דודי אפל – האיש והתופעה

מאת  | 16 ביולי 2010
 

סיפור קטן על דודי אפל, "מעריב" ורני רהב.

ב 1995 הייתי כתב נדל"ן ב"מעריב". באופן תמים לגמרי, עשיתי תחקיר על פרוייקט חדש וענק בלוד, "גני אביב". כולם ידעו שהיזם הוא דודי אפל, אבל הוא הציג את עצמו כ"יועץ" לפרוייקט וטען שהמשקיעים הם קבוצה של יהודים זרים ששמם שמור בנאמנות אצל חברו הטוב (אז), עו"ד דרור חוטר ישי.

תחקיר זו מילה גדולה מדי לכתבה שהכנתי. לא היה מדובר בכתבה עם מסמכים סודיים וקשרים אפלים. בסה"כ, בדקתי את הבטחות היזמים לרוכשי הדירות והראיתי שרובן ככולן הבטחות שווא.

זמן קצר לפני שהכתבה ירדה לדפוס, הודיעו לי שהיא לא תודפס. התעצבנתי. פעם ראשונה שזה קורה לי. אזרתי אומץ ופניתי ישירות לראש הפירמידה, עורך העיתון, יעקב ארז. הוא הסביר שאפל ביקש שניתן לו עוד זמן להגיב, שבשום פנים ואופן הכתבה לא נגנזה ושהיא תתפרסם בקרוב. בשבועות שלאחר מכן, נידנדתי עד שהתייאשתי.

אלו היו ימים די מטרידים. אני אדם אופטימי מאוד. אף פעם לא האמנתי במשפטים כמו "מתקדם רק מי שיש לו קשרים", "התקשורת נשלטת על ידי בעלי ההון וחבריהם" וכו'. פתאום תמונת העולם שלי נסדקה. בחודשים שהכתבה לא פורסמה התוודעתי למקור משמעותי בפרשה, אחד שעבד בפרוייקט וידע גם לספק חומרים על הדרך בה הוא מתנהל. המקור סיפר שהוא היה בכמה כלי תקשורת, כולל המכובדים והחזקים שבהם ואף אחד מהם לא העז לפרסם. לא ידעתי לאמת או להפריך את דבריו. לא פעם מקורות מגיעים עם סיפור כזה. אח"כ מתברר שהראיות שלהם היו חלשות מדי ולכן דחו אותם. לא בגלל לחצים.

אחרי כמה חודשים טובים קראו לי ללשכתו של יעקב ארז, יחד עם הכתב המשפטי דאז, אלי קמיר. ארז היה חד ובוטה כהרגלו: תגידו, איך אתם לא עושים תחקיר על הפרוייקט המושחת הזה "גני אביב" בלוד? עפר נמרודי, הוא אמר, סיפר לי דברים נוראיים על הפרוייקט.

כשגמרתי לצחוק (טוב, לא באמת צחקתי. זה רק מרחק הזמן שנותן לי אומץ לצחוק) ולהסביר, ארז נתן אישור לפרסם את הכתבה ששכבה במחשב שלו ונשכחה, מסתבר, מזכרונו.

במקביל, המקור שלי אמר שעבר חתול שחור בין נמרודי לאפל. שוב, לא ידעתי אם זה נכון או לא, אבל לא ממש היה איכפת לי.

נערכתי שוב לפרסום. עדכנתי את הכתבה והעברתי שוב שאלות לתגובה. אפל התמהמה והתמהמה. ערב הפירסום התקשר רני רהב, היחצ"ן של אפל. ביקש להיפגש. לא יכולתי מטעמי לו"ז. רהב התעקש ובסוף נפגשנו בשעת לילה מאוחרת בביתו של רהב. את מה שקרה שם אני כל כך מצטער שלא הקלטתי. אפל ואני התחלנו לצרוח אחד על השני כמו משוגעים. לתחושתי, לא הייתה הרבה אמת בדבריו. רהב ניסה איכשהו לתרבת את הסיטואציה ולחזק את אפל.

השורה התחתונה – הכתבה פורסמה. לא שונתה בה מילה.

לפני כמה חודשים שוחחתי עם רהב. הזכרתי לו את הסיטואציה ההיא. "זו הייתה טעות גדולה שלי", הוא אמר. השבוע נידון אפל לשלוש וחצי שנות מאסר. מי אמר שאין צדק בעולם?

תגובות

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.