לאופוזיציה יש סיכוי לנצח את המועמד של נתניהו בבחירות למבקר המדינה

מאת  | 13 במאי 2019
 

למבקר המדינה יוסף שפירא יש מנהג מוזר. הוא אוהב לחקות קולות של חיות במהלך דיונים. שיחות טלפון הוא מתחיל לא פעם בחיקויים כאלה. ישראל כץ סיפר לא מזמן בראיון איך שיחות טלפון עם המבקר נפתחים בחיקויים המוזרים האלה ומשם עוברים לא פעם למחמאות על המהפכה שביצע בדרכים. שפירא לא היה מבקר מדינה חזק, בלשון המעטה. הוא ניחן בשילוב די קטלני של חוסר התמצאות בדו"חות עליהם הוא חותם, שטחיות כללית ונטייה להתקפל בפני איומים. ההחלטה הכי חכמה ששפירא קיבל כמבקר המדינה היא לא להתראיין לתקשורת. בתחילת כהונתו הוא עשה איזה ראיון או שניים, זו הייתה קטסטרופה לא קטנה. שפירא הבין את מגבלותיו וחדל. טוב עשה. החולשה של המבקר דווקא הבליטה את החוזק של משרד מבקר המדינה. גם תחת מבקר חלש, משרד המבקר הנפיק לא מעט דו"חות משמעותיים. הדו"ח על האחראים לעלייה המטורפת במחירי הדירות, הדו"ח על הוצאות מעון ראש הממשלה הפך לחקירת משטרה. הדו"ח על משרד התקשורת והפיקוח על בזק הפך לתיק 4000. על הרבה פחות מזה קיבלה מרים בן פורת שבחים מפה ועד דנמרק. במידה מסוימת, בפער בין הביקורת הרצינית על מחדל התחבורה הציבורית למחמאות ששפירא חלק לכץ בטלפונים ביניהם, נמצאת כל כהונת שפירא. לא בטוח שהיכולות המרשימות שקיימות במשרד המבקר יעמדו בעוד קדנציה של מבקר חלש, מה עוד שהפעם קואליציית נתניהו חולמת על שפירא פלוס פלוס, מישהו שיגרום לנו עוד להתגעגע ליוסף שפירא. העובדה שנתניהו מנסה להגיע לקונצנזוס על זהות המבקר עם ח"כ בצלאל סמוטריץ' נותנת לנו מושג ברור איזה מבקר נתניהו רוצה. סמוטריץ' הרי קידם באגרסיביות בקדנציה האחרונה הצעת חוק, שניסתה לעקר ככל שניתן את מבקר המדינה מכוחותיו.

אינני מכיר את פרופסור אבי דיסקין, המועמד של קואליציית נתניהו כרגע לתפקיד (גם עורכת הדין מיכל רוזנבוים  במירוץ). ברזומה שלו קשה למצוא משהו שאמור להכשיר אותו לתפקיד כמו מבקר מדינה. נדמה שמה שמכשיר אותו בעיקר לתפקיד זו העובדה שהוא ביטא עמדות ימניות שמרניות בשנים האחרונות (אבל גם עמדות שיקשו על החרדים לתמוך בו) אולי גם קורצת לנתניהו בדיוק העובדה שאף ועדת איתור מקצועית לא הייתה, כנראה, ממליצה על דיסקין לתפקיד.

לאופוזיציה יש הזדמנות מטורפת לסכל את כוונת נתניהו – סמוטריץ'. ההצבעה היא הצבעה חשאית. קואליציית נתניהו עדיין לא קיימת בכלל. ספק אם תעמוד על מכונה ביום ההצבעה. לפי החוק, המבקר הנוכחי מסיים את תפקידו ב 3.7.19. מבקר חדש חייב להיבחר עד 30 יום לפני כן והמועמדים חייבים להגיש מועמדות 14 ימים קודם לכן, כלומר עד אמצע השבוע הבא. במילים אחרות, המועמדים יוצגו, כנראה, לפני שנתניהו יספיק לחייב את כל שותפיו לקואליציה למועמד שלו. האופוזיציה היחסית הומוגנית חייבת למצוא מועמד שבהצבעה חשאית יוכל לנצח את המועמד של נתניהו. יאיר לפיד, כנראה, מעוניין להריץ את המועמדות של פרופסור יפעת ביטון, שניסתה להיכנס לכנסת דרך רשימת "גשר" של אורלי לוי. זו טעות, לדעתי. לא בגלל כישוריה של פרופסור ביטון. זה פשוט משחק לידיים של נתניהו. לראשונה אחרי 30 שנה, ראש הממשלה במכוון מנסה לשחוק את מכובדותו של תפקיד מבקר מדינה ולמנות לתפקיד אדם שאינו שופט בדימוס. לא, לא רק שופט יכול למלא בהצלחה את התפקיד, אבל כשהכוונה הזאת משתלבת בתמונה הכללית של ניסיון להחליש את המוסד והעומד בראשו, אז גם לעובדה הזאת יש משמעות. הצגת מועמד שאינו שופט, תנטרל את האפשרות להיאבק על העניין הזה. לאופוזיציה יש מועמדים מעולים לכאורה, שבאים מרקע שיפוטי. אליקים רובינשטיין, אליעזר ריבלין, אמנון סטרשנוב והרצתם יכולה לאלץ את נתניהו על מועמד כמו השופט בדימוס, ספי אלון, שמייעץ לו בחקירותיו.

