תחקיר "בחדרי חרדים"

לצפייה בתחקיר בווידאו לחצו כאן.

זה כאילו סיפור על תקשורת חרדית, אבל לא ממש. בוא נתחיל מהתחלה. האתר "בחדרי חרדים" מתגאה בפרסומים שלו שהוא פורטל החדשות החרדי הגדול בעולם. גם אם הוא מגזים, ברור שלאתר יש השפעה חסרת תקדים על הציבור החרדי.

מתוך שיחה עם אבישי בן חיים, פרשן לענייני חרדים, חדשות 10:

"אתרי האינטרנט החרדיים זה הדבר הכי מהפכני בתולדות החברה החרדית. כשהיסטוריונים יבואו לחקור איפה התחילה החברה החרדית להתפרק, זה זה. זה ריסק את הדבר הכי גדול של שיטת המשטר החרדית, שזה האמונה בגדול הדור ששום טעות לא יכולה לצאת ממנו".

לפני חמישה חודשים נרכשה השליטה באתר על ידי פרסומאי בשם מאיר גל. העסקה הוערכה בעיתונים ב– 10 מיליון שקלים. גל, כוכב עולה בקרב הפרסומאים לציבור החרדי, ייעץ בעבר לניר ברקת ולגדעון סער. אביו הוא בעל משרד פרסום גדול, וגל עצמו, מסתבר, בא לאתר עם קו ברור וחד. הנה למשל סמס שהוא שלח לעורך החדשות הראשי של האתר, דוד רוטנברג:

"כל העולם שוחט את דרעי חוץ מאתנו. לא ברור לי למה".

לאחר מכן נשלח עוד סמס:

"לגבי מדיניות: הקו שלי תומך באלי ישי בכל הכח ומתנגד לאריה דרעי. שיהיה ברור. בכל אספקט אפשרי. אני מצפה שתיקח את זה בחשבון".

מתוך שיחה עם שרי רוטנברג, פרשנית פוליטית ב"חדרי חרדים", פוטרה לאחרונה:

"כשדוד בעלי הקים לפני 12 שנה את האתר הזה על ברכי ערכים של יושר והגינות, הוא לא קיבל פרוטה מהאתר, הוא עשה את זה בהתנדבות יום ולילה".

העורך הראשי, רוטנברג, סרב לציית להוראה של הבעלים החדש. הוא הלך לבעלים הקודם, גיא כהן, שממשיך להחזיק ב-49% מהמניות של האתר.

מתוך הקלטת שיחה בין דוד רוטנברג, עורך החדשות "בחדרי חרדים", לגיא כהן:

רוטנברג: אנחנו הרי היינו בסרט הזה כבר.

כהן: אבל בגלל שאנחנו היינו שם. הוא לא יכול להתווכח איתנו. מה הוא יגיד לך "אני רוצה ללכת לכלא"?

בכירי "בחדרי חרדים" מתקשים לשכוח את הטראומה ההיא.

מתוך דברים שאמר ניצב ניסו שחם, מפקד מחוז ירושלים, אפריל 2012:

"זאת פרשת סחיטה עצומת מימדים. בעדה החרדית ברובה היו קורבנות שווא של העניין הזה, פעלו וסחטו את האנשים האלה".

באפריל 2012 המשטרה פוצצה ברעש גדול חקירה נגד האתר "בחדרי חרדים". המשטרה טענה שיש לה מתלוננים רבים שנסחטו על ידי גיא כהן. האקדח המעשן לכאורה הייתה קלטת שהקליט אחד הנסחטים:

הלקוח הקטן ביותר הוא לקוח של בערך 10,000 דולר לחודש. אני דואג, הם מקבלים "פול סרוויס", אני דואג שהם יהיו מרוצים. חסינות, שלא יהיה להם דאגות.

אתה תעשה לי קצת קווץ' (הנחה).

אתה הלקוח הקטן ביותר.

אה, ככה?

יש לנו לקוחות של 30,000 דולר לחודש.

המשטרה טענה כאמור שמדובר בסחיטה באיומים. אסור לכלי תקשורת להגיד לאדם "תן לנו כסף, אחרת נפרסם חומר מביך עליך". בעלי האתר באותה תקופה נעצר לימים ארוכים, המשטרה אפילו רצתה לסגור את האתר, אבל מאז עברו כמעט שנתיים וכתב אישום לא נראה באופק. אבל הטראומה, כאמור, עוד שם.

בחזרה לשיחה של השותף גיא כהן עם העורך דוד רוטנברג:

כהן: הוא רוצה לשבת עם אזיקים?

רוטנברג: אני אגיד לך מה הוא (מאיר גל) יגיד לך. הוא יגיד לך "כמו נוני מוזס", אבל נוני מוזס בחיים לא יכתוב דבר כזה… נוני מוזס שיכתוב דבר כזה?

