איך להיות מאושר מפס"ד בנושא מיסים

מאת  | 24 בספטמבר 2008
 

אני לא יכול אפילו להתחיל להסביר כמה ביהמ"ש העליון עשה אותי מאושר אתמול. הרבה שנים חשבתי שכל הנושא של כופר מס הוא שערורייתי. עברייני מס, שיש להם כסף קונים את אנונימיותם. עברייני מס בלי כסף צריכים להתמודד בבימ"ש, כששמם חשוף והרשעתם הופכת לרישום פלילי מאיים. האמת שהנחתי שאני לא הראשון שחושב ככה. ההסדר קיים עשרות שנים. מן הסתם, העניין נדון, לובן, הוכרע, אנשים חכמים ישבו וחשבו. טוב, אני אפסיק לנסות להצחיק אתכם.

לפני חמש שנים לערך, הייתי שותף להקמתה של התנועה לחופש המידע. אחת הבקשות הראשונות שהגשנו היא לחשוף את שמות האנשים שזכו להסדרי כופר מס. רשות המיסים סירבה. בתגובה עתרנו (מנכ"ל התנועה, רועי פלד ועורך הדין אילן יונש) לביהמ"ש המחוזי. היה דיון ועוד אחד. לא אלאה אתכם בפרטים. התחיל דיון ציבורי מעניין. ללשכת רואי החשבון היה מה להגיד ולמבקר המדינה, אבל בסוף הפסדנו. התבאסתי, אבל אחוז ההצלחות של התנועה בעתירותיה הוא כל כך גבוה, שבמשך שנים זו הייתה הדוגמא היחידה להפסד מובהק שלנו. רשות המיסים טענה שזה יפגע ביעילותה, יהיה קשה לסיים תיקים. חוץ מזה, עברייני המס כבר קיבלו הבטחה לאנונימיות. במקביל, הם גם התחילו לפרסם קצת נתונים בנושא. בכל זאת, צריך להתחבר למאה ה 21.

אתמול ביהמ"ש העליון (השופטת עדנה ארבל כתבה את פסק הדין. תמיד חשבתי שהיא משפטנית מבריקה) קיבל את הערעור שלנו. מעתה ואילך, אין אנונימיות למי שיש לו יותר כסף. שוויון אמיתי בפני החוק. השופטים לא דרשו החלה לאחור של הפסיקה (מה שבוודאי הביא כמה טייקונים, שקיבלו הסדרי כופר חשאיים ושנויים במחלוקת, לנשום לרווחה) אבל פסקה לעתיד. האמת, הפתיע אותי בגדול. אפילו לא ידעתי שהערעור עדיין מתנהל. כבר חשבתי שהפסדנו.

זה כל כך נדיר בעולם שלי שמשהו באמת ישתנה, לא רק דימוי של מישהו ואחוזי הפופולריות שלו, אלא שמשהו באמת משתנה, שאני מסתובב ביממה האחרונה בתוך ענן. בצהריים התראיינתי לחגי גולן בתוכנית ברדיו 99. איתי על הקו היה עו"ד פיני רובין. הואמתח ביקורת על פסק הדין.זה ייצור פקק בבתי משפט. אהה. בוא נבטל גם משפטים פליליים למי שיש לו מספיק כסף. זה ייצור מה זה יעילות. עו"ד רובין גם טען שרוב הנהנים מההסדר הם מעוטי היכולת. אני קצת יותר ספקן ממנו בעניין הזה. עו"ד רובין ממש לא התרשם ממה שקרה לאחרונה ברשות המיסים. הגורמים החיצוניים שהפעילו לכאורה ראש רשות מיסים כמו מריונטה, הפוליטיקה בצמרת, המינויים המסריחים, זה לא גרם לעו"ד רובין לפתח קצת חשדנות כלפי החלטות רשות המיסים. טוב, אני אפסיק להתווכח. ביהמ"ש העליון כבר פסק ואת אנרגיות הויכוח שנשארו לי אחפש לפרוק על מישהו או משהו אחר. למשל, הערעור הנוסף שלנו, שאמור להיות מוכרע בביהמ"ש העליון בקרוב.

עתרנו לחשוף את שמות הדירקטורים שהוצעו על ידי שרים לתפקידים בחברות ממשלתיות וסורבו על ידי הועדה המיוחדת, שעוסקת בנושא (כיום ועדת שפניץ ובעבר ועדת רביבי). הטיעון שלנו היה שמועמדותם של אנשים לתפקידים כאלה צריכה להיות פומבית והפומביות תיצור מאזן אימה מול השר, שימנע ממנו להציע מועמדים לא ראויים. היום שר, שנלחץ על ידי פעיל פוליטי, יכול להציע אותו בשיטת "מצליח". תאשר הועדה, מצוין. לא תאשר, ניסיתי ואין מחיר שהוא משלם על כך. אם הסירוב יתפרסם, כולל זהות השר, סיבת הסירוב ושם המסורב ישתנה המאזן. ביהמ"ש המחוזי לא ממש השתכנע. נקווה שהעליון שוב יחשוב אחרת.

תגובות

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.