חשיפה: הפרוטוקולים שמגלים את מחדלי החקירה הבלתי נתפסים בסיפור של ניסים חדאד

מאת  | 19 בפברואר 2017
 

ניסים חדאד הורשע בפשע חסר תקדים בישראל. אולי השטני ביותר שאפשר להעלות על הדעת. מעשה סדום בתינוק בן שנה וחצי.

אדם בלי רקע פלילי, נורמטיבי, מצליח, הואשם והורשע שב-17 דקות שנותר לבד במקרה עם התינוק בחדר הכושר בבניין שלו, הוא פתאום עשה את המעשה המחריד ביותר שניתן להעלות על הדעת. לא הייתה ראייה ישירה אחת למעשה חסר התקדים, חדאד לא פדופיל, לא היו עדים, כלום.

ובכל זאת, בית המשפט המחוזי שלח אותו ל-17 שנות מאסר. ראיות נסיבתיות. בעיקר חוות דעת של רופא המכון הפתולוגי באבו כביר שזה מה שקרה לתינוק כמה שעות לפני שהובהל על ידי אמו לבית החולים. אחרי ארבע שנים וחצי בכלא זוכה חדאד בבית המשפט העליון מחמת הספק. השופטים מזוז וג'ובראן זיכו, השופט עמית הרשיע.

אנחנו עוקבים אחר התיק הזה כבר כמה שנים טובות. בעינינו, זה תיק חשוב מאוד למערכת המשפט. אפשר ללמוד ממנו כל כך הרבה איך לא לנהל תיק. למרבה הצער, המערכת לא נורא להוטה לנסות להפיק לקחים מהתיק, וזה בלשון המעטה.

חדשות 10 ו"המקור", באמצעות עו"ד יונתן ברמן, מנהלים שורה ארוכה של הליכים משפטיים בניסיון לחשוף לכל את תיק החקירה ופרוטוקול המשפט. אין סיבה אחת בעולם, לדעתנו, שהדברים לא ייחשפו במלואם.

הסיבה היחידה היא פרטיות התינוק ומשפחתו. זה אינטרס שקל מאוד להגן עליו בלי להסתיר מהציבור כמעט כלום, אבל למרבה הצער, הפרקליטות נלחמת בכך בחירוף נפש ולאחרונה דחה ביהמ"ש העליון את בקשתנו לאפשר חשיפה הרבה יותר גדולה של המשפט הזה. הוא הסתפק בחשיפה המאוד חלקית שאישר ביהמ"ש המחוזי.

מה שכן נתנו לנו לפרסם זה עדויות החוקרים והשוטרים, שהיו מעורבים בתיק החקירה והעידו במשפט. אין לנו עניין ללעוג ולהגחיך אותם. נראה לנו קצת לא פייר. היה ליווי של התיק מהרגע הראשון של הפרקליטות. מצד שני, אתה קורא את הדרך בה התנהלה החקירה הזאת ואתה רוצה למות. לא ייאמן, וזו לשון המעטה.

הנה פרסום ראשון של תמצית עדויות החוקרים והשוטרים במשטרה. הכתבה המלאה תשודר בקרוב ב"מקור".

מקרא: השופטים הם דותן, אבניאלי ושוחט. התובעת היא עו"ד קלאודיה בילנקה והסניגורים הם עורכי הדין יורם שפטל, עינת גלוסר ואלי כהן. הנאשם הוא ניסים חדאד. את אם התינוק נכנה פשוט האם. שמם של זוג השכנים שהיו בחדר הכושר בחלק מהזמן שחדאד היה שם, אסור בפרסום. נקרא להם הזוג איקס. שמו של מנהל הבניין אסור בפרסום (רק אלוהים יודע למה השמות האלה אסורים בפרסום, אבל נעזוב את זה). נקרא לו פשוט מנהל הבניין.

החוקר המרכזי בתיק הוא משה אלק. הוא נשאל על נקודה קריטית. למה המשטרה לא לקחה את סרטי מצלמות האבטחה שיראו מתי הזוג איקס יצא מחדר הכושר. הסרטים הללו היו נגישים ויכולים היו להוכיח באופן חד משמעי כמה זמן שהה חדאד לבד עם התינוק בחדר הכושר. הוא טען שדקות בודדות. הכרעת הדין קבעה שלפחות 17 דקות על סמך עדותה של גברת איקס במשפט.

עדות חוקר המשטרה משה אלק: גם בשתי דקות אפשר להספיק לעשות מעשה סדום בתינוק

אלק: אני ביקשתי לקחת את הסרטים בשעות הרלוונטיות שבהם התמקדנו בין השעה עשר לשתיים עשרה לפני הצהריים.

שפטל:                    כן. והיית מודע היטב שעוד זוג שכנים היו בדיוק בין השעות עשר לשתיים עשרה בחדר הכושר.

ת:                          באותה עת , כן.

ש:                         ואתה ראית אי פעם את התיעוד הצילומי של הכניסה והיציאה שלהם מחדר הכושר?

ת:                          לא , אני צפיתי רק בתיעוד של החשוד עם התינוק כי זה מה שאנחנו מצאנו בתחום הרלוונטי לנושא החקירה. שעת הכניסה, שעת היציאה, הכניסה והיציאה לא בדיוק היו מעניינה של החקירה שלנו.

