תרדו כבר מהסקרים

מאת  | 17 בפברואר 2009
 

רק הסתיימו הבחירות וכבר החלה המתקפה הקבועה על הסקרים והמדגמים. נחמיה שטרסלר תוקף מפה, ל"עין השביעית" יש מה להגיד. זכותם. הפעם הם לא צודקים.

הסקרים הפעם היו מצוינים וגם המדגמים. הסקרים חזו את כל המגמות החשובות של בחירות 2009. עליית ליברמן, הגידול בגוש הימין, הקיטון בגוש השמאל, הירידה של ש"ס וצמצום הפער בין לבני לנתניהו. הסקר האחרון של ערוץ10, שנערך על ידי מכון "דיאלוג", בפיקוחו של פרופסור קמיל פוקס, פורסם ביום שישי, ארבעה ימים לפני הבחירות, המועד האחרון שמתיר החוק.הוא חזה פער של שני מנדטים לטובת הליכוד והראה מגמה משמעותית של צמצום הפער, לעומת סקרים קודמים. הסקר חזה במדויק את מספר המנדטים של הליכוד -27, הראהשמרצ קטנים ביום אחד מ – 7 ל – 6 מנדטים, טעה ב"ישראל ביתנו" וחזה להם 19 מנדטים. בשורה התחתונה, הוא חזה את תוצאות הבחירות.סביר מאוד להניח שרוב טעויותיו קשורות לימים שחלפו מאז פרסומו ועד הבחירות.

המדגמים של ערוצי הטלוויזיה היו עוד יותר מדוייקים. העובדה שבאמצעות 70 קלפיות מדגם מצליחים לחזות כיצד למעלה מ – 3 מיליון בני אדם הצביעו, היא, בעיניי, פלא לא קטן. מינה צמח וערוץ 2 היו עוד יותר מדויקים, אבל גם קמיל פוקס אצלנו ומנו גבע בערוץ 1ידעו לנבאאת הפער הזעיר בין הליכוד לקדימה, את מספר המנדטים של "ישראל ביתנו", את הנפילה של העבודה, הירידה של מרצ והירידה של ש"ס (היו טעויות קלות בש"ס ובמרצ).צרכני הסקרים יודעים שישטעות דגימה של 4%. הם יודעים שסקר לא מדויק במאה אחוז.אני לא חושב שאפשר לצפות לסקר יותרממה שקיבלנו במערכת הבחירות הזאת.

עם זאת, יש כמה בעיות שקהילת הסוקרים צריכה להתמודד איתן. אני רוצה לכתוב על בעיה אחת, שתמיד מטרידה אותי. ניגוד העניינים.קחו, למשל, את דורי שדמון, הבעלים של מכון "טלסקר". שדמון והמכון שלו היו הסוקרים של "מעריב" במערכת הבחירות הזאת וגם הסוקרים של אהוד ברק ומפלגת העבודה. אני משוכנע שדורי שדמון הוא איש מקצוע מצוין, שיודע לעשות הפרדה ראויה בין טובת הלקוח למקצוענות שלו ובכל זאת, בעיניי, זה לא נכון. בסקרים האחרונים של בחירות 2009, העבודה קיבלהב"מעריב" 17 מנדטים, יותר מבכלהסקרים של כלי התקשורת הגדולים.אני לא טוען שזהמכיוון ששדמון קיבלגם תשלום ממפלגת העבודה. אני באמת לא טוען וגם לא חושב כך. אניכן טוען, שאפילו באופן לא מודע, כשאתה עובד עבור מפלגה ועבור כלי תקשורת אובייקטיבי, יכולים ליפול פגמים בעבודתך. שדמון הוא רק דוגמא אחת. יש עוד (למען הגילוי הנאות, מכון "דיאלוג", שביצע את הסקרים עבור ערוץ 10,ביצע גם סקרים עבור "ישראל ביתנו". זה לא מצב אידיאלי, מבחינתנו בערוץ 10, אבל פשרה סבירה, מכיוון שמה שחשוב, לדעתי,הוא הסוקר עצמו וקמיל פוקס לא עבד עבור אף מפלגה במערכת הבחירות הזאת).

בכל מקרה, סקרים מהסוג הזהלא מתקבליםכסקרים נקיים מהטיות בקרב הברנז'ה הפוליטית, שממילאנגועה בפרנואידיות ונמצאת בתקופה אולטרה חשדנית של בחירות.

אני נזכר שבבחירות המיוחדות לראשות הממשלה ב – 2001 בין אריאל שרון לאהוד ברק, הסוקר של ברק היה האמריקני סטנלי גרינברג. גרינברג הוא סוקר בעל שם בארה"ב.זמן קצר לפני הבחירות, גרינברג העביר סקר למטה ברק. על פי הסקר,היתרון הצטמצם ל – 12% וייתכן אפילו שפחות מכך. הסקר הפיח תקווה במטה ברק. הבחירות הסתיימו ב – 25% לטובת שרון. אחרי הבחירות, גרינברג כתב מזכר פנימי בו הוא מסביר את תוצאות הבחירות. ההתייחסות שלו לסקר האחרון צומצמה להערת שוליים קטנה. הסקר האחרון, הוא כתב, נשען על נתונים חלקיים ו"תוצאותיו מזכירות לנושאסורלעשות זאת".

אין מה לעשות. כולנו בני אדם וכשאתה הסוקר של מועמד כלשהו, בדרך כלל אתה גם תרצה בהצלחתו וכשאתה רוצה בהצלחתו אתה גם עשוי, ממש לא בכוונה, לפרש את הנתונים קצת לטובתו.

הערת סיכום אחרונה – במהלך מערכת הבחירות גם פורסמו סקרים לגמרי מופרכים. הם פורסמו על ידי מכונים שאף אחד בקהילה הפוליטית לא מכבד ולא מעריך. הבעיה היא שהציבור לא יודע את זה. בעיניי, זו חובתנו, העיתונאים,להגיד שהמכונים הללו נכשלו בעבר ויש להיזהר מהם.

תגובות

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.