"יהיה המחיר אשר יהיה"

מאת  | 10 באוקטובר 2007
 

אתמול שמעתי את יו"ר האיחוד הלאומי, יעקב כץ (כצל'ה) בגלי צה"ל. יהיו, כנראה, מעט מאוד דברים עליהם הוא ואני נסכים בקדנציה הקרובה שלו, אבל אתמול כמעט חיבקתי אותו דרך הרדיו.

לפניו התראיין חבר הקבינט המדיני-ביטחוני, השר בנימין בן אליעזר. הוא נשאל על עסקת שליט ואמר שצריך להחזיר אותו הביתה "יהא המחיר אשר יהא". אחריו עלה כצל'ה, ההוא מה"ימין ההזוי". פתאום שמעתי קול של שפיות. "פואד התעייף", אמר כצל'ה, "מה זאת אומרת יהא המחיר אשר יהא? איזו מין גישה זו?". צודק. היום שמעתי את דני יתום, לשעבר ראש המוסד, לשעבר בכיר בשלוש לשכות ראש ממשלה שונות. יתום אמר שצריך לשחרר את שליט "יהא המחיר אשר יהא". לא יאומן. הוא גם הסביר שזה לא כל כך נורא שהרוצחים האלה ישוחררו, שהם לא יגרמו כזה נזק ושבכלל לחסל אותם זה קלי קלות.

אני כולה עיתונאי, ולכן אנסח את הזעזוע שלי מהגישה הזאת בשבע שאלות:

1. האם שחרור בכירי הרוצחים לא משדר מסר לרוצחי העתיד שלא ישלמו מחיר מלא על הרצח?

2. האם שחרור 1,000 אסירים לארגון טרור, מכיוון שהוא חטף חייל, לא משדר לחברה הפלסטינית ולכל המזרח התיכון שאנחנו מבינים רק כוח ושהדרך להשיג מאיתנו דברים זה לחטוף חיילים?

3. האם הממשלה לא מבינה שברגע שהיא קושרת את פתיחת המעברים לשחרור שליט, אז החמאס מבין שחטיפת עוד חיילים כבר לא תביא לו רק אסירים, אלא גם פתיחת מעברים ובשלב הבא אולי פינוי שטחים?

4. אם מרוואן ברגותי אמור להיות, בראייתנו, המנהיג העתידי המתון של העם הפלסטיני, זה שינהל איתנו מו"מ על בסיס התנערות מטרור – האם זה לא בעייתי, שאת חירותו הוא יהיה חייב לאויב הכי גדול שלו, החמאס, שמאמין בהשגת דברים מישראל בכוח?

5. מה נעשה אם בפעם הבאה חלילה ייחטפו 3 חיילים או 10?

6. אם מבצע "עופרת יצוקה" כל כך הצליח, איך זה שהחמאס כמעט ולא הגמיש את דרישותיו תמורת שליט בעוד מנהיגינו מבצעים זיגזוג פראי בעמדותיהם?

7. ולבסוף, למה בנימין נתניהו, ראש הממשלה הבא, חושב שהוא יכול להמשיך להתעטף בשתיקה ולא להביע עמדה בעניין? הרי את תוצאות הביאושים של עסקה כזו הוא, כראש ממשלה, יספוג.

תגובות

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.