ש:                         שואל את חדאד חוקר "אבל בשלב מסוים נשארת אחרון בחדר הכושר" ושים לב, זה ב-19/02, יום לאחר תחילת החקירה . ואז הנחקר , שזה הנאשם, אומר כן, דקות בודדות וזה הכול. והוא מדגיש, ממש דקות בודדות. עכשיו תראה, דקות בודדות זה בהחלט יכול להיות שתיים או שלוש דקות. עכשיו , אם במשך כל השהות של החשוד הוא היה יחד עם אנשים נוספים בחדר הכושר ורק שתיים שלוש דקות הוא היה לבד, אז כל החשדות נגדו באותו רגע נעלמים. אז למה אתה אומר שהזמנים, מתי בני הזוג איקס יצאו ונכנסו מחדר הכושר, למה אתה אומר שזה לא רלוונטי לחקירה?

ת:                          אני חוזר ואומר, ידענו את השתלשלות השהות שלו בחדר הכושר, ידענו גם על קיומם של אנשים נוספים וידענו גם על קיומו של פרק זמן שבו הוא היה לבד.

ש:                         זאת אומרת ככה , בוא נבין, רגע, בוא תסכים איתי שאם הוא היה רק שתי דקות יחד עם התינוק בחדר הכושר אז הוא לא יכול להספיק לעשות את זה . או שגם כן.

ת:                          צר לי אבל אני לא מסכים איתך , אני חושב שלקורבן שלא מתנגד, קורבן חסר ישע, תינוק שלא יודע לזעוק לעזרה, גם שתי דקות לטעמי ולהבנתי כמנהל החקירה או כאדם, מספיקות לבצע את מה שאנחנו מייחסים לו שהוא ביצע.

ש:                         אתה לא יודע, אתה לא עשית שום ניסיון לבדוק כמה דקות זה, כל החקירה לא עשית שום ניסיון לבדוק, נכון? נכון?

ת:                          נכון, אנחנו בסופו של דבר.

ש:                         למה לא עשית שום ניסיון לבדוק? עכשיו, לא עשית שום ניסיון לבדוק משום שהנחת העבודה שלך הייתה שהנאשם היה מספיק זמן עם התינוק כדי לבצע בו את מה שאתה חושד בו, נכון? בגלל זה לא בדקת את מועד היציאה בעיקר של בני הזוג מחדר הכושר, נכון?

ת:                          לא היה נראה לנו רלוונטי מועד היציאה אני חוזר ואומר.

כב' הש' אבניאלי:     אני רוצה להבין את השיקול שאתה אומר לא מצאנו לנכון. למה? זו טרחה לשלוח חוקר נוסף? מה עמד מאחורי זה?

עד, מר אלק:            לא, לא בגלל שיקולי טרחה ולא בגלל שום שיקול טכני אלא פשוט לא היה לנגד עינינו את הצורך להוכיח שהוא היה לבד עם הקורבן, לא ראינו את הצורך להוכיח שהוא יכל היה לבצע את זה, הרי ידענו שהוא היה.

כב' הש' אבניאלי:     למה לא? למה לא?

כב' הש' שוחט:        מה זה המשפטים האלה? אני לא מבין.

עד , מר אלק:           מה?

כב' הש' שוחט:        לא ראית צורך להוכיח שהוא יכול היה לעשות את זה?

ת:                          לא, לא מצאנו לנכון להוכיח את פרק הזמן, ידענו בבירור, גם על פי הודעותיו וגם על פי תמונות שבהם צפינו, שהוא היה זמן מסוים לבד עם הקורבן ובזמן הזה אנחנו מייחסים לו את המעשים שמיוחסים לו בכתב האישום.

נקודה מרכזית שנייה בתיק היא זירת העבירה. הטענה היא שחדאד עשה מה שעשה לתינוק בחדר הכושר. חדר כושר שבכל רגע יכול להיכנס אליו שכן אחר. כל חובב סרטי מתח סוג ב' יודע שצריך לסגור זירת עבירה כזאת, נכון? לעשות חיפוש, לתפוס את החיתול שחדאד הוריד מהתינוק, לחפש טיפות דם. א'-ב', נכון?

כב' הש' דותן:          מתי סרקתם את הפחים בחדר הכושר?

ת:                          יום למחרת.

עו"ד שפטל:            אני אומר לך שבכל תיק החקירה אין שום דו"ח חיפוש בחדר הכושר ביום א'. אתה אומר דברים לא נכונים עכשיו.

עד, מר אלק:            אני לא אומר שיש דו"ח בתיק , אני אומר מה הפעולות שנעשו.

עו"ד שפטל:            מה זאת אומרת? אתה רוצה להגיד לי שמחפשים דבר חיוני כמו חיתולים ואין דו"ח? זה מה שאתה אומר לי? שחיפשו, שלחת שוטרים לחפש בחדר הכושר, הם חיפשו ואין דו"ח חיפוש שלהם?

ת:                          מה שאני אומר זה שיש לנו דו"ח תפיסה לגבי אותו חיתול שהובא, אני יודע שמה שהובא זה מה שנמצא על ידם בזירה.

עו"ד שפטל:            אבל אתם לא הטחתם בשום חקירה באם התינוק "תראי, איך תסבירי לנו שבפח (בפח בדירה, לא בחדר כושר – ר.ד.) הטיטול היחיד שנמצא הוא לא טיטול נקי מדם אלא טיטול מלא דם", את זה לא הטחתם באם התינוק בשום חקירה.

ת:                          לא הטחנו את זה במודע , לא הטחנו.

ש:                         למה?

ת:                          אני לא יכול לענות על השאלה הזאת למה, אני חושב שבאותו זמן לא ראינו לנגד עינינו את הצורך בלהטיח בה את זה.

