איך שטייניץ שוב במצב בו מקורביו עושים דברים מוזרים והוא לא יודע מכלום

| 13 בדצמבר 2021

לפני כחצי שנה העברתי שאילתה עיתונאית ללשכת שר האנרגיה לשעבר, יובל שטייניץ. השאילתה עסקה בהתנהלות הלשכה שלו סביב ההחלטה של רשות הגז להשתתף במימון צינור גז מאשדוד לאשקלון. בלי הצינור הזה אין ייצוא גז למצרים. מתווה הגז כולו הופך ללא כלכלי. 

הרגולציה של רשות הגז חייבה לכאורה את זכייניות הגז – תשובה ונובל באותה תקופה – לשלם את כל עלות הצינור, מכיוון שהוא לא היה אמור להוביל בשנים הקרובות גז למשק המקומי, אלא אך ורק גז שלהם שמיוצא למצרים. רשות הגז החליטה שאנחנו כן נשלם, באמצעות חברה ממשלתית בשם נתיבי גז. המחיר הנקוב – כ 350 מיליון שקלים על הצינור ובנוסף, תוקדם בניית צינורות במקומות אחרים, רק בגלל הצינור הזה. עוד כמה מאות מיליוני שקלים ציבוריים.

קצת יותר מ 12 שעות אחרי ששלחתי את השאילתה פגשתי במקרה אדם שעובד עבור תשובה. "חייב לדבר איתך על איתן פדן", הוא זרק לי. מרוב הלם לא הספקתי לשאול אותו איך אתה כבר יודע שהפניתי שאילתה ללשכת שטייניץ?

איתן פדן היה יו"ר של אותה חברה, נתיבי גז, החברה הממשלתית שנדרשה להשתתף בעלות צינור הגז במאות מיליוני שקלים. פדן סרב להביא לאישור הדירקטוריון את ההחלטה. במשך רוב התקופה הנהלת החברה גיבתה אותו ואפילו ניהלה מאבק לשנות את ההחלטה, כשהיא מסבירה כמה ההחלטה הזאת משוללת כל היגיון. פדן עצמו נחשב בכלל למינוי של שטייניץ. אך טבעי הוא שפדן ניסה להיפגש עם שר האנרגיה, אבל ראש המטה של השר, אישה בשם מור חלוץ, חסמה את הפגישה. למה? לא ברור. היא נימקה בטענה שפדן נראה לה טרבל מייקר וזה שיקול הדעת שלה. מוזר, עד אז היא דווקא הייתה ביחסים טובים עם פדן.

שר האנרגיה החליט לא להאריך את כהונתו של פדן כיו"ר נתג"ז. חמישה ימים לאחר מכן דירקטוריון נתג"ז כבר החליט לאשר את העסקה עם יצואניות הגז ולשלם את הכסף. הנהלת החברה כבר שינתה את דעתה ותמכה בהתלהבות. להגנתה ייאמר שבינתיים העסקה שופרה והסיכון בו ניצבה החברה קטן. יש סיכוי שהיא אף תעשה כסף.

אחרי שידור התחקיר בנושא, יצר איתי קשר אדם בשם קונסטנטין בלוז. היום שליח "נתיב" בארצות חבר העמים, בעבר כלכלן של רשות הגז. הוא מאוד כעס על הכתבה. אני כתבתי את ההחלטה, הוא סימס ואם הייתי מקבל משהו על זה מיצואניות הגז, לא הייתי יושב היום באודסה. ראוי לצטט מדבריו של בלוז בתגובה לטענות שלי:  "האם יכולנו לקבל הכל (שיצואניות הגז יממנו לבד את הצינור – ר.ד.) – ייתכן. האם זה היה נכון? לא בטוח. ב-27 למרץ 2014 וודסייד הייתה אמורה לקנות רבע לווייתן, המנכ"ל שלהם היה בארץ, התחייב להשקיע 2 מיליארד דולר כמדומני – והעסקה נפלה אחרי השיחה שלו עם מנהל רשות המסים שרצה לקבל קצת יותר מדי. פשוט קם והלך ביום העסקה. אתה לא אמור לפעול בכוחנות מיותרת כשאין לך הצדקה מקצועית, רק כי בנקודה ספציפית של הזמן אתה יכול לכאורה. אם אתה עושה את זה – אתה רגולטור גרוע. ואני יודע את זה כי לפעמים עשיתי את זה ואני מצטער על כך מאד". 

מה, לדעתי, מדהים במה שבלוז כתב? אני בטוח שהוא מאמין בכל מילה, אבל שדה הראייה שלו פשוט מוטה לטובת אלו שהוא שומע, יצואני הגז המתבכיינים ולשכת שטייניץ הלוחצת. אותו איש תשובה שידע איכשהו שאני עובד על תחקיר, היה בקשר קבוע עם אותה מור חלוץ ובכירים נוספים במשרד האנרגיה. הוא הסביר להם כמה זה דחוף, חשוב, כמה דופקים אותם בכלל ועד כמה הם היו רוצים בכלל צינור אחר, זול יותר, רק תעזרו ליישר את פדן. אז פדן התיישר, הוא בחוץ, ובגלל מחירי הגז העולים, ייתכן שזו גם תהיה עסקה טובה לנתג"ז, רק ישולמו פה איזה חצי מיליארד שקלים לפחות, שאפשר היה לחסוך, כסף שאם לא היה משולם, יצואניות הגז שמרוויחות כבר כל כך טוב, היו מתכבדות ומכניסות את היד לכיס ומשלמות. אולי שטייניץ יכתוב על זה במהדורה הבאה של ספרו. 

המאמר התפרסם ב"הארץ"

תגובות

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.