ראיון עם קלינטון – לשאול את מה שמציק לי או מה שמעניין את הציבור

מאת  | 13 באפריל 2018
 

הייתי בקונפליקט אישי לא פשוט. שנים רציתי לפגוש את הנשיא ביל קלינטון. שנתיים רק נמשך המאמץ לארגן ראיון כזה לסדרה "הקברניטים". כבר התייאשנו. כל המתווכים העלו חרס. יועצו של קלינטון הפסיק לענות למיילים ואז יום אחד – קלישאתי ככל שזה נשמע – הוא שאל במייל אם אני יכול להגיע תוך שבוע.

אז בדרך לניו יורק – אחרי כל המאמץ הזה – האם לשאול אותו את השאלות שיותר מעניינות, כנראה, את הציבור? השאלות שהן חלק מהסדרה אותה אנחנו מתחילים לשדר, או שלנצל את ההזדמנות כדי לשאול אותו את השאלות שתמיד הטריפו אותי (וכבר בטח מעניינות אותי ועוד 100 אנשים) – למה נענה לדרישת ברק לכנס את ועידת קמפ דייויד, ביודעו שהסיכוי לחלץ ממנה הסכם הוא נמוך מאוד, איך לא הכריח את ברק לנהל מו"מ עם ערפאת בפסגה, שהוא לחץ כל כך לכנס והכי חשוב – קריטי ממש – למה נעתר לדרישת ברק והטיל את האשמה לכישלון הועידה על ערפאת? הכניעה הזאת לגישת "הכול או לא כלום" של ברק, היא גורם מרכזי בשרשרת האסונית שקרתה מיד לאחר מכן. קץ הניסיון המעשי להגיע להסדר אז ולמעשה עד היום, תחילת האינתיפאדה השנייה, מכה קשה למחנה השלום הישראלי ולמאמינים בהסדר בצד הפלשתיני. הגישה ההיא של קלינטון, שגיבה את ברק, לא סייעה – כפי שקלינטון קיווה – לברק להיחלץ מסופו הפוליטי, אבל היא כן הפכה את הנשיא הכל כך מחויב לתהליך השלום, למי שהזיק לו בצורה נוראה, גם אם זה בא מהכוונות הכי טובות.

אז מה לשאול? היה ברור שאין גם וגם. אנשי קלינטון היו קמצנים על כל דקה. נדרשו שכנועים עד הרגע האחרון כדי להביא את הראיון הזה לכמעט שעה. אז בשעה הייתי צריך לכסות שאלות קריטיות על ההחלטה של רבין ללכת על אוסלו וההחלטה של פרס להקדים את הבחירות, אחר רצח רבין וההחלטה של נתניהו לחתום על הסכם בועידת וואי ועוד ועוד.

לא מזמן היה גל שמועות שקלינטון כבר לא במיטבו. שהוא לא נראה טוב, שהוא לא כל כך זוכר, רמזו ממש לתהליך דמנטי. ובכן, האיש שאני פגשתי הוא הדבר הכי רחוק מדמנציה. הוא שחזר פגישות עם נתניהו ורבין, כאילו קרו אתמול, שלא לדבר על כך שהוא נראה לא רע…

בסוף, החלטתי, כמה צפוי, לא להתחיל ויכוח עם קלינטון על נקודה אחת בזמן וניסיתי פשוט לשדל אותו לספר כמה שיותר על הרגעים האלה שראשי הממשלה שלנו קיבלו החלטות גדולות ומה היה האינפוט שלו עליהם.

בכול זאת, הייתה לו אמירה אחת שהטרידה אותי בנושא ההוא. מעולם לא חשבתי שמוועידת קמפ דייויד יכול לצאת הסכם, הוא אמר, אחרי הכול ערפאת הוא לא אנואר סאדאת. ובכן, עם כל הקסם הקלינטוני, זו אמירה קצת מעצבנת. היא מעצבנת לא מכיוון שהיא אמיתית. היא לא. קלינטון לא היה מכנס את הועידה אילולא היה מאמין שיש סיכוי להסכם.