עו"ד שפטל:            בסדר, כן כן , או.קיי. תראה, לפי החקירה האם עזבה את הבית בסביבות ארבע וחצי ביום שבת, הנאשם ישן ואז יש לך עדות בתיק החקירה שהנאשם התעורר, הוא מצלצל לנהג שלו שעולה לבית ונמצא בבית עד שעה שמונה תשע. עכשיו, אתה לא שואל את הנהג שלו. תגיד, לאור זה שאתם לא מצאתם את מספר הטיטולים שצריך להיות, צריכים להיות ארבעה טיטולים, אחד נקי ושלושה מלאי דם . אתה מוצא רק אחד עם דם. אתה לא שואל את הנהג של הנאשם: "תגיד , הנאשם זרק טיטולים לאיזשהו מקום, הסתיר, החביא, ירד בעצמו למטה עם טיטולים וזרק אותם לפח?". הוא לא נשאל שאלה כזאת.

ת:                          זו שאלה שהוא לא נשאל, ממילא לא היה צורך כנראה לשאול.

ש:                         ותראה, כשאתם הגעתם למקום אז אחותו של הנאשם הייתה בבית ואחותו של הנאשם בכלל לא נחקרה. בכלל לא נחקרה ואחותו של הנאשם הגיעה כשהנהג היה, כלומר יש לך רצף מהרגע שהנאשם מתעורר, דקות , ממש דקות אחר כך , עד שאתם מגיעים, יש לך שני אנשים שבזירה ואתה לא שואל אותם מה קרה בזירה עם הטיטולים אחרי שמתברר לך שיש אי התאמה בין גרסת האם לבין מה שנמצא בפח.

ת:                          אם אתה קובע עובדה בסדר, הם לא נשאלו, הם לא נשאלו לא מתוך כוונה שלא לשאול אותם, אלא מתוך כך שלא שמנו לב שצריך ואולי… לא זכור לי שבזמן החקירה עצמה חשבנו לעומק על הסבר אי מציאת החיתולים, עד כמה שאתה מציג את זה כמאוד עקרוני, בדיעבד אני רק יכול לומר שהפער בין כמות החיתולים שנמצאה לבין כמות החיתולים שהעדים מדברים עליה יכולה להיות אך ורק סילוק פסולת בשלב כזה או אחר, העברה למקום אחר.

ש:                         יפה. יפה. ואז יש לך מצלמות אבטחה שיכולות להראות באופן מוחלט על סילוק פסולת על ידי הנאשם או הנהג שלו או האחות שלו שהיו בדירה ואתה לא עושה שום דבר כדי לבדוק גם את זה.

ת :                         ייתכן ובמועד החקירה אנחנו מצאנו לנכון וזכרנו להתמקד רק בין השעות עשר לשתיים עשרה וזו עובדה וכך ניהלנו את החקירה.

מר משה אלק משיב בחקירה חוזרת לעורכת הדין קלאודיה בילנקה:

כב' הש' דותן:          גברתי, כל שאלה נוספת רק מחמירה את המצב, מפני שזה שלא ירדו מיד לחדר הכושר זה מספיק חמור ובזמן בין שהתגלה, שעלה החשד ועד שהם סוף סוף טרחו לחפש בחדר הכושר עבר המון זמן, זה הכל.

עו"ד בילנקה:           כבודה.

כב' הש' דותן:          אז אם גברתי רוצה לשפר את זה שאנחנו נראה כמה זה חמור.

עו"ד בילנקה:           אני לא רוצה לשפר, אני רק רוצה.

כב' הש' דותן:          מה אפשר להבהיר ממחדלים כאלה, מה ? שלא, אם לא עשו חיפוש אז זה.

עו"ד בילנקה:           אבל דברי העד.

כב' הש' דותן:          ואם עשו חיפוש ולא כתבו אז זה עוד יותר חמור, אז תחליטי מה יותר טוב לך.

 

השופטת דותן נשמעה מאוד נסערת מהמחדלים בתיק. היא "שוטפת" את התובעת, עיניכם הרואות.

העדות הבאה היא של חוקרת התיק, חיה פרטוש, שכפופה למשה אלק.

 

עו"ד שפטל:            את כמובן ערה לזה שמאוד חשוב באיזה שעה בני הזוג עזבו את חדר הכושר, נכון?

עדה, גב' פרטוש:      אוקיי.

ש:                         מה אוקיי, נכון? חשוב?

ת:                          אני משיבה, בוודאי.

ש:                         בוודאי. את יודעת שהמשטרה, בצוות החקירה, ביקשו לתעד את כל מה שמתרחש בקומת המעלית, לא רק שם, בקומת המעלית ובקומת הכניסה לבניין בין השעות 10-12, נכון?

ת:                          כן.

ש:                         יפה, ואת יודעת שבתיק, אצלך בתיק, בתיק החקירה שלך, אין שעת כניסה ואין שעת יציאה של בני הזוג מהמעלית בקומת חדר הכושר.

ת:                          נכון.

ש:                         נכון? ומה את עושה עם זה? למה את לא פונה לבניין ומבקשת שימציאו לך את הצילומים שמתעדים את בני הזוג נכנסים ויוצאים מהמעלית בקומת חדר הכושר?

ת:                          כשאנחנו הלכנו להוציא את סרטוני האבטחה, מצלמות האבטחה בבניין, ביקשנו שינפיקו לנו את כל הצילומים ויעלו אותם על דיסק און קי. כשאנחנו קיבלנו את הצילומים חקרנו את החשוד על סמך הצילומים, לא ראינו את בני הזוג הללו מתאמנים ולא ידענו עליהם בכלל, רק אחר כך בחקירה שלו שהוא אמר לנו שהתאמנו, ניסינו לאתר, עד כמה שזכור לי, ייתכן וגם ניסינו למצוא בבניין, לא יודעת, מאיזושהי סיבה לא מצאנו, או אין לנו את זה בתיק אבל כרגע אין לנו את זה בתיק.

