דווקא כשר אוצר, איווט לא מפחיד

מאת  | 10 באוקטובר 2007
 

סבר פלוצקר משתף אותנו היום בפחד החדש שלו – אביגדור ליברמן ימונה על ידי נתניהו לשר אוצר. דה מארקר גם לא מסתיר את עמדתו על המינוי האפשרי. רותם שטרקמן כותב מאמר בולט כנגד המינוי.

אני רחוק מלהיות אחד מאוהדיו של ליברמן. למעשה, על כמה מהדברים שאמרתי עליו לאחרונה, הוא החליט להחרים אותי ואת "שישי". כשהתחקירנים שלנו ביקשו ממנו ראיון, קיבלנו תשובה שהוא יעדיף ללכת קודם לאל ג'זירה. ביום הבחירות היה אמור ישראל רוזנר להתלוות לכמה מפעיליו. יוםלפני כן, הדוברת אירנה אטינגר, אסרה על כולם להשתתף בכתבה. ניסיתי לשכנע אותה בסמס. עד היום היא לא ענתה לי. לגיטימי.

אחרי הגילוי הנאות, אני רוצה לומר שדווקא בתפקיד שר האוצר הוא יכול להיות הפתעה מאוד נעימה. ליברמן הוא ביצועיסט אמיתי. הוא לא בולדוזר צעצוע כמו פואד, שאצלו זה יותר תדמית והרבה פחות מעשים. ליברמן היה שר תשתיות מוצלח למדי ושר תחבורה טוב ויעיל. לא אני אומר את זה. אמרו לי את זה אנשים רבים שהוא עבד מולם, שאינם נמנים על מצביעיו. בכירים לשעבר באגף התקציבים באוצר, ב"מקורות", במשרד התחבורה, במשרד התשתיות, ברכבת ישראל, שרים שעבדו איתו ועוד. הוא קידם ביעילות רפורמות רבות ולא חשש להיכנס למאבקים טעונים. תפיסת העולם שלו דומה מאוד לזו של ראש הממשלה המיועד, בנימין נתניהו. המשקעים בין השניים רבים, אבל אין ספק שיש להם גם את היכולת לעבוד ביחד. ליברמן גם יודע לאזן את נטייתו של נתניהו להיכנס ללחץ ולהתקפל. בקיצור, הוא מועמד טוב לתפקיד הקשה בזמן משברי.

פלוצקר מונה כמה חששות. הראשון הוא הקשרים המושחתים של ליברמן, התחושה שהוא מחובר לעולם עיסקי לא ידוע, שנחקר במשטרה. זהאכן נושאבעייתי מאוד, אבל כל עוד אין כתב אישום אני חושב שאין ברירה אלא להתעלם ממנו. בטח על רקע האלטרנטיבות. זו אחריות היועץ המשפטי לממשלה והמשטרה להחליט מהר בנושא. בעיניי, אין תירוץ קביל להתמשכות החקירה הזאת. החקירה נמשכת כבר שלוש שנים וזה זמן ארוך מדי עבור חקירה כל כך רגישה (אני מכיר את התירוץ על כך שרק באוגוסט אישר ביהמ"ש לעיין במסמכים שנתפסו אצל עו"ד יואב מני. גם כך עברה חצי שנה. מספיק זמן לתרגם, לעיין ולהחליט).

הטיעון השני כנגד מינויו של פלוצקר הוא שאין לו השכלה כלכלית רחבה מספיק, אין לו את העומק. עם כל הכבוד, זה שטויות במיץ עגבניות. הרבה יותר חשוב שיש לו מאחוריו 15 אצבעות צייתניות. כוחו הפוליטי רב. יכולתו של איווט ללמוד חומר היא גבוהה מאוד. הוא עוסק בתחומים כלכליים ממשליים כבר מ – 1996 ובוודאי יודע איך לנהל את משרד האוצר יותר מכל פרופסור שפלוצקר מכיר.

הטיעון השלישי הוא כנגד מתן עמדת כוח כל כך בכירה למישהו עם עמדות סמי גזעניות כשל איווט. אני מודה – גם אני לא מת על זה, אבל פה צריך לגלות קצת מעשיות. אם ליברמן יהיה בממשלה, הוא יהיה בתפקיד בכיר. מבחינתי, הסיכוי שלו לגרום נזק בנושאים המדיניים הוא הרבה יותר קטן, אם יהיה במשרד האוצר. לא יהיה לו זמן לכך והוא יהיה אחוז אמביציה להצליח באוצר. שר האוצר ליברמןלא ירצה להרוס לעצמו הכל ולהפסיד את עמדת הכוח המדהימה של משרד האוצר, בגלל ויכוח על איזה מאחז. הוא ייטה פחות לפרובוקציות הרגילות שלו נגד ערביי ישראל ויתעסק בקרנות הפנסיה. טוב לו. טוב לנו.

מצד שני, אני גם חשבתי שעמיר פרץ יכול להיות הפתעה מרעננת כשר ביטחון…

תגובות

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.