* * *
כמעט כל מי שמכיר את ברק אומר שבמידה מסוימת הוא קצת לא אנושי. בשלב מסוים הדליפו יועציו של ברק ידיעות למדורי הרכילות בעיתונים. באותן ידיעות ניסו היועצים לשוות לברק גוון יותר אנושי. העיתונים ידעו לספר על הדיאטה של ברק, על הדברים שהוא אוכל ועל ניסיונו ללמוד פינית ממליסה מוראן, מזכירה ממוצא פיני שעבדה בלשכתו. קשה לומר שהידיעות הללו שינו את דעתו של הציבור על רגישותו האנושית של ברק.
דניס רוס פעם אמר על ברק "לברק יש תהליך חשיבה מסובך יותר מכל אדם אחר שהכרתי. יש לו יכולת לחשוב באופן שיטתי בצורה מאוד מסובכת וכשהוא מתבטא תמיד יש בסוף איזה אגוז. זה נועד לתת לבן השיח אינדיקציה על מחשבותיו תוך ניסיון להגן על עצמו".
בקמפיין הבחירות 2001 כתב לברק רפי ברזילי, אחד האנשים שעובד עם ברק עוד מתקופתו באופוזיציה: "אני יודע שאתה באמת קצת לא אנושי, לטוב ולרע, אבל רוב האנשים מסתכלים על עצמם ואומרים : לא יכול להיות ששום דבר לא מזיז לו, לא יכול להיות שהוא מפגר בסקרים והוא מחייך, לא יכול להיות שהוא לא בשר ודם כמונו".
ברק, כנראה, אוהב להיראות קצת לא אנושי, בלתי פגיע. גם יועציו הקרובים מתקשים לזכור סיטואציות שהוא מגלה את רגשותיו, צוחק ממש או בוכה. ברק אוהב להגדיר את עצמו כ"בלתי עציב, בלתי לחיץ, בלתי פגיע". לאחד כזה אסור להראות רגשות. לברק יש, כמובן, הרבה מאוד צדדים אנושיים אבל הוא לא מרגיש שום צורך לחשוף אותם. ההפך. הוא עושה לא מעט כדי שהם לא ייחשפו. אולי מתוך ביישנות, אולי הוא חושש שזה יצטייר כחולשה.
* * *
…
אהוד ברק שונא את ההשוואה בינו לבין בנימין נתניהו, קודמו. בלא מעט מובנים הוא צודק אבל יש מכנה משותף אחד מאוד בולט בין השניים. החשדנות העצומה כלפי כמעט כל אחד והמידור הקפדני שהם כופים כתוצאה מזה. העובדה שאין אף אחד שרושם סיכום לפגישותיו השונות נובעת בחלקה גם מהמידור. ברק רוצה כמה שפחות אנשים בפגישותיו.
לקראת בחירות 99 לקח ברק את צוותו הקרוב ללונדון, ללמוד מאנשי הקמפיין של טוני בלייר, ראש ממשלת בריטניה. ברק יידע את אנשיו שהוא מתחיל להיעזר בשירותיהם של היועצים האמריקנים. גיסו ואיש אמונו, דורון כהן, הסביר לאנשי הצוות את הכללים מעתה ואילך.
"אנחנו מבקשים לשמור בסוד את כל הסיפור הזה על היועצים האמריקניים", מנחה כהן. "מעכשיו כשאתם מדברים על יועץ הסקרים סטנלי גרינברג אני מבקש לכנות אותו "סתווי" וכשמדברים על היועץ ג'יימס קארוויל אנחנו נכנה אותו "קרחוני"".
לוח הזמנים של יו"ר האופוזיציה, ברק, התמלא בפגישות עם "קרחוני" ו"סתווי".
צורת הפעולה של ברק ואנשיו מזכירה לפעמים עלילות של סרטי ריגול. ברק הנחה את אנשיו לפרק את הסוללה של מכשיר הטלפון הנייד בעת פגישה אתו. מכשיר טלפון נייד עם בטריה מאפשר לצותת לשיחה שמתנהלת בסביבתו גם אם הוא סגור. עד היום אנשים שעבדו עם ברק רגילים לנתק את הסוללה ממכשיר הטלפון הנייד. בפגישות עם ברק עצמו הם נוהגים לעתים לשים את הפלאפון והבטריה המפורקת על השולחן כדי שהבוס יראה שהם מיישמים את ההוראה.
