תחקיר הזרע של קלנר

מאת  | 17 באוקטובר 2010
 

לצפייה בתחקיר בווידאו לחצו כאן

כמה יצר הרס עצמי יכול להיות לאדם? לאביגדור קלנר היה הכל. משכורת של מיליוני שקלים לשנה, מעמד, בשלב מסוים הוא אחד הבוסים של הערוץ השני וקשריו הם משהו שכל אחד מכם היה רוצה. מנוני מוזס של ידיעות ועד עו"ד יגאל ארנון וכלה במופז, פואד, שטרית, אולמרט, מי לא?

תיק השחיתות הגדול בתולדות המדינה הבליט, באופן טבעי, את אהוד אולמרט. בדרך נשכח קצת מי שאמור להיות הרוח החיה בעסקי השוחד, לפי התזה המשטרתית לפחות, אותו אביגדור קלנר. עסקית קלנר היום הוא כמעט אדם מנודה.

מתוך שיחה עם ח"כ מאיר שטרית:

"מכירים שלום שלום, אבל לא היו איתו "מגעים קרובים" מה שנקרא. הוא עשה רושם תמיד של איש נחמד מאוד. נפגשתי איתו אבל לא מעבר לזה".

מתוך שיחה עם מיכאל שטראוס, איש עסקים:

אני מפחד מהאנשים שלבושים יותר מידי יפה. הוא היה מצוחצח. הוא לא מסוג האנשים שאנחנו יכולים לאכול ארוחת ערב ביחד.

אמרת שהיית רואה אותו במסעדות.

במסה

הוא אוכל הרבה במסה?

אכל, אני לא יודע אם עוד אוכל.

מתוך דבריו של סם ברונפלד, יו"ר הבורסה לניירות ערך:

"אני לא רוצה לדבר עליו, לא לטובה ולא לרעה. אני לא רוצה להוסיף אף מילה למה שאמרתי".

הוא יושב במגדל, במשרד קטן, נושל מרוב תפקידיו, עבר בקושי רב חקירת משטרה אחת, ועדיין לפחות שני תיקי חקירה מאיימים על עתידו. לך תפצח את הטבע האנושי. מה קורם לאדם לקחת רובה, ולירות לעצמו בבטן?

אביגדור קלנר צמח כמושבניק בתל עדשים. הוא סלל את דרכו לאט, מלמטה דרך עולם הנדל"ן, עד שהפך לאחד הבעלים והמנהלים של אימפריית עסקים שידה בכל.

מה שמדהים בו זו כמות הפרשיות בהן הוא מעורב. פה מאכער, שם עיגול פינה, פה מידע פנים, שם חשבונית פיקטיבית. ככה פועל עולם העסקים הישראלי ורק קלנר המסכן נתפס? או שזו דרכו של המושבניק לכסף הגדול? הנה שבעה סיפורים על אביגדור קלנר, שהם שבעה סיפורים על עולם העסקים הישראלי – נדל"ן, בורסה, מיסים, קשרים.

לפני מספר שנים השתלט קלנר על חברה אפורה בשם "הזרע". יעודה המקורי הוא לגדל זרעים. קלנר לא מתעניין בזרעים. הוא מתעניין באדמה. הנכס העיקרי של "הזרע הוא חמש חוות חקלאיות. לכל חווה יש חוזה עם מינהל מקרקעי ישראל, והוא חוזה חלש, יחסית, שמבטיח לחברה זכות לעבד את הקרקע. לא בנייה, לא כסף גדול. אבל קלנר מכיר את מדינת ישראל מצוין והוא יודע שכאן אף אחד לא מחזיר קרקע למדינה בלי לקבל המון כסף, ולא משנה מה אומר החוזה. עשו את זה הקיבוצים, המושבים, קרקעות המלח בעתלית וסתם פולשים. למה לא חברה לגידול זרעים?

מתוך שיחה עם מירון חומש, לשעבר מנכ"ל מקרקעי ישראל:

"אם אתה הולך ונותן למישהו חוזה של עיבוד חקלאי, ואחר כך הופך לו את החוזה הזה לחוזה בנייה? למה? למה שההכנסה של הקרקע הזו, שינויי היעוד הזה לא ייכנס לאוצר וילך לאן שצריך ללכת הכסף הזה? למה?"

