הטירלול של הפרקליטות בעניין אולמרט ו"חשיפת הסוד"

מאת  | 5 ביוני 2017
 

במהלך כהונתו כראש ממשלה היה מעורב אהוד אולמרט בפעולה מזהירה. אני לא אכתוב כאן מהי אותה פעולה. א. כי כולם יודעים. ב. כי אם אכתוב, לא אוכל לפרסם את המאמר. די אם אומר שכולכם גם יודעים על הפעולה הזאת, שראש הממשלה הנוכחי רמז עליה, ששר ביטחון אחד הזכיר אותה ושר אחר, החבר בקבינט, דיבר עליה במפורש. אה, כן וכול העולם תיאר כבר בפרטי פרטים ובאופן פומבי איך התרחשה לרבות נשיא אמריקני ובכירי ממשלו.

בזמן אמת, בחר אולמרט לא לקחת אחריות לפעולה. זו הייתה ההחלטה הנכונה ברמה העניינית. לא רצו לגרות את הצד השני לתגובה אלימה. ברמה הפוליטית, זו הייתה החלטה הרסנית, מבחינתו. עשרות שנים לפניו בחר ראש ממשלה אחר, מנחם בגין, כן לקחת אחריות על הפעולה להשמדת הכור העיראקי. גם אז הייתה התלבטות וויכוח גדול. בגין נאחז באיזה פרסום קטן, שיצא בכלל מירדן, כדי לקחת אחריות על הפעולה ולהפוך למושא ההתפעלות של העולם כולו בעשרות השנים שחלפו מאז (על הדרך, זה גם עזר לו לנצח את בחירות 81). אולמרט היה זקוק לקרדיט על הפעולה בזמן אמת כמו אוויר פוליטי לנשימה. כבול כבר אז בשלל חקירות ובימים של פוסט מלחמת לבנון השנייה, מה יכול היה לעזור לו יותר מתיאורים מפורטים על חלקו בהנהגת הפעולה המוצלחת? תגידו מה שתגידו על אולמרט, הוא העדיף אז את טובת העניין על טובתו האישית.

מאז חלפו הרבה שנים. אולמרט מאוד מעוניין, באופן הכי טבעי בעולם, שיידעו על הפעולה ועל חלקו בה. יצא לי להיות קצת מעורב בעניין (בניסיון לספר יותר על הפעולה) והתרשמתי שהטיעונים שכופים עליו לסכור את פיו מאולצים במקרה הטוב, לא ענייניים במקרה הרע. כמובן שלמערכת יש שיקולים סודיים וחומר סודי ומודיעין סודי והכול נורא סודי, אז בטוח שאני לא יודע את התמונה המלאה, אבל לוגית, הטיעון שכופה על אולמרט שתיקה הוא כל כך מגוחך, שקשה להאמין שיש חומר מודיעיני שיכול לסתור אותו.

לפני שבועיים וחצי ידעו מקורות בשירות בתי הסוהר לספר שאולמרט ניסה להבריח מסמכים מסווגים מתאו באמצעות עורך דינו. סוג של וענונו לעשירים. די מהר התברר ש'המסמכים המסווגים' הם פרקים מספר הזיכרונות שלו, ספר שחלקו נכתב בכלא ובו התיאור שלו לאותה פעולה. בימים האחרונים כבר פורסם שהפרקליטות שוקלת לפתוח בחקירה בנושא. לא פחות. קשה להסביר את עוצמת הצביעות שטמונה בקיום אפילו דיון אחד בנושא הזה. הפרקליטות יודעת מצוין ובאופן הכי אישי שאולמרט דיבר כבר לפני שנים על הפעולה הזאת עם עיתונאים, הפרקליטות יודעת שכל פרסום הותנה באישור הצנזורה ומשעה שלא ניתן, לא התפרסם דבר. כל השנים הללו הפרקליטות בחרה ובצדק לא לנסות לאתגר את העניין הזה. עכשיו, ערב הדיון בשחרורו האפשרי של אולמרט, עכשיו הם נזכרו לבדוק? יותר מזה, האם הפרקליטות רוצה באמת לפתוח את הנושא של כתיבת ספרי זיכרונות על ידי בכירים למיניהם ומי רואה אותם, חוץ מה'גורמים המוסמכים'? לפי ההיגיון הזה, צריך לשקול לפתוח בחקירה נגד רוב אלו שפרסמו את ספרי זיכרונותיהם בעשרות השנים האחרונות. בדרך כלל, המוציא לאור, או/ו העורך וסופר הצללים ואולי גם תחקירן וכמה בני משפחה, קראו את טיוטת ספר הזיכרונות לפני שאושרה על ידי מי שצריך לאשר אותם.

אהוד אולמרט יושב בכלא בצדק. הוא היה מעורב בעבירות שחיתות חמורות. אני מתקשה להאמין שמישהו מהפרקליטות מחפש בזדון את רעתו, אבל הפרשה הזאת נופחה מעל ומעבר לכול פרופורציות ובמקרה מדובר בפרשה שבבסיסה דווקא מדינת ישראל חייבת תודה גדולה לאולמרט. בתזמון מקרי, אבל מאוד אירוני, פורסם לראשונה מהו אותו סוד נורא, שבגללו מיררו לתא"ל בדימוס יצה יעקב את השנים האחרונות לחייו. עכשיו, אחרי הפרסום, האם מישהו באמת מסוגל לטעון שפרסומה של אותה תוכנית ישראלית לפוצץ מתקן גרעיני בסיני ב 1967 גרע מילימטר מביטחוננו? שהיה נגרע אם זה היה מתפרסם לפני 17 שנה? בוא נגיד בעדינות, שאחרי שייתנו לאולמרט סוף סוף לדבר על אותה פעולה, התמיהה תהיה עוד הרבה יותר גדולה.

המאמר התפרסם ב"הארץ"

תגובות

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.