זו אמירה מכעיסה דווקא כי ברור ממנה איך המוח של קלינטון בחר לסדר את הכישלון ההוא. אנחנו- ברק ואני – עשינו את המיטב (והם באמת הלכו רחוק מאוד), אבל לא היה לנו סיכוי. זה כמעט כוח טבע. מהצד השני פשוט לא היה עם מי לדבר.

ובכן, ערפאת היה פרטנר נוראי למו"מ, ייתכן שבאמת לעולם לא היה מסכים להסדר קבע (אבל כן היה מסכים לעשות הסדרים אחרים, שהיו ממשיכים את התהליך), אבל גם אותו אנואר סאדאת היה פעם משהו אחר לגמרי. מנחם בגין, אפילו בכניסה לקמפ דייויד 'שלו' (1978), דיבר על כך שסאדאת 'נאצי' ותמך בהיטלר. היועץ לבט"ל של נשיא ארה"ב, הנרי קיסינג'ייר, ראה בו בתחילת הדרך איש לא רציני. הוא מזמז ב 1972 את הבקשה של סאדאת להיפגש עם יועצו ולשמוע את הצעת ההסדר הדרמטית שלו במשך חודשים ארוכים. אז ערפאת באמת לא היה סאדאת, אבל גם סאדאת לא היה סאדאת עד שקרטר בא וקלינטון על הידע המרשים והאנרגיה האינסופית שהשקיע בתהליך, לא היה מוכן להיות קרטר.

הראיון עם קלינטון וקטעים ראשונים מהסדרה הקברניטים ישודרו בשבת אחרי החדשות.

 

תגובות

תגובות

7 תגובות על “ראיון עם קלינטון – לשאול את מה שמציק לי או מה שמעניין את הציבור

  1. שלומי

    אתה מתעקש להטיל על הצד הישראלי את האשמה. אם כך, מדוע אבו מאזן, שככל הידוע לנו הוא אינו ערפאת(שאינו סאדאת), סירב להצעה הנדיבה של אולמרט? הסיבה לכך היא כי הערבים לא רוצים שום הסדר מדיני. הם ניזונים מ"המאבק הפלסטיני" מסיסמאות הכיבוש, ואידיאולוגיה אסלאמית רצחנית. עמדת הקורבן נוחה הם. תאוות הדם והרצון בשלל של כל ארץ ישראל מניעה רבים מהם. חבל שעיתונאי מוכשר כמוך נופל בפח של העולם המערבי הנאור ומסרב להכיר באמת את השכונה שאנחנו חיים בתוכה. לא הכל תלוי בישראל.

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    היום המזרח התיכון כבר לא מזיז להם,כבר לא חסר להם נפט.ביבי יהפוך גם את טרמפ מאוהב לאויוב-ולו רק בגלל הטפות המוסר וההצקות של ביבי

  3. אורן29

    מחנה השלום לא ספג "מכה קשה" בעקבות ההתנהלות של ברק בקיץ 2000, אלא רוסק כמעט לחלוטין. ועם זאת, למרות שכבר 18 שנה שאין שום מתווה ראוי להסדר מדיני עם הפלסטינים, בכל זאת התקיימה נסיגה מלאה מרצועת עזה, והיא בוצעה ע"י האיש שהכריז, בקיץ 2002, ש"דין נצרים כדין תל אביב".

