התביעה של חיים רמון לא חכמה, אבל ההתנפלות עליו מניפולטיבית ולא צודקת

מאת  | 2 ביולי 2018
 

חיים רמון תבע סטודנטית בשם הדר שגיא על כך שדרשה מהנהלת אוניברסיטת תל אביב לא לאפשר לו ללמד בקורס באוניברסיטה וכינתה אותו במכתב "עבריין מין". זו תביעה לא חכמה בראש וראשונה כי היא מקבעת את הנרטיב שזה לא כוחות. רמון המחובר, החזק מול סטודנטית צעירה, שמן הסתם אינה ערוכה למאבק משפטי.

רמון לא הצליח לכבוש את כעסו. חבל, אבל אפשר גם להבין אותו. המכתב של הסטודנטיות נגדו והעליהום הכללי נגדו הוא מכוער, לא פרופרציונאלי ומעל לכול – מזיק למאבק שאותו הוא מנסה לקדם.

על העובדות הרי אין מחלוקת. רמון עשה מעשה מטופש ופוגעני. הוא ניסה  לנשק קצינה צעירה, כי חשב בטעות שהיא מעוניינת. זה היה צריך להיגמר ב"סליחה, טעיתי", מקסימום פיצוי לקצינה.

במקום זאת זה הפך לתיק פלילי מופרך. קצינת החקירות הבכירה במשטרה איימה באיום סרק על הקצינה כדי לשדל אותה להגיש תלונה, חוקרים טסו אלפי קילומטרים במאבק להוכחת התיק השטותי והאזנות סתר קריטיות איכשהו לא הגיעו להגנה. אם זה לא מספיק, אז החקירה הבעייתית הפכה למשפט עוד פחות ראוי לגאווה. את פסה"ד של ביהמ"ש, בראשות השופטת חיותה כוחן, לא ילמדו באף בי"ס למשפטים, אלא אם כן, מישהו רוצה ללמד קורס על פסקי הדין המופרכים ביותר. השופטים הרשיעו את רמון, הטיחו בו שלל מילים קשות, אבל אז החליטו שבעבירה "אין קלון". הם גם קבעו שרמון אינו עבריין מין ושזו הייתה מעידה נקודתית, בלתי מתוכננת. אגב, בזמן שהתנהל המשפט בדקנו והתברר שבמאגרים המשפטיים הממוחשבים אין עוד אף כתב אישום כמו זה שהוגש נגד רמון. לא מצאנו כתב אישום אחד שהוגש נגד מישהו שנישק נשיקה אחת בטעות.

חיים רמון עשה טעות איומה, גם בנשיקה ועוד יותר במאבק הלא חכם ולא צודק שניהל כנגד המתלוננת. הוא שילם על טעויותיו בהרשעה פלילית, בנזק תדמיתי, כנראה בלתי ניתן לתיקון. זכויותיו הרבות כפוליטיקאי – תרומתו לחוק ביטוח בריאות, המאבק הנסיגה מלבנון, גדר ההפרדה, הפרדת החברות בהסתדרות מחברות בקופת חולים – כל אלו כאילו נשכחו בגלל השנייה הלא חכמה ההיא. מכאן ועד ההתלהמות כנגדו יש מרחק עצום. לא מדובר במשה קצב. אנחנו באמת מבקשים לקבוע סטנדרט לפיו אדם שהורשע בעבירה שאין עמה קלון, שנעשתה ביולי 2006, לא יכול ללמד בקורס באוניברסיטה ב 2018?

גם אני בעד רף כניסה גבוה יותר חזרה לחיים הציבוריים. נדמה לי שהגיוני לצפות שאריה דרעי, שהורשע בשוחד, לא יחזור למשרד הפנים, שצחי הנגבי שהורשע בעדות שקר לא יחזור כל כך מהר להיות שר ושאיווט ליברמן שהורשע בתקיפת ילד, ישלם איזשהו מחיר ציבורי, אבל אני ממש לא חושב שמי שהורשע ב'מעידה חד פעמית' ב 2006 לא יוכל ללמד בקורס אקדמי ב 2018. האם היינו חוסמים את עו"ד רמי כספי, מבכירי עורכי הדין בארץ, מללמד באוניברסיטה כי הורשע בהטרדת עד? האם היינו מונעים מעו"ד דורי קלגסלבד ללמד קורס על ועדות חקירה – תחום בו הוא מתמחה – כי הוא הורשע בגרימת מוות ברשלנות? חייב להיות איזשהו רצף. לא כל הרשעה אמורה למחוק אדם לגמרי מהזירה הציבורית.

הסטודנטית הדר שגיא כתבה בפוסט שפרסמה ש"לא בא לי עוד בן 50+ בקמפוס, חי בסרט שאם אני מעריכה את החכמה שלו, כנראה אני גם מתה שימשמש אותי". יש בתיאור הזה משהו קורבני וחלש. חיים רמון הוא, בעיני שגיא, כנראה, סוג של  אריה רעב, שאסור לשחרר בקמפוס, מחשש שיתנפל על סטודנטיות תמימות.

הסטודנטיות שעמדו מאחורי התביעה מאוניברסיטת תל אביב הבהירו בראיונות שונים שהסיפור הוא לא רמון, שהוא רק הקולב. הסיפור, בעיניהן, הוא האוניברסיטה, שלדעתן מתייחסת בקלות דעת לעניין ההטרדות המיניות. בוא נגיד ככה – אם זו הייתה הכוונה של המכתב, הן בחרו בדרך מאוד מניפולטיבית, אפילו מרושעת, כדי להשיג אותה. קודם הן עשו קילומטראז' של יחסי ציבור על הגב של רמון ואז נזכרו שהיי, הוא לא הסיפור בכלל. זו האוניברסיטה.

המאמר התפרסם ב"הארץ"

תגובות

תגובות

2 תגובות על “התביעה של חיים רמון לא חכמה, אבל ההתנפלות עליו מניפולטיבית ולא צודקת

  1. יובל

    רבות כבר הוגב על כמה שהטור הזה מטעה ובזוי, אבל כיוון שרק עכשיו יצא לי לקרוא אותו אגיד שהתשובות על כספי וקלגסבלד הן *כן* מהדהד. החזרה של קלגסבלד, בפרט, גורמת לי קבס כל פעם שאני נתקל בשם שלו. הבנאדם היה צריך להחזיר את הרשיון שלו ולצאת מעין הציבור אחרי מה שהוא עולל.

  2. אריה

    אין לי השגות לגבי התביעה של הדר שגיא.
    יש לי הרבה השגות לגבי התיק נגד חיים רמון מ 2006.
    זה היה שקוף, שקוף מאוד, שהמערכת הלכה בכל הכוח לבנות תיק כמה שאפשר יותר חמור נגד חיים רמון.

    השופטת חיוטה כוחן הייתה מספיק נבונה לתת אבחנה נכונה.

    ככה המערכת עובדת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.