תחקיר מיקי צולר

מאת  | 13 באוקטובר 2009
 

לצפייה בתחקיר בווידאו לחצו כאן

תכירו – רפ"ק אפרים ברכה, חוקר עתיר תהילה. כמה קציני משטרה יכולים להגיד שחקירה שהם הובילו הכניסה שר אוצר לחמש וחצי שנים בכלא?

יש כמה אנשים שלא שותפים להתפעלות.

במשך עשרות שנים שלטו הירשזון ומיקי צולר, שלטון ללא מיצרים בהסתדרות העובדים הלאומית, ארגון העובדים של הליכודניקים. הירשזון היה שר החוץ, הוא עבד לפני הקלעים, בפוליטיקה, צולר תפקד כמוח האמיתי של הארגון. הוא נשאר במכוון מאחורי הקלעים, לא מתראיין, לא מצטלם, תוך שהוא שולט לחלוטין בארגון, על בניו ובנותיו. קופת חולים לאומית, קרן פנסיה, צולר, צולר וצולר.

מתוך שיחה עם גליה (שם בדוי), עובדת לשעבר בהסתדרות העובדים הלאומית:

הוא אדם לא נעים, אדם אנטיפת, יחסי אנוש גרועים. מיקי צולר לא היה צריך לדבר הרבה. הוא היה נכנס לחדש, היו מרגישים בנוכחות שלו. אם מישהו ניסה להתנגד, ככה "נפנפו אותו" במירכאות, השתיקו אותו.

אי פעם החלטה שהוא רצה להעביר, לא עברה?

לא, אין דבר כזה. אי אפשר לערער כל כך על הדברים שלו. הוא אדם שאומר מילה, ואתה די משתתק. הוא מפחיד. ממש מפחיד.

רו"ח מנדי בהיר, כתב דו"ח על אי סדרים בחברת העל – תשורה:

"גם האנשים שהכיר אותו אומרים שהוא טיפוס מאוד דומיננטי".

הירשזון נכנס לכלא של שלקח מההסתדרות כשני מיליון שקלים לכיסו. מיקי צולר קיבל מההסתדרות עשרות מיליוני שקלים באותן שנים ממש, אבל הוא לא קיבל אותן במעטפות, והיום הוא יושב בביתו הנוח בצפון תל-אביב, כשאין שום חקירה פלילית כנגדו. הוא אמנם הודח מההסתדרות העובדים הלאומית, אבל עדין נוסע על ג'יפ ניסאן מפואר שההסתדרות ייבאה עבורו במיוחד מחו"ל במאות אלפי שקלים, ומסרב בכל תוקף להתראיין או לתת הסברים למעשיו. החלטנו לנחות על צולר חסר המעש, ולנסות לאלץ אותו לענות לראשונה על האשמות כלפיו. מתוך השיחה עם מיכאל צולר, יו"ר קרן הפנסיה של הסתדרות העובדים הלאומית לשעבר:

אני אומר לך, זה שטויות. הקרן רק הרוויחה התקופתי הרבה כסף. זה קשקושים. נו, באמת, די, רביב, מספיק..

מה אתה לא היית הרוח החיה והדומיננטית? בוא לא נצטנע עכשיו, לא?

עזוב אותי. הכול הצליח, הרוויחו כסף, זה סתם התנכלות אישית, אתה יודע את זה.

אבל עוד לפני התשובות, להאשמות. בתחילת פרשת הירשזון נפגש הקצין ברכה עם אנשי מבקר המדינה. אנשי המבקר הראו לו חומרים רבים שמעידים על שחיתות לכאורה בהסתדרות העובדים הלאומית, בקופת חולים לאומית, בחברת הבנייה של ההסתדרות, בקרן הפנסיה שלה ואיפה לא. תגובת רפ"ק אפרים ברכה לאנשי מבקר המדינה הייתה: "אותנו מעניין הדברים שאני יכול לקחת היום,להאשים אותו ולהביא להרשעה". במשרד מבקר המדינה ובמשרד האוצר אומרים – ההחלטה ההיא של ברכה גרמה חוסר צדק גדול. עיקר השחיתות לא טוהרה. האנשים לא נענשו. המשטרה בחרה להתמודד עם הסיפור הקטן על מעטפות הכסף להירשזון והמעילה בניל"י, מעונות היום של ההסתדרות, והיא לא התמודדה, אולי בגלל מורכבות הנושאים, עם מה שנראה כמו עבירות מתוחכמות בהיקפים עצומים. עכשיו מנסים באגף שוק ההון במשרד האוצר לתקן. לפני עשרה ימים הוגשה לבית המשפט תביעה מאוד יוצאת דופן. המדינה, באמצעות קרן הפנסיה ועו"ד ארנון שגב, תובעת את בכירי ארגון העובדים הליכודניקי, כולל אברהם הירשזון ומיקי צולר. מתוך כתב התביעה:

