אם לא יקרה משהו יוצא דופן, שופט בית המשפט העליון לשעבר יוסף אלרון ייבחר למבקר המדינה. ומדהים עוד יותר — הוא יזכה כנראה לתמיכה רחבה מאוד. "כחול לבן" של בני גנץ, כבר הודיעה על תמיכה וכלל לא בטוח שבכך תסתכם תמיכת האופוזיציה.
לכאורה היה המינוי אמור להיתקל בהתנגדות האופוזיציה. בחירתו לעליון נתמכה, כזכור, על ידי יו"ר לשכת עורכי הדין המושחת, אפי נוה, ששיכנע את שרת המשפטים אז, איילת שקד, לתמוך בו. בין היתר בנימוק המחץ: "אלרון יהרוג אותם" (הכוונה לשופטים אחרים בעליון).
בתקופה הכי חשוכה של המאבק על העליון התייצב אלרון לצד הקואליציה והציג את מועמדותו לנשיאות בו, כשהוא מאתגר את כלל הסניוריטי, כפי שהקואליציה רצתה. אלרון גם התייצב לצד הקואליציה במבחנים הגדולים של בית המשפט, כמו ביטול עילת הסבירות, שינוי סעיף הנבצרות וכהונת אריה דרעי.
בעיני, אגב, זה לא בהכרח פוסל אותו מתפקיד מבקר המדינה. ייתכן כי כאשר יתיישב על הכיסא, יחליף פוזיציה. בימים אלה אלרון עושה קמפיין נמרץ: מתקשר לחברי כנסתם, נפגש, כמו שעושה מועמד. מבטיח שיהיה עצמאי ולא יקבל הוראות מאיש. ייתכן. אם כי יש כמה סימני שאלה. למרבה הצער, האופוזיציה נרדמה בשמירה, לא חיפשה מועמד מטעמה והשאירה את המגרש ריק.
דיברתי עם כמה מראשי האופוזיציה. הם הסבירו, כי שום מועמד לא בא אליהם ואין טעם להריץ מועמד שאין לו סיכוי. הנימוק הכי חשוב בעיניהם הוא, שניצחון של אלרון הוא הפסד לבנימין נתניהו. הם שוכנעו שנתניהו מתנגד למינוי אף על פי שח"כ אלי דלל מהליכוד הוא שהחתים ח"כים על תמיכה באלרון. הטענה היא, שדלל עצמאי, שאנשי נתניהו לוחצים עליו להסרת התמיכה כי נתניהו רוצה בעו"ד מיכאל ראבילו. אולי. אך תמיכה במועמד לתפקיד כה חשוב אינה יכולה להיות רק פונקציה של מה שנתניהו רוצה. העובדה שראשי סיעות האופוזיציה לא מינו בזמן צוות לחיפוש מועמד טוב, בסיכויים לנצח, היא תעודת עניות לאופוזיציה.
מבקר המדינה הוא שומר־סף קריטי. הצלחת נתניהו למנות את מתניהו אנגלמן לתפקיד היתה חוליה ראשונה בניסיונו לחיסול כל הבלמים לשלטונו. כשאנגלמן כבר ניסה לתפוס עצמאות, אחרי 7 באוקטובר, זה היה מאוחר מדי. המוסד נהפך לשולי ולא יוקרתי, עד שאיש אינו מייחס חשיבות לדו"חות שלו. גם כשאנגלמן כבר מפרסם דו"ח משמעותי וביקורתי על הממשלה, זה נעלם אחרי כמה שעות בלי להטביע חותם.
אחת הפעולות הראשונות של אנגלמן היתה לחסל את היחידה שהוקמה למלחמה בשחיתות. זה היה הדבר הכי חשוב לקואליציית נתניהו, וזה הוכיח את עצמו. בכל שנות כהונתו מוסד מבקר המדינה נעלם כמעט לחלוטין מהמאבק על טוהר המידות. בתיזמון לא מקרי גם המשטרה הפסיקה את רוב מאמציה בתחום, וכך קיבלה ממשלת נתניהו שקט כמעט דיקטטורי בכל הקשור לעבירות שחיתות.
מה חושב על זה אלרון? האם לדעתו יש תפקיד למבקר המדינה בכל הקשור לטוהר המידות? האם יקים שוב את היחידה שנסגרה? אי אפשר לדעת. בפגישות שאני מודע להן הוא לא נשאל על כך, וממילא לא ענה. כרגע הוא גם אינו מרגיש שום צורך לספק תשובות לציבור כי הוא משייט בבטחה לתפקיד. אם כך, למה לו להתחייב לעמדה מסוימת?
נותר מעט מאוד זמן עד הבחירות, והסיכוי ש"סוס שחור" כלשהו יצליח לנצח את אלרון הוא קטן. אם היה צץ מועמד כזה, הוא היה אולי לפחות מאלץ את אלרון לתת תשובות ולהסביר איזה סוג של מבקר המדינה הוא מתכוון להיות. אנגלמן לא נזקק לכך, ואת התוצאה קיבלנו מיד לאחר בחירתו.