כב' הש' דותן:          גברתי, אני לא מבינה את התשובה הזאת, תצטרכי להסביר לי לאט לאט . לא, לא, תקשיבי, אנחנו שמענו ממנהל הבניין, שיש מצלמות אבטחה שמצלמות כל הזמן. עכשיו, יש כמות מוגבלת של צילומים שיכול לקלוט, ואחת לחודש חודשיים זה מתחיל לצלם על הצילומים הקודמים, אבל לפחות חודש הצילומים נשמרים.

עדה, גב' פרטוש:      אני יודעת.

כב' הש' דותן:          גברתי.

עדה, גב' פרטוש:      סליחה.

כב' הש' דותן:          תקשיבי. אז אני שואלת למה לא טרחתם לשלוח שוטר לבניין, אומר הנאשם ואומר הנאשם "היו אנשים שנכנסו לחדר כושר", לשלוח שוטר לבניין שיוציא עוד הפעם את הצילומים של 18.2 ויסתכל עליהם עוד פעם ויראה באיזה שעה בדיוק הזוג נכנס ויצא?

עדה, גב' פרטוש:      לגבי המצלמות של הבניין שבו יש את חדר הכושר, הוצא כל טווח הזמנים הללו, המצלמות האלה הן מצלמות שמצלמות רק תנועה, אם אין תנועה הן לא מצלמות.

כב' הש' דותן:          גברת, גברת, אדונים לא עפו לחדר כושר, וגם כדי להגיע הייתה תנועה, אז כמו שצילמו את האדון הם גם נקלטו במצלמה, ולא יכול להיות שהם הלכו לחדר כושר ולא צולמו, אתם פשוט לא בדקתם.

עדה, גב' פרטוש:      יכול להיות שלא בדקנו.

כב' הש' דותן:          אז עכשיו השאלה שלי היא למה.

עדה, גב' פרטוש:      עלו לנו כל מיני חשדות, כשראינו שהם לא מופיעים לנו בצילומים.

כב' הש' דותן:          באיזה צילומים הם לא מופיעים לכם?

עדה, גב' פרטוש:      הם לא מופיעים בצילומים של הלובי ושל הקומה מינוס אחת, חשבנו שאולי הם נכנסו מהחניון, ולכן לא רואים אותם.

כב' הש' אבניאלי:     זה גם לא יכול להיות, הם עוברים דרך אותה מצלמה.

כב' הש' שוחט:        גם מהחניון רואים.

כב' הש' אבניאלי:     יש מצלמה אחת שם, הייתה, היום יש יותר.

כב' הש' דותן:          גם דרך החניון רואים אותם, אתם פשוט לא שלחתם אף אחד לבדוק עוד הפעם.

עדה, גב' פרטוש:      לא בדקנו פעם נוספת.

כב' הש' דותן:          יופי.

עו"ד שפטל:            תראי, את חוקרת את החשוד ב-19 לחודש, והוא אומר לך שהיה זוג נוסף בחדר הכושר כשהוא היה, וכשהם יצאו הוא נשאר דקות בודדות בחדר הכושר, עד שהוא גם כן יצא, זאת אומרת לפי הגרסה שלו אם היא נכונה, אין דרך להאשים אותו. אחר כך הוא אומר לך ב-20 לחודש, 6 דקות, 7 דקות הייתי, לא יותר, לבד עם התינוק, אם הוא 6-7 דקות עם התינוק הוא לעולם לא אנס את התינוק מה שאת כל כך משוכנעת שהוא עשה. למה את לא, לאור זה, יש לו גרסה, הרי הגרסה למעשה זה האליבי, זה כמעט אליבי, כמעט אליבי יש לו, וניתן לראות את זה שחור על גבי לבן בלי ויכוחים בכלל, אין זה את לא הולכת ובודקת לאור הגרסה שלו בהודעה שאת גובה ממנו, הוא אומר: "הייתי 6-7 דקות מקסימום יחד עם התינוק יחד איתו".

עדה, גב' פרטוש:      זה מה שהוא טוען.

עו"ד שפטל:            נכון.

כב' הש' דותן:          אבל גברתי.

עו"ד שפטל:            זה מה שהוא טוען, נכון.

כב' הש' דותן:          גברתי, שמעת פעם שלהפריך או לאשר גרסת חשוד זה חלק חשוב מחקירה?

עדה, גב' פרטוש:      נכון, ולכן שכשגבינו עדות מאותם מתאמנים בחדר הכושר, הסתדר לנו,

כב' הש' שוחט:        זה לא מאותם, מאותה.

עדה, גב' פרטוש:      מאותה אישה, הסתדר עם זה שהוא נשאר פרק זמן של מעל רבע שעה עם הילד בחדר הכושר לבד.

כב' הש' שוחט:        איך זה הסתדר?

כב' הש' דותן:          תסכימי איתי.

עדה, גב' פרטוש:      זה מה שאני זוכרת מהעדויות.

כב' הש' דותן:          תסכימי איתי שהזיכרון האנושי לגבי שעות הוא פחות טוב מאשר צילומים של מצלמת אבטחה?

עדה, גב' פרטוש:      נכון.

כב' הש' דותן:          ויש מקומות שאין מצלמת אבטחה, אבל שם יש. אז אני מוכרחה להבין, מתחילת התיק הזה, אני לא מצליחה להבין למה אתם לקחתם את הארבעה קבצים והסתפקתם בזה?