    ראיתי בזמנו את שלושת הפרקים שהקדשת למשאים ומתנים השונים בין ישראל לפלסטינים. הייתי שמח אם תקדיש זמן ומאמץ לכרוניקה שהובילה ל"תכנית ההתנתקות" של אריאל שרון- איך קרה שהאיש שפסל על הסף והגחיך את יוזמתו של עמרם מצנע לנסיגה חד צדדית מעזה בתוך שנה מבחירות 2003 אימץ את ההצעה הזאת תוך 10 חודשים מהבחירות ההן. נקודת הייחוס צריכה, לדעתי, להיות הראיון שנתן דב וייסגלס לארי שביט באוקטובר 2004, ובו הוא נותן קרדיט ליוזמת ז'נבה ולתופעת הסרבנות ככאלה שדחפו את שרון לתכנית שלו

    https://www.haaretz.co.il/misc/1.1004558

    ראיונות עם וייסגלס, יוסי ביילין ויפתח ספקטור יכולים לשפוך אור על המכניזם שחילץ ראש ממשלה מהקיבעון הבטחוני שלו, ועל הדרך היחידה שבה השמאל הישראלי יכול להניע מהלך מדיני על אף נחיתתות האלקטורלית המובנית

  4. עין צופיה

    איזה נפלא זה להיות חכם בדיעבד – חכם על ברק חכם על קלינטון וחכם על כולם. אוסלו בזמנו נראה נכון והתברר כפיאסקוץ גם מהלכי ברק נראו נכונים והתבררו בדיעבד שלא צלחו. זה לא אומר שאחרת היתה הצלחה. זה לא אומר כלום חוץ מאשר לומר שזה לא צלח. אז מתברר שמצד אחד יש את דרוקר שהוא ללא צל של ספק העיתונאי בהא הידיעה ואין בילתו, חוקר אחד ויחיד עם ביצים ענקיות ויכולות עצומות, ראש וראשון לעיתונאי ישראל. מצד שני יש את דרוקר שהזחיחות מתחילה לפעפע בו, שההגשות שלו לא לגמרי קוהרנטיות בלשון המעטה, שכנראה נמנע מלהגיה את מאמריו ושנכנע לחוסר מודעות עצמית וליצרים. מה אני באה לומר? שגם מי שהם משכמם ומעלה בסוף הם בגובה אנושי…

  5. אסף

    היה ראיון סופר מענין,כל הכבוד!
    הכי מפתיע שקלינטון הודה שהוא התערב בבחירות בישראל.אגב מענין אם הוא גם התערב למען בוריס ילצין? האם יש לאמריקאים מחשבה שניה לגבי היחס לרוסיה בשנות ה90? נכון שכדי להגיע לרמת החוזק האמריקאית או הסינית הכלכלה הרוסית צריכה לגדול פי20. הם צרכים למשוך משקיעים זרים(מי שמשקיע שם כסף צריך עצבי ברזל).הם גם צרכים הסכמי סחר עם כמה שיותר מדינות(אם לא אירופה לפחות אפריקה-סין כבר שם מזמן).נראה שפוטין הוא המנהיג הרוסי הכי בולט במאה הזו.חבל שאנו פוגשים את הצד הרע של רוסיה,כדאי לזכור שיש לכבדם-אבל הם לא תחליף לאמריקה

  6. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    מצחיק שיותר קל לראין את קלינטון מביבי.אני לגמרי מבין את נטלי פורטמן.ביבי מדבר על השמדת ישראל בידי אירן ביום העצמאות!למה שלא יתנו לראשי החמאס לנאום …"מובן "שביקורת על ביבי בתקשורת תהייה מנימלית(חוץ מערוץ10).מאקו זה אתר ימני שמפרסם טוקבקים מסיתים של אנשי ימין,אך לא ביקורת לגיטימית על ביבי-ומאקו זה רק האלטר איגו של חדשות2

  7. שם

    ל@אורן29@…ביבי בז לישראל ולישראלים!ראה איזה יסמנית סתומה הוא מינה לשרת התרבות-כלומר לביבי אין כבוד לתרבות הישראלית.ב"נאום לעם"- הוא דיבר אנגלית-שוב בוז לשפה העברית.ביום ההולדת של ישראל-ביבי דיבר רבע שעה על"השמדת ישראל בידי אירן"(חבל על הזמן)החמאס היו צרכים לשלוח לו סיגרים.בקיצור ביבי בוגד מהסוג השפל ביותר! וזה עוד לפני סודות המדינה שהוא פולט בקצב גובר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.