הסיפור המוזר על סוחרי הקרקעות המקושרים והאקטיביות יוצאת הדופן של משרד המשפטים

מאת  | 12 בספטמבר 2018
 

זה סיפור פנטסטי. שידרתי את עיקריו בשבוע שעבר במהדורת ערוץ 10, אבל הוא לא כל כך זכה לתשומת לב. טבעי. סיפור מורכב, בטח לטלוויזיה ובמרכזו קבוצת יזמים שהולכת לעשות את הבוננזה של השנה, אולי של העשור, בסיוע רוח גבית של הדרג המקצועי של משרד המשפטים. מסביב מתבוננים בהשתאות שורה של גורמים בטירוף המתנהל ותוהים איך זה קרה והאם השתייכותם של חלק מהיזמים לימין, מזרימה אנרגיה בעורקי משרד המשפטים, בהנהגת השרה איילת שקד.

תצטרכו לסבול קצת הסבר רקע. אנסה לעשות את זה קצר ולא כואב.

במרכז ירושלים, באזור יקר במיוחד, שרובו ברחביה נמצאים 500 דונם שהיו שייכים לכנסייה היוונית אורתודוכסית. חיים במקום אלפי אנשים, רבים מהם שייכים לאליטה הירושלמית. חלקם לא ידעו מעולם שהם על קרקע של הכנסייה, שרק הוחכרה להם לעשרות שנים. רובם ידעו, אבל הניחו שכמו שהמדינה רק מחכירה קרקעות ותמיד מאריכה, כך תנהג גם הכנסייה. הכנסייה בכלל לא החכירה את הקרקע ישירות לדיירים. היא החכירה (החכרה היא כמו השכרה רק לתקופה ארוכה) את הקרקע לקרן קיימת לישראל והיא החכירה אותה לדיירים. זה אפילו טיפהל'ה יותר מסובך. הקרקעות של קק"ל מנוהלות על ידי המדינה, רשות מקרקעי ישראל והם אלו שטיפלו בהחכרה מול הדיירים. טוב, בקיצור, חוזי ההחכרה עומדים לפוג. במילים יותר ברורות אלפי הדיירים במרכז ירושלים לכאורה יאבדו את זכויותיהם לגור שם. זה לא קורה מחר בבוקר. יש עוד לא מעט שנים ובכול זאת, פצצת זמן.

יש קונצנזוס אחד בסיפור הזה קק"ל יכלה לפעול טוב יותר. הארגון הזה, שלא בדיוק יודע מה לעשות עם המיליארדים שבקופתו ולא פעם מבזבז אותם על דברים שבמקרה הטוב נראים כלא שייכים לליבת הארגון, היה אמור לנצל את הסכמת הכנסייה למכור. כבר לפני כמה שנים הנושא עלה, קק"ל יכלה לקנות, החמיצה את ההזדמנות והיום הבעיה גדולה יותר.

למה גדולה יותר? כי באה קבוצת יזמים, שקוראת לעצמה ניות קוממיות וקנתה את הקרקע מהכנסייה ב 140 מיליון שקלים. מי אלו היזמים? שאלה טובה. אף אחד לא באמת יודע. יש שם חברות אוף שור וכל מיני גורמים עלומים וגם גורם ידוע אחד, שעומד בפרונט של הסיפור. משפחת בן דוד ובעיקר בן המשפחה, נועם בן דוד. המשפחה מזוהה עם הימין. אין עם זה שום פסול, כמובן, אבל זה מנפיק חלק מענני החשד שאופפים את הסיפור.

היזמים ניסו בתחילה לדבר עם קק"ל. הכי הגיוני. הם צד לחוזה. עמדת קק"ל הראשונית הייתה נוקשה מאוד (ובעיניי, מוצדקת). אנחנו לא מנהלים מו"מ עם ספסרי קרקעות, הרי קניתם על בסיס המצוקה של הדיירים ולנסות ללחוץ דרכה את המדינה. קק"ל חיפשה מוצא אחר להציל את הדיירים מתסבוכת עתידית. ח"כ רחל עזריה הגישה הצעת חוק פשוט להלאים את הקרקע.

