תשובה ליועץ ראש הממשלה

מאת  | 10 באוקטובר 2007
 

יועץ ראש הממשלה לתקשורת שיגרמכתב קשה נגדי לרשות השנייה.הוא מחה עלדברים חריפים, שאמרתי כנגד ראש הממשלהב"שישי". חשבתי שזו הזדמנות לספר על מערכת היחסים שלי עם אהוד אולמרט וגם להתמודד עם המכתב.

הכרתי את אהוד אולמרט כראש עירית ירושלים ולאחר מכן כשר תמ"ת. הייתה בינינו מערכת יחסים טובה. לא חברים קרובים, אבל פגישה, אחת לכמה חודשים ושיחות אקראי נעימות בכנסת. כמו כולם, סלדתי מיהירותו והערכתי מאוד את ניסיונו, חוכמתו וחריפותו. נפגשתי איתו, גם לפני כתיבת "חרקירי" ולפני כתיבת "בומרנג" (יחד עם עפר שלח). לא אלאה אתכם בפרטים, אבל היחסים היו מספיק נוחים, עד כדי כך שיום אחד הוא פגש אותי במזנון הכנסת ואמר לי "תגיד ששר החוץ, סילבן שלום, הוא קריקטורה. זה לציטוט". שאלתי אותו אם הוא בטוח. הוא אמר שכן והתנצל בפני שלום מאוחר יותר.

היחסים התחילו להתערער בעקבות כתבה שכתבתי עליו במגזין "כותרת" (השם ייקום דמו). תיארתי את מצבו האנוש במרכז הליכוד והערכתי שיכול להיות שאנחנו חוזים בסופו הפוליטי של אהוד אולמרט. העתיד, כמובן, הוכיח שאלו היו שטויות גמורות. אולמרט רתח.הוא ראה בכך חבירה לנתניהו ואלוהים יודע מה עוד. אח"כ באה תקרית, שפוצצה סופית את היחסים. אני תיארתי במהדורת "חדשות 10" את מערך הכוחות סביב אריאל שרון, בכל הנוגע לפרישה מהליכוד והקמת מפלגה חדשה. אמרתי, בין השאר, שאולמרט תומך מאוד ברעיון.

למחרת, אולמרט שיגר לאתר "ליכודניק" הודעה ובה נאמר "רביב דרוקר הוא שקרן ידוע". הוא הכחיש מכל וכל את הדיווח שלי. באותה תקופה, הוא עדיין ניסה לשקם את מעמדו (הבעייתי מאוד) בליכוד. התקשרתיליועץ התקשורת שלו, חגי אליאס. דרשתי התנצלות. הוא סירב, בשם אולמרט. החלטתי לנתק את היחסים. אחת לכמה זמן, גם לי יש קצת כבוד. ממש מעט, אבל יש. במקביל, פינטזתי עלהיום שאתבע את אולמרט על לשון הרע. היה ברור לי, שבעתיד הוא ייקח קרדיט על הפרישה מהליכוד, אם וכאשר זה יקרה. לא הייתי צריך לחכות הרבה. אחרי שעלה לשלטון, אולמרט התראיין כראש ממשלה לעיתונאים אלוף בן ויוסי ורטר ב"הארץ". הם שאלו אותו על נעליו הגדולות של שרון. אולמרט סיפר איך מגיע לו קרדיט על הקמת "קדימה", איך דחק בשרון במשך חודשים ארוכים לפרוש מהליכוד וכו' וכו'. לא תבעתי. אתה לא תובע ראש ממשלה בישראל על לשון הרע.

