גרסה מקוצרת של המאמר הזה התפרסמה הבוקר ב״הארץ״
בפעם הראשונה בחיי התקשרתי ביוזמתי לאיש אכיפת חוק בכיר כשאני זה שרוצה למסור מידע. ״שמעתי שויינשטיין הורה לבדוק את ביבי טורס. אני בטוח שהוא רק רוצה לקבור את זה ומשתמש בכם, אבל אם אתם במקרה רציניים, יש לי חומר גם על איש העסקים שמימן את ביבי (דדי גראוכר), גם על עוד נסיעות שיש בהן לכאורה מימון כפול והחלטתי בכל זאת להתקשר, כי כמה מקורות שלי בפרשה ביקשו לבדוק אתכם אם אתם באמת בודקים״.
איש שיחי לא נמנה על הרחמנים שבגורמי אכיפת החוק. הוא שתק כמה שניות. היה נדמה שהצעתי לו סיור מודרך בגיהנום. ״היועץ ביקש בדיקה נקודתית בשני עניינים בלבד״, הוא אמר ״אני אבדוק ואחזור אליך״.
הוא חזר. אני אחסוך לכם את התשובה המביכה (וגם את הסיכוי שייחשף). אסתפק בכך שהוא לא פגש אותי וגם לא אף אחד אחר. הוא גם לא ביקש חומר, לא רצה לדעת מי העדים האחרים שמוכנים להעיד, כלום.
הנה כמה מההנמקות בהן השתמש היועץ המשפטי לממשלה בהחליטו לא לפתוח בחקירה פלילית נגד בנימין נתניהו על מימון נסיעותיו לחו״ל, החלטה שבאה שלוש וחצי שנים אחרי שרוב העובדות פורסמו בתחקיר ״המקור״ בערוץ 10:
1. עו״ד שמרון, בא כוחו של מר נתניהו, מסר הבהרות במספר מכתבים למימון הכפול לכאורה. לפי מבחן בוזגלו, מסתבר, חשד כלפי אדם נבדק קודם כל מול עורך דינו. שלא יופתע חלילה. מעניין אם עו״ד אלי זהר התבקש על ידי הפרקליטות למסור ׳הבהרות׳ אחרי שהתגלה בסוכנות רישונטורס מימון כפול לנסיעות אולמרט. ככל שאני זוכר, לקחו את אולמרט לחקירה בהפתעה ולא נתנו לו שהות אינסופית להיערך ולייצר הסברים.
באחת הנסיעות שכביכול נבדקו, שני גורמים שילמו את כרטיס הטיסה של מר נתניהו, אחד מהם הוא הבונדס. עו״ד שימרון טען שבטעות נרשמה החשבונית של הבונדס על שם בנימין נתניהו, בעוד הייתה צריכה להירשם על שם אשתו, שרה. טעות? נציגי הבונדס העידו במשרד המבקר שהם לא היו מממנים את טיסתה של גברת נתניהו. אולי בגלל זה נעשתה ה׳טעות׳ ברישום?
יתרה מזאת, המבקר גילה בחקירתו עוד חשבוניות כפולות לכאורה בתקופה בה נתניהו היה שר אוצר. למה הן לא נבדקו?
2. משרד המבקר העביר ליועהמ״ש כבר באוגוסט 2011 עדות ישירה על העברת כספים לכאורה מאיש עסקים בשם דוד גראוכר לנהגו של נתניהו כדי שיעביר לבוס. ויינשטיין קובע שהיו סתירות בעדויות וגרסה לא עקבית, אבל ״לא נמצאה תשתית ראייתית״. איך תימצא? כשהסיפור הגיע למשרד מבקר המדינה אמר לי שם גורם בכיר ״זה יותר מטלנסקי״. אמרתי לו שהוא מגזים, אבל זה בהחלט שווה בדיקה.
מעניין איך הייתה מתגלגלת ההיסטוריה הפוליטית של ישראל, אם אחרי שטלנסקי העיד במשטרה נגד אולמרט, במקום לחקור אותו בהפתעה, החוקרים היו מפנים מכתב מנומס לעורך דינו ומבקשים הבהרות (אולי אולמרט היה ראש ממשלה עד היום).
זה מה שנעשה במקרה של נתניהו. היועץ המשפטי התמהמה ולא הורה על חקירה. משרד המבקר ביקש הסברים בכתב מעורך הדין של נתניהו. כולם סידרו את העדויות שלהם. העדה השנייה להעברת הכסף מסרה עדות המבקר. מעניין מה הייתה אומרת אם היו מופיעים אצלה בבית חוקרים. עד מרכזי בפרשה היה נפתלי בנט. העד להעברת הכספים (שגם הוא הצטנן בחלוף הזמן מחקירת המבקר ועד שהחוקרים הגיעו אליו) סיפר שהוא היה כה המום ממה שראה, שהוא חלק את הסיפור מיידית עם מי שהיה אז ראש הלשכה, בנט. איש מבקר המדינה הגיע לביתו של בנט ברעננה שפשוט ׳לא זכר׳ את הסיפור. מעניין מה היה אומר אם היו מופיעים אצלו בבית בהפתעה חוקרי יאח״ה.