"כבר עתה ברור כי הנתבעים רכשו לעצמם את הכבוד המפוקפק להיות מעורבים באחת הפרשיות החמורות, אם לא החמורה שבהן, שנתגלו בתחום החיסכון ארוך הטווח".

קרן הפנסיה תובעת מהירשזון, צולר וחבריהם, את הנזקים שנגרמו לטענתה לקרן הפנסיה. 190 מליון ש"ח. ממי נלקח הסכום האגדי הזה? בין השאר העמיתים הפגועים.

באופן אירוני, שני האנשים ששלטו בהסתדרות הזאת במשך עשרות שנים, הירשזון וצולר, לא יגיעו לחגיגות 75 שנה לקופ"ח לאומית בקיסריה.

מתוך ראיון עם לוי מנצור ויאיר פלג, מבוטחים בקרן הפנסיה של הע"ל, מראשי מטה המאבק:

התחלנו לראות בשלושה החודשים ההאחרונים, עובדים שבאים לקבל את הפנסיה, באים לקבל 70 אחוז, וראינו את אותם אנשים באים, ומקבלים 1,000 שקל, 800 שקל, 1,200 שקל פחות, שזה מאוד מאוד משמעותי.

זה אומר שפנסיונר של הקרן הזאת, כמה הפסיד?

הפסיד כ-30 אחוז מהזכויות הצבורות שלו.

רק לפני כמה חודשים התחילו האנשים האלה לקלוט מה קרה. הם שייכים לזן הנדיר של האנשים שפותח את המעטפות שנשלחות מקרן הפנסיה, ואפילו קורא מה שכתוב שם.

לוי מנצור, מבוטח בקרן הפנסיה של הע"ל (הסתדרות עובדים לאומית – ר.ד.), מראשי מטה המאבק:

"לא נמצאו בשום קרן פנסיה אחרת כאלה חריגות. אם זה גניבות, אם זה העברות כספים לא תקינות, אם זה עסקאות של בעלי עניין, ומדובר במאות מיליוני שקלים שהועברו לגורמים אינטרסנטיים בהסתדרות העובדים הלאומית, שהיא הייתה הבעלים של הקרן, ובמקום לפעול לטובת העמיתים, היא שירתה בעצם את אדוני ההסתדרות".

יאיר פלג, מבוטח בקרן הפנסיה של הע"ל, מראשי מטה המאבק:

"החלטנו בעצם להקים מטה מאבק למען אותם האנשים, התחלנו להיכנס לנושא והבנו שמדובר ב-38 אלף עמיתים שמפוזרים בארץ".

אחרי שהבינו, הם התחילו לארגן את הפנסיונרים. הנה מה שאמרו לנו כמה מהגמלאים המבוטחים בקרן הפנסיה של הע"ל.

יעקב גינזבורג, גמלאי, קרן הפנסיה של הע"ל:

"יצאתי לפנסיה, עכשיו שנתיים מכתבים. מורידים, מורידים, מורידים, מה קרה?"

ד"ר אדוארד פבזנר, גמלאי, קרן הפנסיה של הע"ל:

"אני עבדתי 16 שנים בקופה, ועכשיו יצא ככה שעוד כמה זמן, אין שום דבר."

יהודית סולמי, גמלאית, קרן הפנסיה של הע"ל:

"הודיעו לי שעד שנת 2014 הם עוד יורידו ויורידו ועוד יורידו".

נורה אואנצה, גמלאית, קרן הפנסיה של הע"ל:

"כל חודש שילמו להם מס ארגון ומס ועד, ואיפה… איפה האחריות? אבל איפה האחריות שלהם"?

