למה בוז'י לא חשף את סרבנות נתניהו לפני שנה?

מאת  | 20 בפברואר 2017
 

החשיפה החשובה של ברק רביד אתמול הבליטה את ההישג הכי גדול של בנימין נתניהו. בשמונה שנות שלטון הוא כמעט לא עשה דבר מול הפלשתינאים, חוץ מהרבה מילים יפות ובכל זאת, הוא הצליח לשכנע את דעת הקהל הישראלית, כולל אלו שמכנים את עצמם מנהיגי גוש המרכז – שמאל שאין סיכוי להסדר קבע. יאיר לפיד אומר את זה ובוז'י הרצוג ורוב מוחלט של בוחריהם השתכנע בכך. התיזה הישראלית הנוחה, שימיה כימי המדינה, שוב שולטת: אין פרטנר.
הרי ברק הציע להם הכול בקמפ דייויד (שטויות וגם הוא יודה בזה היום, בלי להמעיט מאחריותו של ערפאת לכישלון) ואולמרט הציע להם הכול (אחרי שהוא כבר התפטר וכששני יורשיו הפוטנציאליים מודיעים שהם לא מחוייבים להצעות אולמרט) והם דחו את כל ההצעות.
עכשיו מסתבר שנתניהו קיבל משר החוץ האמריקני את הביטוי המזוקק והמושלם של פתרון שתי המדינות. אם היה רציני בכוונותיו, הוא היה אמור להתנפל בנשיקות על ג'ון קרי. הכרה במדינה יהודית, בתמיכה מצרית וירדנית, מדינה פלשתינית מפורזת, חילופי שטחים שהם מילים נרדפות לשמירה על גושי ההתיישבות ופתרון לבעיית הפליטים שלא פוגע באופי המדינה, כלומר – אין זכות שיבה וכל זה עטוף בהסכמה ותמיכה של מלך ירדן ונשיא מצרים. תרחיש החלומות של נתניהו? יותר כמו הסיוט שלו. נתניהו לא אמר 'כן', אבל בחוכמתו גם לא אמר לו 'לא'. כמו תמיד הוא מלמל כמה זה קשה לו מול הקואליציה והלך לחשוב על זה קצת, כשהוא שוב מוכיח שלא ברור אם יש פרטנר פלשתינאי לפתרון הזה, הפתרון היחיד שאולי יכול להרגיע את הקונפליקט בין העמים, אבל בטוח שבשמונה השנים האחרונות לא היה פרטנר ישראלי.

הפרסום הביא רבים להרגיש שנעשה עוול ליו"ר האופוזיציה. אולי הייתה לו סיבה אמיתית להיכנס לממשלת נתניהו וזה לא רק היה הרצון להציל את עצמו על ידי כניסה למשרד החוץ. רק דבר אחד שכחו המתנצלים לקחת בחשבון. למה ההזדמנות הזאת הוחמצה? כי הרצוג אמר 'לא'? ההזדמנות הוחמצה כי נתניהו לא הסכים. הוא אף פעם לא מסכים, כי הוא לא רוצה/לא מסוגל ללכת על הפתרון הזה. הרי שמונה שנים שהוא יכול היה להציע את המתווה של קרי, אין שם שום דבר חדש. הוא לא מציע. הרצוג וג'ון קרי בסיבוב הזה, וציפי לבני ושמעון פרס בסיבובים קודמים הם פשוט שחקני דמקה שמנסים לשחק עם נתניהו שח. הוא מושך זמן בגאוניות, מוכר להם מילים יפות, נותן להם חבל ועוד קצת בתקווה שאבו מאזן יהרוג את התהליך לפניו. לפעמים זה עובד, כמו בסיבוב עם לבני. לפעמים קצת פחות – כמו בערוץ שניסה לנהל שמעון פרס, אבל גם אז נתניהו יכול לסמוך על שחקני הדמקה שהם לא יחשפו את פרצופו. כמעט שנה עברה מאותה פסגה אזורית שנחשפה אתמול. קרי לא אמר כלום, גם לא הנשיא אובמה, הרצוג ידע ושתק ואפילו א סיסי ועבדאללה החרישו. לא הייתה שום סיבה אמיתית לשתוק. שום תהליך לא היה נעצר כתוצאה מזה, אבל מדובר באנשים רציניים, לויאליים, שמרגישים מחוייבים, מסתבר, למילתם. נתניהו, לעומת זאת, מרגיש מחויב רק לקואליציה שלו.