3. היועץ כותב בהודעתו ״מן החומר שנאסף במשרד מבקר המדינה התבררה – בין היתר – זהותה של מי שטיפלה בארגון נסיעותיו של מר נתניהו. בגרסה שנגבתה ממנה במשרד המבקר היא טענה שמר גראוכר מימן את שהותו של מר נתניהו בחו״ל במהלך שתי נסיעות לניו יורק״. איך זה לא מביא לפתיחת חקירה פלילית? ויינשטיין הסביר שהיא חזרה בה מעדותה במשרד המבקר לגבי אחת הנסיעות. חוץ מזה, עבר המון זמן.
השורות הללו בהודעת היועץ הן אולי הביטוי החד ביותר לחוסר תום הלב של ויינשטיין. זהותה של מתאמת הנסיעות לא ״התבררה״ ולא נעליים. כל העולם ידע שאודליה כרמון שימשה בתפקיד בשנת 2006-2007. רק היועץ גילה את זה ב 2013. כרמון אפילו כתבה בגילוי לב על התפקיד הזה בספר שפרסמה ואפילו שם היה אפשר למצוא חיזוק פומבי לעדותה. אם היא באמת חזרה בה מחלק מעדותה, אי אפשר להאשים אותה. מערכת אכיפת החוק זרקה אותה לכלבים פעם אחת בפרשת קצב. היא העידה באומץ, עזרה מאוד לבסס את ההרשעה ובתמורה שופכים עד היום את דמה בכיכר העיר האינטרנטית (בניגוד לחוק) ואף אחד מהאנשים שביקשו את עזרתה במשפט קצב לא בא לעזרתה. חוץ מזה, למה שאדם שפוי יעיד נגד ראש ממשלה מכהן, כשהוא רואה שהיועץ המשפטי לממשלה שלוש שנים וחצי לא פותח אפילו בחקירה?
כשממצאי תחקיר ״המקור״ הועברו למשרד מבקר המדינה, אמר לי שם גורם בכיר ״למשטרה היה הרבה פחות חומר כשפתחו בחקירות נגד דרעי, ליברמן ונתניהו״. הוא נראה די המום שהיועץ מסרב לפתוח בחקירה.
בתום החקירה של המבקר הועברו הממצאים ליועץ. המבקר קבע שאכן היו שורה של מקרים בהם אנשי עסקים מימנו לכאורה נסיעות של בנימין נתניהו ומשפחתו לחו״ל. הוזכרו בתחקיר ״המקור״ ובמסמך המבקר שורה של אנשי עסקים שמימנו את נסיעות משפחת נתניהו לחו״ל: פויו זבלדוביץ, מרק בלזברג, ספנסר פרטרידג׳ ועוד. משרד המבקר ביקש מהיועץ המשפטי לממשלה להורות על חיקורי דין בחו״ל, פעולה שאנשי המבקר לא יכולים לבצע. רק חוקרים שיגבו עדויות בחו״ל יוכלו לאמת או להפריך את החשד שנפל פגם בשיטה הקבועה בה נתניהו נסע לחו״ל במשך שנים, כולל בהיותו שר אוצר. מיותר לציין שחיקורי דין לא נערכו, עדים מרכזיים בפרשה לא זומנו למשטרה, מושא הבדיקה, ראש הממשלה, לא נדרש למסור גרסה ואף אחד לא העלה על הדעת לערוך חיפוש במחשבים, או לתחקר כמו שצריך את סוכנת הנסיעות שלו.
אין שום ודאות שחקירה הכי רצינית בעולם הייתה מביאה לכתב אישום נגד נתניהו. אולי אפילו לא נפל פגם פלילי במעשיו, אבל כשהיועץ ממזמז שלוש וחצי שנים, כדי להודיע ביום חמישי בערב (בית קברות לחדשות, כידוע) שבגלל ״חלוף הזמן״ הוא לא פותח בחקירה פלילית, קשה להתחמק מהתחושה שעו״ד ויינשטיין גמל טובה ללקוחו לשעבר נתניהו.
מטריד בלשון המעטה. יש מצב לבג"צ נגד היועמ"ש?
הרבה אנשים שואלים אם מישהו יכול ללכת לבג"צ בענין ???
מעבר לזה אילו היו לנו כלבי שמירה בזמן שמונה ויינשטין ואחר כך גם מבקר המדינה והיו מתריעים שהם מונו על ידי ביבי או בהשראתו, הכל היה אחרת.
