מסמך גלנט – איך אפשר היה לטפל בסיפור הזה נכון יותר?

מאת  | 23 באוגוסט 2010
 

תקשורתית, תקשורתית לטפל בו. כנראה, שבמובנים אחרים טיפלו במסמך הזה מספיק. בפוסט קודם כתבתי,  שהמסמך הציב דילמה לא פשוטה בפני אברמוביץ'. אי אפשר לגנוז דבר כזה במגירה ומצד שני, אי אפשר לאמת אותו. ובכן, טעיתי. אפשר היה לטפל בו טוב יותר.

אני מאוד מקווה שמה שאני עומד לכתוב לא יתפרש כהחלפת מהלומות בין עיתונאים. יש לי הרבה כבוד והערכה כלפי אברמוביץ, שהביא סקופים בימים שעוד הייתי בתיכון, אבל יש נורמה מקולקלת בתקשורת ואברמוביץ בסיפור הזה, כנראה, שיתף פעולה איתה: לפנות ברגע האחרון לקבלת תגובה.

לנורמה המקולקלת יש סיבה. החשש מדליפת הידיעה הבלעדית. יש בזה לא מעט היגיון, כשאתה בא לחשוף את זהות החברים בוועדת טירקל. פנייה מוקדמת מדי ללשכת ראש הממשלה, עלולה לגרום להם להקדים את מועד פרסום ההודעה הרשמית. גם הם לא רוצים שכלי תקשורת יכעסו עליהם ויבקרו את ההחלטה, רק כי היא התפרסמה בלעדית בכלי תקשורת אחד.

אבל אין סיבה אמיתית לפנות ברגע האחרון כשמדובר בסוג הזה של ידיעות. החשש שהמגיב המעוצבן, שמבין שהשמיים עומדים ליפול לו על הראש, ירוץ וידליף את הידיעה למישהו אחר, הוא חשש שווא. אנשים לא עושים את זה, בטח לא בסדר הגודל הזה של ידיעות. אם איל ארד היה מקבל יום שלם להגיב ולא שעה, למי הוא היה הולך?

נכון, יש סיכוי שארד היה מנצל את היום הזה כדי להגביר את הלחצים על חדשות 2 לא לפרסם את המסמך, או לפחות לא לקשור אותו אליו. בדיעבד, ברור כי הלחצים הללו רק היו מועילים לחדשות 2. הסיכוי שהוא היה פונה לעיתונאי אחר ונותן לו את הסיפור, הוא אפסי. למה? ראשית, מנסיוני זה אף פעם לא קרה. כשפירסמתי מסמך של נילי פריאל, עברו כמה ימים מבקשת התגובה ועד הפרסום. זה לא דלף. כנ"ל ביומני עומרי. כנ"ל בחשבונות המלון בלונדון של נתניהו. שנית, מה ההיגיון של ארד, או כל אחד אחר להעצים את הסיפור ולתת אותו לעוד עיתונאי? ומה העיתונאי הזה היה עושה? מגמד את הסיפור?

שלישית, רוב גדול של האנשים לא כאלה נכלוליים והם לא עושים דבר כזה.

ככל הנראה, אברמוביץ קיבל את המסמך ביום שישי וביקש תגובות מדובר צה"ל וארד שעה לפני הפרסום. הכל היה יכול להיראות אחרת, אם היה מחכה קצת ולא מלחיץ את המערכת. מרגע שאמרת לעורך שלך שיש לך מסמך כזה, הסיכוי שהוא ילחיץ אותך לפרסם בערב, עצום. מבחינת העורך, אם דוחיםאת הפרסום ביום, הסיפור כבר לא מתפרסם במהדורה שלו. לא מעניין. אם אברמוביץ' לא היה לחוץ לפרסם ביום שישי בערב, היה לו זמן לתת יותר כבוד להכחשה של ארד. ייתכן שהוא היה חוזר למקור שלו ומעמת אותו עם ההכחשה. המקור בטוח היה מתרעם ואומר "מה אתה מצפה? שארד יאשר?". אחרי שהם היו עוברים את השלב הזה, כל מה שאברמוביץ היה צריך להוציא ממנו זה, שכמה בכירים מאוד בצבא מכירים את המסמך הזה, לא מעט זמן והם נסערים בגינו. מכאן, הדרך לכותרת מדוייקת לחלוטין, הדרך כבר קצרה.

"אנחנו חושפים הערב מסמך שמסעיר את צמרת הצבא". אברמוביץ היה יכול להציג את אותו מסמך, להצביע על מה שנראה בעיניו כהתממשות של המסמך (אני לא בטוח שהמסמך התממש, כמו שמחברו רכב על התרחשויות שכבר קרו) ולטעון מלכתחילה, שהבכירים מאמינים שהמסמך אותנטי, בעוד לו אין כלים לשפוט בנושא. כך הייתה נחסכת הפגיעה המיותרת בשמם של ארד וגלנט והטויסט המוזר, שהנפיק בסופו של דבר מינוי בהול של רמטכ"ל שנוי במחלוקת. 

תגובות

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.