סיפור 1. ציר זמן – סוף 2003.

יום אחד שומע קלנר שאלף דונם של "הזרע" עומדים להיות מסופחים לקריית גת, כחלק מתוכנית לבניית עשרת אלפים יחידות דיור. בתוך השמחה הגדולה הוא מגלה לזוועתו שאפילו החוזה החלש של "הזרע" לא חודש. שכחו. המשטרה חושדת שבשלב הזה קלנר פונה לעד המדינה מפרשת הולילנד, שמואל דכנר. פעם מתווך לשוחד, תמיד מתווך לשוחד. דכנר מגיע לאולמרט, שמזדרז לכנס פגישה הנושא קרקעות "הזרע" בקריית גת. החוזה החלש, שכלל לא חודש, מקבל דחיפה והופך לחוזה חזק, ששווה המון כסף. קלנר ודכנר יכולים לסמן וי. המשטרה חושדת שבסמיכות לאירועים הללו, שולה זקן מבקשת מדכנר כסף. דחוף. "אנחנו צריכים", היא אומרת בלשון רבים. דכנר מעביר לה חמישה שקים, 20 אלף שקל כל אחד. תחקיר "המקור" מגלה שאת השקים הללו, המשטרה מוצאת בחשבונות מקורביה של זקן, 2 אצל אחותה בחשבון, 2 אצל בנה רועי ואחד אצל בנה נדב. זקן טענה בחקירתה שבסה"כ פרטה שקים עבור דכנר והחזירה לו כסף מזומן.

מתוך שיחה עם נדב זקן, שנה של שולה זקן:

רציתי להבין איך הגיעו שיקים לחשבון שלך?

אוקיי, אני לא מתכוון לדבר על זה, אני לא מתראיין. אתה מצפה ממני שאני באמת אתן לך תגובה? אני מסרב להתראיין.

סיפור 2

אזור כרמיאל הוא לא אזור הנדל"ן הכי חם בארץ, ובכל זאת, קלנר רחוק מלהיות אדיש לעובדה ש-500 הדונם ש"הזרע" מעבדת במקום, הולכים למות. מתכננים עליהם כביש. שוב, נפתח אותו מסלול מהיר. קלנר ß דכנר, דכנר ß שולה זקן, זקן ß אולמרט. המטרה, לספח את האדמות הללו לאזור התעשייה הסמוך. שטח לתעשייה שווה הרבה יותר משטח שהופך לכביש.

המערכת הממשלתית, מסתבר, יותר חזקה מכל הכוונות העקומות הללו. באתר האינטרנט שלה, "הזרע" אומנם מדווחת שהקרקעות ניצלו, הן הולכות לתעשייה. אבל במינהל מקרקעי ישראל טוענים – שום דבר לא השתנה במעמד הקרקעות.

מתוך ראיון עם מירון חומש, לשעבר מנכ"ל מקרקעי ישראל:

"קרקע היא לעיבוד חקלאי, לא למשהו אחר. זה שהקרקע משנה את ייעודה, הקרקע אמורה לחזור למדינה, קיר ל"מינהל מקרקעי ישראל".

גם כאן המשטרה חושדת שהייתה תמורה מוגדרת. בספטמבר 2004 התקשרה שולה זקן לאותו שמואל דכנר מפרשת הולילנד. אנחנו צריכים כסף. היא שלחה את הנהג של אולמרט עם מעטפה ריקה אליו, והוא מצידו הכניס למעטפה 150 אלף שקל. זקן ודכנר לא מגדירים במפורש עבור מה הכסף, אבל העיתוי היה צמוד למה שקרה לאותה חוות "הזרע" בצפון. דכנר צירף לכסף מכתב, שנחשף כאן:

"שולה יקירתי, לבקשתך מצורף שיק על סך 150 אלף שקלים עבור אהוד. מקוהה שאת סוף-סוף מרוצה. שוב תודה לך ולאהוד על הכל. נשיקות".

שמואל דכנר העביר למשטרה עותק מהמכתב, והוא אפילו שמר עותק מהמעטפה הריקה, איתה הגיע הנהג של אולמרט.