אילו היה לנו היום הנביא ישעיהו היה חוזר ואומר: "שריך סוררים וחברי גנבים כולו רודף שוחד ושלמונים …"
עצם העובדה שראש הממשלה מעורב במינוי מי שצריך להחליט על חקירה או תביעה הוא פסול. היכן התנועה לאיכות השלטון?
אם זה סוף סיפור כלומר (היום עוד שומעים הדי ביקורת )אז באמת לאנשים צעירים אין מה לחפש פה
התחקיר העיתונאי ראוי לשבח. יש בו מדיה רבה של חומר שיכול לגרום לכל אזרח במדינה להעריך מחדש את אמות המוסר של האנשים בהם בחר ולהבין יותר איך מתנהלים דברים בחדרי חדרים פוליטיים.
יחד עם זאת, לדעתי בניתוח כל הכתבות בעניין סגירת החקירה ע"י היועמ"ש והביקורת עליו נראה לי שהיועמ"ש הנוכחי פשוט רואה שחיתות פוליטית בצורה יותר מדודה והגיונית לסיטואציה.
האם פתיחת חקירה חוצה יבשות וחיקורי דין של עשרות אנשים היו מביאים לתוצאה אחרת? האם הסבירות שיש בתוך העדויות הכבושות או העדויות הראשוניות שמץ של חשד מעל ספק סביר כדי בכלל להתחיל לקידום כתב אישום?
ונגיד התזה הזו נכונה, יש עדויות תומכות כולל מהתחקיר העיתונאי האם כל זה בכלל היה מספיק כדי לגבש כתב אישום? והאם כתב האישום יש בו ממש?
כלומר האם אנחנו כחברה לא מתעסקים בזוטות ומעירים עם הפנס לא על שחיתות שלטונית אמיתי אלא לוקחים בהתנהלויות שיש בהן פסול ברמה הנורמטיבית ומנסים להפוך אותן לפליליות.
יכול להיות שזה נכון כמו במקרים של הטרדוטת מיניות שלפני כמה עשורים דברים נראו אחרית בין גרים ונשים.
אבל הצדקנות הזו סביב כרטיסי טיסה שמומנו או לא מומנו לאשת ראש הממשלה וכל הטררם הזה והררי המילים נגד היועמ"ש ומאמרי דיעה כאילו אנחנו מדרדרים במדרון החלקלק ויש בו פגיעה בשלטון החוק ויועמ"ש שהוא בעצם מינוי כדי לסגור חקירות זה לא המקרה.
במקרה של ליברמן אני מסכים לחלוטין עם הביקורת עליו אבל לא במקרה הזה.
העיתונות והאזרחים צריכים לדעת לבחור את המלחמות הנכונות. והעובדה שהכל התחיל בתכנית תחקירים זה חשוב אבל עדיין אנחנו לא צריכים לזעוק לשמיים כאשר היועמ"A החליט לסוגר תיק חקירה שמתעסק בהזמנות טיסה לחו"ל.
הייתי שמח לשמוע את מגוון הדעות ולא יישור קו של עדר נגד היועמ"ש כי זה "עיתונאית נכון לעשות" כי ככה כולם חושבים. מונוליטיות מחשביתית ועדריות.
כמו שציינת האם זה היה מוביל לכתב אישום? לא בטוח.
אתה יודע שהמשטרה עובדת בצורה הזו המון שנים. תעדוף וסבירות להגיע למודיעין, עדויות, מידע מפליל- עלות מול תועלת. יש מערכת ממוחשבת לכך.
וגם אין הוכחה שהסיבה לסגירה היא שהיועמ"A לכאורה מונה לצורך זה. כל המאמרים הללו בנושא הן הכפשות ורכילות זולה. אפילו יש בהם מידה של האשמה והוצאת דיבה.
יש דיסוננס בין הווליום שהעיתונאים מייחסים ל"חשיפה" כזו לבין הפרקטיקה וההתנהלות ופשוט זה לא מתסדר להם עם התזה ולאו דווקא עם העובדות.
אולי יואיל ערוץ 10 רגע לפני לכתו העצוב אך די וודאי ולהגיש בג"ץ נגד החלטת היועץ שלא לפתוח בחקירה. לפי כל אמת מידה חקירה היתה צריכה להיפתח. ספק רב אם השופטים יתנו פסק דין אופרטיבי כנגד היועץ (אף שנתונה להם סמכות זו מכוח חוק יסוד השפיטה, ס' 15 ג' ואף סעיפים פחות חריגים) אך הם לבטח יבקרו אותו בתקיפות, יבאישו ריחו ויצננו את התלהבותו לפעול למען מי שמינה אותו. מאוחר מדי, נכון, אבל ציבורית נתניהו יתלכלך בסחי השחיתות.