היזמים שכרו את משרד יחסי הציבור של רוני רימון. רימון מכיר את דני עטר, יו"ר קק"ל. הוא הרים לו טלפון. עטר הסכים להיפגש. היה נדמה שהמו"מ קצת מתקדם. מצאו איזו דרך, אבל עבר זמן ופתאום גילו בקק"ל שמישהו אחר מנהל בכלל מו"מ עם היזמים. משרד המשפטים. בדרך כלל, גוף מטה,  שנותן חוות דעת אם חוקי או לא חוקי, לא מכניס את הידיים לבוץ. במקרה הזה ספציפית, זה עוד יותר מוזר כי בתחילת הדרך, באחד הדיונים, אמר נציג משרד המשפטים שזו בעיה של הדיירים, למה המדינה צריכה להתערב.

עברו כמה חודשים ותפנית בעלילה. המשנה ליועהמ"ש, ארז קמיניץ, ממש ישב (לא לבד) עם היזמים, כבר ביקש וקיבל מהם שומה. כמה שווה הקרקע, על פי השומה של היזמים? קרוב ל 3.5 מיליארד שקלים. קנו ב 140, רוצים 3.5 מיליארד. היזמים כתבו שזו השומה, אבל הם מוכנים לדבר. בשלב הזה, משרד המשפטים ביקש מקק"ל להצטרף למו"מ המתנהל. הרי מישהו יצטרך לשלם את הסכומים המטורפים האלה. גם אם היזמים יואילו לרדת למיליארד שקלים, זו עסקת השנה מבחינתם.

בקק"ל רתחו ובמקרה הלא שכיח הזה, גם בצדק. יו"ר ועדת הכספים של קק"ל, נציג הליכוד, ארנן פלמן, עשה צעקות. הוא משוכנע שהקשרים של היזמים ב"בית היהודי" משפיעים על מה שקורה פה. התכנסה ישיבת הנהלה של קק"ל. לישיבה נכנס דירקטור בקק"ל, שאינו חבר הנהלה, משה יוגב שמו. גזבר "אמנה", יד ימינו של זמביש. יוגב דיבר בזכות היזמים, כמה הם ציונים. גם זה קונצנזוס בקרב הגורמים שדיברתי איתם. היזמים מדברים הרבה על ציונות, הם בכלל גאלו את הקרקע, אבל מעדיפים את הציונות שלהם עם הרבה אפסים אחריה.

פלמן אמר ליוגב שהוא בכלל בניגוד עניינים כי הוא מייצג את "הבית היהודי". יוגב טען בפנינו שזה שטויות ושהוא נקלע לדיון בטעות, לא התכוון להיכנס אליו בכלל, לא מכיר את היזמים, לא התבקש על ידי אף אחד לדבר בזכותם, בסה"כ העיר הערה שהוא שמח שהקרקע בידיים יהודיות ולא נוצריות.

דיברתי גם עם גורם ממשלתי בכיר, שמתמצא היטב בעניין. גם הוא התפלא מאוד על האקטיביות של משרד המשפטים, גם הוא ייחס אותה לקרבה של היזמים ל"בית היהודי". אותו גורם הצביע על פתרון, שנראה לו הרבה יותר מעשי. בוא נפקיע את הקרקע, כמו שאנחנו עושים לא פעם במקרה של צרכי ציבור. בסוף מדובר הרי בסוחרי נדל"ן. זו לא פגיעה בזכות קניינית של מישהו שבנה מפעל, או זכה בזיכיון מהמדינה. אחרי שנפקיע, ניכנס איתו למו"מ על כמה פיצוי הוא מקבל. ממילא הם יקבלו פיצויים, אמר אותו גורם, למה לנהל איתם מו"מ עכשיו?