אז מה בעצם טוענת המדינה שמיקי צולר עשה ברשות ובסמכות הירשזון?

בואו נעבור לדבר רגע על מלון הוד המדבר בים המלח. קרן הפנסיה החזיקה בשמונים אחוזים ממניות המלון. בשנת 98 היא החליטה לשפץ אותו. בחמש השנים הקרובות הושקעו 100 מיליון שקלים בשיפוץ המלון. אבל הפלא ופלא ההשקעה המסיבית לא הביאה לגידול בערך המלון. לפני השיפוץ שוויו נאמד ב-15 מיליון דולר, ואחרי השיפוץ הוא הוערך ב-15 מיליון דולר. אז לאן הלך הכסף?

המדינה הייתה שותפה לפרויקט השיפוץ. מרכז ההשקעות במשרד התמ"ת השתתף בו, אבל אחרי כמה שנים גם שם הפסיקו להבין מה קורה בשיפוץ יוצא הדופן. הנה מה שנכתב בדו"ח ביקורת מרכז ההשקעות בנושא מלון הוד: "ניסינו לברר פרטים בדבר התשלומים הגבוהים לקבלן ביחס לחוזה שנחתם עימו", קובע דו"ח ביקורת מיוחד שהזמין מרכז ההשקעות "לא קיבלנו תשובות. מפאת מהותיות הסכומים, אנו ממליצים לבדוק הנושא". מיהו הקבלן שקיבל כל כך הרבה כסף? "המחיר של גיורא מלר" נאמר בדו"ח " היה הגבוה מבין ההצעות. נמסר לנו שקיבל "המלצות חמות" בעל פה מגורם שאין עמו כיום קשר. זוהי עבודתו הראשונה של קבלן זה באזור ים המלח".

שימו לב גם לשורה הבאה בתביעה נגד הירשזון וצולר: "בדו"חות הכספיים של שנת 2001 נאמר כי עבודות השיפוצים במלון הסתיימו באפריל 2001! חרף זאת בשנת 2002 לבדה יוחסו לשיפוצים 25 מיליון שקל!" לאן הלכו אותם 25 מיליון שקלים? אולי זה בכלל לא קשור, אבל ב – 2002 מתקיימים פריימריס סוערים בליכוד, פריימריס שזכו לכינוי "מרכז הנקניקיות".

בתביעה נאמר: "קשה להשתחרר מהחשש לפיו חלק מעלויות השיפוץ זלגו בסופו של יום למקומות לא להם. ודי לחכימא ברמיזה".

ובכלל, למה משקיעה קרן פנסיה כל כך הרבה במלון בים המלח?

מתוך ראיון עם אלי לופז, חבר מרכז ליכוד לשעבר:

"אני הייתי שם קרוב לארבע פעמים, חמישי,שישי, שבת, פנסיון מלא, בכנסים של אברהם הירשזון".

חברי מרכז הליכוד בוודאי יודעים לספק תשובה אחת. בחזרה לאלי לופז:

"בדרך כלל ביום שבת ב-10 הוא היה מכנס את כולם באחד האולמות שם, והיה נותן הרצאות, מה הוא יעשה, למה הוא מתכונן, ביקש מאנשים שיצביעו בשבילו".

חברי המרכז לא שילמו על סופי השבוע. במה האירוח הממומן הזה שונה מפרשת נעמי בלומנטל? שאלה מצויינת. בלומנטל מימנה לילה אחד לכמה חברי מרכז. הירשזון וצולר, באמצעות המלון בו שלטו, מימנו מאות חברי מרכז במי יודע כמה כנסים.

מתוך דבריו של אלי לופז:

"ככה הוא עשה נדמה לי איזה 10-12 מחזורים, אני מתאר לי על חשבון הסתדרות העובדים הלאומית".

אתי לופז, גמלאית, קרן הפנסיה של הע"ל:

נהניתם?

מאוד. איך אפשר לא ליהנות? האירועים היו… כן, האירועים היו חינם, על חשבונו.

בכלל, כתב האישום נראה קצת כמו תביעה תקדימית נגד תנועת הליכוד. למפא"יניקים היה את ההסתדרות, לליכוד הייתה את הסתדרות העובדים הלאומית, ומה שמתגלה עכשיו על השחיתות שהייתה שם, הוא לא פחות ממדהים.