אם היועמ"ש, הבוס של כל שומרי הסף במשטר שלנו, אינו תם לב אז מצבנו חמור ביותר.
לפחות ברור דבר אחד (ואם זה לא יקרה אני נשבע שאני קם ועוזב את הארץ) ויינשטיין ישבור את הרצף של יועמ"שים שמתמנים אח"כ לשופטי העליון.
איך נראית עיתונות חד צדדית? הנה בדיוק כך. לפני יומיים בפרשת אשכנזי במקום לשאול בדיוק את אותן שאלות מסביר לנו דרוקר מדוע פרשת אשכנזי היא בכלל לא סיפור, ומה עם כל השאלות שהיו צריכים להעלות גופי האכיפה? זה בכלל שטויות. היום ב"תמונת ראי" בפרשת ביבי טורס, בוכה דרוקר ושואל איפה גופי האכיפה? למה לא חקרו?. אז אני לא יודע האם יש ממש בפרשת אשכנזי או פרשת ביביטורס? אבל אני יודע איך אסור שעיתונאות תיראה.
הדרך פתוחה- הגשת בגץ, ואם יורו על פתיחת חקירה -וינשטיין ילך הביתה בבזיון. אין דרך אחרת, הוא פשוט טעות אחת גדולה, פרקליט חלש בכל המובנים. רק בכוח יועף מכסאו וזה רק אחרי ואם השופטים יקבעו ששיקול דעתו המשפטי לוקה .
ל"אני": הבירבור הארוך שלך מעיד על אווילות פלצנית קשה. מה שלא הצלחת להבין הוא ש-: 1) ביבי ושרהלה הם צמד נוכלים המספקים את תאוותיהם באמצעות מימון מהקופה הציבורית (למשל: תחזוקת הבית הפרטי בקיסריה; גניבת רהיטי הגן החדשים שנקנו בשביל המעון הרישמי בירושלים), או מנדבות של גבירים בעלי אינטרסים ומוסדות ציבוריים שיש להם קשר או זיקה לממשלה. ברוב המיקרים יש למעשי הזוג ממד פלילי מובהק, שחשיבותו רבה עוד יותר כשמדובר באדם המכהן לבושתנו כראש ממשלה. 2) הרועץ המשפטי לממשלה ויינשטיין הוא סמרטוט המקבל החלטות לטובת משפחת ביבי-שרהלה בהנמקות שהיו מביישות עורך-דין זוטר וכושל (דרוקר סיפק כאן דוגמאות משכנעות מאוד). יועץ משפטי לממשלה בעל חוט שידרה של חילזון הוא סכנה חמורה לשילטון החוק במדינה.
מר דרוקר אני תופס חומר חמור משלך אודות יהודה ויינשטיין, שהפך למכלו של מנכ"ל איכילוב, ולא ללא סיבה, הסיבה חמורה ולכאורה אף פלילית, אבל בית הספר לטיוח, כנראה בעידן וינשיין שודרג מאוד מאוד, ולא ניתן לתקן הטיוח הזה.
רביב, תודה על שאתה עושה את העבודה המלוכלכת עבור כולנו, תוך סיכון עתידך. כך עובד עיתונאי אמיתי שאינו נבהל מאיומים בדרכו את האמת.
חייבת להמצא דרך חוקית להפוך את ההחלטה של ויינשטיין הזועקת שקר, טיוח, שחיתות ודרך שלטונית מסואבת למרחוק.
היה הרבה יותר מכובד מצד מר דרוקר לו היה מודה בטעותו ומתנצל על שפרסם, ממניעים פוליטיים ואישיים, הכפשות שהוכחו הן על ידי המשטרה והן על ידי הפרקליטות כלא מדוייקות (בלשון המעטה). אני יודע שאין טעם לבקש מרביב ומדומיו אובייקטיביות וסיקור הוגן של המציאות אבל אני יכול להמליץ להבא למקד את המאמצים בהחלפת השלטון באופן דמוקרטי באמצעות הקלפי ולא בדרכים של הכפשות ופרסומים מגמתיים.ׂ
לא רק היועץ מתנגד לפתיחת חקירה גם פרקליט המדינה וגם המשטרה
אבל לדרוקר ועדת מעריציו הטיפשים קל ונוח לתקוף רק את היועץ..
התסכול של דרוקר מובן,הוא בנה את הקריירה כולה על אובססיית נתניהו
וזה גם השתלם לו כשקיבל מחבריו בברנז׳ה את פרס סוקולוב לעיתונות
מיד אחרי פרסום התחקיר..