סיפור 3

המיזם הכי יומרני של קלנר וחבריו הוא שבתמונה. הריאה הירוקה המשמעותית ביותר במרכז הארץ. רשויות התכנון מתכננות להפוך את זה לפארק הגדול בארץ, אבל לקלנר ולחברת "הזרע", יש רעיון אחר, לבנות דירות והרבה. עשרת אלפים דירות, עיר שלמה, ויש להם גם הנמקה, הרווחים מהדירות יממנו את הקמת הפארק.

הנה מה שאמר לנו דן סתיו, לשעבר סמנכ"ל תכנון במינהל מקרקעי ישראל:

"הרעיון שלהם היה להפוך את כל זה לשכונת מגורים. דיברו אפילו על מספרים מטורפים של 12-14 אלף יחידות דיור. גם אפרתי וגם קובי הבר וגם אולמרט שהיה אז שר התמ"ת. שלושתם תמכו בגישה של "לתפור" את הפארק אבל באמצעות מנופים כלכליים. גם הפארק וגם איזושהי שכונת מגורים. אין לי ספק שהיו כאן במקביל מהלכים לא יפים ולא כשרים ואולי גם פליליים בעניין הזה".

קלנר יורה לכל הכיוונים. הוא יוצר קשר עם בכיר במינהל מקרקעי ישראל, עודד טל שמו, ומתחיל מערכת יחסים מושחתת משהו. הנה מה שסיפר הבכיר, עודד טל, בהודעתו במשטרה:

"התקשרתי ל..קלנר.. וביקשתי ממנו להיפגש.. נקבעה פגישה אצלי במשרד ואז דיברתי עם אביגדור על אפשרות להעסיק את עדנה אצלו.. סוכם שאביגדור יקרא לעדנה, יכיר אותה ויחליט מה לעשות… למה החליט אביגדור לפגוש את עדנה.. הבנאדם הסכים.. לא יודע מה הסתתר מאחורי החלטתו. אבל אני מניח ש.. רצה לקשור קשרים, כפי שאני רוצה לקשור קשרים".

קלנר עוזר לעדנה, אשתו של הבכיר, למצוא עבודה בחברות שתחתיו. במקביל הוא גם רוצה מידע מעודד טל.

מתוך עדותו של קלנר במשטרה, 2006:

"להערכתי לאור הנושא של עדנה שהיה איטרודקשיין נתן הרגשה טובה לעודד שאני עוזר לו. עודד הרגיש שהוא מחויב אלי ואז נתן לי את המידע הזה על השיחה… נוצרה איזו מחויבות מוסרית להביא מידע שיכול לסייעה בתחום הנדון".

קלנר רוצה למשל לדעת למשל מי מטפל בנושא במינהל, מי תומך ומי מתנגד.

תומר גוטהלף, לשעבר יועץ מנכ"ל משרד הפנים לענייני תכנון:

"היו גופים ממשלתיים שתמכו באופן אינטנסיבי. אתה יודע, יש תמיכה ויש תמיכה, כן, הובע רצון ליהנות בחלק מהשטח שמיועד לפארק אלון ואלה היו שר התמ"ת, מינהל מקרקעי ישראל עצמו ששכר כל מיני מומחים שיגידו בחוות דעת שיוגשו גם למוסדות התכנון שלא יהיה פארק אם לא יבנו על חלק ממנו".

מהסיפור הזה של חוות שלם, קלנר איכשהו יוצא. הבכיר, עודד טל, מקבל לא פחות מ-45 חודשי מאסר. קלנר לא מועמד לדין. השופט כותב בפסק הדין "מעמדו של קלנר הוא כשל נותן שוחד". קלנר מתעצבן, מה פתאום, הרי לא העמידו אותי אפילו לדין! הוא שולח תלונה לנציב תלונות השופטים, ואנחנו יכולים לספר לכם שהתלונה הזאת נמצאה מוצדקת.

קלנר, חושדת המשטרה, גם מפעיל את אולמרט, שוב דרך עד המדינה, שמואל דכנר. שימו לב לחלופת המיילים הזאת, שנחשפת כאן לראשונה, בין עובד יחזקאל, עוזרו הבכיר של אולמרט, לשולה זקן.

בתאריך 11.10.04 כותב עובד:

"להזכירך לסכם עם שמואל דכנר את העניין של מימון הסקר".

