בחירות מקומיות

מאת  | 10 בנובמבר 2008
 

אני מעז לטעון שלא היו בחירות מקומיות, שזכו לכל כך מעט תקשורת ארצית. אני לא שידרתי אייטם אחדעל הבחירות האלה. זה די מדהים, בהתחשב בעובדה שזהות ראש הרשות המקומית משפיעה על חיי רובנו, הרבה יותר מזהותו של נשיא ארה"ב. אפילו בבחירות הקודמות, ב – 2003,כשחיפה וירושלים היו מחוץ למשחק, אני זוכר שהתעסקתי בזה לא מעט. אולי גם כי זו הייתה תקופה יבשה ועכשיו יש בחירות בארה"ב ובחירות בישראל ומיליון פרשיות פליליות.

מה קרה הפעם? ראשית, יש תהליך ארוך שנים של דילול הכוחות, שמגיעים למישור המקומי. זה מוזר. ראש עיר יכול להשפיע בדרך כלל הרבה יותר מחבר כנסת ובכל זאת,רוב השחקנים השווים בזירה לא מוכנים ללכת לזירה המקומית. תחשבו על זה -אולמרט נגד טדי קולק, קהלני נגד מילוא, פוליטיקאים בכירים הלכו בעבר הלא רחוק להתעמת ראש בראש על ערים גדולות. היום, בתל אביב אף מועמדרציני לא בא לאתגר את חולדאי הפגיע. יוסי שריד וגדעון סער בחנו את האפשרות, ראו שזה אפשרי ובכל זאת ויתרו. בירושלים, אף אחת מהמפלגות הגדולות לא הציבה מועמד. בחיפה, משה כחלון בדק, רצה וויתר.

הסיבה השנייה, שאני מסוגל לחשוב עליה, היא שבעבר היינו מסקרים את הבחירות המקומיות כאילו יש להן השפעה על המישור הארצי. התיאוריה הייתה, שזה מנבא את המגמה בבחירות הארציות נוסח מהפך 77 וכל מיני קשקושים כאלה. אף פעם לא האמנתי בזה ואני שמח שהפעם, אולי מכיוון שהעבודה והליכוד לא ממש במשחק, אנחנו לא מסתכלים על זה ככה.

לבסוף, ביום שישי הבעתי עמדה בשני מירוצים. בעד חולדאי בתל אביב ובעד ברקת בירושלים (יותר נכון, נגד פרוש). ספגתי לא מעט תגובות זועמות על כך שהבעתי עמדה, אפילו בתוך מערכת "חדשות 10". האמת, הופתעתי. פעם זה באמת היה בלתי נתפס, שעיתונאי יגיד במי הוא בוחר, אבל חשבתי שכבר כולם הפנימו שעדיף עיתונאי, שאומר את דעתו, מאשר כזה שדואג לבטא אותה בדרכים מתוחכמות, מבלי להודות בה (עריכה מניפולטיבית, בחירת מילים, הדגשת כותרות חיוביות).

בארה"ב הודיעו זה עתה מאות עיתונים על איזה נשיא הם ממליצים. זה נעשה מדי בחירות. כאן, מדי בחירות, "הארץ" מודיע במי הם תומכים. ברמה המערכתית זה עוד קצת שנוי במחלוקת, אבל עיתונאי בודד? נראה לי אלמנטרי. גם במערכת הבחירות הזאת לא מעט עיתונאים הודיעו במי הם תומכים (ארי שביט עשה את זה היום בעד חנין).אנחנו מזמן כבר לא בעולם שאדם שומע עיתונאי בטלוויזיה אומר משהו והוא מייד משנה את עמדתו. פעם, כשהיה ערוץ אחד עוד ניתן היה לטעון את זה. היום, אנשים חשופים לכל כך הרבה עיתונאים, בלוגרים, טלוויזיה, רדיו, עיתונות שנדמה לי שהטיעון הזה כבר לא תקף. ולא, אני לא אמליץ על מפלגה בבחירות הכלליות. אני לא חושב שכתב שמסקר את הבחירות, יכול להגיד במי הוא תומך. עפר שלח יכול, לדעתי, להגיד במי הוא תומך. אני לא.את הבחירות המוניציפליות, כאמור, לא כיסיתי ולכן לא ראיתי בעיה להגיד במי אני תומך.

תגובות

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.