אני מתנצל על האורך- אבל העניין הזה חשוב מספיק. אני מכניס פה את חלק א', חלק ב' יגיע בהמשך
הסיפור של היועץ המשפטי לממשלה הוא (עוד) דיסוננס שמאפיין את החברה הישראלית ביחסה לפוליטיקאים שלה. הציבור נוהג לראות בפוליטיקאים חבורה של אינטרסנטים נגועים בשחיתות שטובת הציבור היא האחרונה שעומדת לנגד עיניהם (ובמידה רבה של צדק). אותו ציבור מאמין, משום מה, שבשבתם על כסא המינויים המקצועיים והחשובים, נוהגים אותם פוליטיקאים כמו ג'נטלמנים הגונים ונטולי פניות, ובוחרים את המועמד הטוב והמתאים ביותר לתפקידו.
ובכן, מסתבר שלא. ב 28 השנים שחלפו מונו 5 יועצים משפטיים. כולם מונו על מנת לפתור בעיות אקוטיות של ראש הממשלה, או צמרת הממשלה:
– יוסף חריש מונה ב 1986 על מנת לפתור את התסבוכת שיצרה פרשת "קו 300". יאמר לזכותו של חריש, שהוא סירב לשחק את התפקיד שתוכנן עבורו, ונדרש לחץ גדול והתערבות משפטית חיצונית על מנת לכפות את הפתרון שאותו רצו שמיר ופרס.
– מיכאל בן יאיר שמונה ב 1993 כונה ע"י עיתונאים "היועץ המשפחתי", בשל קרבתו האישית למשפחת רבין. המינוי שלו נבע מההתנגשויות התכופות של רבין עם הממסד המשפטי- שר המשפטים דוד ליבאי, והיועץ המשפטי חריש, כמו בפרשת גירוש אנשי חמאס ללבנון. את ליבאי רבין ניסה לעקוף באמצעות משפטנים אחרים מקרב חברי הממשלה, כמו משה שחל. את חריש רבין הזיז לטובת בן יאיר.
– בנימין נתניהו, בכהונת הבוסר שלו באמצע שנות התשעים, ניסה למנות ב 1997 את רוני בראון ליועץ על מנת לפתור את "העניין המשפטי" של אריה דרעי, ראש ש"ס. רק התפוצצות הפרשה בתקשורת גרמה לנתניהו לחזור בו מהמינוי, ולמנות לבסוף את אליקים רובינשטיין. רובינשטיין, בעצם, הוא החריג ברשימה- הוא היחיד שמונה משיקולים מקצועיים (יחסית), גם אם לא זו היתה הכוונה המקורית.
– אריאל שרון, בהיותו ראש ממשלה, הזיז (כדרכו) את הקו בכיוון התועלת האישית-פרטית שלו. מני מזוז, שמונה לתפקיד היועץ ב 2004, היה זה שסגר את תיקי החקירה של שרון בפרשת "האי היווני". כמובן שאי אפשר להוכיח קשר כלשהו בין הדברים, או כמו שבארט סימפסון נוהג לומר: "אני לא עשיתי את זה, וגם אין לך הוכחות"
– יהודה ויינשטיין הוא האחרון בשושלת הלא מכובדת הזאת, והעסוק מכולם: ליברמן ונתניהו יכולים להיות מרוצים מהמינוי שנרקם אצלם ב 2010.
בסופו של דבר, היועץ המשפטי לממשלה הוא אכן מינוי של הממשלה, והוא עדיין ראש התביעה הכללית. אז מה עושים? איך פותרים את הדיסוננס?
לדעתי, צריך להוציא את עניין חקירת אישי הציבור ומוסדות המדינה מידי המשטרה והפרקליטות. לא ראוי שגופים שכפופים למשרדי ממשלה יהיו ממונים על חקירות במשרדי ממשלה אחרים. את האחריות הזאת צריך להעביר למקום הראוי לה: למשרד מבקר המדינה.
מילים כדורבנות, רביב, ממש כדורבנות.
ויינשטיין זה ויינשטיין.
הסיבה למינוי של ויינשטיין לתפקיד היועץ הייתה שקופה.
ויינשטיין הוא משלנו, הוא מכוחותינו.
(חלק ב')
מבקר המדינה ממונה ע"י הכנסת, והוא חייב לה, ולא לממשלה, דין וחשבון. באופן טבעי, ככל שיהיו למוסד מבקר המדינה יותר סמכויות, יועמק ויתייצב עקרון "הפרדת הרשויות" שחיוני כל כך בדמוקרטיה.
ההצעה שלי היא: במשרד מבקר המדינה ימונה משנה למבקר המדינה. המשנה למבקר יחלוש על קבוצה של "תובעים-חוקרים", שביכולתם יהיה ללכת "את כל הדרך"- מקבלת התלונה, דרך פתיחה בחקירה, איסוף ראיות, גיבוש תביעה, וניהולה בבית משפט.
הגוף הזה במשרד המבקר יוגבל, כמובן, לחקירות במוסדות מדינה ובמשרדי ממשלה.
