זה לא MIDTERM ונתניהו הוא לא קובי בראיינט

מאת  | 28 בינואר 2019
 

לא יתקיימו בחירות נוספות עוד שנה – שנה וחצי. לפחות, זה מאוד לא סביר. התקבעות הבחירות הקרובות כמעין בחירות 'אמצע קדנציה', משרת במובהק את אנשי 'דווקא נתניהו'. אם ממילא יהיו עוד בחירות עוד כשנה וחצי – אחרי שנתניהו ייאלץ ללכת – אז בשביל מה להילחם כל כך קשה עכשיו? כש'האמצע קדנציה' מתחיל לשחק לך במוח, בחירות 2019 בכלל נראות כמו שנת פרידה של נתניהו, כאילו ביבי הוא מין קובי בראיינט, שנפרד מהקריירה המפוארת שלו בנבא במשך שנה שלמה. קצת דופק את הקבוצה, אבל היי – לשחקן גדול זה מגיע.

נניח שנתניהו ייאלץ לפרוש עוד כשנה פלוס בגלל התהליך המשפטי, למה שמישהו בקואליציה ירצה בחירות? עבור בכירי הליכוד זו תהיה הזדמנות של פעם בחיים להגיע לכס ראש הממשלה. הדבר האחרון שישראל כץ, גלעד ארדן, מירי רגב וחבריהם ירצו זה עוד בחירות, שבהם הליכוד פתוח לכל מיני כוכבים מבחוץ לנסות ולשדוד את הקופה. בדצמבר 2000 נקבעו פריימריז לראשות הליכוד. ניתן למועמדים שבוע של קמפיין. שבוע. נתניהו, במקרה שייאלץ להתפטר, יישאר בתפקידו עוד זמן קצר והליכוד יבחר מועמד להחליף אותו.

ראשי מפלגות הקואליציה בוודאי לא ירצו עוד בחירות. הם יישבו בכיסאות השרים, עמוק בתוך הקואליציה, למי בכלל יהיה אינטרס ליזום עוד בחירות? יהיה להם גם נימוק סופר לגיטימי. למה לגרור את המדינה שוב למערכת בחירות? להוצאות כבירות? המדינה הרי לפני הכול, מה עוד שהבוחרים ידעו בלכתם אל הקלפי שתרחיש כזה אפשרי. אולי מפלגות הקואליציה ינסו לסחוט משהו מיו"ר הליכוד החדש, אבל חוץ מפעם אחת בתולדות המדינה, עוד לא קרה שבמצב כזה לא הוקמה ממשלה (אשכול ב 63, גולדה ב 69, פרס ב 95 ואולמרט ב 2006 הצליחו, רק לבני ב 2008 נכשלה). לתובנה הזאת – בסיסית לכאורה – יש כמה משמעויות חשובות.

ראשית, הפריימריז בליכוד חשובים במיוחד. זו לא רק חזרה גנרלית. נתניהו נמצא אומנם בהלך רוח נפשי שהוא ימנה לשרים – במידה שייבחר – את מי שבא לו ולא בטוח שיגלה התחשבות רבה במיקומים בפריימריז ובכול זאת, כניסה של גדעון סער, על אפו וחמתו של נתניהו, לחמישייה הראשונה תמקם אותו ללא ספק גבוה מאוד בטור היורשים הפוטנציאלי.

שנית, מרחב התמרון של נתניהו בהרכבת ממשלתו עלול להיות צר מאי פעם. זו תוצאה ישירה של אסטרטגיית ה'בייס לפני הכול' של ראש הממשלה. לפי כל הסקרים, נתניהו בפער עצום מול מתחריו, אבל הוא עלול דווקא להיות סחיט מאי פעם. גבאי הודיע שלא יישב איתו, לפיד הודיע שאם יזמן היועהמ"ש את נתניהו לשימוע, אז לא יישב בממשלתו. בני גנץ עד לפני שבוע – שבועיים לא רצה להודיע הודעה דומה. הוא רצה להשאיר לעצמו אפשרות להיכנס לממשלת נתניהו, אבל הלחץ עליו, כנראה, לא יותיר לו ברירה. כל הצהרה שאינה מתיישרת לפחות עם לפיד עלולה לרסק את גנץ. אפילו התמהמהות עם מתן ההצהרה יכולה לדחוק אותו אחורה, במיוחד אחרי הסרטון המזעזע עם מונה ההרוגים בעזה, שכבר קומם עליו הרבה מצביעים פוטנציאליים. בהנחה שגנץ אכן יתיישר עם עמיתיו, נתניהו יוכל להקים קואליציה רק עם שותפיו הקיימים. ליברמן עם 5 מנדטים יוכל לתבוע שוב את תיק הביטחון. לא רוצה, לא צריך, נראה אותך מקים ממשלה בלעדיי. בנט ושקד – גם עם 6 מנדטים יוכלו להגיד שרוצים להישאר בעמדותיהם הנוכחיות ולנתניהו לא יהיה איזה דרוקמן ללחוץ עליהם. ומה אם כחלון/הבית היהודי/ש"ס לא עוברים את אחוז החסימה?

