החיסול החדש של שכניק – תגובה

מאת  | 28 באוגוסט 2010
 

 זה כבר כמעט מעייף להפריך את כתבות החיסול של שכניק ב"ידיעות". האמת, שגם יש בי איזה קול פנימי (גם אני שומע קולות) שאומר – למה לך? מה אתה צריך את זה עוד פעם? כבר נכתבה עליך איזו מילה טובה ב"ידיעות", יש שמועה ששמו אפילו תמונה שלי ב YNET, אבל מה לעשות. זה חזק ממני. אני כל כך מזדהה עם חברת החדשות של ערוץ 10, שאני לא יכול לשתוק כששופכים את דמה, בלי צדק וממניעים זרים.

היום התפרסמה ב"ידיעות" כתבה על "התפרקותה" של חברת החדשות של ערוץ 10. על המניעים לכתבה יכולתם לקרוא קצת בוואלה ברנז'ה. מכיוון שאין לי ידע ממקור ראשון על המניעים, אני לא יודע להגיד מה נכון ומה לא נכון. מניסיון העבר שלי, אני משער שענייניות אין כאן. על תיק ההוכחות ל"התפרקותנו", שהוצג בכתבה, יש לי ידע קרוב ועל זה אני רוצה לכתוב וכן, זה עומד להיות ארוך וטרחני.

  1. בשער "7 לילות" כתוב ש"כך התרסקה חברת החדשות החלומית". מתי היינו ב"ידיעות" חברה חלומית? זה, כנראה, מקרה מעניין של נוסטלגיה לתקופה שלא הייתה, כי "ידיעות" הרי תמיד יידו בנו אבנים. כדוגמא ל'חלומיותינו', מביא שכניק, שורה של חשיפות, שפורסמו בערוץ 10. החשיפות משתרעות על כ – 6 שנים. האחרונה שבהן לפני חצי שנה (הקלטת הלוהטת של ראש לשכתו של אבו מאזן, שהביא צביקה יחזקאלי ל"מקור"). אז מתי בדיוק חדלנו להיות חלומיים?

  2. שכניק פותח את הכתבה בכך שאנשי חברת החדשות של ערוץ 10 התבאסו לקרוא כותרות עיתונים, שמדווחות על מאבק בין ערוץ 1 לערוץ 2 ואנחנו, נאבעכים שכמונו, לא היינו במשחק. אז ככה. לא היו כותרות עיתונים. הייתה כותרת אחת. מי כתב אותה? שכניק. היא הייתה נכונה בערך כמו שאר הדברים שהוא כותב. ערוץ 1 דיווח שבסבירות גבוהה מסמך גלנט מזויף.  יום לפני כן, ברוכי קרא אמר במהדורה שלנו שהנחת היסוד של המשטרה היא שהמסמך מזויף. אם רוצים לנדנד, אז ערוץ 1 העתיק את הידיעה של קרא, אבל אני מאמין שהם הביאו אותה ממקורות עצמאיים. כך או כך, ברור שאם היה משחק, אז ערוץ 10 היה במשחק. שכניק יצר מציאות מפוברקת (ערוץ 1 נגד ערוץ 2) ואחר כך השתמש בה כדי לתמוך את התיאוריה שלו. לגופו של עניין, מסמך גלנט רחוק מלהיות הישג עיתונאי. למעשה, מדובר בפאשלה קשה. ב – 2004 הציג הכתב-כוכב של סי בי אס, דן ראת'ר, מסמכים ב"60 דקות" על שירותו הלאומי של הנשיא בוש. התברר שאי אפשר לאמת את האותנטיות של המסמכים, שלא לומר שהם, כנראה, היו מזוייפים. הנהלת הרשת הקימה ועדת חקירה פנימית לברר איך זה שודר. ראת'ר התנצל בשידור, מנכ"ל סי בי אס התנצל, המפיקה שהביאה את המסמך ועוד כמה אנשי צוות פוטרו. כמה חודשים לאחר מכן הובל גם ראת'ר, המגה כוכב, הביתה. רק בעיני מי שלא מבין כלום בעיתונות, "מסמך גלנט" יכול להיות דוגמא למשהו שערוץ 10 מתבייש בו.

  3. שכניק ו"ידיעות" כותבים הרבה על הכישלון של "השבוע", מהדורת יום ו' בהגשת מיקי רוזנטל. רוזנטל החליט להפסיק להגיש את התוכנית. הוא אמר שהוא לא נהנה. מעדיף להיות בשטח במקום להיות באולפן. בסדר. תפסת אותנו. נכשלנו. מה לזה ולהתרסקות חברת החדשות? יוחלף מגיש והתוכנית תמשיך. אם החלפת מגיש מצדיקה כתבה על התרסקות, איזו כתבה היה כותב שכניק על עיתון שהיה הכי נפוץ בישראל עשרות שנים ואיננו עוד? מיקי רוזנטל, מתוך אחריות, ימשיך להגיש את התוכנית עד שיימצא מחליף. אהה. שכניק ציטט "עיתונאי בערוץ" (שכניק  עוד לא פגש מקור עם שם), שאומר שרוזנטל ממשיך כדי שהערוץ יוכל להגיד שנגמרה העונה כשהוא יירד. מין תיחמון כזה לחפות על הכישלון. עכשיו, לפינת השכל הישר. אם זו הייתה המטרה, אף אחד לא היה מודיע שמיקי יורד מהאוויר, לא? רוזנטל הודיע ביושר, שהוא מפסיק בדיוק מכיוון שלא עלה על דעתו לשחק את משחקי ה"נגמרה העונה".