אי אפשר גם שלא לשים לב שמשרד האוצר מתרחק מהעניין. אם משרד המשפטים זיהה שמדובר בבעיה לאומית, איך הגוף שעל הכסף לא נכנס לעובי הקורה?

האם משרד המשפטים עומד להוביל פה עסקה של תשלומים אסטרונומיים לסוחרי קרקעות, רובם בלתי ידועים, שכל הגאוניות הנדל"נית שלהם זה לרכב על מצוקת הדיירים?

תגובות:

משרד המשפטים: להבנת הגורמים המקצועיים הבכירים במשרד המשפטים, על המדינה מוטלת חובה למציאת פתרון לבעיה המשפטית שנוצרה עקב מכירת הקרקעות לאנשי עסקים פרטיים.

עם זאת, לא כל פתרון הוא אפשרי משפטית. בטרם יאשר משרד המשפטים הצעת החוק שמטרתה הפקעת זכויות הקניין, מבקש המשרד לבחון דרכים מידתיות יותר, בין היתר באמצעות הסכם עם בעלי זכויות הקניין. פעולה זו אינה חריגה ונעשתה גם בעבר אגב מימוש  מהלכי הפקעה משמעותיים.

בהתאם לכך, פעל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (אזרחי) לקדם פתרון מול הגורמים הרלוונטיים, ואף יזם פניה בעניין זה לשרת המשפטים כיו"ר ועדת שרים לחקיקה. כל טענה אחרת בהקשר זה איננה נכונה ומטעה.

נציין כי הסכומים בהם נקבו בשאילתה גבוהים ביותר ואין להם קשר למציאות.

תגובת היזמים חברת ניות קוממיות ומשפחת בן דוד:

א. יש לנו הערכה עצומה לשרה שקד ולפועלה, ואין שחר לטענה לפיה כביכול נפגשנו עמה בפגישה אישית לקידום ענייננו. מעולם לא התקיימה פגישה שכזו והמדובר בעובדות שקל מאוד לבדקן ולהיווכח עד כמה הטענה חסרת שחר.

(רביב זו, אגב, תגובה מדהימה. הם לא נשאלו על פגישה כזאת על ידי ולא נטען בפניהם שהייתה כזאת. משום מה הם בחרו להכחיש משהו שלא נטען ועוד לבוא בטענות שלא בדקנו את העובדות… )

ב. כשהכנסיה היוונית חיפשה ביוזמתה רוכשים לקרקעותיה בירושלים – היה זה משגה בסדר גודל לאומי שלא לרכוש קרקעות אלו. קבוצת ניות  הפצירה בקרן קיימת לרכוש את הקרקעות מהכנסיה,  אך בקק"ל סירבו, וחבל.

ג. קק"ל מחזיקה את הדיירים כבני ערובה, בהחלטתה יכולה לאפשר לדיירים לקבל בעלות מלאה על דירתם. כל שצריך, שקק"ל תבהיר את כוונותיה ותפסיק את אי הוודאות.

משה יוגב:

זומנתי לדיון בנושא מפעלי מים בתוקף תפקידי בוועדת מפ"ק.

לא הגעתי לדיון בסעיפים הראשונים וכנראה נכנסתי  ל"זנב" של הדיון המדובר.

הצהרתי לפרוטוקול שלא דיברתי עם איש מהרוכשים ואין לי נגיעה בגרוש לעיסקה. אני מבקש לא לשרבב את שמי לסוגיה הזו ולדייק בפרטים, כדי שלא אאלץ לדאוג לדיוק באמצעים משפטיים.

