למה שידרנו את 'המשפט הפומבי' של תיק 4000

מאת  | 25 במאי 2020
 

עבירת הסוביודיצה נשלפה השבוע מקברה המשפטי. מה פתאום משדרים חלקים מעדויות עדי המדינה בערוץ 13 לפני שהחל המשפט? יאיר נתניהו כתב שמקומי בכלא ואם לא, אנחנו בדיקטטורה. לשכת נתניהו הודיעה שתוגש תלונה למשטרה. לא רק על הפרת סעיף הסוביודיצה, אלא גם על שיבוש משפט ואיומים.

התרגלנו כבר שאין טיעון מופרך מדי עבור הנתניהוז'. זו תמיד דילמה אם יש טעם בכלל להשיב לטיעונים המופרכים הללו. נדמה שהפעם – גם הפעם – חלק מהטענות הללו תפסו אחיזה בקרב אנשים הגיוניים.

האיסור על פרסומים שיכולים להשפיע על הליך משפטי תלוי ועומד – סוביודיצה – מת לפני כשלושים שנה. כל הניסיונות להחיותו עלו בתוהו. נשיאת ביהמ"ש העליון אמרה כבר בכנס ב 2013 שראוי למחוק אותו מספר החוקים. סרטון הריגת המחבל על ידי אלאור עזריה, תמונתו של חיים רמון עם המתלוננת כנגדו, פרסום טבלאות של אהוד אולמרט כל אלו ועוד אלפי פרסומים אחרים היו נגועים לכאורה בהפרת האיסור זכרונו לא לברכה.

בטענה לעבירת איומים אנשי נתניהו הוכיחו שסאטירה טובה לא זרה להם. שיגור רכב שיהדהד ליד ביתו של עד המדינה קריאות ברמקול נגדו, זה לא עבירה, לשיטתם. זו אינה הטרדה ובטח לא איום. פרשן משפטי שאומר באולפן טלוויזיה שקשה להאמין שפילבר יחזור בו מעדותו ושחזרה כזאת כרוכה במחירים כבדים, זה איום נוראי. עיתונאי שמעריך שחומר הראיות נגד שאול אלוביץ עלול לשלוח אותו לשנות מאסר ארוכות זה איום. מסע קשה ברשתות החברתיות נגד עדי המדינה, שנדחף ברוח גבית מבלפור, הוא בסה"כ מימוש הגון של חופש הביטוי של אזרחים טובים.

מה שעצבן באמת את אנשי נתניהו זה שפרסום חלק מעדויות פילבר וחפץ שמט מידיהם קלף חשוב, בו הם השתמשו בחסות לא מעט עיתונאים. השליטה במידע. שורה של פרסומים בשנים האחרונות העתיקו למעשה כמעט מילה במילה את טיעוני השימוע של פרקליטי נתניהו. עיתונאי אחד ציטט מעדויות איתן כבל בתיק 2000 כולל חלק מדברי הקישור, בלי להגיד, כמובן, שמקור המידע בצד מאוד אינטרסנטי ושהוא עצמו לא נחשף לחומר המלא. עיתונאי אחר, שכותב באינטרנט, ציטט מעדויות הדס קליין, עדת המפתח בתיק טובות ההנאה ומעדים נוספים כשהוא ממש מעתיק את מסמכי השימוע שהגישו פרקליטי נתניהו לפרקליטות. עיתונאי שלישי טען שעד המדינה פילבר טען שכל החלטותיו היו מקצועיות ו"אל תלכו לכיוון הזה". השידור נתן תחושה שעדות פילבר לא שווה הרבה ושבעצם לציבור לא נגרם נזק מכל ההתנהלות הזאת. הציטוט הה והטענה באו ישירות מהמסמכים שהגישו פרקליטי נתניהו לפרקליטות. לא הוזכר במסמכים הללו ובאותו שידור, המקומות הרבים בהם פילבר הודה ש'שיקוליו היו זרים', שהשיקול היה 'חצי מקצועי וחצי זר', ששיקוליו זוהמו, שהוא עשה "דברים חמורים מאוד" בתפקידו ושתפקד כ"בובה" של הלוביסט של בזק.

בפרסום תקשורתי מרכזי תוארה עדות יועץ התקשורת לשעבר, ניר חפץ, כעדות של מישהו עם בעיות זיכרון קשות. אפילו ניתן ציטוט שהוא אומר על עצמו שיש לו בעיות זיכרון. גם הטענות הללו לקוחות מהמסמכים שהוגשו על ידי פרקליטי נתניהו לפרקליטות. הציטוט על בעיות הזיכרון הוא מניפולטיבי במיוחד. הוא נאמר על ידי חפץ לפני שחתם על עדות עד המדינה. בשלב הזה הוא עוד הכחיש כמעט הכול.

קראתי את כל עשרות העדויות של חפץ ופילבר. ההתרשמות שלי הייתה שהן עדויות חזקות, לא צבועות בניסיון להפליל את נתניהו ומאוד מדויקות. ייתכן שההתרשמות שלי לא נכונה, אולי באתי עם דעות קדומות, אבל לפחות עמדה בפניי התמונה השלמה, לא חלקי עדויות שנבחרו בקפידה על ידי פרקליטי נתניהו.

יש גישה ששופטים ופרקליטים מאוד אוהבים לאמץ. אנחנו נדבר בביהמ"ש. הצד השותק של הגישה הזאת הוא – נפקיר את הזירה הציבורית. התוצאה של הגישה הזאת השתקפה היטב במשפט זדורוב. בזירה הציבורית זדורוב חף מכל אשם. לא פלא. במשך שנים הזירה הופקרה לצד אחד בלבד, לצד של הסניגורים. להפקרת הזירה הציבורית במשפט נתניהו תהיה תוצאה הרבה יותר קשה.

המאמר התפרסם ב"הארץ"

תגובות

תגובות

תגובה אחת על “למה שידרנו את 'המשפט הפומבי' של תיק 4000

  1. zurse

    מי שמתיימר להיות אובייקטיבי ומי שממטיר על ראשנו תמלילים ומפענח לנו פשרם צריך להיות אידיוט גמור להוציא מתחת לעטו משפט כמו: "להפקרת הזירה הציבורית במשפט נתניהו תהיה תוצאה הרבה יותר קשה." שזה בעברית פשוטה אומר שהכותב יודע בוודאות וכבר עכשיו מי אשם (כמו שאין ספק משפטי שזדורוב אשם ובלי להבדיל) ולכן הוא נרתם להוכיח אשמה בזירה הציבורית! ואני אומר לכם פה בוודאות שמתוך התמלילים עולה ובוודאות שבין אלוביץ לדרוקר יש קשר ואפשר להניח מתוכם וגם זאת בוודאות שאלוביץ שיחד את דרוקר!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.