נתניהו והגולן – פרק מי יודע כמה

מאת  | 6 במאי 2009
 

אנשי נתניהו פתחו במתקפה מתואמת. האמת, אני לא בטוח שזה לא מקרי, אבל אחרי עשר שנים עוזי ארד, מקורבו של נתניהו והיועץ לבטחון לאומי, מסר גרסה לרון בן ישי ב- ynet (הגירסה נמסרה, למיטב הבנתי, במהלך מערכת הבחירות ורק עכשיו פורסמה). במקביל, דורי גולד, לשעבר יועצו המדיני של נתניהו ושמעון שפירא, המזכיר הצבאי של נתניהו בקדנציה הקודמת, כתבו מכתב לפוריין אפיירס.

שלושתם נדרשים לאותו מו"מ חשאי שנתניהו ניהל לפני 11 שנה עם אסד, דרך רונלד לאודר. שלושתם חוזרים על אותה גרסה – נתניהו לא הסכים לנסיגה מלאה מרמת הגולן. לכן, המו"מ התפוצץ. הסיפור של בן ישי כולל עוד פרטים חדשים ומעניינים על המו"מ ההוא, אולי מכיוון שהוא נסמך גם על גרסתו של ארד, שהיה מהבודדים שהיו מעורבים במו"מ. השורה התחתונה זהה – בניגוד לכל הפרסומים, נתניהו לא הסכים לנסיגה מלאה מהגולן.

כתבתי כבר כמה פעמים על המו"מ ההוא (נתניהו כן ויתר על רמה"ג, ברק כן קיבל רגליים קרות ; נתניהו והגולן). שתי הערות על הגרסאות של גולד-שפירא-ארד.

1. אני ממש מתקשה לקבל את הקביעות של שלושת האישים. גולד, למיטב ידיעתי, בכלל לא היה בלופ בזמן הרלוונטי. הוא כבר היה שגריר ישראל באו"ם. הרבה יותר חשוב – שלושתם לא מתעמתים עם מה שאנשי קלינטון כתבו בספרי הזיכרונות שלהם. דניס רוס ומרטין אינדיק כתבו שלאודר, המתווך של נתניהו (האמת שמעולם לא פורסם זה שלאודר עמד בראש צוות המו"מ הקטן, אבל אמריקני ממוצא יהודי אחר עשה את המו"מ בפועל), גילה לנשיא קלינטון את הטיוטה האמיתית שסוכמה בין אסד לנתניהו. הם גם פרסמו את הטיוטה ובה נאמר מפורשות "ישראל תיסוג לקו שיתבסס על קווי 67". אותה טיוטה נמצאת גם במשרד ראש הממשלה בירושלים ופורסמה בעבר אחרי שאנשי ברק הדליפו אותה לתקשורת במטרה להכשיר את הוויתורים הצפויים של ראש הממשלה דאז ברק. הטיוטה של ההסכם בין נתניהו לאסד שפורסמה גם תואמת את התיאור שנתן המתורגמן של צוות המו"מ לאנשי ברק, כשזה נכנס לתפקידו. בגיליון של הפוריין אפיירס יש גם תגובה של אינדיק (יחד עם ריצ'ארד האס, עוד בכיר לשעבר במחלקת המדינה האמריקנית). בעיניי ואני מקווה שאני לא נעול בקונספציה – התגובה שלו מפריכה די בקלות את גירסתם של גולד ושפירא.

2. אבל זה לא מה שמעניין. מה שמעניין הוא שלארד יש פתאום עניין להביא את גרסתו לציבור. מה שמעניין זה ששפירא וגולד כותבים פתאום מכתב לפוריין אפיירס. גם שפירא וגם גולד לא עובדים היום עם נתניהו. הם גם לא היו מעורבים, למיטב ידיעתי, במו"מ. למה דחוף להם לכתוב מכתב לפוריין אפיירס? יכול להיות שמישהו ביקש מהם לכתוב? הרי הנכונות של נתניהו לסגת מכל רמת הגולן פורסמה לא פעם. ארד, גולד ושפירא מעולם לא נזעקו.

עכשיו, לתיאוריה שלי.

אני חושב שנתניהו רוצה להגיע לפריצת דרך עם סוריה. הוא ינהל את זה בחשאיות מקסימלית ולא יגיד מילה בפומבי (או אפילו יכחיש) בשלב הראשון לפחות. בערוץ הפלשתיני הוא יודע שאי אפשר להשיג הרבה, ויתורים שם הרבה יותר קשים לו.

סוריה, מבחינתו, היא עיסקת חבילה מושלמת. פוליטית, היא תמצב אותו במרכז המפה הפוליטית ועשויה להפוך אותו לחסיד השמאל. יהיו לו, כמובן, קשיים משמעותיים בימין, במפלגתו ובדעת הקהל, אבל מה בונה מנהיגות יותר מהקשיים הללו? זה יהפוך את אובמה לבעל ברית אולטימטיבי שלו וכאמור, את המחיר הוא כבר הראה בעבר שהוא מוכן לשלם. יתרה מזאת, נתניהו כידוע מאוד מוטרד מהאיום האיראני. הסכם עם סוריה אמור לעזור בהקשר הזה.

אם זה מה שנתניהו רוצה, כמו שאני חושב, אז ברור למה דחוף לו להכחיש את ויתורי העבר שלו. הוא רוצה מו"מ חשאי עם הסורים (ויתניע אותו בפגישתו עם אובמה?), אבל רוצה להתחיל אותו בלי שהוא נעול בוויתורי העבר.

מצד שני, יכול להיות שהכל מקרי, שארד תפס שיחה על הדרך עם בן ישי ושגולד ושפירא סתם החליטו להתחנף לביבי. יכול להיות שיש לי תיאוריה ואני מתאים את המציאות אליה. 

תגובות

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.