ב–22 בפברואר 2024 כינס ראש הממשלה, בנימין נתניהו, את הקבינט המדיני ביטחוני, בכוונה לאשר בו לצוות המשא ומתן לצאת לקטאר. את דבריו פתח באומרו, כי אמיר קטאר עדכן אותו שכמה חטופים קיבלו את התרופות שלהם. "אני מאמין לאמיר קטאר, ולכן אני ממליץ על הוצאת המשלחת". האם ההזדרזות התמוהה להאמין לאמיר בסוגיה כה טעונה היתה דרכו המניפולטיבית לשכנע את השרים הקיצונים להסכים ליציאת המשלחת, או יש משהו נוסף בין נתניהו לקטאר?
יונתן אוריך שינה גרסה באחרונה, אך במשך חודשים טען בתגובה על פרסומים ב"הארץ", כי מעולם לא קיבל תמורה מקטאר. זה שקר גס. גם אלי פלדשטיין טען במשך שבועות בתגובה על פרסום ב"חדשות 12", כי "מעולם לא עבד בעבור קטאר ומעולם לא קיבל כסף מקטאר". גם זה שקר בוטה, שאולי נתלה בעובדה הטכנית שהיו מתווכים בינו לבין קטאר.
ההכחשות השקריות של אוריך ופלדשטיין מעידות שהם ידעו עד כמה הכסף שקיבלו מסריח. עד כמה זה גם פלילי?
ראשי ממשלה, עוד לפני נתניהו, הרגילו את הציבור לקיום מנגנון מקולקל של אנשי סוד שאינם חלק מהשירות הממשלתי. אהוד ברק השתמש ביוסי גינוסר. סביב אריאל שרון היו לא מעט אנשים בעלי כוח, שניהלו במקביל עסקים משגשגים; ראובן אדלר המנוח, ליאור חורב ועמרי שרון, ששימש כשליח למשימות מדיניות.
נתניהו לקח את זה 500 צעד קדימה, בעיקר בשימוש בעורך הדין יצחק מולכו. זה התפוצץ כשהתברר שמולכו מטפל ביד אחת במו"מ עם הרשות הפלסטינית, וביד השנייה פוגש את מיקי גנור, נציג "תיסנקרופ" בישראל ולקוח משרדו, שכדי למכור צוללת שישית לישראל צריך מידע על מה שקורה ביחסים עם הרשות. מולכו נחלץ מכתב אישום, אך נתניהו לא הפסיק, להפך; יועציו הקרובים ביותר בתחום שהכי חשוב לו, תקשורת, תוגמלו בהרבה כסף מהליכוד, אבל המשיכו לעשות עסקים ולייעץ לו בנושאים רגישים.
במישור הפלילי — זו בעיה לא פשוטה. אוריך יטען: במה שונה אני מאדלר, שייעץ בנושא ההתנתקות? לכן על המשטרה לאסוף ראיות על מה שעשה אוריך בשירות נתניהו, באילו ישיבות השתתף, כמה פעמים בא לקריה אחרי 7 באוקטובר.
על פי שני דיווחים שהגיעו אלי, אוריך נראה שם לא מעט פעמים ובהתייעצויות מצומצמות עם נתניהו. זה לא בהכרח הופך אותו ל'עובד ציבור", וזה יהיה קרב משפטי לא קל.
עד כמה תשפיע החשיפה של אוריך ופלדשטיין לסודות מדינה על מעמדם? עד כמה העובדה שתדרכו עיתונאים מטעם נתניהו, או מסרו תגובות רשמיות מטעמו, תקרב אותם למעמד פלילי? נראה כי המצב של פלדשטיין חמור בהקשר הזה מהמצב של אוריך.
כאשר שלמה פילבר הושעה לראשונה מתפקידו כמנכ"ל משרד התקשורת, עוד לפני תיק 4000, היה ניר חפץ עדיין קרוב לנתניהו. באחד החגים הציע חפץ לנתניהו להתקשר לפילבר, "הוא מאוד מדוכא, לפחות תתקשר לאחל חג שמח", הציע. "תתקשר אתה ותאחל בשמי", ענה נתניהו. נתניהו של היום לא היה מכיר את נתניהו ההוא. היום הוא לא ממצמץ, ומסמן בכל דרך לאוריך: אני מאחוריך. שניהם משוכנעים כי אפשר לנצח את מערכת המשפט החלשה, רק צריך להחזיק מעמד.
נתניהו תגמל במישרין ובעקיפין הרבה עדי תביעה נגדו בזמן משפטו. זה עבר בלי שום תגובה, המערכת אינה חזקה דייה. עורך דינו מייצג אינטרסים סותרים כמעט בלא הפרעה. רק בגלל חולשת המערכת אוריך מעז להתנהג באופן ששום מעורב במשפטי נתניהו לא העז מעולם.
