לפיד הזיז את סגן הממונה לנושאי דיור וזו הרבה יותר מסתם הזזה

מאת  | 9 בספטמבר 2013
 

ראובן קוגן הוא סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, בין השאר לנושא דיור. טייטל ארוך, שמסתיר מאחוריו עוצמה ענקית. קוגן הוא, כנראה, אחד הידענים הכי משמעותיים בתחום הדירות בארץ. אם תשאלו את שר השיכון לשעבר, אריאל אטיאס, הוא יגיד לכם שקוגן השפיע על מדיניות הממשלה בתחום הדיור לא פחות ממנו. אם אני יכול לנחש, אז הוא גם יגיד שלא לטובה.

לאחרונה קרה דבר מאוד יוצא דופן. קוגן הוזז מתפקידו. שר האוצר לפיד לא רוצה אותו שם. רשמית, לא הודיעו במשרד האוצר על כלום, אבל קוגן לא הגיע לישיבות הקבינט האחרונות לענייני דיור. אנשי משרד השיכון הונחו לא לנהל את ענייניהם יותר מולו, אלא מול הממונה על אגף התקציבים ישירות, אמיר לוי. בישיבת הקבינט האחרונה לענייני דיור אמר שר האוצר שתוך שבועיים תתחיל לפעול החברה הממשלתית החדשה בראשות אורי שני. מטה הדיור הממשלתי, או איך שהולכים לקרוא לזה, אמור לשנות את כול יחסי הכוחות בממשלה בנושא הדיור. לחברה יועברו סמכויות רבות ממשרד השיכון, מנהל מקרקעי ישראל ובמידה מסוימת גם ממשרד הפנים. אורי שני יהיה חצי שר שיכון והוא לא יצטרך, מסתבר, לעבור את קוגן כדי לקבל תקציבים.

הזזת קוגן היא הרבה יותר מפקיד אחד, שהגדרת תפקידו שונתה. אנשי אגף התקציבים באוצר אוהבים לראות את עצמם, במידה לא מבוטלת של צדק, כמין סיירת. המשימה של הסיירת הוא לשמור על קופת האוצר מפני המופקרים שבחוץ. מרכיב חיוני להצלחת המשימה – כולם מגבים את כולם, אחד בעד כולם, כולם בעד אחד, או משהו כזה.

למען הסר ספק – שר האוצר, מי שלא יהיה, נתפס באגף תקציבים כחלק מהעולם החיצוני. כששר האוצר מזיז את אחד החברים מתפקיד משמעותי, זה מטלטל את כול האגף ומעביר מסר קצת מפחיד, מבחינתם, מי שלא יתיישר עם השר, לא יהיה פה.

עד כאן העובדות, עד כמה שאני מכיר אותן. עכשיו קצת על הצד השני. אם יש דבר מוסכם על רוב הקהילה הכלכלית בארץ זה שיש פה משבר דיור. מחירי הדירות הרקיעו לגבהים כמעט חסרי תקדים. אוכלוסיות גדולות נותרו ללא פתרון דיור סביר. לא דיברתי עם קוגן, אבל שמעתי מאנשים שדיברו אתו בשנים האחרונות, שהוא מחזיק בדעות קצת שונות. הוא לא בטוח שיש משבר כזה חמור ועוד יותר ספקן לגבי האפשרות האמיתית של הממשלה לפתור אותו. קוגן חסם בגופו הרבה מהרעיונות של אטיאס בנושא הדיור. זכותו (זכותו?). דיור ציבורי זה בשבילו קללה נוראית. האם לא לגיטימי ששר אוצר, שנבחר על כנפי הבטחות יומרניות בתחום הדיור, יעבוד עם אנשי מקצוע שקרובים יותר לעמדתו? לדעתי, לגמרי לגיטימי ואם תחושת הסיירת נסדקת, אז נסדקת. אני גם נוטה להאמין שלממשלה יש בהחלט דרכים להתמודד עם הבעיה ולפתור אותה. אני גם זוכר את התקופה בה ניהלתי, ככתב כלכלי, מאבק מר ברונן וולפמן. וולפמן היה אז באגף תקציבים. תחת אחריותו, בין השאר, היה תחום התחבורה. וולפמן לא האמין ברכבות. ראש הממשלה נתניהו האמין, שר התשתיות שרון האמין, אבל וולפמן לא לא האמין. למה? כבר לא זוכר. היו לו בטח נימוקים מאוד חזקים והוא הצליח לעצור בגופו במשך שנים את פיתוח הרכבת בארץ. אגב, בחלק מהזמן הוא אפילו הצליח לגבור על שר התשתיות הזועם, אריאל שרון. בסופו של דבר וולפמן הוכרע, עשרות מיליוני נסיעות ברכבת בשנה מוכיחות עד כמה טעה. פקידים חכמים אחרים של אגף התקציבים (החכמים הוא לא בציניות. בשורה הרבה יותר ארוכה של מקרים הם צדקו) טעו בענק בנושא מתקני ההתפלה. הם לא רצו לשלם יותר מדי על מים והובילו את ישראל לכמה שנים של משבר מים מיותר (היום אנחנו על סיפו של משבר מים הפוך. יכול להיות שרננה רז כבר בדרך לאולפן לשכנע אתכם להשקות את הגינה רק בצהריים).

בקיצור, אולי קוגן צודק ואולי טועה, אבל יאיר לפיד נבחר כדי ליישם את מדיניותו וזכותו לעבוד עם איש המקצוע הכי טוב, שחושב פחות או יותר כמוהו, כל עוד הדיעה שלו איננה הזויה. לפיד רק צריך לדאוג לא להפוך לאיש הזה שאנשי אגף תקציבים שונאים. האגף גם ככה מנסה להתאושש מתקופה מאוד קשה. לפיד כבר העביר את אחד מבכיריו זובור מיותר סביב העלאת שכר הלימוד לסטודנטים והזזת קוגן לא בדיוק תורמת למצב הרוח בסיירת.

תגובות

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.