  4. סלימאן א –שאפעי: זו האשמה מבדרת במיוחד, במיוחד כשהיא מודפסת על דפי "ידיעות אחרונות". איך ערוץ 10 לוקחים כתב, שואל שכניק, שנתפס בחוסר אמינות ונזרק מערוץ 2? חבל ששכניק לא מזכיר את חטאו הנורא של סלימאן. אני אזכיר. הוא לא סיפר למנהליו בערוץ 2, שהוא כותב ספר על השבי של גלעד שליט. למי הוא כתב את הספר? להוצאת "ידיעות אחרונות". כלומר, חוסר אמינותו של סלימאן אינו בעבודה העיתונאית, אלא בכך שחבר להוצאת "ידיעות" בלי להגיד לערוץ 2.

  5. קניית הסרט של שלומי אלדר – בלי לדבר עם איש, אני בטוח שאין אחד בערוץ 10 שלא מצטער שלא קנו את הסרט (המצוין) של שלומי. אבל מה לזה ולחברת החדשות? זו החלטה של ערוץ 10, שנלקחה בימים הקשים של הערוץ, כשלא היה ברור אם נמשיך להתקיים. דבר אחד ברור – אין לה שום קשר ל"התרסקות חברת החדשות".

  6. המאבק בין מהדורת החדשות לתוכנית של רפי רשף – נכון, היה מאבק כזה. המון זמן. אבל דווקא בחצי השנה האחרונה הוא נפסק. המאבק היה על צוותי צילום, כתבים וכו'. אלא ששכניק מפספס את הסיפור. לפי הטענה בכתבה, כתבי המהדורה מתלוננים שרפי רשף משתמש בהם לתוכניתו ולכן אין להם זמן לעבוד למהדורה. ושוב, לפינת השכל הישר. שמעתם פעם על כתב, שמסרב להופיע באולפן ומעדיף במקום זאת לעשות כתבה למהדורה? כל הכתבים יכולים להגיד בקלות לרפי או לאוקון, העורך שלו, שהם לא מופיעים. אף אחד לא יכריח אותם. הבעיה הייתה בדיוק הפוכה. חלק מהכתבים רצו להופיע באולפן של רפי רשף ובצוות המהדורה הרגישו שזה בא על חשבון ההשקעה של אותם כתבים במהדורה. בחצי השנה האחרונה הבעיה הזאת נפתרה. אני לא רוצה להכביר מילים על הפתרון, כי זה מאוד פרסונאלי, אבל בוא נגיד ככה – אם זו הדרך בה שומר שכניק על מקורותיו, אז תיזהרו לא להיות מקור שלו.

הערה אחרונה לסיום. יש סיבות לבקר את חברת החדשות. הייתה לה גם תקופה לא טובה, שנבעה לא מעט מהאילוצים הבלתי אפשריים איתם התמודד הערוץ והתמודדנו כולנו. הפגנות, איומי סגירה, קיצוצי שכר. דווקא בחצי השנה האחרונה יש תנופה גדולה. חברת החדשות השיקה את "לילה כלכלי" בהגשת שרון גל, הצטרפו הרבה מאוד כתבים ופרשנים חדשים (נדב איל, אבישי בן חיים, רועי שרון), הושקה "צינור לילה" בהגשת גיא לרר, היחסים בין התוכניות שופרו ונוסדה מחלקת פיתוח חדשה. אני מאוד מוטה, אבל נדמה לי שלערוץ יש גם תוכנית תחקירים חזקה. חוץ מזה, החברה ה'מתרסקת' ממשיכה לשדר את "היום שהיה" של גיא זהר, "לונדון וקירשנבאום" ו"5 עם רפי רשף", חתיכת התרסקות. ואתם יודעים למה אני כל כך מזדהה עם החברה הזאת? כי מנהלים באו ומנהלים התחלפו, אבל יש בה איזה חוט שידרה, איזו הגינות בסיסית, שלא השתנתה. אצלנו, למשל, אף אחד לא היה מעלה על הדעת לעשות תחקיר על רז שכניק (ולא עד כדי כך קשה למצוא חומר), או על מה שקורה ב"ידיעות", על בסיס מקורות אנונימיים ומתוך מניעים זרים. זה לא עולה על דעתנו ולא היה מגיע לעולם למסך. 

תגובות

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.