בדירקטוריון קרן הפנסיה ישבו כמה מבכירי מרכז הליכוד. חיים אברהם מרחובות, מאיר לוי ממגדל העמד וחיים בשארי מסניף פתח תקווה. המדינה טוענת שלא הייתה להם שום כשירות לתפקיד, והם מונו כסידור עבודה של הירשזון ומקורביו. אלו אנשים שהיו אמורים לאתגר את צולר בשאלותיהם.

מתוך שיחה עם גליה (שם בדוי), עובדת לשעבר בהסתדרות העובדים הלאומית:

"לא זכור לי שהייתה איזושהי התנגדות. יכול להיות שעלו שאלות, אבל פטרו אותן כלאחר יד, לא ממש התעכבו על זה".

העסקה הכי גדולה של צולר היא ההשתלטות של קרן פנסיה על בית ההשקעות ד"ש איפקס. המדינה סבורה, כי באמצעות ההשתלטות הזו צולר לקח עשרות מיליוני שקלים ששייכים לפנסיונרים, והעביר אותם להסתדרות העובדים הלאומית, ולכיסו הפרטי. קרן הפנסיה העשירה, שבקופתה כחמישה מיליארד שקלים, קודש לתשלומי פנסיה – מימנה את ההסתדרות הלאומית הענייה. מה יצא מזה לצולר? כסף, הרבה מאוד כסף.

רו"ח מנדי בהיר, כתב דו"ח על אי סדרים בחברת העל-תשורה:

"סדר גודל של כתשעה מיליון שקל, ורכב שהועמד לרשותו, והיו גם נסיעות לחו"ל. שלוש ארבע פעמים בשנה, שלושה אנשים, הירשזון, מיקי צולר בכבודו ובעצמו, היועץ המשפטי גידי קורן. הם השלושה שעשו נסיעות כאלה ואחרות לניו-יורק".

מתוך ראיון עם עו"ד יוסי כץ, מונה לבדוק את ניהול קרן הפנסיה (דצ' 2006 – פב' 2007):

"הנסיעות האלה, היה בהן משום חריגה, גם בהיקף ההוצאות וגם בזהות הנוסעים, ולכן זה נראה לי תמוה".

חוץ מזה, שלא תתבלבלו, תשעה מיליוני השקלים, דמי ניהול בשלוש וחצי שנים, הם רק חלק ממה שצולר קיבל עבור מה שעשה לטובת קרן הפנסיה. הוא עלה לעמיתי הקרן בסה"כ בשנים 2001-2009, כמעט 14 מיליון שקלים.

עו"ד יוסי כץ:

"אני חושב שזו הגזמה פראית, לתת כספים והטבות, טובות הנאה, בסדרי גודל של כ-300 אלף שקל לחודש, לבעל תפקיד כזה, זה מופרז, זה מוגזם".

קרן הפנסיה הייתה רק אחד ממקומות העבודה של צולר באותם שנים. הוא גם שימש באותו זמן כיו"ר בנק יהב, ועלה לבנק כ-1.8 מיליון שקלים שנה. במקביל הוא עבד כיו"ר קופת חולים לאומית, ועלה כחצי מיליון שקל לשנה.

בשנת 2006, למשל, עמד התשלום לצולר על 44% מכלל ההכנסות של קרן הפנסיה. כמעט חצי מכל שקל שנכנס לקרן הפנסיה הלך לצולר, למרות שתקנון קרן הפנסיה קובע שחלוקת דמי הניהול כחלוקת רווחים אסורה. זה לא ממצה את מה שצולר קיבל באותן שנים. במהלך ההשתלטות על דש איפקס, צולר ביקש וקיבל בונוס בשווי של שלושה מיליון שקלים. התביעה טוענת – הבונוס הזה מופרך מעיקרו. לחברי הדירקטוריון שאישרו אותו אין סמכות לעשות זאת, ובכלל, כשהם מאשרים בונוס על הצלחת הקנייה, הם כבר יודעים שמשרד האוצר הורה להם למכור את אותו בית השקעות. ההשתלטות הייתה בכלל לא תקינה. איך נותנים לצולר בונוס על מעשה, קניית בית השקעות, שעומד להתבטל?

