כחלון על מערכת המשפט: לא מוכן להמשיך להיות המתאבד השיעי שלהם

מאת  | 11 במרץ 2019
 

הימים ימי המו"מ הקואליציוני אחרי בחירות 2015. "הבית היהודי" דרשו לכלול בהסכמים הקואליציוניים 'פסקת התגברות' שתחליש את בית המשפט העליון ותאפשר לחוקק מחדש ברוב רגיל כל חוק, שביהמ"ש העז לבטל. בנט ושקד גם דרשו לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים. המפלגות החרדיות זרמו, כמובן, עם הדרישות. גם איווט ליברמן לא בדיוק היווה מכשול. עד 2015 נתניהו נהג לבלום יוזמות כאלו. ראש הממשלה סבר רוב הקריירה שלו שלא נכון לו להיכנס לעימותים עם מערכת המשפט. נתניהו של פוסט בחירות 2015 זה כבר נתניהו אחר ונציגיו – יריב לוין ודוד שימרון קידמו בהתלהבות את היוזמות. זה עמד להיות הדבר האמיתי, לא השינויים המזיקים שאיילת שקד עשתה לימים בביהמ"ש העליון ושהיא קוראת להם בהגזמה גדולה "מהפכה". מי שבלם את הרכבת הזאת היה למעשה איש המו"מ של "כולנו". עו"ד אלון גלרט עשה כבר משאים ומתנים קואליציוניים לשורה ארוכה של פוליטיקאים. הוא הבין מיד את פוטנציאל הפורענות ושכנע את משה כחלון להטיל וטו על העניין ולקבע את זכות הוטו הזאת בהסכם הקואליציוני עמו. חלק משרי הליכוד רתחו. הם זכרו שכחלון, בהיותו בליכוד, דווקא תמיד שיתף פעולה עם יוזמות כאלו, אבל כחלון שוכנע שזה הולך רחוק מדי וב 4 השנים שעברו מאז עצר בגופו את רוב המהלכים של שקד.

מאז שר האוצר תמיד הרגיש שהוא לא זכה לדיבידנד פוליטי כלשהו על המהלך הזה, שלא היה אף פעם חלק מסדר היום שלו. למרות זאת, עד לא מזמן הוא נהג להתגאות בו ואפילו להשתעשע ברעיון לנסות לדרוש את תיק המשפטים. כשהחלו להתקרב הבחירות הנוכחיות, הדברים השתנו. כחלון צלל ונאלץ להילחם על חייו הפוליטיים. בסקרי עומק שהוא ערך, הוא גילה שבקהל שלו, העמדה הזאת גרמה לו נזק לא קטן. אנשי כחלון איתרו בסקרים את הנסקרים שעבורם כחלון הוא בחירה שנייה. הם שאלו אותם למה בעצם הוא לא בחירה ראשונה. לטענת אנשי כחלון, רבים מהם ענו שבגלל עמדתו בנוגע לביהמ"ש העליון. כחלון הפנים. לפני כמה חודשים הוא פגש את שופטי ביהמ"ש העליון לשעבר, אהרון ברק ויצחק זמיר. הם באו לדבר על ליבו שיעצור את חוק היועהמ"שים של שקד. מאוחר יותר סיפר כחלון כי הוא הבהיר להם שבקדנציה הבאה הוא לא מתכוון יותר להיות 'המתאבד השיעי' שלהם. תצטרכו להביא רפורמה כלשהי שתמתן את הכעס הציבורי כלפי ביהמ"ש, סיפר כחלון על הפגישה.

משה כחלון נמצא בנקודה פוליטית בה קשה כמעט לשמור על שפיות. אם הוא עובר את אחוז החסימה, הוא עשוי לשמור על משרתו כשר אוצר בכל קואליציה צרה. גנץ – אם בכלל יקבל הזדמנות לנסות להרכיב ממשלה – ימכור לו את התפקיד כבר בטלפון מבית הנשיא. נתניהו לא יהסס לשנייה. אם כחלון לא עובר, כמובן, הוא הופך באחת להיסטוריה – לפחות לשנים הקרובות.

עם כל הכבוד למצבו הבעייתי של כחלון, העמדה שהוא מצהיר שינקוט בנושא מערכת המשפט היא הרבה יותר דרמטית מהשאלה אם "כולנו" תעבור או לא תעבור את אחוז החסימה.

האמת שמצמרר לדמיין את הקואליציה העתידית של נתניהו, אם סקר "הארץ" שלשום יהפוך לתוצאות הבחירות. בקואליציה כזאת, חוק היועהמ"שים ופסקת ההתגברות יהיו בקושי המנה הראשונה. משה פייגלין ושלושת חבריו, מיכאל בן ארי, מוטי יוגב, אריה דרעי, יעקב ליצמן – רואים בשופטי ביהמ"ש העליון, הפרקליטים והיועצים המשפטיים כמעט אויבים. החבורה הזאת תחפש דרמה הרבה יותר גדולה ממה ששקד העזה ליזום. משה כחלון לא ירצה, אולי גם לא יוכל עם 4 מנדטים, לעצור אותם. סביר שזה התחום בו יהיה לקואליציה עתידית הכי קל לשנות. נתניהו כבר מזמן איבד את הבלמים, המתקפות שלו על מערכת המשפט, הפרקליטות והמשטרה שחקו את אמון הציבור והוא יהיה יותר להוט מכולם לעשות שינויים רדיקליים לפני שהיועץ המשפטי לממשלה מקבל החלטה סופית בעניינו. אולי באיום הזה ישתמש גנץ כדי להפר את מילתו ולהיכנס לממשלת נתניהו?

המאמר התפרסם ב"הארץ"

תגובות

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.