מר נתניהו, האם תהיה מוכן להעביר את רשות השידור לידי הציבור?

מאת  | 9 במרץ 2010
 

בויכוח סביב המשבר ברשות השידור בלטה מאוד תופעה אחת. האנשים שהכי נחושים שצריך לסגור/שאין טעם לנסות להציל/שלמקום אין תקומה, הם אלו שעבדו במקום הזה בעבר. בדרך כלל, הרבה מאוד שנים. כמה מהם אמרו את זה בגלוי (גדי סוקניק, אמנון אברמוביץ'). אחרים תפסו אותי לשיחה. הטיעון שלהם הוא לא טיעון חלש: היינו שם. אנחנו מכירים את המקום. אין סיכוי לנהל אותו. אין שם רצון, הוא חולה מדי, מוכה מדי, עבר את נקודת האל חזור. צריך לסגור. ואם לא יפתחו לאחר מכן? לא נורא. יותר גרוע מזה לא יכול להיות.

האינסטינקט הראשוני שלי הוא להתווכח עם התבוסתנים האלה. לשפוך עליהם את כל הקלישאות האמריקניות, שטבועות בי איפשהו, שאסור להתייאש ומה זו הרמת הידיים הזאת ושאם רק נאמין באפשרות לשנות, אז נשנה ונעשו כבר דברים יותר בלתי אפשריים.

חסכתי מבני שיחי את תובנות ארין ברוקוביץ' הללו. יש גבול ליומרנות. לא עבדתי יום ברשות השידור. לטעון מבחוץ, שאם רק תהיה רפורמה, יפוטרו 700 עובדים ותהיה קצת יותר "גמישות ניהולית", כבר המסך של ערוץ 1 ייראה אחרת, גדול עליי. אני באמת לא יודע מה בדיוק צריך לעשות ניהולית, כמה לפטר, איך לנהל את זה מול הוועדים וכו'. רבים וטובים ממני ניסו ושברו את רגליהם וידיהם.

על דבר אחד אין ויכוח. לא עם אנשי רשות השידור, לא עם הבכירים לשעבר. צריך לנתק את הפוליטיקאים עד כמה שאפשר מהרשות. זה נשמע לכם אולי בלתי אפשרי. למה להם. אבל דווקא לעניין הזה יש סיכוי. קודם כל, כי נעשתה דרך ולא מעט דרך. בכנסת קודמת עבר בקריאה ראשונה חוק רשות שידור חדש, 40 שנה אחרי המקורי. החוק משתדל להקטין באופן משמעותי את השפעת הפוליטיקאים על רשות השידור. דירקטוריון הרשות (מועצה שתחליף את מליאת רשות השידור והוועד המנהל) תמונה על ידי ועדת מינויים בראשות שופט בדימוס. המועצה תמנה מנכ"ל. השר הממונה לא יוכל להדיח את המנכ"ל. רק הממשלה כולה תוכל לעשות את זה ואחרי שעמדה בשורה של תנאים. מעמד המנכ"ל יחוזק, תנאי הסף לכשירותו יוגבהו. בקיצור, גדל הסיכוי שמנהלי רשות השידור יהיו מקצועיים יותר, חזקים יותר וחוששים פחות מהפוליטיקאים. על חוק כזה יש סיכוי גדול לגבש קונצנזוס בין אינסוף הסיעות שמרכיבות את רשות השידור. טכנאים, עיתונאים, עיתונאים בחוזה מיוחד, פנסיונרים ואפילו אותם בכירים לשעבר, שפסימיים עד ייאוש. לא פחות חשוב – אם העברת החוק הזה תוצב בחזית המאבק, יהיה קשה מאוד לפוליטיקאים להסביר למה הם לא החילו דין רציפות על החוק הזה ולמה הם לא מעבירים אותו סופית בכנסת הנוכחית. כל עוד החוק לא מועמד בפרונט של המאבק, ראש הממשלה יכול להמשיך להקפיא אותו ולשמור את הרשות במקום נוח תחת כנפיו.

 בקיצור, אם רוצים לנהל מאבק מעשי ואפקטיבי, צריך להציב מטרה מעשית ואפקטיבית. מעשית, כי ניתן לייצר תמיכה ציבורית ופוליטית לחוק החדש. אפקטיבית, כי זה באמת עשוי ליצור שינוי ברשות השידור. לא, לא לתקן את כל החוליים, אבל שינוי משמעותי. להתראות בהפגנה הבאה (בתקווה שגם חיים יבין יגיע).

תגובות

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.