אהרון ברק גמגם בהסבר, אבל צדק בהחלטה – פרשת המחיצה

מאת  | 7 במאי 2018
 

היה מפתיע לגלות שלאדם כל כך חכם כמו אהרון ברק אין תשובות מוכנות להתקפה בהפתעה של העיתונאי ניר גונטז'. גונטז' תקף את ברק על החלטתו לדבר בקמפוס החרדי של מכללת אונו, כאשר מחיצה מפרידה בין הסטודנטים לסטודנטיות. הגמגום של ברק נתן תחושה שאם לאיש שיודע לנמק כל דבר בעולם, אין תשובה, אז בטח זה מכיוון שבאמת אין דרך לנמק את זה.

האמת רחוקה מזה.

לפני עשר שנים לימד משפטים באותה מכללה ד"ר חנן גולדשמיט. בראיון שערכנו אתו הוא סיפר שכאשר העלה את השם אהרון ברק, עלו המהומים עצבניים מהסטודנטים ונציגם פשוט הודיע לו שהוא יכול ללמד מה שהוא רוצה, אבל הם, הסטודנטים, לא ילמדו את הכופר. איך אפשר ללמד משפטים, תהה גולדשמיט בצדק, מבלי להזכיר את השופט הכי חשוב שפעל פה?

פרופסור ברק עשה ויתור מסוים בהסכמתו לנאום מול מחיצה. זה לא ויתור כזה עצום. זה דוקר את העין החילונית, אבל הפגיעה בסטודנטיות החרדיות היא לא כזאת אנושה. הן לא קיבלו מקום פחות טוב, כמו בבית כנסת. לעומת זאת, הויתור החרדי הוא עצום. הם באו לשמוע את פרופסור אהרון ברק, 'הכופר', האיש שתפיסת עולמו הליברלית עיצבה את ישראל בלא מעט תחומים והוציאה מאות אלפי חרדים להפגנות כנגדו.

לפי תחזית הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ב 2040 הציבור החרדי ימנה 20% מהאוכלוסייה, כמעט כפול מחלקו כרגע. חלקם של החרדים בגילאי העבודה יהיה גדול יותר. חבל להיגרר לתחזיות אפוקליפטיות. סתם שכל ישר ינפיק מסקנה ברורה ששילוב החרדים בשוק העבודה הוא אתגר קריטי והשילוב הזה מתחיל ביציאה ללימודים אקדמיים. היציאה ללימודים אקדמיים – מעצבן ככל שזה נשמע – מותנית במוסדות שישמרו על הפרדה בין נשים לגברים.

בתחילת שנות האלפיים למדו במוסדות להשכלה גבוהה כמה עשרות חרדים. אלו שהיו מספיק חזקים כדי לשחות נגד הזרם וללמוד באוניברסיטאות רגילות. השנה לומדים במוסדות להשכלה גבוהה יותר מ 11 אלף סטודנטים חרדיים. רק השנה התחילו את הלימודים 4,000 סטודנטים חרדים. זו מהפכה. לא הכול טוב בה. בהרבה מהמוסדות להשכלה גבוהה, המיועדים לחרדים (כמו מכללת אונו), הלימודים לא פעם דומים לחלטורה, בחלק מהמקומות מצנזרים תכני לימוד 'בעייתיים', אבל המטרה מושגת.

מחקר של מרכז טאוב שפורסם בדצמבר 2017 גילה עליה מדהימה בשיעורי התעסוקה בקרב גברים ונשים חרדיים. אצל נשים התגלה קשר ישיר בין רכישת תואר אקדמי לתעסוקה. אצל גברים התברר כי נקודת המפנה לגבי כניסה לשוק העבודה היא ההחלטה ללמוד לימודים אקדמיים.