אני עדיין חושב שהרצוג בכלל לא היה צריך להיכנס למו"מ המבזה ההוא. יש לו מספיק ניסיון עם נתניהו. כשנתניהו לחש באוזנו את הסוד האדיר, כל מה שהוא היה צריך להגיד לו זה – ביבי, אני פה. תגיד 'כן' לקרי ואני מוכן להיכנס עם כל המפלגה שלי ובלי תיקים. זה הכול. בשביל מה להיכנס למו"מ על תיקים? לכתוב מסמכים על מתווה הגז וועדת שרים לענייני חקיקה? הרצוג היה צריך להבין מהרגע הראשון שנתניהו משתמש בו בניסיון להרוג עוד זמן, לחסל יוזמות בינלאומיות או אמריקניות חד צדדיות ובסופו של דבר, להפיל עליו את התיק. בוז'י לא היה מסוגל להביא את המפלגה שלו, אמרו, כזכור אנשי נתניהו, בחיוך מזלזל כשאיווט ליברמן נכנס למשרד הביטחון. עבורם זה אחלה נימוק למה ראש הממשלה לא ניסה לנצל הזדמנות להסדר קבע, שהיה לה פוטנציאל לשנות את ההיסטוריה. הכול בגלל בוז'י.

 

המאמר התפרסם ב"הארץ"

תגובות

תגובות

6 תגובות על “למה בוז'י לא חשף את סרבנות נתניהו לפני שנה?

  1. גיל

    הפסקה הבאה מהפוסט מבוססת על משהו חוץ מדעתך ?
    "הרי ברק הציע להם הכול בקמפ דייויד (שטויות וגם הוא יודה בזה היום, בלי להמעיט מאחריותו של ערפאת לכישלון).
    יש איזשוה ציטוט של ברק שתומך בזה?
    זו נשמעת לי אמירה שמבוססת יותר על המשאלת לב.

  2. רומי

    כרגיל דרוקר מנתח יפה את המהלכים,
    נתניהו מורח ומורח, וכולו מכוסה במריחות של עצמו,
    ועדיין לחלק מהעם הוא נראה ומריח יופי………..

  3. אריה

    אני חושב שזה בכלל לא משנה מה נתניהו רוצה או לא רוצה, מה הוא מוכן לתת ומה לא.
    העסק אבוד, אין כל סיכוי להסדר עם בני הדודים שלנו.
    בכלל לא משנה מי אשם יותר, אנחנו או הם.
    נתניהו שולט כבר הרבה שנים וכנראה ימשיך לשלוט.
    הפוליטיקאים ימשיכו לקשקש בנושאים שעל סדר היום.
    מנדלבליט יקבור את כל התיקים של נתניהו.
    וככה נמשיך. עד מתי? האם זה יתפוצץ לנו בפרצוף מתי שהוא? אני לא יודע.

  4. עדי

    כי הוא בושה! בושה לשמאל. אני מתביישת!

  5. יהודה

    דרוקר כותב על הצעת קרי : "פתרון לבעיית הפליטים שלא פוגע באופי המדינה, כלומר – אין זכות שיבה".
    האם באמת?
    האם ההנהגה הפלסטינית תחתום על "אין זכות שיבה" ?
    או שזה מסווה לקבלת מאות אלפי פלסטינאים נוספים כאזרחי ישראל?

    הלא זהו המכשול האמיתי הגדול לשלום, ומבלי לגרוע מהמתעתע נתניהו, זו הסיבה העיקרית מדוע אנחנו חושבים שלא יתכן שלום.

    דו מרידור, שמקובל על כולנו כאדם ישר והגון כתב יומן בזמן הפסגה בקמפ דידויד בשנת 2000 :
    http://www.haaretz.co.il/misc/1.1181961
    ""נביל דיבר על מאות-אלפי פליטים שישובו לישראל והוסיף, דרך אגב, מאות-אלפים יכול להיות מ-200 אלף ועד מיליונים רבים….

    בין 18:00 ל-20:00 התקיימה פגישה נוספת בעניין הפליטים שגולשת להתנגשות חזיתית של שני נראטיבים, התנגשות מייאשת: "שעת' תיאר בהתרגשות את ההיסטוריה של הסכסוך בעיני הפלסטינים: היהודים עשו מעשה שאין לעשותו …..
    לדברי שעת' וחבריו, בלי שיבה, קודם כל מלבנון ואחר כך, תוך מגבלות, ממקומות אחרים, אין על מה לדבר. זכות השיבה היא העיקר. הצעותינו אינן עונות אפילו על מקצת דרישותיהם המינימליות וכו'.

    "…כך הובהר לנו כיצד נתפסת הציונות בעיניהם: מעשה עוול היסטורי חמור ביותר. אנחנו המנוולים ועלינו להכיר באשמתנו..
    בתום הישיבה שאלתי את עצמי, האם ניתן להגיע להסכמה? ואולי זו רק טקטיקה של משא-ומתן שהונחו לנהל, עד שישראל תוותר בנושא זה או בנושאים אחרים? לצערי, נראה לי שהדברים עמוקים ורגשיים מדי. יש מאות-אלפי פליטים המאמינים בהם. קשה. קשה מאוד"
    סיום דברי מרידור.

    קשה להפנים זאת אבל הערבים רואים את הסכסוך הישראלי ערבי במשקפיים של צדק ובמרכזו זכות השיבה. עד שאי הצדק שנעשה להם יתוקן, לא יהיה שלום. ובזה אפילו נתניהו המזגזג והמתעתע לא אשם.

    קשה, קשה מאוד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.