמדה היא צריכה להחליט בלעדית איזה חוקים יחוקקו ואיזה לא, מה שפיט ומה לא.
    צריך לחוקק פחות חוקים כי זה פוגע בחופש אלא אם כן אלה חוקים להצרת צעדיהם של מתנגדי הממשלה – אז זה מבורך.
    לחלק את אוצרות הטבע של המדינה זו זכותה של ממשלה נבחרת ולבעלים של אוצרות הטבע האלה אין מה לפנות לבית משפט כי לבית המשפט אין מנדט לפגוע בזכות זו.
    ישראל צריכה להיות יותר יהודית כדי להיות יותר דמוקרטית? קשקוש שאפשר לתרץ בהרבה דרכים כמו קריצה למצביעי הבית היהודי אבל אפשר לפרש את זה או כאמירה מאוד גזענית, או כחוסר הבנה של דמוקרטיה, או כהתעלמות מהמייצגים של הדת במדינת ישראל.

  3. נתי חיים

    המציאות אינה נותנת לשלוחי הציבור להפוך למשכילים.
    כך שאם היו אנשים חכמים לא היו נבחרים,
    ואף אם בשגגה נכנסו לכנסת אנשים מביני-דבר ויודעי-עניין,
    לא היו שורדים לו באו רק לעבוד,

    הובלת העם אינה באה בעקבות החכמה ותולדותיה..
    אדרבה, אמביציה, אמוציה, ושתדלנות מתרפסת- המנותקת מכל ציר חכמני היא זו שתצלח (למעט חכמנים אשר ינצלו כישוריהם במקום לעשייה – למשפחה)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.