דו"ח המבקר על קק"ל: תודה שבאתם, חבל שלא באתם קודם

מאת  | 18 בינואר 2017
 

אחרי פרסום תחקיר "המקור" על קרן קיימת לישראל באפריל 2014 החליט משרד מבקר המדינה להיכנס לעניין. זו הייתה החלטה מאוד משמחת מבחינתי. למשרד המבקר הייתה סמכות מוגבלת לבקר את קק"ל, אבל זה היה יותר טוב מכלום. המשרד גם הקצה איש רציני לבדיקה, אהרון הילינגר, שהזמין אותי לפגישה במשרד המבקר.

בפגישה הילינגר והצוות שאיתו הבהירו שיהיה להם קשה להתעסק ברוב פעילותה של קרן קיימת. אילוצים משפטיים, שנובעים מכך שביקורת המדינה לא חלה על קק"ל. הם לא יתעסקו בכסף המטורף שנשפך ליועצי תקשורת ודוברים שונים ומשונים, לא בריטיינר הבלתי ייאמן שגרפו שורת עורכי דין בלתי נגמרת ולא במאות מיליוני השקלים שניתנו לעמותות וארגונים שונים, לעתים מסיבות שלא קשה לנחש מהן.

שידכתי לאנשי המבקר שני אנשים חשובים מאוד (אחרי שהם נתנו את הסכמתם, כמובן) והם הפכו במידה רבה למנוע של דו"ח המבקר. לימים הבינו בקק"ל מיהם האנשים הללו והחלו להתנכל להם. ברור. לא הייתם מצפים מקרן קיימת לשום התנהגות אחרת. הם ביקשו את עזרת משרד המבקר. אחד מהם במיוחד. משרד המבקר לא הושיט יד ולא עשה את המינימום המתבקש. בשלב מסוים התקשרתי להילינגר. אמרתי לו – איך אתם עושים את זה? אם אתם לא יכולים לתת מעמד של 'חושף שחיתות', לפחות תכתבו מכתב רציני ליו"ר קק"ל החדש. הילינגר התחיל להסביר לי שאני לא מבין, שזה לא ככה ויש אילוצים ומגבלות ולא יהיה מכתב ברוח הזאת. זה לא קורה הרבה אבל עלה לי הדם לראש. אמרתי להילינגר מה דעתי על ההתנהגות שלהם, שנראתה לי אז וגם היום כביטוי הכי חריף של הפקרת חושפי שחיתויות. השיחה לא נגמרה טוב ולמרבה הצער וללא שום קשר לשיחה הזאת, דו"ח מבקר המדינה על קק"ל נגמר עוד פחות טוב.

שלוש שנים של בדיקה, כותרות, הדלפות והשורה התחתונה מאוד מאכזבת. ראשית, ברור שרוב בעלי התפקידים בהם הדו"ח דן אינם שם יותר. לא היו"ר אפי שטנצלר, לא היו"ר העמית, אלי אפללו ולא המנכ"ל מאיר שפיגלר. שנית, אנשי המבקר לא הצליחו לצלול ולפצח את המניעים לכל הדברים המוזרים.
שלא תבינו אותי לא נכון, בכל ארגון אחר זה היה דו"ח מטלטל. כמה אנשים משחקים בסכומי כסף אדירים כאילו היו כסף פרטי שלהם מהבית. הדו"ח מתאר את הריקבון בקק"ל, איך הקרן מקבלת כמיליארד שקלים מדי שנה על מה שהמדינה עושה בקרקעותיה אבל משקיעה רק כשליש מתקציבה בחזרה בפרוייקטים, הדו"ח מראה איך אין קריטריונים, אין פרוטוקולים, היו"ר שטנצלר מטייל בחולון או בשנקר ומחליט על המקום כמו איזה סנטה קלאוס לתת כסף, בלי תיעוד מסודר ובלי כלום. העניין הוא שמקרים דומים פורסמו כבר לפני שלוש שנים ודברים חמורים בהרבה. בשביל זה נדרשו שלוש שנות בדיקה?

הדו"ח מתאר באריכות את הקצאות הכספים המוזרות והבעייתיות בשורה של פרוייקטים. הגינה בבי"ח איכילוב, פרוייקט בעפולה ועוד, אבל לא ניתנת תשובה לשאלה הכי מעניינת – למה? למה אלי אפללו יוצא מגידרו לאשר כסף לבי"ח איכילוב והאם זה קשור לחייו האישיים?