יתרה מזאת, גלנטי צודק. ביקשתי הרבה פעמים לנסות ליישר את ההדורים עם אולמרט. למתווכים השונים (טל זילברשטיין, דן מרגלית, כשעוד דיברו, אסף שריב, יועץ התקשורת הקודם) סיפרתי את סיפור יחסיי עם אולמרט (הנוגע ללב. תודו…)ואמרתי להם – אם הוא לא היה נבחר לראש ממשלה, לא הייתי מנסה לשקם את היחסים, אבל, כרגע, זו העבודה שלי ואני מוכן לשים את עלבונותיי מאחוריי. מקווה שגם הוא. אולמרט לא הסכים וזו זכותו המלאה, כמובן. אגב, לפני שגלנטי נכנס לתפקידו הוא דיבר איתי. היחסים בינינו אז היו טובים מאוד. אני מכיר אותו עוד ככתב ב"מעריב" ולאחר מכן כדובר משרד המשפטים. ידעתי מה הוא חושב על אולמרט. חלק מהדברים שהוא אמר לי על אולמרט בעבר, היולא פחות קשים ממה שאני אמרתי עליו, אבל לא חשבתי שזה הזמן להזכיר לו את העבר. במקום זאת, סיפרתי גם לו מה מצב היחסים ביני לבין אולמרט. הוא טען -נדמה לי שזה אפילו התפרסם -שהוא הציב לעצמו אתגר בתפקיד החדש: ליישב את ההדורים בין ראש הממשלה לדן מרגלית ובין ראש הממשלה לביני.באתגר הזה הוא לא עמד. מצד שני, אני חושב, שהוא היה יועץ תקשורת טוב לראש הממשלה. דיברתי איתו לא מעט והתרשמתי מאוד מיכולתו לתדרך עיתונאים, גם אם, לעיתים, הפתיל הקצר שלו מכניס אותו לחיכוכים מיותרים.

ברוב טענותיו האחרות, גלנטי לא צודק. רגלידרכה במשרד ראש הממשלה של אולמרט. למעשה,גלנטי בעצמו היה איתי פעמיים בפגישות עם בכירים במשרד (הוא בטח שכח…) ויש לי קשר שוטף עם כמה מהמקורבים הבכירים מאוד של אולמרט. ראיינתי פעם את ראש הממשלה אולמרט ל"שישי" וגם טסתי איתו לחו"ל. ממש לא קשר תכוף, בגלל טינתו אליי, אבל קשר. גם גלנטי יודע שכמה מהידיעות הכי משמעותיות, שנוגעות לאולמרט,פורסמו על ידי. רק לפניכחודשפרסמתי ב"שישי" על כוונתו של אולמרט להתפטר, יומיים לאחר מכן. אגב, לא עשיתי סוד ממצב היחסים שלי עם אולמרט.סיפרתי על כך בראיונות ובשידורים שונים.

כאמור, אין לי גם טענה למר אולמרט על כך שהחרים אותי.כמה מהידיעות הכי קשות נגדו פורסמו על ידי.בראש וראשונה,המסמך המדהים שכתב עוזר בלשכתו וחשף אתהתעשייה שהוא ניהל של עזרה לפעילי ליכוד. הפרסום הוליד חקירת משטרה קשה נגד אולמרט, כפי שכתב במפורש היועץ המשפטי לממשלה, בהודעתו על פתיחת החקירה. פרסמתי גם תחקירים שנוגעים לקשרים של אולמרט עם אורי מסר ועוד. כעיתונאי גם קראתי להתפטרותו אחרי מלחמת לבנון וחשבתי שהחשדות כנגדו היו צריכים להוביל אותו מזמן הביתה.

אחד האתגרים הכי גדולים של עיתונאי זה לסקר בהגינות מישהו, שמצב היחסים שלך איתו מחורבן. להפריד בין האישי למקצועי. זו, בעיניי, תמצית העיתונאות הטובה. אני לא רוצה להעיד על עצמי. ראש הממשלה, מן הסתם, יגחך ויגיד שכל הסיקור שלי היה אישי, אבל גם הוא וגם גלנטי יודעים, שלא פעם החמאתי לאולמרט, תקפתי את יריביו ובמקרה אחד אפילו התאמצתי, יותר מכל אחד אחר, כדי לנסות לפרסם את הצלחתו הגדולה ביותר של אולמרט. אותה הצלחה קשורה לאחת ההחלטות הכי משמעותיותשהוא קיבל בתקופת כהונתו ולצערו הרב, אסורלכתוב עליה. גלנטי יודע, כי הוא היה שם כשגייסתי את הערוץ שלי להילחם לטובת פרסום העניין, בעיתוי מאוד קשה לאולמרט. לא עשיתי את זה בשביל ראש הממשלה, כמובן, אלא כי חשבתי שזה הוגן וראוי לפרסם את זה בכלל ובעיתוי ההוא בפרט.