יומיים אחר כך, 13.10.04, שוב עובד בדוא"ל:

"יש לנו חדש עם דכנר בקשר לסקר? חשוב שנתקדם עם זה".

שולה עונה בדוא"ל:

"שוחחנו בעל-פה".

המשטרה חושדת כי דכנר העביר 70 אלף שקל במזומן כדי שאולמרט יבצע סקר. על מה? ניחשתם נכון, נסיגה חד צדדית מעזה.

מתוך שיחה עם יוסי פרחי, לשעבר מתכנן מחוז ת"א:

"אני סברתי שזה אל נכון שהם (הזרע) יתכננו שם היקף יחידות דיור כל כך גדול".

במרץ 2004 אולמרט מכנס ישיבה בנושא הפארק. שר הפנים פורז מגיע ואומר שהוא מתנגד לבניית דירות במקום. הסמכות התכנונית העליונה בנושא באה ואומרת שהיא מתנגדת. אלא שאותו עובד יחזקאל, עוזרו של אולמרט, הוציא פרוטוקול של הדיון.

סיכום פגישה בנושא פארק איילון, שהתקיימה בכנסת ביום 24.3.2004:

אברהם פורז שר הפנים: העקרון של בנייה לטובת מימון הפארק נכונה… העמדה של ממלא מקום ראש הממשלה (אולמרט)…מאפשרת דינמיקה חיובית.

פורז עולה, כמעט במקרה, על הרמאות.

מתוך מכתב זועם של שר הפנים פורז לשר התמ"ת אהוד אולמרט, סיכום פגישה בנושא פארק איילון, 9.5.2004:

"לצערי אין כל קשר בין הדברים שאמרתי לבין מה שנרשם…בשום שלב לא אמרתי כי העיקרון של בנייה לטובת מימון הפארק הוא נכון".

גם מתכננת מחוז תל אביב, נעמי אנג'ל, כועסת וכותבת לשר אולמרט ביום 27.5.2004:

"ציטוט הדוברים חלקי ולא מציג תמיד נכונה את מה שנאמר…אין לקחת מהפארק שטחים לבינוי עירוני".

והנה מה שאמר למקור תומר גוטהלף, לשעבר יועץ מנכ"ל משרד הפנים לענייני תכנון:

העמדה שלהם הייתה עמדה מאוד אסרטיבית, כן, היא לא הייתה עמדה של… "אם תרצו תאשרו פה כמה יחידות דיור אבל אנחנו לא מתעקשים על זה". העמדה הייתה מאוד פושרית.

מי זה "שלהם"? אולמרט?

למשל, אבל גם הגופים האחרים של מינהל מקרקעי ישראל ושל אגף התקציבים. הסיכום מתעלם מעמדת גופי התכנון ולא משקף את המחלוקת שהייתה. מלמד על זה שמישהו רצה מאוד משהו, כן, אחרת הוא לא היה כותב סיכום שלא משקף את שתי העמדות.

המאמצים האינטנסיביים של קלנר ועד המדינה, דכנר, עולים בעשן. אולמרט קורא לדכנר לפגישה דיסקרטית במלון אינטרקונטיננטל, ומבשר לו את הבשורה המרה. אריק לא רוצה. הוא רוצה פארק. אולמרט חושד שהמניעים של שרון הם לא בדיוק סביבתיים, אבל הוא מבקש לפטור אותו מההתחייבות לדכנר ולקלנר לעזור להם. אם תרצו, כך נולד פארק שרון.

לפני התפוצצות פרשת הולילנד, דכנר מנסה לסחוט מעורבים שונים. בין השאר הוא מקליט שיחה עם אביגדור קלנר. לפי גורם בפרשה, באותה שיחה קלנר אומר לדכנר, "אני אשדך לך מומחה שילמד אותך איך להתנהג בחקירה". מוזר, כי לפי איך שהוא מתנהג בחקירה, הוא ממש לא עבר דרך מומחה.