חזרה לעו"ד יוסי כץ, שמונה לבדוק את ניהול קרן הפנסיה (דצ' 2006 – פב' 2007):

"אני למשל, לא חושב שגוף ציבורי לא צריך לתגמל את האנשים שלו בצורה ראויה, אבל גם כאן צריכה להיות איזושהי פרופורציה. אני חושב שתשלום בגובה כזה הוא לא פרופורציונאלי למה שנעשה".

בדירקטוריון שאישר את הבונוס נמצאים אנשים כמו פרופסור גדעון דורון, מומחה למדעי המדינה.

מתוך שיחה טלפונית עם פרופ' דורון:

כלכלית בצורת ההתנהלות, אני חושב שלא רק שזה נכון מבחינה חוקית, זה היה בסדר. כשמישהו מביא תרנגול שמטיל ביצי זהב שכתוב במפורש שהפכה לחברת הברוקרים הכי גדולה ומכניסה הרבה, אז מה… הוא יכול היה לעשות עם זה לעצמו, הוא מביא את זה לארגון. אז מה עושים? מה את היית עושה?

הוא השתמש בכספי העמיתים כדי להשתלט על החברה.

את עושה צחוק ממני? אם יש כזו מציאה, חסר משקיעים שיצטרפו אליו? הרוויחו המון כסף.

שבסופו של דבר גרם להפחתה בקצבאות שלהם.

אני לא יודע, לא כשאני הייתי. לא כשאני הייתי.

בדירקטוריון נמצאת אחת גם בשם ליאורה כחלון. כן, כן, אשתו של שר התקשורת. כחלון כיהנה כיו"ר ועדת הביקורת של הדירקטוריון.

מיקי צולר היה פעם אחד האנשים העסוקים במדינה. היום הוא נע מבית קפה אחד למשנהו. בכירי הארגון שלו, שחייבים לו את תפקידיהם, מתרחקים ממנו כמו מאש.

מתוך שיחה עם מיכאל צולר, יו"ר קרן הפנסיה של הסתדרות העובדים הלאומית לשעבר. צולם במצלמה נסתרת:

זה שלקחת 9 מיליון שקל?

קודם כול, לקחו שקלים שלי, הוסיפו לי מע"מ, זה עלות, זה לא משכורת. קיבלתי משכורת קטנה לעומת הרווחים שהפיקה החברה בזכותי. בזכות דש איפקס וכל ההשקעות שעשו, הרוויחו המון כסף, הרוויחו מאות מיליונים, מאות מיליונים.

שיפוצים במאה מיליון שקל במלון "הוד", כאשר המלון הזה לא העלה את ערכו בשקל אחד?

ערכי מלון לא קשורים לשיפוצים.

מאה מיליון שקל לשיפוץ מלון בים המלח?

לך תראה את המלון, לך למלון.

ראיתי את המלון. ב-2002 בדו"חות של קרן הפנסיה יש השקעה בשיפוץ המלון ב-25 מיליון
שקל, אבל השיפוץ הסתיים באפריל 2001.

אתה פעם שילמת למישהו שעשה לך שיפוץ או עבודה מראש? אני לא שילמתי כיו"ר מאז 2003. לא הייתי שם יו"ר, יש שם גוף שלם, יש מנהלים, יש יושבי ראש, אני הכל? נו באמת, די.

הירשזון לקח כסף במעטפות, הלך לכלא. צולר לקח כסף בצורה נקייה, הכול כאילו… והוא יוצא נקי.

תראה רביב, אני לא מתכוון להתערב, עם כל הכבוד. זה פשוט הזוי. כל כך הזוי שזה מדהים.

צולר לא מדייק. התשואה של קרן הפנסיה של הסתדרות העובדים הלאומית בשנים 2003-2007, עמדה על 8.87 אחוזים נומינלית. כמעט זהה לממוצע התשואה של קרנות הפנסיה החדשות, באותן שנים ממש. זו לא איזו תשואה ייחודית שמחייבת תגמול יוצא דופן. עכשיו נותר לצולר רק לקוות, שהפרקליטות לא תשנה את עמדתה, ואת ההסברים שלו הוא יצטרך לתת רק בבית המשפט האזרחי, ולא בחדר חקירות משטרתי.

