די לסוכנות, די לינקלביץ

| 18 באוקטובר 2021

לפני שבע שנים עשינו תחקיר על תנועת "עזרא", תנועה שהעלתה עולים. התחקיר עסק בקשרים של יו"ר התנועה, אדם בשם דני אלינסון עם סגנית שרת הפנים, פאינה קירשנבאום, אבל סמטה מעניינת שלו עסקה בסוכנות היהודית. כל תנועה שמעלה עולים מקבלת תשלום ממשרד הקליטה לפי כמות העולים. הצלחנו להשיג ממשרד הקליטה את רשימת העולים ש"עזרא" לכאורה העלתה. התקשרנו לעשרות מהם והתברר שהקשר של רבים מהם ל"עזרא" רופף, בלשון המעטה. עם המידע הזה הלכנו לסוכנות. הנחנו שיקפצו עלינו כמוצאי שלל רב. הרי לסוכנות היהודית אמור להיות אינטרס לבער תופעות כאלו, שלא לדבר על סתם תחרות בריאה עם ארגונים מתחרים. הסוכנות לא הסכימה לשתף פעולה בשום דרך, גם לא סתם לפתוח בירור מול משרד הקליטה.

שש שנים לאחר מכן עשינו תחקיר נוסף בתחום העלייה, הפעם על לשכת הקשר "נתיב", אותו גוף ממשלתי לא ברור, שממשיך לפעול בארצות חבר העמים, תוך שהוא מיטלטל משר לשר וממשרד למשרד בשם מטרות שאף אחד מזמן כבר לא יודע מהן. הפעם גילינו שרבים מהעולים מארצות חבר העמים, בעיקר מרוסיה, באים לארץ, מגישים בקשה דחופה לדרכון, לעתים גם פותחים חשבון בנק עבור סל הקליטה ומתעופפים מפה תוך ימים ספורים, לעתים בתוך פחות מ 24 שעות. הסוכנות היהודית חולשת על המידע, אנשיה יודעים מי בא, מתי עזב ומי לא דרך יותר בארץ הקודש, אחרי שקיבל את דרכונה. התברר גם שהתפתחה תעשייה של העלאת מבוגרים בודדים במצב רפואי רע לארץ ושינוע מידי שלהם מהשדה לבתי אבות, לעתים ישר למחלקות הסיעודיות, הכול על חשבון המדינה ובטיפול הסוכנות.

שוב, הנחנו בתמימותנו שהסוכנות תשמח לשמוע על המידע שבידינו, אולי אפילו תשתף פעולה. אמור להיות לחברים עניין במיגור תופעות כאלו. שוב התברר שההפך הוא הנכון. הסוכנות לא רוצה להתקרב לדברים כאלו, אולי נוח לה אפילו שלא ייחשפו.

אין שום צידוק להמשך קיומה של הסוכנות היהודית. זה עוד שריד דינוזאורי לצרכים של ה'מדינה שבדרך', שריד שלא חוסל מטעמי ג'ובים ואינרציה. כן, ברור, יש גם לסוכנות היהודית פרויקטים יפהפיים, חשובים, מועילים והם בטח ישמחו לקנות איפשהו תוכן שיווקי כדי להסביר עליהם, אבל אף אחד מהם הוא לא פרוייקט שהמדינה לא יכולה לבצע. עיקר תפקידה של הסוכנות הוא נושא העלייה והקליטה. בשנת 2020 עלו לישראל פחות מ 20 אלף עולים. זו שנת הקורונה, אבל גם עבור 30 אלף עולים בשנה אין צורך בסוכנות היהודית, בקושי יש צידוק לקיומו של משרד ממשלתי עצמאי.

יאיר לפיד נקט שנים במדיניות של לא לקחת חלק אמיתי בפעילות המוסדות הלאומיים. הוא טען בצדק שמדובר בגופים מיותרים, בזבזניים, מקלטים של ג'ובים פוליטיים. בשנים האחרונות התרכך. קשה להאשים אותו. בנקודה מסוימת לא להשתתף זו אווילות פוליטית. בכל זאת, מדובר במוקדי כוח לא קטנים. קק"ל מעל לכול, אבל גם הסוכנות. אם צריך להיות יו"ר לגוף המיותר הזה, אלעזר שטרן היה יכול להיות מועמד מצוין. זו כבר היסטוריה. בדיוק כמו החליפון שטרפד את מועמדותו של יעקב פרנקל לנגיד בנק ישראל וה'פרשה' שסיימה את הקריירה של איתן ברושי, גם שטרן הוכרע בפני צונמי, שיצא לחלוטין מפרופורציות.

הדבר הכי גרוע שיכול לקרות בעקבות הזזתו של שטרן הוא שעומר ינקלביץ' תיבחר לתפקיד. אם יש משהו שינקלביץ' הוכיחה בקריירה הציבורית הקצרה שלה זה שהדבר האחרון שהיא צריכה להיות זה נבחרת ציבור. די בביקור האימים שלה בביתו של גנץ והשיחה המצולמת עם רויטל גנץ כדי לפסול כל אדם סביר ממשרה ציבורית. משום מה גנץ ממשיך לקדם את מועמדותה. זה לא כל כך דרמטי מי ייבחר לתפקיד. בוז'י הרצוג השתמש בו כדי לקנות לעצמו תקשורת טובה, כזו שתאפשר את המירוץ לנשיאות ובכל זאת, ינקלביץ' היא צעד אחד רחוק מדי אפילו עבור התפקיד הזה.

המאמר התפרסם ב"הארץ"

תגובות

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.