היתרונות הם:
– שחרור המשטרה והפרקליטות לתפקידם המקורי- הגנה על הציבור (האזרחים) מפני פושעים שונים, או בקיצור- אכיפת החוק, מה שקצת חסר לנו פה בשנים האחרונות.
– הוספת "שיניים" למוסד מבקר המדינה. המסלול העקום הנוכחי, שבו המבקר חוקר, מוציא דו"ח שכולו "נו נו נו", ואז, אולי, המשטרה פותחת בחקירה- המסלול הזה מבוסס כולו על רצון טוב של כל הנוגעים בדבר, רצון שאנחנו יודעים שאינו קיים.
– הביקורת על מבקר המדינה תהיה בכנסת, היכן שהציבור כולו מיוצג (בניגוד לממשלה, שהיא קואליציה של חלק מהמפלגות). מבקר מדינה הססן ומסמסן יתקשה להגן על ההחלטות שלו מול נציגי ציבור לוחמניים שלא קשורים בהכרח בעבותות של הסכמים קואליציוניים (זה נכון גם לחברי כנסת ממפלגות קואליציה).
יש לא מעט פרטים קטנים שצריך לתת עליהם את הדעת, למשל:
– הממשק בין הגוף החדש לגופים המסורתיים- משטרה ופרקליטות.
– אופן בחירת/מינוי מבקר המדינה והמשנה שלו. לדעתי עדיף להעביר את המבקר והמשנה המועמדים שימוע בוועדת הכנסת, שתחליף ותבטל את הועדה לביקורת המדינה, ובראשה יעמוד יו"ר הכנסת בכבודו ובעצמו. ככה יובטח הליך ציבורי שקוף, ומועמדים עם כמה שפחות שלדים בארון.
כך או כך, אולי כדאי שבמקום לרטון כל הזמן על "המושחתים" שחומקים מעונש, יקומו כמה משפטנים וינסחו את "חוק מבקר המדינה" החדש, ברוח ההצעה שלי. רביב דרוקר- אתה גם משפטן, לא? אולי תרים את הכפפה?
ומכאן והלאה- רק גל ציבורי חזק ועקבי שידרוש את מימוש החוק הזה יכול לעזור. אחרת, אנחנו נמשיך לנבוח, והשיירה תמשיך לעבור במחלקה ראשונה, בבתי מלון ממומנים מכיסם של טייקונים, עם רהיטי גן חדשים שנקנו מתקציבנו אנו.
מוטי גילת שידוע ברגישותו לתקלות ועוולות ממין אלה, איפה הוא?. אף עיתון או אתר שמכבד עצמו ואותנו הציבור לא רוצה לגעת בתפוח הלוהט הזה, העיקר שאילה חסון ממשיכה לדחוף את אשכנזי ופגישותיו עם עיתונאים אבל בשום שלב לא קושרת את האירועים למי שאחראי כאן: ביבי וחבורתו המטיילת, בעיקר על חשבון כולנו.
האם יש הצדקה לחקור ולהדיח ראש ממשלה מכהן בשביל כמה טיסות ששולמו עבור אשתו ? אחרי כבר היה ראש ממשלה במיל. ובמסגרת הרצאות שמנהיגים אחרים בכל מדינה אחרת מקבלים עבורן מיליונים ? ולמה שהג'וינט לא יטיס את אשתו אם הוא רוצה שירצה עבורו ?
האם אין בהדחת נבחר ציבור באמצעות חקירה משפטית שולית – פגיעה יסודית בדמוקרטיה ?
האם החקירה לא תגרור פגיעה חמורה באמון הציבור במערכת המשפט והתביעה ?
האם יש הצדקה לפגיעה באינטרס הציבורי ליציבות שלטונית? ואם היה לא 100% חוקי אז שישלם כופר ויגמור עם זה מיידית (זה יכאב להם מספיק..)
כמה עולה חקירה כזו? זמן של חוקרים ותובעים ושופטים? ואמצעים ותמלולים וטיסות של החוקרים לחול לחקור כל מיני עדים ולקחת מהם תצהירים.. אולי יהיה יותר זול לנו להטיס אותה מלכתחילה על חשבוננו?
הנה כמדומני הנשיא לשעבר קלינטון קיבל חצי מיליון דולר מקק"ל עבור הברכה שלו ליום הולדת של הנשיא פרס.
האם היה פה שוחד לנשיא ארה"ב לשעבר מר ביל קלינטון? (או לאשתו?)
או שזה היה תשלום על זמנו היקר ?
ואולי היה פה לכאורה שוחד של קק"ל לכבוד הנשיא לשעבר שמעון פרס?
היכן כל חברי הכנסת, העמותות להגנת הדמוקרטיה למיניהן , גופים עיתונאיים ועיתונאים עצמאיים, שרואים כתבה כזו ולא פועלים, הן במישור הציבורי, הן במישור הפרלמנטרי והן במישור המשפטי להסיר את העננה הזו.