סיפור 4 – חשבונית פיקטיבית

גם בפרשה הזו קלנר נחקר כחשוד, הפעם על העברת מידע פנים. כבר נגיע לכך, אבל קודם תראו את המיומנות של קלנר בחדרי חקירות. הרקע: המאכער המרכזי בפרשה, קובי בן גור, הוא חבר של קלנר וביצע עבורו עבודה בקפריסין. החוקרים מסתירים שפן. שיחה מפלילה בין קלנר לבן גור. קלנר לא יודע ומסתבך. לא סתם נחקר, התיק הפלילי נגדו עדיין פתוח. מתוך חקירתו של אביגדור קלנר במשטרה, ינואר 2007:

חוקר: בוא נחזור לניצבא. פרט את כל מעורבותו של בן גור בעסקה הזו, ובגין מה בדיוק קיבלת תשלום ומה הסכום שקיבל?

קלנר: …הוא טען שהוא הכיר את החברה ואת הפוטנציאל העסקי שלה, שאני לא הכרתי. שנית הוא אמר שיש לו מידע על מתחרים על עסקה זו… הסתייעות במקצוען כמו קובי בן גור או אחר יכולה לקצר את תהליך קבלת ההחלטה שלנו. עבור סיוע זה קיבל קובי בן גור תשלום על סך של מאה ומשהו אלף שקל, וזה ניתן לראות בחשבונית שתפסתם אצלי במשרד.

חוקר: אני אומר לך חד משמעית שקובי בן גור לא קיבל שום כסף בגין יעוץ שקשור לעסקה שקשורה לחברת ניצבא – מה תגובתך?

קלנר: אני מנסה לשחזר מה היה בדיוק, אבל אני לא זוכר אולי אזכר בהמשך.

חוקר: אנחנו משמיעים לך שיחה מתאריך 23 במאי 2006… אתה יוזם את השיחה עם קובי בן גור ומבקש ממנו שלא יכתוב קפריסין, במקום זה שיכתוב ניצבא.

קלנר: לא היה שום נימוק שהוא בעצם פוגע בשלטונות המס.

חוקר: בשיחה ששמעת אתה עונה לו שאם הוא יכתוב קפריסין תהיה בעיה: "אז תוציא מישראל אבל יש לי בקשה, על החשבון תכתוב… עבור בדיקת פרויקטים, תכתוב פרויקט בלי שם ובלי באיזה מקום זה. בלי קפריסין.

קלנר: אני לא זוכר.

חוקר: למה אתה משקר ומסתבך, קובי בעצמו טוען שכל התשלום הינו עבור קפריסין וניצבא לא קשורה בכלל. למה אתה לא אומר את האמת?

קלנר: אני לא זוכר את הסיבה לאותה הוראה שלי לקובי לרשום ניצבא.. לא מסתתר אחרי זה שום נימוק שאני יכול להבין אותו היום, לרבות הונאה של רשויות המס ובכלל.

למה יו"ר של חברה ציבורית מכובדת צריך לבקש מחברו לרשום חשבונית פיקטיבית? כמה רווח היה יוצא לו מזה?

סיפור 5 – מידע פנים

חומר החקירה בפרשה כולל עוד פרשה מסעירה. קלנר דוחק בבן גור, חברו, לקנות מניות של חברה שהוא ממלא בה תפקיד, בדיוק לפני התפתחות חדשה בעתידה של אותה חברה.

בן גור סקפטי: "זו לא התפתחות משמעותית".

קלנר מזדעזע: "זה יהיה מאוד משמעותי! שמו על זה כבר עשרות מיליוני אירו, כולם חושבים ככה"!

מן גור מקשה: "אבל זה כבר פורסם" מקשה בן גור.

קלנר משיב: "לא, לא. רק בסוף החודש".

אחד מאנשי העסקים החשובים במשק מדבר עם רואה חשבון בכיר, ונותן לו את מה שנחזה כמו מידע פנים. למה? וזה לא חד פעמי. בשיחה אחרת קלנר אומר לחברו:

"תוך חודשיים, שלושה תהיה הנפקה".

בן גור שוב סקפטי: "זה ייקח המון זמן".

קלנר שוב מתעקש: "המניה תעלה, כבר, עוד מעט, זה מהלך סופר רציני".

בינתיים הפרקליטות לא החליטה אם להעמיד לדין את קלנר בנושאים הללו.