כהן: נוני מנוזס ישלח סמס כזה?

אחרי שרוטנברג העורך וגיא כהן השותף בבעלות על האתר שהגיעו להסכמה, הם הולכים בסוף אוקטובר לשיחה עם מאיר גל, בעל הבית החדש של אתר "בחדרי חרדים":

גל: מה אסור לי להגיד, שאני לא רוצה שדרעי יהיה יו"ר ש"ס? זאת עמדה דמוקרטית וזכותי להחזיק בה.

כהן: אסור לך להגיד את זה לעורך שלך. אני אומר לך את זה מאיר כי אני הייתי שם, אני הייתי עם אזיקים על הידיים 14 יום, ואני משוכנע שאתה לא רוצה למצוא את עצמך במצב הזה.

גל: וודאי שלא, אבל אני גם לא מוכן בגלל הטראומה שלכם… לחיות עם לא יודע מה… שזה וזה וזה. אם ל"ישראל היום" מותר להיות פרו ביבי, לי מותר להיות פרו אלי ישי.

כהן: אתה לא תמצא בשום מקום כתוב ומתועד את שלדון אדלסון אומר לעורך של ישראל היום – אני בעד ביבי ונגד אהוד אולמרט.

גל: אני מוכן להבטיח לך שבין כל מוציא לאור… לעורך שרץ איתו לאורך שנים יש כספת שאם יפתחו אותה, המזרח התיכון יתפקר.

כהן: אבל הם גם לא היו בחקירת משטרה. אתה יודע, אם יעצרו בסוף מישהו זה אותך לא אותי. לדעתי, זה לא שווה את הכסף.. שום אינטרס כלכלי לא יכול להיות שווה את השתיים וחצי מיליון שקלים שכבר השקעת פה.

בעיתונים הדיווח היה שהאתר נמכר לפי שווי של עשרה מיליון שקלים, אבל פה המוכר אומר לקונה "שילמת לי 2.5 מיליון שקלים עבור השליטה באתר. מה שאומר שמישהו קצת ניפח את השווי. האם המוכר אומר אמת? כנראה שכן. זה בעצם הזמן להסביר לכם איך נוצרו ההקלטות הייחודיות האלה.

מתוך שיחה עם שרי רוטנברג, פרשנית פוליטית "בחדרי חרדים", פוטרה לאחרונה:

"בקשר להקלטת השיחות אני רוצה להסביר. דוד בעלי הוא אדם שהוא לא שומע. כל היכולת שלו לתקשר בפגישות היא בקריאת שפתיים וזה מאוד קשה. עכשיו, הגיע בעל הבית חדש, לא תמיד היה נעים לשאול פעם שנייה "תחזרו על מה שאתם אומרים". בשלב מסוים אני כאשתו נתתי לו עצה פשוטה, קח מקלט, תחזור הביתה, נתמלל את זה, תקרא את כל הפגישה, תדע בדיוק מה אמרו לך, מה לא אמרו לך, וככה הוא עשה. לא הייתה לנו שום כוונה אז ללכת לתקשורת כי לא חלמנו שזה מה שנגלה בשיחות האלה. משיחה לשיחה, מהקלטה להקלטה, פתאום התחלנו להבין שאנחנו נמצאים בתוך פרשייה ממש לא נעימה".

מתוך הקלטת שיחה בין גיא כהן, שותף באתר "בחדרי חרדים" למאיר גל, בעלי האתר:

גיא כהן: במקרה הספציפי הזה בחרת את ה…יש פה איזה אינטרס כלכלי שאני צריך לדעת ממנו?

גל: אה… כן, קודם כל זה כבר לא קשור אליו (העורך שנמצא בחדר)…

כהן: אבל הוא (העורך) לא שומע.

גל: אבל מבחינתי בסוף הכול, תראה לך ולי, אנחנו צריכים להבין שיש… קודם כל התשובה היא כן. בסוף כן. בסדר? האפסייד שלנו ולא הכול אני רוצה לעשות בפורום הזה… גם נוני מוזס עושה את זה. הימר על אחד מהכתבים שלו, שיחק אותה שם אותו בטרז'רר (לפיד במשרד האוצר)… הפרווה הזה הוא חמוד על לשלב מסוים… בחונטה שיש היום, כרגע – אריה דרעי, מוטי לביא ורדיו "קול ברמה" מחוברים ביחד.

מתוך שיחה עם אבישי בן חיים, פרשן לענייני חרדים ערוץ 10:

"הראשון שבהם, "בחדרי חרדים", עם העורך המיתולוגי שלו דוד רוטנברג, שם חתימה היסטורית על שינוי פניה של החברה החרדית, חד משמעית, הם פתאום קובעים סדר יום בעולם החרדי. לפני ארבע שנים נכנס שחקן חדש לזירה, אתר "כיכר השבת" שמובל על ידי העיתונאי מרדכי לביא. אז היה איזשהו משהו של אוריינטציה ב"כיכר השבת" בעד דרעי יותר מאשר במקומות אחרים".

