האיום הבטחוני הגדול ביותר

מאת  | 8 במאי 2009
 

דב וייסגלס, לשעבר מנהל מדיניות החוץ הלא רשמי של ישראל, אמר שזו ההתפתחות הכי מאיימת על בטחוננו שקרתה בשנים האחרונות. מה? הצהרת עוזרת מזכירת המדינה שישראל תתבקש לחתום על ה NPT, האמנה הבינלאומית לאי הפצת נשק גרעיני. וייסגלס הלך הכי רחוק, אבל כל מי ששמעתי בעניין הזה, מהצד הישראלי, נשמע נסער. אוי ואבוי, יהודים, שוב מקריבות מעצמות המערב את צ'כוסלובקיה.

עכשיו, בואו נצא שנייה ממנטליות הגטו ונשאל למה אנחנו כל כך נסערים מכמה מילים שאמרה איזה תת עוזרת של מזכירת המדינה. הרי אין מחלוקת שאובמה לא ינסה לפרוק את ישראל מנשקה הגרעיני. גם אם היה מפנטז על זה, אין כוח בעולם שיכפה עלינו דבר כזה. במקרה הכי גרוע, הוא יבקש מאיתנו להפסיק עם העמימות המגוחכת. הרי רק בישראל עוד חושבים שקיימת עמימות בשאלה אם לישראל נשק גרעיני. אף אחד בעולם לא רואה שום עמימות. אחרי וענונו, אבנר כהן, פליטות הפה של נתניהו, אולמרט ופרס ואינסוף הפרסומים בכל כלי תקשורת אפשרי, זו סוגיה שקופה לחלוטין.

אני מתקשה לראות מה ישראל מרוויחה משימור האתוס הדינוזאורי על עמימות. ההיגיון שהיה במדיניות הזאת פעם כבר לא מתקיים.

מה כל כך נורא בתסריט שישראל תודה בכוחה הגרעיני?

ובכן, יש כן סכנה אחת. הסכנה היא שבתקופת המעבר, בזמן בו ישראל תצא מהארון – התהודה הציבורית תיתן רוח גבית לאיראן ואולי גם למדינות ערביות אחרות, לקדם את מאמציהם הגרעיניים. אם לציונים יש, למה לנו אסור?

זה, כמובן, טיעון שמדינות ערב משמיעות כבר שנים רבות, אבל אין ספק שכותרות בכל עיתוני העולם על הודאה ישראלית בכוחה הגרעיני ייתנו לו יתר תוקף.

ההצהרה האמריקנית לא הייתה מספיק ברורה. האם זו סתם הבעת רצון כלל-אוטופי בפירוק הנשק הגרעיני או רצון לייצר משטר חדש בו המדינות הגרעיניות, שלא קיבלו "רישיון" מהקהילה הבינלאומית (ה – NPT מכירה במועדון מצומצם של מדינות עם נשק גרעיני ואוסרת על הצטרפות מדנות חדשות. למה לאלו כן ולאלו לא? ככה. כי יש מדינות חזקות יותר וחזקות פחות) מודות בקיום הנשק הגרעיני ומקבלות על עצמן מגבלות כאלה ואחרות? כי אם זה המצב אז יש גם יתרונות לכניסה למשטר האמנה. לאובמה זה בוודאי יעזור לייצר קואליציה בינלאומית נגד איראן. מבחינת ישראל, ספק אם יש לנו חלופות טובות יותר להתמודדות עם הגרעין האיראני, מאשר הישענות על הנשיא האמריקני.

חוץ מזה, לישראל יש טיעון לא רע נגד הטיעון הערבי. למה לנו מותר להחזיק בנשק גרעיני ולכם לא? א. כי אתם מאיימים פומבית בהשמדתנו ואנחנו לא מאיימים בהשמדתכם. ב. אנחנו הוכחנו בארבעים השנים האחרונות, שאנחנו מדינה אחראית, שלא משתמשת בנשק הזה.

שורה תחתונה – אני לא טוען שהמדיניות האמריקנית החדשה (אם אכן הערת עוזרת מזכירת המדינה מבשרת על מדיניות חדשה) היא התפתחות חיובית. אני לא יודע. אולי כן ואולי לא. צריך לשמוע הנמקה מפורטת של המדיניות ומשמעויותיה כדי לגבש עמדה. אני כן טוען שהתגובה הפבלובית הישראלית – אוי ואבוי, איום קיומי, כנסו למקלט – התגובה הזאת מוגזמת.

תגובות

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.