כתבתו של רביב דרוקר

צלמים: ניר מזעקי, דודי לזר

מקליטים: עמית אלה, קובי כהן

עורכת: טלי קורין

תחקיר: גילה פייסחוב, יעל הורביץ

 

תגובות

תגובתו של מיקי צולר:

פעילותו הכלכלית של מר צולר הניבה רווחים של מאות מיליוני שקלים והקרן הכפילה את היקפה פי כמה. כל הפעילות הכלכלית של הקרן דווחה באופן שוטף למשרד האוצר לאורך השנים בלי שהועלתה טענה אחת. הטענות המועלות בקשר למלון – מוטב היה לו לא נטענו. המלון היה במצב רעוע. הסכום הושקע במלואו בשיפוץ המלון והראייה היא שממלון כושל הפך המלון לאחד המלונות היפים והרווחיים ביותר בים המלח. פעילי ליכוד לא התארחו במלון ללא תשלום. לגבי הבונוס – מדובר בשיעור מקובל ומידתי על עסקה מוצלחת ביותר. משכורתו של מר צולר היא משכורת הולמת ומקבילה למשכורות של מנהלים בכירים בתפקידים מקבילים בגופים דומים.

תגובת משרד המשפטים:

יצוין כי בחינת החומר עליו מדובר נבדקה פעם נוספת על ידי הפרקליטות והמשטרה, לרבות חומרים שעומדים היום ביסוד התביעה האזרחית, ולא נמצאה תשתית ראייתית המבססת חשד לביצוע עבירות פליליות.

יש להדגיש כי בסופו של יום, השילוב של נקיטת הליך פלילי ממוקד יעיל כאשר אליו נלוו הליכים רגולטורים ואזרחיים, הוא התמודדות ראויה ומאוזנת בסיטואציה מסוג זה.

תגובת משטרת ישראל:

הדברים המיוחסים לקצין בפנייתכם לא נאמרו על ידו.

תגובת הסתדרות העובדים הלאומית

ההנהלה החדשה של הסתדרות העובדים הלאומית שנבחרה בתחילת שנת 2007, רואה בהגשת התביעה צעד משמעותי בדרך להשבת כספי העמיתים. ההנהלה החדשה ניקתה אורוות באופן מוחלט וכיום אין בארגון גורם כלשהו שהיה מעורב בכל אותן פרשיות.