הדו"ח עוסק רבות ובצדק בניגודי העניינים של הדירקטורים. 37 דירקטורים יש בקק"ל וכל אחד מנסה להביא כסף לבייבי שלו. מנכ"ל עיריית אור יהודה לעירייה שלו, סגן ראש עיריית עכו, זאב נוימן לעיר שלו וכן הלאה. זה רע, זה בעייתי וטוב שהמבקר מציף את זה, אבל פורסמו דברים כל כך הרבה יותר חמורים על קק"ל שזה נראה חיוור.

יו"ר קק"ל הנוכחי, דני עטר, עשה כמה צעדים לרפא את הריקבון בקק"ל. מונתה ועדת ביקורת חיצונית בראשות השופט בדימוס אורי שטרוזמן, אמור להגיע שופט מחוזי בדימוס לשמש כסמכות משפטית עליונה. עטר גם הציע לאדם בעל מוניטין לשמש כמבקר פנים. הכי חשוב, עטר הגיע להסכם עם המדינה על החלה מלאה של ביקורת המדינה על קק"ל. האם זה אומר שהאורוות נוקו? ממש לא.

קחו דוגמא אחת: במסדרונות קק"ל מתלחשים מזה זמן לא מועט על פרשייה שקשורה לדירקטור בקק"ל בשם משה דבוש. דבוש הוא איש מפלגת העבודה וקיים חשד שהוא עומד מאחורי עסקאות מקרקעין פרטיות עם חברה בת של קק"ל בשם הימנותא, שם הוא גם כיהן כדירקטור (עד סוף שנת 2015). לצורך קידום העסקאות הללו הוא מפעיל את כל כובד משקלו כדירקטור, תוך שהוא מפעיל לחץ ממש לא מתון על עובדים לקדם את העסקאות בהן הוא מגלה עניין יתר.
השופט שטרוזמן כתב עליו דו"ח לא קל והמליץ שלא למנותו בקדנציה הנוכחית כדירקטור בהימנותא בשל ניגוד העניינים בו הוא לכאורה נתון. במקביל מסתובבת קלטת לא סימפטית בה דבוש הוקלט מדבר על ענייניו העסקיים עם אדם שהוא חייב לו כסף ועל הלחץ שהוא מפעיל על עובדי הימנותא. מעלליו של דבוש הם מן המפורסמות בקק"ל,. כולם גם מכירים היטב את התנהגותו, שלא מתאפיינת בנועם הליכות, בלשון המעטה, כלפי מי שעומד בדרכו. בינתיים איש בקק"ל עוד לא אזר אומץ להראות לו את הדרך החוצה.

במקביל, החברים היקרים יריב אלקין וזאב לוין מונעים בגופם את החלת ביקורת המדינה על קק"ל. אחרי עשרות שנים של התנגדות, קרן קיימת הסכימה סוף סוף. הממשלה הייתה אמורה לאשר גם היא את ההסכם בעניין, במה שנדמה היה כאישור פורמלי, עד שלוין ואלקין התעקשו משום מה לחזק את התיאוריה שלימניים פחות אכפת מטוהר מידות והם לא מוכנים שנדע מה קורה בקרן קיימת. האמת, ייתכן שאי אפשר כבר לנקות את קק"ל. כשלארגון יש כל כך הרבה כסף מצד אחד וכל כך מעט הצדקה אמיתית להתקיים, מה הסיכוי שהכסף לא ינזול למקומות הלא נכונים.

תגובת קק"ל באמצעות רונן משה: הימנותא בע"מ , חברת בת של קרן קיימת לישראל שעוסקת במקרקעין, עברה, מאז תחילת שנת 2016, שינויים מפליגים בכל הקשור לממשל תאגידי, לרבות הפרדה מוחלטת בין הדירקטוריון לבין אישור עסקאות; הקמת ועדת התקשרויות מקצועית אשר לדירקטורים אין נגיעה ו/או מעורבות בה; הוקמה ועדת ביקורת לבחינת עסקאות, נקבעה מדיניות וקריטריונים ברורים לביצוע עסקאות חליפין; נקבעו כללים ונהלים ברורים לרכזי העסקאות וכן בוצעו צעדים למניעת מעורבות דירקטורים בכל הקשור לעסקאות בכלל וחליפין בפרט. בנוסף לכך, במסגרת השינויים הנ"ל, אופיינה והוטעמה מערכת ממוחשבת לפניות בנוגע לביצוע עסקאות חליפין; הוקם מערך זיהוי של מבקשי העסקאות וזיקתם לקרקע ואומץ "נוהל שתי שומות בלתי תלויות" אשר עוברות בקרה ע"י שמאי שלישי.