התרחיש הפוליטי הכי סביר כרגע, אם כן, הוא שקובי בראיינט מבלה את שנת הפרידה שלו בלי טריפל דאבל אחד לרפואה, כשהוא מסתכל מהספסל על מערכת פוליטית שלמה שכבר מחכה שהסיוט ייגמר. יורשו בליכוד יתחיל, כנראה, עם הרבה פחות התלהבות בבייס והרבה פחות כריזמה, אבל יהיה לו גם מאוד קל להרכיב קואליציה יציבה. אחרי עוד שנה באופוזיציה, גנץ ולפיד ישמחו להצטרף.

המאמר התפרסם ב"הארץ"

תגובות

תגובות

5 תגובות על “זה לא MIDTERM ונתניהו הוא לא קובי בראיינט

  1. דעה

    כדי להיות ראש ממשלה מוצלח בישראל,צריך שהוא יקדם את לימוד והמחקר בכימיה והנדסה.ישמר תקציב מאוזן,ישקיע במערכת הבריאות.ישמור על עצמאות מערכת המשפט.וכדי לשמח את העם: ישקיע בתרבות וספורט.אכשיו אם לשם כך צריך להעלות מיסים,אז כדאי להעלות מיסים.יכול להיות שאף אחד לא יקרא את הגיגיי(וזה בסדר).אבל לטעמי זה המנהיג הדרוש לישראל

  2. דרושה מהפכה בישראל

    בעשור הקרוב,יעלו לישראל בין מליון לחצי מליון יהודים מארצות הברית.מערכות הבריאות,הדיור,מים/התפלה,תחבורה,רווחה,תעוסוקה.לא ערוכות לטפל כבר אכשיו באזרחי ישראל.יוצא שאירן ניצחה את ישראל,דרך התמקדות בהבטים צבאיים.והזנחה של הנהגת ישראל בעם ומדינת ישראל.בממשל הישראלי טוענים"אין אפשרות לדעת מה הייה בעתיד",אז זו בריחה מאחריות.כי יש סטטיסטיקות,יש דמוגרפיה.מדוע להיסתמך על הטבע והכינרת,ולא להתפיל את כמות המים הדרושה לישראל,ללא קשר למחזורי הבצורת או השפע.(במקסימום ים המלח יעלה את מפלסו).במדינה של קרוב ל10 מליון תושבים+שדה תעופה בן לאומי באילת,רכבת לאילת תהייה רווחית(בנוסף לזה שזו תשתית אסטרטגית)

  3. ביבי טועה,ישראל היא לא מעצמת סייבר

    אם נמשיל את מערך הסייבר הרוסי,אז כוורת דבורים היא משל טוב.כי יש מענה מהיר,ונקודתי לכל איום.המערכת הישראלית היא כמו קיפוד,כלומר מענה של סגירות מהירה מול איום גדול. איומים קטנים נספגים(ועשים נזק,בקיצור מערכת ריכוזית ולא יעילה.אולי כמו שילטונו של ביבי עצמו).גם השרות האינטרנטי לאזרח הישראלי הוא חסר.(אך לא נראה שעושים מאמץ מיוחד לתת שרות לאזרחי ישראל.מהרבקו,עד ביטוח לאומי,ומערכת הבריאות).מינימום שרות במקסימום זמן.ישראל היא חלק מרשת האינטרנט העולמית(וטוב שכך).רוסיה שואפת ליצור מערכת אינטרנט עצמאית(לדעתי,זה לא מתאים לישראל).מערכת שכמו שורשויני הפטריה(תפתיר?זה המינוח?)תחבר בין העם ,והפירפריה לשילטון והמדינה(בדומה לסימביוזה בין העץ לשורשים והפיטריות,לטובת כל הצדדים)

  4. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    ב21 החודש,ביבי נוסע לרוסיה.נראה שמנדלבליט,הולך לפרסם או לזמן לשימוע את ביבי,בדיוק באותו זמן.יחסי החוץ של ישראל הפכו לחצר הביזנטית של ביבי(הזילזול בנשיא אוסטריה כמשל).הרוסים צרכים לשאול את עצמם אם בא להם, להיות חלק מההצגה של ביבי

  5. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    "לא היה כלום,כי אין כלום"-חיקוי קו ההגנה של אולמרט."האויב הערבי"-חיקוי שפל של צורת הדיבור של גלעד שרון(לא כל הערבים הם אויבים).בקיצור ביבי והמשפחה שלו הם אנשים נבובים במיוחד. וזכו למזל כל כך טוב בחייהם,ועולה השאלה על מה ולמה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.