עדה, גב' פרטוש:      זה כל הקבצים שנמסרו לנו.

כב' הש' דותן:          מה זה נמסרו?

עדה, גב' פרטוש:      על ידי השומר.

כב' הש' שוחט:        תנקטו יוזמה, מה זאת אומרת השומר, מה, הוא החוקר?

כב' הש' דותן:          אז אולי הוא יהיה קצין חקירות?

עדה, גב' פרטוש:      תראי, אנחנו פעלנו על סמך מה שניתן לנו באותו רגע, בשלב שקיבלנו את המצלמות לא ידענו על קיומם של אותם אנשים נוספים.

כב' הש' דותן:          יפה, אבל אחרי שלושה, ארבעה ימים, כשהייתה לכם כבר גרסת הנאשם, והצילומים עדיין נמצאים בהישג יד, למה לא טרחתם לשלוח שוטר?

עדה, גב' פרטוש:      אני לא זוכרת למה.

כב' הש' שוחט:        יש לי עוד שאלה . למה חקרתם רק אותה?

עדה, גב' פרטוש:      את מי?

כב' הש' שוחט:        את הגברת, למה לא חקרתם את האדון?

עדה, גב' פרטוש:      אין לי תשובה לך, אני לא יודעת, היה איתי קצין שניהל איתי את תיק החקירה, גבינו עדות, אם גבינו עדות רק ממנה.

כב' הש' שוחט:        כשנחקרה הגברת פה, ניסה עורך דין שפטל, אני לא אומר כרגע אם הוא הצליח או לא, לעורר ספקות בדבר לוח הזמנים או פרק הזמנים שמאז שהיא נכנסה ויצאה וכמה זמן חלף אחרי שהוא יצא אחריה. יכול להיות שאם הייתם חוקרים את הבעל הייתם מקבלים תשובות אחרות

עדה, גב' פרטוש:      אין לי תשובה, אני לא יודעת למה לא חקרנו גם את הבעל.

כב' הש' שוחט:        אבל בפרק הזמן הזה אין מחלוקת, לפחות שעוד זוג ירד. רק רגע, וזה לא דני דין, זה לא רואים ואינם נראים וזה גם תנועה, אז לא יכול להיות שהם לא נקלטו, מה גם שאומרת הגברת  "הגעתי קצת אחרי 10:30 ונשארתי כך וכך ואז אחרי זה הוא נכנס", זאת אומרת מדובר בסמיכות זמנים, לא יכול להיות, לא יכול להיות, זה מחדל קשה מאוד שלכם. שיהיה ברור.

שפטל:                   השאלה שלי למה את לא מעמתת את אם התינוק עם גרסה שלה שהיא מופרכת על פניה בנקודה מאוד קריטית, נקודה שכביכול מעבירה את הכדור למגרש של החשוד שלך, שהיא בדקה, סליחה, החליפה טיטול לפני שירדו לחדר הכושר ואת הטיטול הזה היא זרקה לפח, והוא טיטול נקי מבחינת אין לו דם, אין לו שום דבר שמראה על פציעה, וגם הסיפור של שלוש פעמים עושה את צרכיו אחרי שחזרו מחדר הכושר, גם זה לא נכון, כי יש פה סך הכול טיטול אחד מסכן עם דם בפח. למה את לא מעמתת לא את הנאשם, ולא את המתלוננת עם התרחיש הזה?

ת:                          אני חושבת שגביתי עדות מהאם עוד לפני שידעתי מה נתפס, אני חושבת שנתפס אחרי בכלל הטיטולים הללו.

ש:                         הטיטולים נתפסו באותו יום, הטיטולים.

ת:                          בבית שלו.

ש:                         בבית שלו, לפני 9 בערב, ב-9 בערב.

 

קשה להפריז בשאלת מספר הטיטולים שנמצאו בדירתו של ניסים חדאד. אם התינוק העידה שהחליפה שלושה חיתולים בעת שהייתה בדירה והיה עוד אחד מהבוקר, לפני הירידה לחדר כושר, חיתול נקי מדם, לדבריה.

בחיפוש המשטרתי נמצא רק חיתול אחד ועליו כן יש דם. אם זה החיתול מהלילה, אז כל התיק קורס כי ברור שהדימום החל עוד לפני שהתינוק ירד עם חדאד לחדר הכושר. איפה כל החיתולים האחרים? מהשעה שבה האם עזבה את הדירה ועד שהמשטרה הגיעה לדירה עברו כחמש שעות. האם הטיטולים סולקו בזמן הזה? קל מאוד היה לברר, אם היו לוקחים את המצלמות שמחוץ לדירה, בודקים בפחי הזבל וחוקרים את הנוכחים בדירה של חדאד בנקודה הזאת.

 

ת:                          אוקיי, וזה גם לא נראה לי באותו שלב כזה מהותי מה מספר חיתולים, אני גם לא בטוחה בכלל שהיה ידוע לי על מספר חיתולים כי אני חושבת שגביתי ממנה עדות יום למחרת האירוע, כשהתיק היה בבית המשפט.

ש:                         תראי, יש בתיק החקירה דוח תפיסה שמדבר על זה שתפסו טיטול אחד, דוח תפיסה בתיק החקירה, יש עדות של האם שצריכים להיות ארבעה טיטולים, ארבעה, מצאו אחד . למה אתם לא באים, למה אתם לא באים לאם ואומרים: "מה זה? למה את מספרת לנו ששלוש פעמים הוא עשה את צרכיו ופעם אחת לפני זה החלפת לו והטיטול היחיד הוא עם דם? כלומר, לא החלפת לו טיטול מקודם", דבר כל כך פשוט, כי זה לא מסתדר אה?  כי זה לא מסתדר עם זה שהוא אשם?

