טראמפ טוב לנתניהו, לא לישראל

| 2 בנובמבר 2020

ביום חמישי פורסם תחקיר בניו יורק טיימס, שהיה אמור להקפיץ את ממשלת ישראל והעומד בראשה לשמיים. ממשל טראמפ, נטען, הפעיל לחץ לסרס חקירה ואישומים נגד מקורבי הנשיא הטורקי ארדואן. החקירה עוסקת בבנק טורקי שעשה עסקות עם איראן בניגוד למשטר הסנקציות. כיו"ר אופוזיציה, בנימין נתניהו, ניהל קמפיין מיוחצ"ן בדיוק נגד בנקים כאלה. עכשיו, כשהם כבר נתפסו, רוצים לחלץ אותם במינימום נזק לכאורה ולמה? העיתון דואג לציין שלפי החזרי המס של הנשיא האמריקני, הוא ממשיך לעשות כסף בטורקיה. אולי זו הסיבה? נתניהו לא בעמדה להגיד על זה מילה.
דונלד טראמפ היה מאוד טוב לבנימין נתניהו. הציבור הישראלי הוא אחד היחידים בעולם שאוהב את הנשיא האמריקני. זו לא גאווה גדולה והאמת, עבור האינטרסים של ישראל – אלו שאינם שנויים במחלוקת – הוא גם לא היה נשיא טוב. ארבע שנותיו של טראמפ היו בזבוז נוראי של מנהיגות פלשתינאית מתונה ושקט יחסי ברוב התקופה. הייתה הזדמנות אדירה לקדם הסכם בין שני העמים. במקום זאת, טראמפ ברוח גבית של נתניהו, התעלל בפלשתינאים, גימד את מנהיגיהם וחנק אותם כלכלית.
הנשיא האמריקני נתן לנתניהו המון מחוות שנטועות עמוק בתוך עולם הדקלרציות והסמלים, שלעתים נדמה כי הוא העולם הכי חשוב עבור רבים מהישראלים. טראמפ הכיר בריבונות ישראל בגולן. ספק אם מצבם של מתיישבי הגולן השתפר בסנטימטר כתוצאה מכך. במידה ואי פעם יתחיל מו"מ בין ישראל לסוריה על הסדר, האם להכרזה הזאת יהיה איזשהו ערך? ברור שלא.
טראמפ העביר את שגרירות ארה"ב לירושלים. נתניהו התייחס לכך כהישג המדיני הגדול של המאה, פחות או יותר. האם הוא חיזק את שליטת ישראל בירושלים? ממש לא. האם הוא הקטין או הגדיל את הסיכוי לאלימות בין העמים? ברור שרק הגדיל. זו ללא ספק הצהרה יפה, בזבוז של המון אנרגיה על מעט מאוד תועלת מעשית.
ההסכמים של ישראל עם איחוד האמירויות, בחריין וסודאן, לעומת זאת, הם לא רק סמליים. יש בהם תוכן ותועלת אמיתיים עבור ישראל. באותה נשימה, יש לומר, כל נשיא אמריקני היה יכול להגיע לזה. טראמפ לא חבט בצדדים כמו קרטר בקמפ דייויד ולא סיפק נוסחאות יצירתיות כמו קלינטון בועידת וואי. הוא ואנשיו ניצלו בצורה יפה את הרצון של המדינות הללו להתקרב לארה"ב, לייסד ציר חזק יותר נגד איראן ואת חולשת הפלשתינאים. מובן מאליו שגם ביידן, אם ייבחר, ימשיך באותו קו. אין שום דבר שטראמפ נתן, שביידן לא יסכים לתת בהקשר הזה, בטח אם על הדרך מוכרים נשק בעשרות מיליארדי דולרים.
ראש הממשלה נתניהו התגאה בעיקר בהשפעתו על הנשיא טראמפ לצאת מהסכם הגרעין עם איראן. לנתניהו תמיד היו טיעונים מצוינים נגד ההסכם הזה, אבל אפס יכולת להצביע על אלטרנטיבה. נתניהו חלם שהחלטת טראמפ והחזרה למשטר הסנקציות ימוטטו את המשטר האיראני. עוד כשאובמה חתם על ההסכם, נתניהו פיזר אמירות שאם האמריקנים היו מחזיקים עוד קצת בסנקציות, האיראנים היו מתמוטטים. למרבה הצער, האיראנים לא התמוטטו והם אפילו קרובים יותר לפצצה מכשהם היו בתחילת תקופת טראמפ.
נתניהו ניסה, כזכור, לאלץ את אובמה לתקוף את איראן. אובמה לא רצה. מול טראמפ, נתניהו ידע שאין טעם לנסות. הנשיא האמריקני ניחן בסוג של בדלנות במדיניות חוץ, הוא הודיע על הוצאת הכוחות האמריקנים מסוריה בלי תיאום עם אף אחד בישראל. היום נתניהו מדבר מקסימום על הגעה להסכם טוב יותר עם איראן. כולנו היינו רוצים הסכם טוב יותר, אבל מה הסיכוי להגיע אליו כשחרב האיום בפעולה צבאית כבר לא מתנופפת מעל המשטר ואחרי שארה"ב פרשה חד צדדית מההסכם. עם טראמפ קשה לראות אותם חותמים על משהו. עם ביידן – אולי.
עבור נתניהו, בחירה בג'ו ביידן היא קטסטרופה. ביידן לא ייתן לנתניהו ואנשיו לכתוב עבורו את תוכנית השלום שלו. עבור ישראל, ביידן מגלם סיכוי טוב יותר לעכב את הפצצה האיראנית ולהתמודד עם אפשרות של סיבוב אלים נוסף מול הפלשתינאים.

המאמר התפרסם ב"הארץ"

תגובות

תגובות

One thought on “טראמפ טוב לנתניהו, לא לישראל

  1. uvp@gatech.edu'יובל

    ג'ון קרי הבהיר ב-2016 שלא יהיה שלום או נורמליזציה בין ישראל למדינות ערב לפני שייפתר הסכסוך הפלסטיני. זו עמדת הממשלים הדמוקרטיים וכל הבייס שלהם ולכן בחיים בחיים לא היו קורות הנורמליזציות עם האמירויות וסודן כמו שדרוקר מנסה לטעון. ממשל ביידן יחנוק גם יחנוק את המשך הציר הזה, כי זה סוג הקו שהוא יילך בו באורח בלתי נמנע פשוט בגלל הקשרים עם תעשיית המסכנות הפלסטינית שטראמפ לא היה חייב לה כלום. לכ דרוקר גונב פה דעת, השאלה היא אם במודע או שהוא סתם משלה את עצמו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.