עדות ניר חפץ – טובה לתביעה במה שחשוב, עוזרת להגנה בקרב התקשורתי

| 20 בדצמבר 2021

"הערב אגלה מידע שלא ידעתם"" הודיע ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו לפני שנתיים במסיבת עיתונאים שהוא כינה "דרמטית", "אני חושף לפניכם שבמהלך החקירות דרשתי עימות עם עדי המדינה, רציתי להסתכל להם בעיניים, ולהטיח בהם את האמת. דרשתי עימות פעם אחת וסורבתי, דרשתי פעם שנייה, ושוב סורבתי".

בשבועות האחרונים יש הזדמנות לנתניהו להסתכל לניר חפץ בעיניים. למעט כמה שעות ספורות בתחילת העדות, הוא בחר לא לעשות את זה ועל הדרך, הוכיח לכולנו כמה שטויות אמרנו שהוא יתקשה לתפקד כראש ממשלה בזמן שצריך להגיע למשפטו. מי העלה על הדעת שכול הצדדים למשפט הזה רק ישמחו שנתניהו לא יגיע למשפט שלו.

עדות ניר חפץ תרמה לתביעה בדיוק את מה שהיא חיפשה. למעשה, המשפט הזה מתנהל בינתיים בדיוק כמו הסיוטים של משפחת נתניהו. ייתכן שהאמירות הללו נשמעות לכם מוזרות, מי שחשוף לשיח ברשתות שומע רשמים שנעים בין "המשפט קורס" (ביביסטים) ל"מה הולך שם?" (שאר העולם). האמת היא שאי אפשר להאשים את מי ששמע את ניר חפץ. הוא באמת הצליח לבלבל. מצד אחד, הוא הסביר שמבחינת נתניהו וסביבתו, אתר וואלה היה שלהם, פתוח לכל דרישה, צמא להיענות לכל תביעה. מצד שני, הוא שוב ושוב אמר (כמו במשטרה) שלא חשב שהם בכלל בטריטוריה פלילית, שגם נתניהו לא חשב כך, הוא הגיב על ידיעות רבות שהעלה הסניגור מתוך אתר וואלה בטענה כי הם נראות לו עויינות את נתניהו. העניין הוא שמה חפץ חושב על החקירה אז או היום, לא ממש חשוב. מה חפץ חושב על כותרות כאלו או אחרות בוואלה זה גם ממש לא דרמטי.
 

חפץ היה אמור לבסס עבור התביעה שני דברים. ראשית, שמבחינתו ומבחינת נתניהו, אתר וואלה נעתר באמת באופן חריג, אפילו חריג מאוד לדרישות נתניהו. זה עלה באופן הכי דרמטי מעדותו של חפץ. זה ממש לא משנה אם התוצאה של ההיענות הזאת היא הפיכה של אתר נייטרלי לאתר בעד ביבי או טרנספורמציה של וואלה מאתר עויין לראש הממשלה לאתר פחות עויין. גם המצב השני הוא טובת הנאה גדולה מאוד. זה מה שביקש נתניהו מנוני מוזס, מו"ל ידיעות, כזכור, להקטין את רמת העויינות. זה שווה זהב עבור פוליטיקאי וזו טובת הנאה שנדרשת עבור עבירת השוחד.

תיק 4000 הוא תיק נסיבתי, במילים אחרות – התביעה צריכה להוכיח שיש רק הסבר סביר אחד להתנהגות של נתניהו. הבקשות מוואלה מצד אחד וההטבות הרגולטריות מצד שני, ההסבר הסביר היחיד הוא שנתניהו הבין שהוא מקבל את טובת ההנאה, כדי שיספק הטבות רגולטריות. ובכן, גם כאן חפץ סיפק את הראיות החשובות שהתביעה צריכה. הוא סיפר איך אלוביץ מזמן אותו בדחיפות, מזיע, על סף התקף לב, כדי לבקש פגישה עם ראש הממשלה בנושאים רגולטוריים ששווים מיליארדים לאימפריה שלו. הוא העיד ובינתיים לא נסתר שהלך לנתניהו עם זה ואכן ראש הממשלה קובע פגישה מהרגע להרגע והוא עצמו, חפץ, הכניס את אלוביץ לפגישה הסודית הזאת, שנתניהו 'לא זכר' בחקירתו. חפץ העיד על סיטואציות בהן יאיר נתניהו נכנס עם הדפסה של ידיעה מוואלה לחדר של אביו וצועק "אחרי כל מה שנתת להם, תראה מה הם מפרסמים". בינתיים, החקירה הנגדית אפילו לא ניסתה לקעקע את הסיפורים הללו, שמבססות אט אט מודעות של נתניהו לקשר בין היחס אליו בוואלה להחלטות שלו כלפי בזק. 

סניגורו של נתניהו חוקר את חפץ באריכות אין קץ על עוד ידיעה שהופיעה בוואלה ועוד כותרת, כאילו הלקוח שלו בעצם החליט להשתמש בפלטפורמה של המשפט הפלילי כדי לעשות צדק עם כלי התקשורת העויינים לדורותיהם, אבל הוא לא חופר בסיפור הלא ייאמן שחפץ העיד עליו לפיו הוא שוב ושוב נשלח על ידי גברת נתניהו ונתניהו ג'וניור למנכ"ל משרד התקשורת עם הוראות רגולטריות שנגזרות מהיחס העיתונאי של וואלה למשפחת נתניהו. 

תיק 4000 הוא בהחלט תיק תקדימי. העדות החשובה ביותר במשפט, עדות מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, עדיין לא נשמעה, אבל מבחינת התביעה, עד עכשיו הכול מתנהל למישרין, עד המדינה הגיע למשפט, הוא לא חזר בו, לא הוקע כשקרן ולא קרס. נתניהו, למרות כל הספינים, בטוח מבין את זה.

המאמר התפרסם ב"הארץ"

תגובות

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.