ת:                          לא, לא חשבנו על זה בכלל.

ש:                         אה, לא חשבתם על זה.

ת:                          זה לא היה לנו כזה מהותי כמה חיתולים.

כב' הש' דותן:          רגע, אני לא מבינה איך אתם מרשים לעצמכם בתיק כזה חמור להסתמך על ניסים? יש מוצגים פיזיים, שנקראים חיתולים.

עדה, גב' פרטוש:      תראי, עשינו חיפוש נוסף בדירה, לא מצאנו חיתולים.

כב' הש' דותן:          אז אם לא מצאתם אז למה.

עדה, גב' פרטוש:      יכול להיות שזה נזרק לפח, נזרק לפח לבניין.

כב' הש' דותן:          אם חשבת שיכול להיות שזה נזרק לפח של הבניין, למה לא לקחתם את הצילומים של כל שעות הלילה שעד שהמשטרה הגיעה כדי לראות אותו הולך לפח וזורק?

עדה, גב' פרטוש:      זה לא נראה לנו באותו רגע כזה חשוב.

עו"ד שפטל:            תראי, אתם עשיתם חיפוש בבית של הנאשם ביום המקרה ב-9 בערב, כשבאתם לעצור אותו, נכון?

עדה, גב' פרטוש:      כן . 

ש:                         יופי, עכשיו, אתם כבר אז ידעתם מההודעה שלהם שלגרסתה האירוע הפלילי היה בחדר הכושר, נכון?

ת:                          אוקיי.

ש:                         למה לא עשיתם חיפוש בחדר הכושר?

ת:                          אני לא הייתי בשלב הזה בכלל של החקירה, אתה שואל את הבן אדם הלא נכון. אני לא הייתי ביום האירוע בערב.

ש:                         ולמחרת? ועוד יום? לא עשיתם ביום שבת, לא עשיתם ביום ראשון.

ת:                          עשינו ביום, אם אני זוכרת נכון ביום שני.

ש:                         לא עשיתם ביום ראשון, ביום שני, ביום שני הגעתם לראשונה לחדר הכושר שהוא פתוח לכל אדם, אפשר 100 אלף פעמים לזהם את הזירה עד אז, 100 אלף פעמים, מקום ציבורי שלכל דייר יש גישה אליו, אתם במשך שלושה ימים, 72 שעות.

עכשיו תראי, מדוע אתם ביקשתם לראות חומרים רק מהמצלמות של המעלית שבחדר הכושר, זאת אומרת בקומת חדר הכושר, ובקומת הכניסה? מה עם המצלמות למשל שמובילות לפחי הזבל? דברי קריטי מאוד לכאורה.

עדה, גב' פרטוש:      אין לי תשובה לכך.

ש:                         אין לך תשובה לכך . עכשיו, תראי, את חוקרת את, כן, כן, את חוקרת את החשוד ב-20 לחודש, יום אחד אחרי תחילת החקירה בסך הכל, ואת אומרת ככה: "איך יש לך לב, איך יש לך לב, איך אין לך מצפון, אין לך מצפון, אני רואה לפני בן אדם חסר מצפון, אין לך מצפון, מה שעשית לילד הזה אין לך מצפון, כמה עוד ילדים כאלה אני אמצא? כמה עוד ילדים כאלה אני אמשיך שעשית להם את זה?", הוא אומר לך: "אלוהים ישמור", את אומרת: "כמה ילדים עשית להם את זה? אין לך לב, הילד שוכב בבית חולים, הוא מאושפז אחרי ניתוח, אתה לא מקשיב, הוא שוכב אחרי ניתוח", כלומר 24 שעות אחרי תחילת החקירה אין לך ספקות, אין לך כלום, ברור לך לא רק שהוא אנס את הילד הזה אלא שהוא אנס עוד ילדים אחרים וזה רק שאלה של זמן עד שימצאו את העניין הזה, ב-20 לחודש, יום אחרי תחילת החקירה.

ת:                          אני לא מבינה מה הבעיה עם מה שאמרתי?

ש:                         הנאשם מהחקירה הראשונה, לאורך כל החקירות מבקש, מתחנן, לעבור בדיקת פוליגרף . למה לא שלחתם אותו?

ת:                          כי זה לא רלוונטי לתיק הזה בדיקת פוליגרף, היא גם לא קבילה בבית המשפט, ואנחנו לא צריכים בדיקת פוליגרף בתיק כזה.

ת:                          כי לא ראינו צורך לעשות בתיק כזה בדיקת פוליגרף.

ש:                         רגע, אם הוא היה יוצא דובר אמת חד משמעית.

ת:                          אבל אין צורך לעשות בתיק כזה שיש לנו ראיות בתיק לעשות בדיקת פוליגרף . אנחנו לא זקוקים לשום בדיקת פוליגרף בתיק הזה, על אחת כמה וכמה שהיא לא קבילה בבית המשפט.

כב' הש' דותן:          לא עשו בדיקת פוליגרף וטוב שכך.

עו"ד שפטל:            סליחה?

כב' הש' דותן:          לא עשו בדיקת פוליגרף וטוב שכך, למשל אני חושבת שהבדיקה הזאת לא אמינה, חסרת ערך ושהערך היחיד שלה שאומרים לבן אדם "אתה מסכים ללכת לבדיקה פוליגרף?" והוא אומר כן או לא . אבל מלבד זה אין שום ערך, ודעתי נסמכת על פסיקת בית המשפט העליון גם, אז חבל על הזמן, לא עשו בדיקת פוליגרף וטוב שכך, הלאה, אפשר להתקדם.