בפעם שעברה נדרשו לנתניהו 3 סיבובי הצבעה, לראשונה אי פעם, כדי להביא לבחירת המועמד שלו וזה היה אחרי כהונה טראומטית, מבחינת חברי הכנסת, של מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס ז"ל. הפעם נתניהו במקום אחר. יש חברי כנסת, אפילו בליכוד, שרוצים לשים גבול לנטיות האנטי דמוקרטיות שלו. צריך רק לתת להם מועמד שהם יכולים להרגיש בטוחים איתו.

המאמר התפרסם ב"הארץ"

תגובות

תגובות

תגובה אחת על “לאופוזיציה יש סיכוי לנצח את המועמד של נתניהו בבחירות למבקר המדינה

  1. גיל זילבר

    אם כבר יצא המרצע מהשק – הליכוד הוא קבלן הקולות הראשי של הימין המטורלל, הניאו-ליברליזם המשיחי – שגם בהם לא רבים העילויים כי הם הברארה העצלנית אך פנאטית, שאריות פאתטיות, פוסט-מודרניסטיות למורשת המפוארת של המפד"ל הסוציאליסטי (כן, הסוציאליסטי – תפתחו ספר למען השם), לגאולת ארץ ישראל באמצעות מסירות, נדיבות, הקרבה, שוויון וערבות הדדית.

    איפה תפארת מפד"ל ההיסטורית ואיפה האספסוף האנרכיסטי והעילג שקורא היום לעצמו "העם" (61 מתוך 120 – אפילו חשבון הם לא יודעים).

    והליכוד, הקבלן הראשי, הולך ומעצב את עצמו, באסימילציה מושלמת, לדמותו של ההמון שדוחף אותו – עילג, שקרן אובססיבי, מלא תירוצים כרימון ומאשים את כל העולם ואשתו, בכל פעם שנשמט לו הכדור מהיד – כל פעם שהוא מתגלה בקלקלתו כשהוא מחרבן לכולנו על השטיח :

    55 אחוז (כ64 מנדטים בכנסת) מכלל השכירים בארץ מרויחים מתחת לסף המס.
    למי שלא הבין :
    רוב פרלמנטרי של כלל השכירים בישראל, חיים בעוני כבר שנים רבות

    – כלכלת הפלא הניאו-ליברלית של הגאון הפיננסי, ירום הודו ביבי נתניהו, מנסה לבנות כאן פלוטוקרטיה נפוטיסטית (חפשו בגוגל) – שצביונה המעשי הוא ים של עבדים במשכורות רעב ובלי עתיד להוריש לילדיהם מול קומץ טייקונים שקנו את מפלגת השלטון, קומץ טייקונים שמוכרים לים העבדים מוצרים ושירותים במחיר מופקע.

    הליכוד עדיין שודד בין 10 ל 20 מיליארד שקל, מדי שנה, מקופת הביטוח הלאומי לקופת האוצר (רשום כ"הלוואה"), ומסתיר את הכספים השדודים הללו (עד היום כ 230 מיליארד שקל ב 40 שנות שלטון הליכוד) מכל עיון או ביקורת ציבורית, בתוך אפילת "חוק ההסדרים" המושחת והמשחית, הכספת השחורה של כל השוחד הסקטוריאלי, כל התקציבים האפלים לעמותות מפוקפקות וסידורי-עבודה שונים לחברי מרכז הליכוד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.