ועכשיו לדברים שאמרתי.

אכן, השתמשתי במילים מאוד בוטות כנגד ראש ממשלה מכהן. אני לא מתכוון להגן על כל מילה, אבל הבוטות הייתה מכוונת והיא באה, למרות, שבעיקרון, אני חושב שחייבים לנהוג כבוד בראש ממשלה, גם אם חולקים עליו. כל הציטוטים שייחסתי לאולמרט התפרסמו בהרחבה בכלי התקשורת והם לא שנויים במחלוקת. ערוץ 2 פרסם את הדברים החריפים שאמר אולמרט על ציפי לבני. אחרי הפרסום התקשרתי לגלנטי ושאלתי אם אכן הציטוטים נכונים. הוא אמר שהם לא הוציאו הכחשה…

לגבי ברק, אולמרט אמר את הדברים בישיבת ממשלה, כשברור לו, שזה פורום כמעט פומבי. הדברים התפרסמו בהרחבה, לרבות האשמתו של שר הביטחון בחוצפה וחתרנות. לגבי דיכטר, שוב, הדברים נאמרו בישיבת ממשלה וצוטטו בכל כלי תקשורת. גם הם לא שנויים במחלוקת. גלנטי, לצערי, פשוט לא מדייק, בלשון המעטה, כשהוא טוען שהבאתי איזה ציטוטים נדירים שלא היו ולא נבראו. הלאה.

ממשלת אולמרט קיבלה בדמדומי שלטונה, החלטה מרחיקת לכת, בנוגע ליחסים בין הרשות השופטת למחוקקת. זו מהפכה חוקתית אמיתית. מתי יהיה לבימ"ש כוח לפסול חוק של הכנסת? מתי לא יהיה לו? באיזה רוב תוכל הכנסת לגבור על פסיקת בג"צ? אלו דברים שנדונים במדינות נורמליות במשך חודשים ארוכים וטעונים רוב מיוחד בישיבות חגיגיות.אמרתי בהקשר הזה, שממשלת אולמרט היא לא לגיטימית, בסוף דרכה, לקבל החלטה כזאת. מעניין מה היה אומר דובר משרד המשפטים, יעקב גלנטי, על ההחלטה הזאת לו התקבלה בתקופתו.

דיברתי גם על השקרים של אולמרט. בדרך כלל, גם אני נוהג לכבס את מילותיי ולהגיד "לא מדייק", "לא אומר אמת", "זכרונו מכשיל אותו", אבל כשראיתי את ערימת "אי דיוקים" הבוטים שאולמרט מכר ל"ידיעות אחרונות" בראיון הסיכום שלו, כבר לא נשארה לי אבקת כביסה. עמיתיי, עמוס הראל ב"הארץ" ועפר שלח ב"מעריב", כבר הצביעו על כמה מ"אי הדיוקים" האלה, שקשורים למלחמת לבנון. אני יכול להצביע על עוד כמה, אבל אחסוך מכם את זה, בפוסט הבלתי נגמר הזה.

בקיצור, בחרתי בשפה הבוטה, כיחשבתי שאולמרט חצה את כל הגבולות. הניסיוןלסגור הסכם מדיני מרחיק לכת בשלב הזה של כהונתו נראה לי חצוף ובלתי דמוקרטי.בחודשים האחרונים אולמרט תקף בברוטליות חסרת תקדים אתהמשטרה, היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, שר הביטחון, שרת החוץ, השר לביטחון פנים. איזה עוד סמלי שלטון נשארו לנו? יש מישהו שראוי להישאר אחרי שאולמרט יילך? ראש הממשלה, לדעתי, חצה את כל הקווים האדומים ולכן הרשיתי לעצמי לחצות גם קו אדום.

ולבסוף, על מה בדיוק אני מחסל חשבון עם אולמרט? אין לי שום חשבונות איתו. גלנטי יודע, שמעולם לא באתי אליו בטענה שאולמרט מדבר עם עיתונאים אחרים ולא איתי, או מעביר להם מידע ולא אליי. זו זכותו המלאה של ראש ממשלה ואני מכבד אותה לחלוטין.

תגובות

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.