מוזר שהמשטרה סירבה לקחת חשוד לבדיקת פוליגרף, כשהוא כל כך מבקש. חדאד ערך על חשבונו שתי בדיקות פוליגרף פרטיות. בשתיהן נמצא דובר אמת.

עדות השוטר א.צ: אנחנו לא מציינים את שמו כי חלקו בתיק מזערי. הוא נשלח מרחוק על ידי החוקרים לגבות את עדות השכנה שהייתה בחדר הכושר. הוא לא ממש הבין מה קורה בתיק וככה זה גם נראה.

שפטל:                   הגברת איקס אומרת שהיא בשעה אחת עשרה הייתה בבית. למה אתה לא שואל אותה איך את יודעת שהיית בבית בשעה אחת עשרה? הסתכלת על השעון, הסתכלת על שעון במקום אחר, היא אומרת היא הייתה בבית בשעה אחת עשרה, כן? למה אתה לא שואל אותה איך את יודעת שהיית בבית בשעה אחת עשרה?

ת:                          אני אקרא ואתן לך תשובה.

ש:                         כן.

(השוטר קורא)

ת:                          לא , אין לי תשובה… כנראה שחשבתי שזה לא רלוונטי או שלא חשבתי על השאלה .

ש:                         רגע, אתה חקרת אותה בלי שבכלל עיינת בתיק החקירה, בכלל לא ידעת על ההודעות האחרות?

ת:                          לא.

ש:                         הגרסאות ש-, כלום.

ת:                          לא, כלום.

ש:                         שום דבר. כלומר אתה חוקר את הגברת איקס בלי שיש לך מושג מהממצאים ומהחקירות וההודעות של החקירה, כן? זה מה שאתה אומר.

ת:                          נתנו לי שאלות הכוונה פחות או יותר מה אני צריך לשאול, בגדול.

ש:                         רגע, נתנו לך את זה בכתב יד, רשימה של שאלות?

ת:                          לא, בהנחיה שהחוקרת המטפלת.

ש:                         כן, כתבה לך שאלות.

ת:                          לא כתבה לי שאלות.

ש:                         אה, היא אמרה לך בעל פה.

ת:                          כן.

לבית המשפט הגיע גם השוטר שביצע את המעצר של חדאד. הוא זה שהגיע ראשון לדירת חדאד, בה אמורים להימצא ממצאים דרמטיים.

הנה עדות השוטר א.ס:

ש:                         אתה עשית חיפוש בדירה, נכון?

ת:                          כן.

ש:                         ובמסגרת החיפוש הגעת לפח שנמצא מתחת לכיור.

ת:                          כן.

ש:                         ושמה אספת את הטיטול ואת המגבונים.

ת:                          כן.

ש:                         נכון ? יופי. למה לא ירדת לחדר הכושר? גם שמה צריך היה להיות טיטול.

ת:                          כי זה מה שנתבקשתי לעשות באותו יום וזה מה שעשיתי.

המקרה קרה ביום שבת. בתחנת המשטרה יושב חוקר תורן והוא מנהל את החקירה בשלט רחוק.

הנה עדות א.י:

שפטל:                   מי שבא לעצור את הנאשם ומי שבא לעשות חיפוש בבית, הוא העיד פה לפני שתי דקות, הוא בכלל לא חוקר, הוא איש סיור.

ת:                          אכן.

ש:                         אז כמו ששלחתם איש סיור לעצור אותו ולעשות חיפוש אחרי טיטולים בבית אתה גומר לגבות ממנו את ההודעה , שבה הוא אומר שחור על גבי לבן שהוא השאיר טיטול בחדר הכושר, למה אתה לא שולח איש סיור לחדר הכושר , כמו ששלחת איש סיור לבית שלו, לאסוף את הטיטול שנמצא שמה?

ת:                          אז אני אומר שבדיעבד אם הייתי בוחן את התיק, לוקח את הפסק זמן של הכמה דקות ועובר על זה , יכול מאוד להיות שהיה מקום לשלוח גם איש סיור למרתף . בדיעבד אני אומר.

כב' הש' שוחט:        זה משהו שמאוד מתבקש, למה זה צריך להיות בדיעבד? הרי זאת זירת האירוע, על האירוע עצמו אתה יודע על מה מדובר.

ת:                          נכון.

ש:                         וזו ראיה שהיא הראיה אולי, אינני יודע, הראיה.

ת:                          כן, לא נשלח.

ת:                          באותו רגע לא חשבתי על זה, כן.

יומיים אחרי המקרה נזכרו במשטרה לשלוח שוטר לזירת העבירה, חדר הכושר. הוא הגיע לבדוק בפחים, אולי נשאר איזה חיתול, אולי ממצא אחר מעניין ממעשה כל כך מחריד לכאורה, שבוצע בתינוק בן שנה וחצי.
הנה עדות א.א:

ש:                         איך סרקת? מה,  איפה חיפשת?

ת:                          בעין. את כל חלל חדר הכושר, כולל סאונה, כולל החדרון הזה של ההלבשה, איפה שהיו שני הספסלים.

ש:                         או קיי. עכשיו, מה לגבי הפחים?

עו"ד שפטל:            שוב, אני רוצה כאן להבהיר שכמובן בדו"ח שלו בזמן אמת אין זכר לא לפחים ולא כלום (שפטל מכוון לתיעוד שעשה השוטר בעקבות הביקור שלו במכון הכושר – ר.ד.)

עו"ד בילנקה:          נכון, לגמרי.

