העליהום המוגזם על עמר בר לב

| 5 באפריל 2022

כתב אחד שאל אם הוא שוקל לפרוש מהחיים הפוליטיים. במקום אחר התנהל שיח למה יושבת ראש מפלגת העבודה לא מגבה אותו וח"כים חרדיים דרשו את ראשו. בנקל יכול היית לחשוב שעמר בר לב מינימום עזר לזכריה זביידי וחבריו לחפור מנהרה שתבריח אותם מהכלא. מה הפך את עמר בר לב לשק החבטות המועדף על הכול?

קריאה מדוקדקת של 'כתב האישום' הציבורי נגדו מעלה הסבר די דחוק. כן, הוא עשה טעות מביכה בהספד שהקריא והסתבך אחר כך בניסיון לצאת מזה. ראינו מחדלים גדולים מאלו. אולי ההסבר נעוץ בעמדה המובנית של השר לביטחון פנים, מחסל הקריירות הידוע של הפוליטיקה הישראלית. חיים כץ לא סלח לגלעד ארדן על כך שלא טרפד את החקירה נגדו, או לפחות מיתן את צעד הפתיחה שלטענת כץ גרם סבל קשה לו ולמשפחתו. כץ היה אמור לדעת שלארדן לא הייתה שום יכולת לעשות דבר, אבל ככה זה בלשכת שר הבט"פ – המון ציפיות וטייטל מפואר, שיושבים על מעט סמכויות ובעיקר תלות גדולה בגוף בעייתי כמו משטרת ישראל.

כשפרצה פרשת פגסוס, רוב הפוליטיקאים היו הולכים בדרך המלך. אני אראה, אני אבדוק, זה נשמע חמור מאוד, תופסים מרחק מהמשטרה. זה לא היה במשמרת של בר לב, למה הוא היה צריך לתת למשטרה גיבוי מוחלט? למה הכניס את עצמו לעימות עם מו"ל כלכליסט ואחרים רק כדי להגן על מעשים שקרו, אם קרו, לפני תקופתו. ייתכן מאוד שזו גם הייתה העמדה החכמה יותר. כך נהג, למשל, שר הבט"פ אבי דיכטר בפרשת פריניאן, כשרצה להיפטר מהמפכ"ל שהוא לא רצה, משה קראדי. ייתכן שזה היה חכם יותר מצד בר לב, אבל קשה לא להעריך דווקא את נכונותו להיכנס לקו האש. במידה לא מועטה, האש המוגזמת שנוחתת על בר לב היום באה בדיוק מהמחוזות שלכאורה היו צריכים לבקש ממנו סליחה על ששחטו אותו בפרשת פגסוס. נכון לעכשיו, נראה שבר לב היה יותר מדויק בסיפור  פגסוס ממבקריו ואלו – במקום להתנצל – ממשיכים לתאר אותו כהזוי ומנותק. רק ההנמקה השתנתה. קודם פגסוס, עכשיו ההספד.

בשנתיים – שלוש האחרונות נעלמו לפתע החקירות הגדולות נגד אישי ציבור. יחידות העילית של המשטרה מגיחות מעת לעת עם מעצר של נבחר ציבור ברשות מקומית, אף אחד אפילו לא טורח לשאול באיזו רשות. אי אפשר להתחמק מהמחשבה שהמתקפות של נתניהו ואנשיו עבדו. המשטרה הורתעה, אחרי תיקי האלפים שהסתיימו לפני כשלוש שנים ופרשת דוד ביטן, אין כלום. אולי נגמרה השחיתות. האם יש משהו ששר לביטחון פנים יכול לעשות? כשמדובר בבר לב, אין לאף אחד חשד שהוא מרוצה שחקירות כאלו לא מתקיימות. יש לבר לב מה לעשות כדי שהמשטרה תיראה אחרת ב'שומר חומות 2? הקלפים שיש לשר הבט"פ ביד רעים. יש לו מפכ"ל שתלוי על בלימה, שהרוויח זמן כהונה יקר, כנראה, רק בגלל מותה של יושבת ראש ועדת החקירה הממלכתית לאירועי מירון, השופטת מרים נאור ז"ל. המפכ"ל שבתאי סובל מהתנגדות פנימית עזה, ממעמד ציבורי מעורער ובכלל, הגיע לתפקיד במפתיע ולא באמת בשל. בר לב יודע שממנו לא תצמח המהפכה שהמשטרה כה זקוקה לה. מצד שני, הוא גם לא יכול להזיז אותו. איך ישנה משהו במצב כזה?

הדרך היחידה של בר לב להשפיע היא הדרך העתיקה ביותר. להביא כמויות אדירות של כסף. בעניין הזה שבתאי סימן כיוון נכון יותר מזה שעליו התביית בר לב. תוספת של 5,000 שוטרים נשמעת כמו חזון הרבה יותר נכון מה 1,000 בהם הסתפק בר לב. אחרי הפיגועים האחרונים וגבורת השוטרים, לאור חולשת המשטרה בשומר חומות והחשש משומר חומות 2 ועל רקע המוטיבציה האדירה של הממשלה ללהביא לשינוי בנוגע לפשיעה במגזר הערבי, בר לב צריך לחרוג מאופיו המכיל ולדרוש מהפכה בתקצוב המשטרה, משהו שלא נראה כדוגמתו, להילחם על זה, להיות מוכן להתפטר על זה, אבל להביא תקציב למשטרה שיאפשר לה להתמודד באמת עם הבעיה הכי גדולה שלה- כוח אדם לא מספיק טוב.

המאמר התפרסם ב"הארץ"

תגובות

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.