תגובות

תגובות

2 תגובות על “תחקיר מיקי צולר

  1. עמוס דור

    משה כחלון דאג לייצר לעצמו תדמית של צנוע וכמי שנלחם בעד זכויות הציבור, בפועל מתברר כי הוא קודם כל דאג שרעייתו ליאורה כחלון תתמנה להיות דירקטורית בקרן הפנסיה של הסתדרות העובדים הלאומית; ליאורה כחלון שמשה שם כיו״ר ועד הביקורת, אך לא נקפה אצבע כדי למנוע את כל השערוריות שהתרחשו בקרן.
    בהמשך דאג משה כחלון שרעייתו ליאורה כחלון תתמנה להיות עוזרת מנכ״ל בית קריגר בחיפה, ותוך זמן לא רב, הוקפצה לתקיד המנכ״ל
    מה סוד ״ההצלחה״ של משה כחלון – ילד מעברת גבעת אולגה, בן לעולים מלוב, ש״עלה כמטאור״ בשמי הפוליטיקה הישראלית הרדודה?
    לאחר חמש שנות קבע בצה״ל בחיל החימוש, השתחרר משה כחלון בדרגת רב סמל.
    משה כחלון הבין כי האפשרות שלו להמריא בגבעת אולגה מצומצמת ולכן העתיק את מגוריו לחיפה, שם רכש מכספי הפרישה מצה״ל, חנות קטנה ברחוב תל אביב בחיפה, שעסקה במכירת אביזרי רכב, מכשירי רדיו טייפ וכיו״ב
    מאוחר יותר רכש לידה גם פנצ׳ריה וחנות למכירת צמיגים.
    במקביל דאג כחלון להתפקד לסניף הליכוד בחיפה והחל למפות לעצמו את רשת הקשרים בעיר.
    האחיזה שלו בחנות לאביזרי רכב וצמיגים, סייעה לו מאוד בראשית דרכו כ״מנוף״ לעשיית הנחות, טובות וצ׳ופרים לחברים מסניף הליכוד בחיפה.
    אט אט הפך משה כחלון למוכר יותר ויותר בין פעילי הליכוד בחיפה; קפיצת המדרגה שלו התרחשה בעת הבחירות לעיריית חיפה בהתמודדות שבין תא״ל (מיל) רמי דותן (דבוש) לראש העיר המכהן אריה גוראל.
    כדאי בנקודה זו לשים לב לקשרים המיוחדים של משה כחלון עם מקורבים על בסיס חמולתי עדתי, וזאת כמו במקרה רמי דותן (דבוש) שגם הוא יליד לוב (בהמשך יוצגו גם היחסים המיוחדים של משה כחלון עם טייקונים נוספים יוצאי לוב, הבולטים בהם הינם: יצחק תשובה וקובי מיימון).
    תוך כדי פעילותו בסניף הליכד בחיפה במערכת הבחירות המוניציפליות, נוצרה היכרות בין כחלון לעוזי לנדאו, שמינה אותו לתפקיד ראש לשכתו בעת שכהן כשר לביטחון פנים.
    הקשרים שיצר משה כחלון עם פעילים בליכוד, כעת משהתמקם במרכז העשייה של הליכוד, הדרך להתברג במוסדות הליכוד הארציים, היתה כבר קלה יותר עבורו.
    כחלון ניצל ביעילות את קשריו המסועפים עם עסקני הליכוד בחיפה והצפון, את התמיכה שידע לגייס מ״האחווה״ הלובית טריפוליטנית, ומפעילי ליכוד ארציים.
    במהרה הוא הצליח להשתלב במוסדות הבכירים במרכז הליכוד, ובשנת 2003 נבחר לכנסת.
    גם כשנבחר לכנסת, דאג לתחזק את קשריו ומעמדו בחיפה, ובמסגרת זו עמד בראש אתו״ס (הגוף האחראי על התרבות והספורט בחיפה); כל זאת תוך שילוב אינטרסים עם ראש העיר יונה יהב.
    בהמשך גם נראה כי משה כחלון ידע לנצל קשרים אלה ואחרים לטובתו האישית ובתיאום עם יונה יהב הצליח להבריג את אשתו ליאורה כחלון לתפקיד עוזרת מנכ״ל מרכז התרבות ״בית קריגר״.
    יונה יהב דאג גם לקדם את ליאורה כחלון לתפקיד מנכ״לית בית קריגר, וזאת למרות כישורים חסרים, מה שהבטיח לו ״שקט תעשייתי״ מצד כחלון בכך שהוא אכן גם נמנע מלהתמודד מולו על ראשות העיר.
    לאחר שהתמקם משה כחלון בצמרת הליכוד, הייתה הנאמנות שלו נתונה בעיקר לחבריו הטייקונים מהאחווה הטריפוליטנית; קשרים אלה שהיו הדוקים מאוד, נעשו די בהיחבא ובחשאיות, וזאת במטרה שלא לחשוף את מוקדי ההשפעה האמיתיים להם היה נתון.