האם הם כולם מפחדים? שותפים?
מה חדש
יש דברים שלא צריכים קלפי טארות או את העתידות של מסטיק בזוקה בשביל לדעת את העתיד. עובדה, היועץ המשפטי סגר את פרשת 'ביבי טורס', בנימוקים שהיו מגרשים אותו מכתה א'. מבחינת נתניהו הוא ידע איזה יועץ לבחור. וכמו בשחמט, אתה לא צריך לעמוד על הערוגה על מנת לשלוט עליה, מספיקה שליטה מרחוק. מבחינת פניה לבג"ץ הסיכויים פחותים מאשר בקזינו. לאחר הכל כולנו זוכרים איך בג"ץ לא התערב בפרשת קצב, ואם קצב לא היה אידיוט. הוא היה יושב בביתו ומשתין על העולם.
נתניהו וווינשטיין צפו את הסערה שקמה בעקבות ההודעה על סגירת התיק עוד כשזממו את הסחבת המכוונת. עתה הם מצפים לדעיכה של התעניינות הציבור. אסור לתת לזה לקרות. אם הדבר אכן יקרה כאילו לא עשית כלום. לפיכך נחוצה התארגנות של אנשי תקשורת, משפטנים ופוליטיקאים שעדיין איכפת להם , וכן הציבור הרחב- כדי שהנוכלים יענשו.
אם ימשיך ויינשטיין בתפקידו כיועץ המשפטי לממשלה, ימשיכו גם נתניהו ושרה לחייך ולצחוק כל הדרר אל שדה התעופה וממנו…
במקרה של ויינשטיין אפשר לומר , כנראה, "אין שופט בירושלים" והזוג הנ"ל ימשיך ליהנות על חשבון העם בעזות מצח כה מקוממת וכה מעוררת שאט נפש!
לא יודע למה כל העניין הזה אמור להפתיע אותנו, כמו שאמרו פה רבים וטובים – מיום שנעשה המינוי הזה, ברור היה מה טיבו ומה תכליתו. נדמה לי שאלדד יניב דיבר ארוכות על תהליך מינוי היועמ"ש ומבקר המדינה לפני הבחירות האחרונות.
אבל צודק רביב שהעלה פה את הנקודה החשובה – אם כל היועצים המשפטיים מאז ועד עולם היו נושאי כליהם הנאמנים של ראשי הממשלות שמינו אותם – ניחא. יש לנו בעיות גדולות יותר מאשר מימון טיסות. הבעיה הגדולה שריחה עולה עד לשמיים היא שיש פה איפה ואיפה – את אולמרט, ראש ממשלה "לא פופולרי", הדיחו בעיצומו של מו"מ מדיני קריטי, שיתכן והיה משנה סדרי עולם במזרח התיכון כולו. בביבי שמסרב בעקביות כבר שנים לקיים מו"מ כזה – לא נוגעים, למרות שהחשדות נראים על פניו דומים להפליא.
הייתי רוצה להאמין שזה רק בזכות היותו של ביבי פוליטיקאי ממולח ופרנואיד מקצועי ומנוסה, אבל לצערי אני בטוח שגם אולמרט לא נולד אתמול, אז איך יתכן שנפל כל כך מהר וכל כך חזק? אני לא מסוגל להשתחרר מהמחשבה המטרידה שמה שקרה לאולמרט אכן היה סיכול ממוקד ממניעים פוליטיים.
לפיטורי ויינשטיין http://www.atzuma.co.il/weinstein
למר רביב דרוקר (סליחה דון קישוט)
מה חשבת שימנו מישהו על מנת שיפיל את הממנה?? נפלת על הראש?? אתה לא מבין שגם את ערוץ 10 שבו אתה עובד ייסגרו בגלל הכתבות שלך ושכמותך?? ואחר כך לך תחפש עבודה! נראה מה תמצא!!
אבל בסופו של דבר הכי חשוב האופק המדיני ,רוצה אופק מדיני ? בבקשה ,קבל אופק מדיני !
https://www.facebook.com/video.php?v=293645414152058
שחיתות שילטונית בחסות היועץ המשפטי שנבחר ע"י המושחתים לבטל את התביעה נגדם ומאפשר המשך השחיתות במימסד
רביב שלום
אני אוהב את מה שאתה עושה. אל תרפה. אתה אחד משלושה אנשים שבגללם אני רואה רק ערוץ 10 ולא שום דבר אחר.
כל המושחתים האלה כרגע חזקים. לא לעולם חוסן.
יש לי רק בעיה אחת עם הנאיביות שלך:
נדמה לך שהחוק יעבוד לצד הצדק. כל פעם אתה מביא פרשה חצי אפויה או רבע מבושלת מתוך תקוה שהרשויות ישלימו את העבודה.