סיפור 6 – טלטלה ביאח"ה

הסיפור אולי הכי מדהים שקשור לקלנר, זו הטלטלה ביחידת העילית של המשטרה, יאח"ה, כתוצאה מחקירותיו. קלנר, מסתבר, היה מצוי בקשרים קרובים עם אחת החוקרות ביחידה. החוקרת הביאה אליו חוקר אחר ביחידה, גבי ביטון, לראיון עבודה.

קלנר לא לקח. לימים, כשהגיע ליאח"ה כנחקר, פגש את אותו ביטון. הפעם כחוקר. כשיצא מהמשטרה הוא שלח תלונה, שהחלה הליך משמעתי רגיש שלא פורסם עד כה. החוקרת מצד אחד, החוקר מצד שני. מפקדי יאח"ה באמצע. בסוף זה נגמר בנזיפה לחוקר. גורם המקורב ליאח"ה אמר ל"חדשות 10":

"אולי בגלל הקשרים הללו, נוהלו חקירותיו של קלנר באופן בעייתי, שגרם גם לשופטים להרים גבה".

סיפור 7 – הולילנד

ולא נסיים בלי הולילנד. כשהלל צ'רני אומר שהוא זה "הולילנד", הוא מדייק. כלומר, לא בדיוק. הוא היה "הולילנד" עד שנת 2000, אז רוב המתחם נקנה על ידי חברה, שמנוהלת על ידי אביגדור קלנר.

רוב חקירת המשטרה מתמקדת למעשה בשנים בהם קלנר עמוק בעניין, והשוחד, כדי להמשיך ולשפר את התוכנית המגלומנית, היה, לפי חקירת המשטרה, עצום.

אז מה מרתק במקרה של אביגדור קלנר? שמה שהוא עשה, לכאורה כמובן, לא נשמע שונה במיוחד ממה שאנחנו שומעים בדרך כלל על הנורמות של עולם העסקים הישראלי. חשבונית פיקטיבית? נו, שוין. לסדר עבודה לאשתו של פקיד ממשלתי בכיר כדי לקבל ממנו קצת יחס חם? לא משהו שקלנר המציא. לתת טיפ לחבר על משהו שקרה בחברה בורסאית? חברות טהורה, לפחות בעיני חלק.ולתת המון כסף למאכער, תוך שהוא עוצם עיניים חזק-חזק כדי לא לדעת מה המאכער עושה בכסף הזה? גם זה, קלנר הוא לא הראשון שעשה. אז יכול להיות שהמקרה שלו הוא בעצם מקרה של עוד אחד, שהממזרים שינו את הכללים, רק שלא הודיעו לו בזמן?

כתבתם של אבי עמית ורביב דרוקר

בימוי עריכה: עידו זנד.

צלם: יובל סייג.

מקליט: מור בידר.

תחקיר: לינור גריסנין.

תגובות

תגובת אביגדור קלנר:

לגבי הנזיפה בחוקרים: לא החקירות של מר קלנר גרמו להחלטת סגן המפכ"ל להעמיד לדין משמעתי את רפ"ק גבי ביטון, אלא התנהגותו הבלתי ראויה של חוקר זה.

לגבי חוות הזרע והולילנד: מר קלנר דחה במשטרה את כל החשדות שהוטחו בפניו – רובן ככולן בהתבסס על טענות עד המדינה, ששיקר, רימה וזייף.

לגבי חקירת רשות המיסים: פרקליטות המדינה בחנה את הראיות שנאספו בחקירה והודיעה זה מכבר ליחידה החוקרת על החלטתה לסגור את התיק כנגד מר קלנר.

תגובת שולה זקן:

גברת זקן מעולם לא קיבלה שוחד. היא דרשה להתעמת עם עד המדינה ולו הדבר היה ניתן לה, הייתה מוכיחה את הדבר.

תגובת אהוד אולמרט:

מר אולמרט מעולם לא קיבל שוחד. חלק מהנושאים עליהם שאלתם, הוא אפילו לא נשאל בחקירתו. מי שצריך לעמוד לדין הוא עד המדינה, ששיקר וסחט.

תגובת משטרת ישראל:

הנושא נבדק על-ידי היחידה לתלונות הציבור במשטרה. ננקטו צעדים משמעתיים נגד הקצינים. עם זאת, החוקרת לא הייתה מעורבת בחקירה של מר קלנר.

תגובות

תגובות