    בעמדותיו המדיניות היה משה כחלון ממוקם באגף הניצי והימני של הליכוד; כיום הוא מנסה משיקולי בחירות לטשטש עובדה זו, והוא בונה על ״זיכרון חלש״ שלא יציף את העובדה שהוא היה בין המצביעים שהתנגדו לתכנית ההתנתקות.
    כאשר התמנה לשר התקשורת ולא התבלט במיוחד, הוחלט אז ב״אחווה הטריפוליטנית״ שמשה כחלון כשר תקשורת, ״יטפל״ בחברות הסלולר – סלקום, פלאפון ואורנג׳.
    חברות אלו לא מושתתות על ועדי עובדים חזקים, וגם בעיון קל ניתן להיווכח של״אחווה הטריפוליטנית״ אין בהן אחיזה משמעותית.
    זאת הסיבה שמשה כחלון העדיף לטפל תחילה בחברות הסלולר ולא בחברות הטלוויזיה בכבלים. בתקופת כהונתו כשר בממשלה, לא עלה בידו לסייע ל״טייקון״ הדלק והנדל"ן יצחק תשובה, ויש הטוענים כי זאת היתה הסיבה העיקרית לקרע בינו ובין ביבי נתניהו.
    יצחק תשובה התאכזב מאוד כאשר בעקבות "ועדת שישינסקי" הושתו על רווחיו מיסים נוספים, ודרגות החופש שהיו לו בנושאי הזיכיונות לחיפוש והפקה צומצמו. בעקבות כך, החליטה ״האחווה הטריפוליטנית״, לתכנן מהלך שיכריע את הכף הפוליטית לטובתם; בפרטי תכנון המהלך, זוהה משה כחלון כמי שיוכל להוות תשתית לכינון גוף – מפלגה, שתרכז מספיק עוצמה בכיוון שיאלץ את ממשלת ישראל להיות ״הרבה יותר קשובה״ לתכניות ההתעשרות של יצחק תשובה ושותפיו. על פי המהלך, תוכננה ובוצעה פרישה דרמטית של משה כחלון, עם נופך של מסתוריות. במקביל בלי לאבד אף רגע, סוכם עם ״מכללת הבית״ של יצחק תשובה – ״מכללת נתניה״, שהיא תיתן חסות לפעילות הנדרשת להקמת ״מפלגת כחלון״. מכיוון ומכללה לא יכולה להיות אכסניה פוליטית שכזו במוצהר, גובשה תכנית לפיה ״מכללת נתניה״ מכוננת אכסניה אקדמית לכינון של ״מרכז לרפורמות ומנהיגות״. בראש המרכז לא נבחר לעמוד איש עם הישגים אקדמית אלא הפוליטיקאי משה כחלון. את מקור התרומות הרבות שהתקבלו למרכז זה, ואת שכרו שלו, מסרב בדבקות, משה כחלון לחשוף; אבל ידוע לכל שחלק ניכר מן המשאבים נתרמו על ידי יצחק תשובה. במהלך השנתיים בהן שימש משה כחלון כראש המרכז, לא הוצגו תוצרים ופרסומים אקדמיים משמעותיים, ועיקר הפעילות סביב לשכתו המפוארת והמאוישת של משה כחלון נסבה סביב אין פגישות פוליטיות רבות, תכנון והתארגנות יסודית להקמת המפלגה, לרבות מינוי אנשי שטח, ואיסוף הנתונים הרלבנטיים. הערכה הנכונה של ״האחווה״ הייתה שממשלת נתניהו לא תחזיק מעמד מעבר לשנת 2015 ואכן כך בערך גם קרה. כחלון והצוות הגדול שהתקבץ השלימו את התארגנותם והם מקווים לרכב על גל של פופולאריות, להיבנות מחולשתו של נתניהו, מהפירוד בש״ס, מהתפוגגות הזוהר שליווה את מפלגת יש עתיד, ולגרוף קולות ומנדטים מכל חוגי הבוחרים המאמינים לתומם שכחלון הוא ״לוחם ללא חת בטייקונים״, ״רפורמאטור״, ״בעל השקפה מדינית שקולה״ וכו׳ וכו׳ בקיצור קריצה לימין, קריצה לשמאל, נטיעת תקוות ל״דיור בר השגה״, ״שכר מינימום הוגן״, וכו׳ וכו׳ תוך פיזור סיסמאות ומילים סתם של בחירות: שינוי, תקווה, עתיד טוב יותר, ומה לא; ״העיקר שהבוחרים לא יתעמקו יותר מדי, ועל בסיס נפשם הנקועה מכל הבטחות השווא שקבלו עד כה, יהמרו באווילותם כי רבה, הפעם, במה שעוד נותר להם, על מפלגתו של משה כחלון!

  2. יעקב שלג

    לא יעזרו לכחלון כל ההתפתלויות, יותר ויותר ניתן להבחין כי כחלון, הוא ״פיון״ במזימה קולוסאלית ונכלולית, שעיקרה הוא הקמת מכשיר פוליטי (מפלגת כחלון), שתאפשר להם לסחוט את הממשלה ולמקסם את רווחיהם על חשבון הציבור כולו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.