תקשורת בזמן בחירות

מאת  | 9 בספטמבר 2008
 

שמתי לב לתופעה מאוד חיובית בתקשורת הישראלית, לקראת הפריימריס ב"קדימה". אחריות והגינות. ספר החוקים הישראלי, כידוע, לא ממש סומך על התקשורת, כאשר מדובר בבחירות כלליות. יש מיני הוראות, שנועדו לכפות על כלי התקשורת הגינות. פעם בכלל היה אסור להראות מועמדים. כשזה הפך ממש אבסורדי, אסרו על אמירות תעמולתיות. פעם אפילו שופט עליון אחד הוריד את השאלטר לראש ממשלה אחד.

והנה עכשיו יש בחירות חשובות לראשות "קדימה", שמהן יכול לצאת ראש ממשלה, בדיוק כשם שהיו בחירות פנימיות חשובות במפלגת העבודה, מהן יצא שר בטחון. המחוקק לא הטיל על התקשורת שום כבלים, בכל מה שקשור לבחירות פנימיות ובכל זאת, אני רואה מה קורה בכלי התקשורת שלי. "לונדון קירשנבאום" לקחו על עצמם מיוזמתם החלטה לא לראיין מועמדים קרוב מדי לתאריך הבחירות, אלא אם כן יש סיבה ממש טובה. אני לא רואה את השידורים בכל התוכניות, אבל אני שומע את רמת המודעות של האנשים אצלנו. ביום שישי הקרוב, למשל, היינו יכולים לשדר כתבה עם בכיר באחד המחנות. שר בכיר. החלטנו, בצער, לוותר. שלא ייראה לא הגון חמישה ימים לפני הבחירות. אני לא מתיימר לדעת גם מה קורה בכל ערוצי התקשורת האחרים. ככל שאני מתרשם, נדמה לי ששומרים על כללי ההגינות.

אני יודע ששאול מופז והמטה שלו רחוקים מלחשוב כמוני. הם חושבים שמאתרגים את לבני ושהתקשורת התגייסה נגד מופז. בבחירות הללופועלות לפחות שתי חברות שמנסות לבדוק את כמות האייטמים השליליים והחיוביים, שמקבל כל מועמד. הנתונים שלהם מראים, שאכן לבני מקבלת סיקור חיובי הרבה יותר משל מופז. השאלה היא, כמובן, אם זה בגלל התגייסות של התקשורת לטובת המועמדת השמאלנית, או שפשוט מופז הרוויח את הסיקור הפחות חיובי ביושר?

אני נוטה להאמין באפשרות השנייה. חיטטתי וחיטטתי בשנים האחרונות בארון של ציפי לבני. היא ממש לא אהבה את זה. פעם אמרתי לה "את רוצה לדעת אם אני מחפש אותך?". היא ענתה בחיוב. אמרתי לה "כן. אני מחפש אותך. היום את ממלאת מקום ראש הממשלה ואני מחפש כל חומר חשוב עלייך". חיפשתי וחיפשתי ושלדים בנושא טוהר מידותלא מצאתי. אולי לא הגעתי עד הקרקעית, מי יודע,אבל השקעתי בכך הרבה יותר משהשקעתי במציאת שלדיו של שאול מופז.

שורה תחתונה – המחוקק הישראלי צריך לשקול להסיר גם את הכבלים שנוגעים לשידורים בזמן בחירות כלליות. התקשורת הראתה שהיא מסוגלת לגלות אחריות. חוץ מזה, ממילא אם כלי תקשורת אחד ("ישראל היום" למשל) יתגייס לטובת מועמד אחד, כלי תקשורת אחר יקזז אותו ויתמוך במועמד אחר. לבסוף, ממילא אי אפשר לאכוף את הכללוזה רק מעמיד את החוק הישראלי באור מגוחך.

תגובות

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.