תגובות

תגובות

5 תגובות על “הסיפור המוזר על סוחרי הקרקעות המקושרים והאקטיביות יוצאת הדופן של משרד המשפטים

  1. חן סגי

    לפעמים מתחשק להזמין את אלוהים לדיון על צדק כמו במקרה הזה. דבר ראשון: מי החכם שהיה בקק"ל בעמדת המחליט כשהכנסייה הודיעה על מכירה?- האם זה דבר של מה בכך כשכנסייה מעוניינת למכור שטח שעליו יושבים דיירים רבים שלא מודעים כלל שהקרקע עומדת להישמט להם? האם הקקל לא היה צריך לאוץ עם זה לעירייה/למשרד האוצר/לדיירים כדי להזהיר? כך כנראה הקק"ל הוא האחראי מס' 1 . רביב מעדיף לא להעמיד זאת כך בסיפור.
    הבאים בתור הם כמובן הקונים שדורשים להרוויח פי 25 !!!!!!! ממה שהשקיעו לפני כמה שנים! פה זה כבר לא רק עניין של איפה הצדק, פה זה כבר משהו אחר, ומשרד המשפטים היה יכול לומר משהו על זה, אבל פתאום הוא חלק מהסבבה?
    רחל עזריה אישה מדהימה, והפתרון שלה הוא הצדק בהתגלמותו! אע"פ שצדק מושלם במקרה הזה היה צריך לבוא עם תגמול לרוכשים ולמי שהחליט בקקל להניח להם לרכוש בלי לעורר את הדובים הישנים – אבל תגמול מלשון "פעולת תגמול" …
    ומעל לכול למי תודה והברכה? תודה לך, רביב דרוקר, שאיתך קל יותר לחוות את מה שנהיה מהמדינה.
    לחיי המדינה שבדרך (שתקום אחרי שיבוא התיקון)!

  2. אלי כהן

    להערכתי הסיפור פשוט יותר.
    ארז קמינץ מעוניין לעזור וחוות הדעת היא שחלה "חובה על המדינה לעזור לדיירים" רק כי הם אצולת הארץ.

    מהיכרות אישית, רבים מהאנשים שם קנו קרקעות בהנחות מסויימות והם בהחלט בעלי ממון להסדיר את הנושא בעצמם מול הסוחרים. לא ברור מדוע המדינה צריכה לחלץ את עשירי הארץ מבור כלכלי שהם נכלאו עליו

  3. רוני אהרוני Ronee Aharoni

    קניתי את דירתי 54מ׳ר ב2010 ב1400000₪ – 350.000$ ולא בשום קומבינה או הנחה, לו הייתי קונה במחיר זה בגבעה הצרפתית או בבית הכרם היום כיום הנכס היה שווה מעל 2.000.000₪,

  4. חפץ חיים

    הכuל טוב ויפה אלא שיש טעות אחת במאמר.
    באזור גרים אלפי אנשים, נכון.
    חלקם שייכים לאליטה הירושלמית, טעות.
    כל מה שהוגדר אליטה ירושלמית של שנות ה – 80, כבר מזמן עזבה את המקום.
    חלק לעולם שכולו טוב והשאר עברו לאזור תל אביב.
    רחביה של היום אינה רחביה של שנות השבעים והשמונים.

  5. לצערי מילים קשות-שוב

    אגב ממתי איכפת לאיילת שקד מהמדינה,או מאזרחי ישראל?די אם נזכיר את מעורבותה המיותרת בנושא האמוניה,או הבורסה.מבחינתה ישראל היא עסק,אזרחי ישראל הם המטומטמים שישלמו.(לכן חברו לביבי "בעיסקי המדינה").אגב,כל ההפצצות בסוריה יכולות להיות ענן עשן כדי למנוע מחאה חברתית.הרי אירן הורחקה 100 קילומטר מהגבול הישראלי.הרי אף אחד לא ישלח לשם סיירת מט"כל.סתם עוד הפצצה,רוסיה רוצה שסוריה תהייה שוב מקום משעמם(הם רוצים עוד זירות במקומות אחרים בעולם).ומה איכפת לפוטין שלביבי יש בחירות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.