כשנכנס ברק לתפקידו הוא ביקש ממנכ"ל משרדו, יוסי קוצ'יק, להעביר את צוותו הקרוב לפלאפונים של רשת אורנג'. ברק שמע כי לפלאפונים הללו אי אפשר להאזין. קוצ'יק לא הצליח להיענות לבקשה. החוזה של המדינה עם רשת פלאפון לא מאפשר זאת, הוא הסביר לברק.
לעתים המידור גורם לאנשים בסביבתו של ברק להיראות מגוחכים למדי. מזכ"ל מפלגת העבודה, רענן כהן, חיפש משרדים למפלגה לקראת בחירות 99. ברק שלח את כהן לבית "אשדר", בניין משרדים בתל אביב. כהן הגיע, בדק, חשב ורק מאוחר יותר גילה שברק כבר התעניין בבניין הזה כבר קודם וחשב לשכור משרדים עבורו ממש בשכנות למשרדים שאליהם ברק שלח את כהן.
במהלך קמפיין 99 זומן יום אחד יובל פרנקל לשיחה עם חיים מנדל-שקד. מנדל וחוקר פרטי נכנסו חמורי סבר ואמרו לפרנקל שהוא לא השמיד פתק שהוא כתב, כפי שהונחה. הפתק עשה את דרכו לפח האשפה, סיפרו השניים, ומשם הגיע לליכוד ובדרך פלאית חזר למפלגת העבודה. בפתק, אגב, כותב פרנקל לאחיו שלא יחכה לו כי הוא יאחר.
יש עוד אינסוף סיפורים על החשדנות של ברק והמידור שנובע ממנה. הרבה אנשים סוחבים אתם כעסים על ברק בעקבות התכונה הזאת. דליה איציק, למשל, קיבלה יום אחד טלפון דחוף בבוקר מברק. השניים עוד היו אז באופוזיציה וברק ביקש מאיציק לעלות לשידור.
"שמעון פרס קרא היום להקמת ממשלת אחדות ואני מבקש שתעלי ותצאי כנגד היוזמה הזאת", ביקש ברק מאיציק. איציק נחשבת למקורבת לפרס אבל נאמנותה החדשה לברק גברה והיא אכן עלתה לשידור. כמה שבועות מאוחר יותר היא מגלה שבאותו יום ממש ברק ניהל את אחת מהפגישות הסודיות שלו עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו. הנושא על הפרק – ממשלת אחדות בין ברק לנתניהו.
גם אמנון ליפקין – שחק מצא את עצמו בעמדה מביכה בעקבות מדיניות המידור של ברק. בחודשים שקדמו לועידת קמפ דייויד ניהל ליפקין – שחק יחד עם שלמה בן עמי סדרת פגישות עם אבו עלא. הפגישות נעשו בידיעתו וברשותו של ברק. באחת הפגישות סיפר אבו עלא שזה לא ערוץ השיחות היחיד שהוא מנהל. ברק לא סיפר לשחק שבאותם ימים ממש אבו עלא גם קיים פגישות חשאיות עם עו"ד גלעד שר וכן עם ראש צוות המו"מ הרשמי של ישראל, עודד ערן. שחק זעם וקטע את המגעים. בן עמי מחל על כבודו, צירף את שר והשניים הפכו לערוץ המו"מ המרכזי מול הפלשתינאים.
עודד ערן עצמו מודר זמן קצר לאחר מכן מערוץ שבדיה החדש. ברק יידע אותו על עצם יצירת הערוץ אבל הורה לא לגלות לו דבר על מה שקורה בדיונים. ראש צוות המו"מ של ישראל אמור להמשיך לנהל דיונים עם הפלשתינאים מבלי שהוא יודע מה קורה בערוץ הראשי של המו"מ.