עו"ד שפטל:            מאחר ובית המשפט הביע ככה בעדינות מורת רוח מהעניין הזה.

כב' הש' דותן:          בעדינות?

עו"ד שפטל:            אז עשו רענון, אני, אז עשו רענון ועכשיו העד יספר מרענון מהשבוע שעבר על החיפוש שהוא עשה בפח… אני רוצה לומר עוד דבר אחד, זה לא חוכמה לרדת רק על המשטרה, התובעת קיבלה את חומר החקירה הזה ולא שלחה אותו להשלמה. זה לא חוכמה רק להתנפל על השוטרים. התובעת הזאת קיבלה את חומר החקירה ולא שלחה אותו להשלמה.

כב' הש' דותן:          מר שפטל, אתה מתפרץ לדלת פתוחה, אבל אנחנו לא, ב-15 ביולי אנחנו מחלקים תעודות וציונים לכולם, אז תתייצבו כולכם, אבל בינתיים אנחנו ננהל את הדיון.

כב' הש' שוחט:        אבל העובדה שמישהו אומר לך שניקו וסידרו, כשמטרת ההגעה שלך לשם זה למצוא ממצאים, זה לא נקודה שחשוב לרשום אותה? שאמרו לך שניקו וסידרו, כי אולי ממצאים שהיו שם פשוט "הועלמו" במירכאות, זה לא חשוב לרשום בדו"ח?

ת:                          לא יודע, אתה צודק, זה חשוב לרשום, יכול להיות שבאותו רגע חשבתי שהבן אדם יעבור עוד עדות, ייקחו ממנו עדות נוספות החוקרים. אתה צודק.

כב' הש' דותן:          אבל איך הם יכולים לקחת ממנו עדות, אם אתה לא מוסר שהוא אמר לך ואתה גם לא מוסר את שמו?

כב' הש' שוחט:        איך יידעו להגיע אליו?

כב' הש' דותן:          טוב , שאלה רטורית נשאלה , נותרה בחלל האוויר.

 

חדאד ושפטל בטוחים עד היום שמחדלי החקירה לא מקריים, שראיות מזכות הועלמו במכוון. הם מוכנים גם להסביר לכם במשך דקות ארוכות את התיזה הזאת. לא השתכנעתי. אני עדיין דבק בטענה שכאשר יש שני הסברים להתנהגות המשטרה, הסבר שמניח בורות, רשלנות, חוסר תיאום והסבר שמניח תחכום, קונספירטיביות וזדון, ב 99% מהמקרים ההסבר הראשון הוא הנכון.

מצד שני, מחדלי חקירה ברמה כזאת יכולים לעבור ללא שום תגובה? אגב, זו הנקודה היחידה, כנראה, שחדאד מסכים עם אם התינוק. גם היא, מן הסתם, הייתה מעוניינת בחקירה שתנוהל כמו שצריך. לשיטתה, כדי שיראו שחדאד אכן עשה מה שהיא ייחסה לו לכל אורך הדרך ומייחסת לו עד היום. בקרוב, ננסה להתגבר על המגבלות המשפטיות הלא קלות ונשדר תכנית שלמה על הפרשה.

תגובת המשטרה:
החקירה נוהלה ללא משוא פנים תוך ניסיון להגיע לחקר האמת בתיק.
אנו מכבדים את הכרעת הדין של בית המשפט העליון שהפך את החלטת בית משפט המחוזי והחליט לזכות את הנאשם.
נדגיש כי כל ביקורת שיפוטית נלמדת ביסודיות ובמידת הצורך מופקים הלקחים בהתאם.

תגובות

תגובות

5 תגובות על “חשיפה: הפרוטוקולים שמגלים את מחדלי החקירה הבלתי נתפסים בסיפור של ניסים חדאד

  1. חפץ חיים

    היה לי פעם בוס שאמר כך:
    היינו מנהלים משא ומתן ומגעים עם גורמים שונים, היו גם מקרים של התדיינות משפטית בבית משפט והצד השני היה מגיש כתבים שונים,
    היו מקרים בהם הצד השני כתב דברים שנראו תמוהים ולכאורה פוגעים בו והיינו חושבים מדוע הוא כותב משהו שעשוי לפגוע בו,
    ואז אמר לי הבוס:
    "אם אתה מתלבט בין תחכום או טיפשות, תמיד תעדיף את הטיפשות"
    האמת, שהניסיון הוכיח שהוא צדק.
    כאשר הדברים שכתב התבררו , התברר שזו הייתה טיפשות וחוסר מחשבה.
    לכן אני מסכים עם דברי הכותב לגבי התנהלות המשטרה ביחס בין רשלנות וזדון.

  2. צדק תרדוף

    יפה, דרוקר. עכשיו לאור מה שגילית פה חזור לחקירה של זדורוב בעיניים פקוחות. אותה התנהלות מבישה. אותו אדם חף מפשע שהמשטרה והפרקליטות התלבשו עליו. אותם דו"חות שקריים של המכון הפתולוגי.

  3. חיים

    דרוקר לא יכול לגעת בפרקליטות. מעולם לא נגע בה. כלב השמירה של הפרקליטות.
    דרוקר תומך ומגן על הפרקליטות בפרשת זדורוב למרות שכל בר דעת שנבר בפרוטוקולים יודע שהפרקליות מושחתת.
    רודף צדק הוא לא!

  4. אודי

    צריך מאד להזהר לזכות אדם על בסיס שברירי פרוטוקול.
    אבל חוקרי המשטרה, אין מילים איזו עליבות!!
    החוקר הראשי צריך לעוף על טיל, אם לא, סימן שכל המשטרה היא ברמה הזו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.