המבקר חילק לכולם פרסי הצטיינות ולמי לא נשאר? להרפז

מאת  | 4 באוגוסט 2013
 

לא מזמן חילק מבקר המדינה פרס הצטיינות. הפרס נוצר כדי לתגמל עובד או צוות של המשרד, שהצטיינו במטלת הביקורת שלהם. זה נותן למצטיינים קצת כסף ובעיקר קיצור פז״מ לדרגה הבאה בשירות המדינה. לא מעט. המבקר שפירא החליט לתת את הפרס ללא פחות מ 32 עובדים בשורה של מטלות ביקורת שונות, מהשריפה בכרמל ועד מצב העיר לוד, מדו"ח על זכויות הקניין הרוחני באוניברסיטאות ועד למטלה סודית, ששמה לא נודע (משרד המבקר פועל כיחידה אוטונמית, שאינה כפופה לנציבות שירות המדינה. זה מה שמאפשר תגמול סיטונאי כזה).

יש מטלה מאוד מתוקשרת, אולי אין מפורסמת ממנה בשנה החולפת, שלא קיבלה פרס. דו"ח הרפז. ראש צוות הבדיקה, אלוף במילואים, יעקב (מנדי) אור, דווקא המליץ לתת לאנשיו פרס (פרסי הצטיינות לא ניתנים למנהלים). לא אחד ולא שניים במשרד המבקר הרימו גבה למשמע ההחלטה, אבל מסתבר ששפירא ואנשיו לא חושבים שמדובר בדו"ח מצוין כל כך. או שהנושא לא משהו…

הסיפור הזה עשוי להיות ביטוי קטן למה שהמבקר הנוכחי חושב באמת על פרשת הרפז. יוסף שפירא, מן הסתם, סבור שהפרשה הזאת הייתה צריכה למות מזמן. לא צריך להיות גאון גדול כדי לדעת שאם הדברים היו תלויים בשומר הסף השני שלנו, היועץ המשפטי לממשלה, אז לא הייתה פה עכשיו חקירה חדשה ולא נעליים. שלוש שנים שהוא עשה הכול כדי להימנע מחקירה. ההחלטה האחרונה שלו לפתוח בחקירה פלילית היא, במובן הזה, הודאה מביכה בעומק הטעויות שהוא עשה בפרשה הזאת בהתחלה (טוב, נו, לא רק בזאת). אני נמנה על אלו שחושבים שהפרשה הזאת מיצתה את עצמה מזמן ויש פה ניסיון כמעט נואש להדביק למעשים לא ראויים (מלחמת לשכות מכוערת) חותמת פלילית, אבל דעתי באמת לא משנה. מה שמשנה זה שבמקום לגמור את הפרשה הזאת מהר ואמין, יסחטו מכולנו את המיץ ובסוף, אף אחד לא יאמין שנעשה פה צדק.

כשפרצה פרשת הרפז, כולם אמרו שהכי חשוב זה לנקות מהר את הפגר, לברר ביעילות ובחדות כדי שאפשר יהיה להמשיך הלאה. מה קרה בסוף? אחרי שלוש שנים מתחילה חקירה שהייתה אמורה להתחיל ביום הראשון. למעשה, התחילה, אבל מישהו החליט לקטוע אותה באופן מלאכותי באמצע. למישהו הזה קוראים היועץ המשפטי לממשלה ואני באמת מאמין שהוא פשוט עדיין לא הפנים את תפקידו.

יהודה ויינשטיין באמת האמין שהוא יכול לטאטא את הפרשה מתחת לשטיח, להוציא איזו הודעה שכול הבכירים בסדר, שרק הרפז אשם וללכת הביתה. הפרקליט הותיק ויינשטיין כאילו לא מבין את התפקיד החשוב שיש לחקירה יסודית, שמתבצעת בזמן אמת. חקירה יסודית הורגת תיאוריות קונספירציה, חקירה יסודית משכנעת את הציבור שלא הייתה מסחרה, שאף אחד לא חסין בפני החוק. גם אם אין כתבי אישום בסופה, יש לה חשיבות. הנסיון הנאיבי, או המיתמם, לא להמשיך לחקור כדי שהסירחון לא יצוף למעלה, גורם לכך שקודם, הזבל מרעיל את האדמה ובסוף הוא גם צף. עכשיו, איך שלא תסתיים החקירה, הצדדים הניצים לא יאמינו בתום ליבה וביעילותה. אם היא תסתיים בלי ראשו של אשכנזי, ברק יגיד – טוב, בטח, שלוש שנים של העלמת ראיות ותיאום עדויות הוכיחו את עצמם. אם יהיה כתב אישום, יגיד אשכנזי – זו הייתה חקירה מוזמנת, שנכפתה על ידי השתולים של ברק.

תגובות

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.