יתרה מזאת, גלעד שר, ששותף בערוץ שבדיה, שיתף בתוכן הדיונים את ראש מנהלת השלום, שאול אריאלי. שר הסתייע באלוף משנה אריאלי כדי להכין עבודות מטה על נושאי המו"מ השונים. אריאלי כפוף לערן אבל אינו יכול לגלות לו על מה הוא עובד. נוצר מצב אבסורדי. הבוס ערן צריך לחזר אחרי אחד מעובדיו, אריאלי, כדי לדעת מה קורה בערוץ שבדיה.
גם עוזרו של ערן מעודכן במגעים. למעשה, גידי גרינשטיין, שהשתתף בדיוני "ערוץ שבדיה, אפילו שותף להם. בהזדמנות אחת, סהרורית במיוחד, הדברים הגיעו לאבסורד קיצוני.
כמה ימים אחרי שסבב השיחות הסודיות בשבדיה נחשף נפגשים מנהלי המו"מ הרשמיים, עודד ערן מהצד הישראלי ויאסר עבד ראבו מהצד הפלשתינאי. שניהם אינם שותפים לשיחות האמיתיות שמתקיימות בשבדיה.
ערן, שיודע מעצם קיום השיחות אבל לא מתוכנן, אמר לעבד ראבו : "אין מסלול חשאי של שיחות".
עבד ראבו: "לא ייתכנו 2 מסלולים מקבילים. אני חיה פוליטית. הפלשתינאים החליטו להשעות את השיחות הללו. אם ערפאת יורה לי לחדש, אחדש. היו שיחות ובהן ישראל הגישה בשבדיה טיוטה שגידי גרינשטיין כתב".
גידי גרינשטיין שנמצא בפגישה החוויר. הבוס שלו, ערן, כמובן, לא ידע דבר מהטיוטה שלא לדבר על כך שהוא בכלל מנסה להציג עמדה לפיה אין שיחות חשאיות.
גלעד שר כתב על כך בספרו "במרחק נגיעה": "כשהתחיל המהלך האמיתי נדחק עודד ערן באופן בלתי מכובד לקרן זווית". ברק, כמובן, לא רוצה שערן יידע כי הוא חושד בו כמו בכל אחד אחר שידליף.
לוח הזמנים של ברק גילה משהו על החשדנות הזאת. לוח זמנים של ראש ממשלה חולק מדי יום לכמה מיועציו הקרובים. אבל ברק לא היה מעונין שאפילו סביבתו הקרובה תדע על חלק מהפגישות שלו.
וכך אפשר למצוא בלוח הזמנים של ברק "שיחת טלפון עם ק." (קלינטון – ר.ד.), "פגישה עם י.ג." (יוסי גנוסר – ר.ד.) ובעיקר "דורון + 1" (דורון כהן מלווה, על פי רוב, באחד התורמים של ברק).
פגישות רבות של ברק לא נכתבורצה בלוח הזמנים. ברק לא מעונין שאנשי לשכתו יידעו שהוא נפגש עם אהוד אולמרט, אורי שגיא או גיורא עיני. שיחות טלפון רגישות ברק מבצע לבד. כשמזכירותיו הדפיסו עבורו מסמך שנראה בעיניו רגיש הוא הורה להן מייד למחוק את הקובץ שעל המחשב. בכלל, ברק רגיש מאוד לתיעוד.
באפריל 2000 התקיימת ישיבה בראשות ברק בבית ראש הממשלה. הדיון התרכז בעניין משבר מרצ – ש"ס. ברק ראה שיו"ר הכנסת, אברום בורג, רושם במהלך הישיבה. בורג ידוע כמי שמחזיק יומנים מפורטים. ברק כבר ביקש בישיבה קודמת מבורג שלא יתעד את הישיבה. עכשיו נדמה היה לו שבורג שוב מתעד.
"אברום, אני הרי ביקשתי ממך לא לתעד במהלך הישיבה", אמר ברק לבורג.
"אני לא מתעד", ענה בורג "אני בסך הכל כותב לעצמי ראשי פרקים לדברים שאני רוצה לומר". בורג הניח שברק לא שוכנע. הוא קרע את הפתקים שכתב והשאיר אותם במאפרה בבית ראש הממשלה. כמה ימים לאחר מכן פגש ברק באקראי את בורג. "אברום, השארת פתקים שלך אצלי בבית. המנקה מצאה אותם והעבירה לי. אם אתה רוצה אותם אז תגיד לי".
…