האם ניתן לחולל את אותה מהפכה בלי הפרדה? ההפרדה המגדרית היא ללא ספק בעייתית, היא פוגעת בכל מה שהשכלה גבוהה אמורה לסמל. חופש, התחככות בשונה, שוויון. ההפרדה גם פוגעת במרצות חילוניות, שמופלות לרעה לעומת מרצים חילוניים, בכך שלא מתירים להן ללמד את הסטודנטים החרדיים (ניתן לרפא את הפגיעה בהעדפה לטובה של המרצות בקמפוס החילוני). המחיר כבד, אבל שווה לשלם אותו. לפי המחקר של ד"ר גלעד מלאך, שנעשה עבור המועצה להשכלה גבוהה, 70-80 אחוזים מהסטודנטים החרדיים לא היו מתחילים ללמוד אם לא הייתה הפרדה במכללה בה הם לומדים. כל עוד יישמר הכלל שלימודי תואר שני לא נעשים בהפרדה, זה באמת יהיה מחיר זמני, גשר כדי להעביר חרדים לתוך שוק העבודה.

במהלך הכתבה שהכנו בנושא ראיינו בוגר מצטיין למשפטים של מכללת אונו. שאלנו אותו איך זה כל כך דרמטי מבחינתו ללמוד בהפרדה כששנייה אחר כך הוא הלך להתמחות בפרקליטות ולעבוד לצידן של פרקליטות רבות, שלא לדבר על לקבל מהן הוראות. "זה היה זמן מוגדר, לתקופה קצרה, שיש הבדלי מעמדות מאוד מאוד גדולים".  לא נורא משכנע וזו אולי הנקודה. אם החרדים צריכים איזה ישראבלוף כדי להצדיק את כניסתם לשוק העבודה המעורב, אז בואו נספק להם אותו. עבור רבים מהסטודנטים החרדים, את הרעיונות שהביע פרופסור ברק, הם שמעו בפעם הראשונה. כל חייהם נעשה מאמץ גדול שלא ייחשפו לרעיונות כאלו. אם זה עולה לנו במחיצה, אז שתהיה מחיצה.

המאמר התפסם ב"הארץ"

תגובות

תגובות

3 תגובות על “אהרון ברק גמגם בהסבר, אבל צדק בהחלטה – פרשת המחיצה

  1. צפריר עפרוני

    כן, אבל…
    הפרדה? ומה עם ההפרדה של הסטודנטים הערבים באותה מכללה?
    גם לכך ימצא צידוק והסבר מפולפל?

  2. עמוס

    אצלנו הכל טקטיקה של כיבוי שריפות. במקרה הזה: באילו תכסיסים על החילונים לנקוט כדי להכניס את החרדים למעגל העבודה. בעניין הזה ובעניינים אחרים צריך להעביר בצורה מאוד חדה הן את הבחירה והן את התוצאה של הבחירה הזו לידי החרדים, תוך יצירת מצב ברור: מדינת ישראל פועלת על פי כללים ברורים (במקרה הזה של חוסר אפליה) ומי שרוצה להיעזר במדינה כדי ללמוד או כדי להתקדם יתאים את עצמו לכללים אלה. בעצמו אומר דרוקר שהחרדים ממציאים לעצמם ישראבלוף אחרי הלימודים? הם ימצאו במקרה הצורך ישראבלוף כזה גם לפניהם. הם מוצאים ישראבלוף גם בהרבה עניינים אחרים. השיטה הנוכחית של קירוב החרדים על ידי כיפוף הכללים מקרבת אותם אולי עכשיו, אבל מרחיקה קבוצות אחרות – כמו נשים, וגורמת נזק להרגשת הצדק.

    ומהכיוון החיובי: בחו"ל יש גם חרדים. הם עובדים ולומדים, מדברים עם נשים ומקיימים חיים נורמליים עם הגויים. ההבדל היחידי בין פה ושם הוא הגישה של המדינה והכרתם שאף אחד לא ידאג להם אם הם לא ידאגו לעצמם.
    בנוסף, אני לא בטוח בכלל שנבואות הזעם של השתלטות החרדים על המדינה נכונות, על פי חישובים מהעבר שמבוססים על ריבוי טבעי היו צריכים להיות הרבה יותר חרדים ממה שיש כרגע. כנראה שיש מספר לא מבוטל של יוצאים בשאלה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.