אתה טועה כמובן. פעם אחרי פעם. לא יבשלו עבורך.
לא צריך לספר לך כמה פעמים המשטרה בכלל לא רוצה לחקור.
לא צריך לספר לך כמה שוטרים ורגולטורים סרחו.
לכן הלקח שלך חייב להיות כזה:
המשך לחקור. אל תגיע למצב שיש לך תחקיר טלביזיוני בלבד. זה לא מספיק. זה רק חצי אפוי, כי לא מספיק שיש לך סיפור שיושב נהדר בטלויזיה. זה מעט מידי וחלש מידי. בכתבה טלביזיונית מספיק להעלות תמיהות ולקבל אחלה רייטינג. אבל במצב שבו רוצים להגיע לתוצאה אמיתית בעולם האמיתי, לא עוצרים בהעלאת תמיהות. אלא ממשיכים להשיג עוד גרון עמוק ועוד גרון עמוק. חוקרים עוד ועוד ומביאים ראיות שאפילו השוטרים לא יוכלו לחמוק מהם.
עליך כבר להפנים: רשויות אכיפת החוק בישראל נלקחו בשבי על ידי הרעים. אין יותר אמונה במערכות המשפט. אין.
אתה נאיבי מידי.
תפנים: אתה חוקר עד לנקודה רחוקה מידי מהיעד.
אתן דוגמא שתמחיש למה אני מתוסכל מהמרחק הרחוק שלך מהיעדים:
תראה את רפי גינת שמתעסק רק עם דגי רקק ולא עם טייקונים. הוא מאושר מהרייטינג שלו. יש לו תוכנית טלביזיה מצליחה והוא מבסוט. לא מעניין אותו נושאים מהותיים. רק עוקץ זעיר כזה או אחר. שינוי החברה לא יגיע ממנו והוא גם לא מעוניין. הוא רוצה רייטינג. החשיפות הקטנות שלו הן רק לתועלת הרייטינג והפרנסה שלו. וזהו. אין יותר מזה.
לכן, אם אתה רוצה לעשות תוכנית תחקירים שאינה רק לתועלת הרייטינג, תהיה חייב לשנות את התנהלותך. לא תמיד נדרש לזה תקציב. האמת שברוב המקרים לא צריך תקציב. רק להגיע ולדבר שוב ושוב עם האנשים והעדים הנכונים. תשיג מסמכים. תשיג הקלטות.
ככל שנשוא בדיקתך מוברג יותר במסדרונות הכח והשלטון תצטרך להתאמץ יותר ולהשיג ראיות ברזל. אין ברירה.
רק ראיות ברזל, מסמכים והקלטות, תמונות, ועדויות אמינות יועילו. כל השאר זה סתם.
אחרי שתבסס מוניטין כבר יהיה לך יותר קל. בינתיים אתה מתוסכל שוב ושוב מהפולו-אפ של הרשויות מהתחקירים שלך.
זה לא יהיה יותר טוב בתחקיר הבא אם לא תשנה דרכי פעילותך.
אני כמובן אשב ואצפה בתחקירים הבאים, ושוב אשתתף איתך בתסכול.
אתה חייב להפנים: הרעים חזקים מאד ואין הגינות. הצדק לא יופיע מיד אם לא תעבוד חכם.
מה שמטריד איתי:
האם ה״שחיתויות הקטנות״ הן כל השחיתויות, או שאנחנו עסוקים בזוטות כשתחת המכ״ם מתנהלות בשקט השחיתויות הגדולות?
עבור ביבי ושכמותו, לקחת טיסה/בקבוק יין/גלידה/מערכת ישיבה וכד׳) מהעבודה הביתה, זה שווה ערך לעט/שדכן/ניירות מדפסת שרוב העובדים בארץ לוקחים מהעבודה הביתה.
אז על מה המהומה?
לדעתי, הוא ושרתו (צרתינו), מתיחסים לזה כך. ״תראו כמה אני משקיע בשביל העסק הזה, כולה לקחתי עט מהמשרד!!!….זה לא נחשב גניבה״
מנסיוני עם עובדים-לוקחי העטים , גם מזייפים שעון נוכחות, ומנפחים הוצאות, ובממוצע גונבים 1-3% ממחזור העסק.
אם נחיל את החוק הזה על אלה שעובדים בשבילנו במשרדי הממשלה בכנסת ובחברות הממשלתיות, ו״מחזור העסקים״ זה תקציב המדינה- החבר׳ה האלה מגלחים מאיתנו לפחות 8 מיליארד שקל בשנה.
יש שכר לעמלך. גם תורו של ויינשטיין יגיע. העיקר לא להפסיק.
"היועץ המשפחתי לממשלה" זו הברקה מדוייקת. באמריקנית ממלא התפקיד ידוע גם כ consigliere.