מה בין מחדל הבריחה ל'שינוי תנאי הכליאה'?

| 13 בספטמבר 2021

"בסבירות גבוהה" חלק מהבורחים בירדן, "הערכה מבוססת" מדברת על כך שהם מצאו מקלט במג'דל שאמס, לא צריך להיות גאון כדי להבין שזביידי כבר בדרום לבנון, זה ברור לחלוטין שהם קיבלו סיוע מבחוץ, חיכה להם רכב שלקח אותם ובכלל – כפי שסיכם פרשן ביטחוני – "אפשר כבר להניח כי השישה מצאו מחסה בגדה המערבית או הצליחו להימלט לירדן או מנסים להגיע לגבול. אפשר גם להעריך בסבירות גבוהה כי לא הרשות הפלסטינית ולא ירדן יעזו להסגירם". או פה, או אולי פה, או שאולי שם, רק הערכה, כן? וברור, ברור לגמרי שערבים ישראליים עוזרים להם. "בניגוד למחדל 1973, למחדל 2021 עדיין אין שם", הסביר פרשן בכיר ב"ישראל היום", "בריחת המחבלים מכלא גלבוע, שבה כנראה סייעו "ערביי הפנים", היא רק אחד הסימפטומים שלו. סופו הידוע יהיה עימות בנשק חם".

ב"מעריב" דיווחו ש "הנחת העבודה המובילה את השב"כ והמשטרה נכון לעת הזאת היא כי…הם מקבלים סיוע מערבים ישראלים שדאגו עבורם למצרכי מזון ולמקום מסתור.

גלים פתוחים אינסופיים ומוספים שלמים היו תמיד מתכון בטוח להתרסקויות עיתונאיות. 'הערכות' ו'הנחות' שמתבססות על שלד מידע צר ומקורות אנונימיים הם קוקטייל רעיל. זה לא חדש, בדרך כלל הנזק של דיווחי האינסטנט הללו מוגבל, כל עוד לא מתרגמים את זה למדיניות חדשה.

במקרה של הבריחה מכלא מגידו התבסס לו כמעט קונצנזוס חדש. האסירים הביטחוניים חיים בכלל במלון 5 כוכבים, הם שולטים בו באופן כמעט מלא, אנשי השב"ס מפחדים מהם – מסקנה: אין מה להתפלא שהאסירים ברחו. בכלל, מוזר שלא בורחים הרבה יותר. עכשיו – הסבירו לנו רבים וטובים – צריך להפסיק לקנות שקט, לשנות סדרי עולם בבתי הסוהר, תם עידן היהודי הפחדן הגלותי, זמן למלחמה.

ועל זה צריך לומר – העובדות לא מדויקות וההמלצות לא קשורות לעובדות. תנאי הכליאה רחוקים מלהיות מלון 5 כוכבים. לפני קצת יותר מ 30 שנה 'ביליתי' חודש משירותי הצבאי כסוהר בכלא קציעות (עוד כשנוהל על ידי צה"ל). התנאים קשים, אבל כן, הדרך בה האסירים הביטחוניים מאורגנים מאוד מרשימה. כליאה על פי שיוך ארגוני, דובר שמייצג את כולם, משמעת אבסולוטית, פעילות חברתית, הם לא שלטו אז ולא שולטים היום בבית הסוהר, אבל ללא ספק המחשבה על עימות מלא איתם מעבירה צמרמורת בקרב כל מי שאמור לשלוט בהם.

בנובמבר 2018 הגישה ועדה ממשלתית דו"ח לשר לביטחון פנים, גלעד ארדן. הדו"ח המליץ לשנות מהיסוד את תנאי הכליאה של 5,700 האסירים הביטחוניים. הועדה פרשה שורה של המלצות. חלקן נראות כמעט קטנוניות והטילו צל על עבודתה. להקטין את צריכת המים של האסירים, מקסימום מקלחת ביום, הם צורכים 20 מ"ק לנפש לחודש וזה בזבוז מים משווע. להקטין את מספר ערוצי הטלוויזיה מ 10 ל 5. לא לאפשר להם להצטלם עם קרוביהם בעת ביקור משפחות. למה? כי לא. חלק אחר של ההמלצות משמעותי וראוי לדיון: לבטל את מוסד הדובר, לא לתת להם להיכלא על בסיס שיוך ארגוני, לשנות את הדרך בה הם רוכשים אוכל וציוד מהקנטינה. ההנמקות באו בעיקר מתחום המלחמה בטרור. בין השנים 2016-2018 – נכתב בדו"ח – זוהו 14 צירי הכוונת טרור מתוך בתי הסוהר. מה זה בדיוק "צירי הכוונת טרור"? לא ברור, אבל לפחות היה לזה בסיס רציונלי. ארדן ניסה להביא את הממשלה לאמץ את הדו"ח, אבל נתניהו – על בסיס התנגדות השב"כ ומשרד הביטחון – גרר רגליים ומסמס אותו. "יישום ההמלצות”, הודתה הוועדה על בסיס חוות דעת ביטחוניות "תביא לתגובה בעיקר של האסירים עצמם…צפוי שינסו לדרדר את המצב הביטחוני".

יש בהחלט רגעים בחייה של אומה שצריך להסתכן בהידרדרות ביטחונית כדי לשנות מצב בעייתי, אלא שכאן דבר אחד ברור – לבריחה מכלא מגידו יש קשר רופף לכל הנושא הזה. ייתכן שניהול אחר של בתי הכלא היה מונע את הבריחה, אבל גם בני סלע ברח. אין מכת בריחות מבתי הסוהר הביטחוניים, היו מיליון דרכים למנוע את הבריחה, לפני שמשנים שם סדרי עולם. להסתכן בפיצוץ גדול ביטחוני כי הסוהרת נרדמה והכלא בנוי על כלונסאות, ובכן – זה יהיה לא חכם.

המאמר התפרסם ב"הארץ"

תגובות

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.