לעניין הדירקטור המדובר, הנהלת קק"ל קיבלה החלטה, לאור האמור לעיל, שלא להמשיך את כהונתו כדירקטור בהימנותא בע"מ בקדנציה הנוכחית.
קק״ל מודה למבקר המדינה על עבודתו ומאמצת את הדו"ח במלואו, יחד עם זאת, הנהלת קק״ל הנוכחית, שנכנסה לתפקידה לאחר תקופת הדוח, עובדת בשנה האחרונה על תיקון הליקויים ורובם כבר שונו ויושמו כחלק ממהפכת ההנהלה להפיכת קק״ל לארגון הפועל לפי כללי מנהל תקין מחמירים, ושקיפות מרבית.
אנו בטוחים שהמלצות המבקר לצד שורת הפעולות שכבר ביצענו וממשיכים לבצע יאפשרו לנו להגשים את חזוננו ויעדונו בצורה הטובה ביותר למען העם היהודי ומדינת ישראל.

על רקע הביקורת העולה בדו״ח, קק"ל קוראת שוב לראש הממשלה לאשר במהרה את ההסכם בין הארגון לממשלה ובברכת משרד המבקר ולאפשר את החלת ביקורת המדינה מרצון על הארגון, מהלך שיגביר את השקיפות בארגון ויסייע להגברת אמון הציבור בפעילות הארגון.״

תגובות

תגובות

7 תגובות על “דו"ח המבקר על קק"ל: תודה שבאתם, חבל שלא באתם קודם

  1. חפץ חיים

    צריך להלאים את קק"ל להשתלט על כל הרכוש של הקרן ולמנות להם חשב מטעם החשב הכללי באוצר.
    ואם לא מצליח , לפרק את הגוף הזה ולחלט את הרכוש.
    ועד אז באמצעות חוק ההסדרים לגבות מהקרן שני מיליארד ש"ח כל שנה.

  2. דב ששון

    כתב החצר של ביבי שלום,

    על הקרן הקיימת ליהודים אין לי הרבה לכתוב, ובכן כתבתי הכל…

    האם למיטב ידיעתך יש קשר בין 1000 ו-2000, לכך ש"וואלה ניוז" מפרסמים תחקיר על נתניהו, האם מבין כל הדמויות שהוזכרו בעבר: אלוביץ', מילצ'ן, מימרן, לאודר, פאקר, שכחתי מישהו? אה אדלסון(הוא רק שווה פעמיים כמו כל אלה ביחד)… יש מי הנאבקים אלה באלה, יש מי שהבין כבר לפני מספר שבועות אפילו חודשים, שהספינה-נתניהו- שוקעת?

    תודה בכל אופן,
    ובהערכה

  3. אברהם מאיר

    שקיפות מלאה? אין מצב.
    יש כאן תרנגולת שמטילה ביצי זהב. למה לשחוט?

  4. י. פורת

    קק"ל הוא גוף שמאפשר אפליית ערבים כביכול בלי שהמדינה קשורה לזה, ומכאן התנגדותם של הח"כים שהזכרת לכפוף אותו לביקורת.

  5. חאדר

    לא יודע אם זה היה בכוונה? "יריב אלקין וזאב לוין". מצאתי את זה משעשע תאמת. 🙂

  6. חווה סגי

    איך זה שכוכב אחד לבד מעז איך הוא מעז למען השם כוכב אחד לבד (נתן זך)

  7. 01

    מדובר הרבה על ענייני תקציב, אני חושב שגם יש הזנחה בתחום תחזוקת היערות. ביערות הקיימים לא מבצעים מספיק שתילות של צמחייה מקומית, לא מבצעים מספיק דילול של אורנים וצמחים פולשים. יש יערות זרועים פסולת רבה שאף אחד לא מנקה. נטיעת צמחייה מקומית תחת צל האורנים חשובה להתחדשות יערות אחרי שריפה, בהיעדר הנטיעה הזו, היערות אחרי השריפות נותרים קירחים כאילו לא היה מעולם מפעל נטיעות…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.