בחזרה לשיחה בין גיא כהן למאיר גל:

מאיר גל: פה אני אומר דברים שחייבים להישאר רק בחדר. בינינו. אלי ישי חבר מאוד טוב של צבי עמאר, הבעלים של רדיו קול ברמה… הם רוצים להתנתק מהקשר הגורדי שיש להם עם מוטי לביא ועם כיכר… אם יש איזשהו סיכוי שאנחנו נראה "חייר" מש"ס זה מאלי ישי והרב עמאר, ואלי ישי חייל שלנו. חייל.

מתוך שיחה שערכתי עם רינו צרור, עיתונאי ומגיש בגלי צה"ל, לשעבר עורך בעיתון "חדשות":

מו"ל שבא לעורך ראשי ואומר לו "אני רוצה לשחוט את דרעי ולצדד באלי ישי".

ככה? כמו שאתה אומר?

ככה. כמו שאני אומר.

לשחוט את איקס בלי נתונים. לשחוט שם ולהרים שם של מישהו אחר? זו עבירה לפי כל קריטריון. שאני לא אובן לא נכון, המו"ל הוא חלק מהעיתון והדיבור שלו והעקרונות שהוא מכניס פנימה הם חלק מהותי מתוך המערכת.

נשוב לשיחה בין גיא כהן למאיר גל:

כהן: אתה יכול לומר אני 'פרו חרדי', אבל להגיד "אני עכשיו תומך באלי ישי ומתנגד לאריה דרעי", זה אסור.

גל: תשאל את שניידר שעורך את 'המודיע'. תשאל את 'משפחה'.

האם גל טוען שכל התקשורת החרדית נוהגת כך?

גל: אני לא יכול לרשום צ'קים לאלי ישי אם אני לא יודע שמגבים אותי פה.

כהן: זה בדיוק הדברים שיסבכו אותך… אני אומר לך את זה שוב, אתה משחק משחק מסוכן.

גל: תקשיב, אתמול הייתה לי שיחה עד 2 בלילה עם צבי עמאר. הוא בעלים של רדיו "קול ברמה". בסדר? אתה חושב שהוא לא נותן שם גייד ליין ברור?… אני אקח חוות דעת משפטית… אני מצפה שאת כל מה שאסור לי להגיד, הוא (העורך) יבין מהקריצה שלי.

בחזרה לרינו צרור, עיתונאי ומגיש בגלי צה"ל, לשעבר עורך בעיתון "חדשות":

"כשאיקס עושה מניפולציה על הדעה הציבורית, על האינפורמציה הציבורית, תמורת כסף, לא פחות ולא יותר, והוא גם שם את זה על השולחן, זאת אומרת הוא מספיק פסיכי גם כדי להגיד את זה, אני רק בגלל זה לא הייתי מאפשר לו לנהל איזשהו ערוץ כזה או אחר. זו המושחתות בשיאה, זה פלילי בכל כיוון שאתה מסתכל עליו".

רינו צרור, עיתונאי ותיק, נשען בדבריו על נתונים שאנחנו סיפקנו לו, ולכן אנחנו גם לא רוצים לקפוץ למסקנות אם יש במעשי גל איזשהו גוון לא חוקי.

בחזרה לשיחה המוקלטת בין גיא כהן למאיר גל ומאיר רוטנברג, העורך:

גל: זה עובר דרך אינטרסים. עיתונות עשינו עשר שנים. הגיע הזמן שנעשה כסף כבר, קיבינימאט.

בעל הבית החדש, אותו מאיר גל שמיטיב כל כך לבטא את רוח התקופה, טען שהלך יחד עם גיא כהן לעו"ד יהושע רזניק, שהגן על כהן בחקירה נגד "חדרי חרדים".

גל: הלכנו לייעוץ משפטי ביחד, הלכנו לעו"ד יהושע רזניק. קיבלנו חוות דעת שמאוד מאוד מאוד הרגיעה אותנו. מותר לנו להיות נגד מה שאנחנו רוצים. נגד מחירי הדיור, נגד ההתנחלויות, נגד אריה דרעי, כל עוד שזה נכון.

רוטנברג: מה השאלה בכלל, השאלה אבל אם אתה מקבל כסף על זה.

גל: נקודה. א. הוא אמר שגם לקבל כסף מותר, אבל בכל הכבוד הראוי, זה לא תפקידך ולא עניינך אם קיבלתי, לא קיבלתי.

גם בביהמ"ש טענו הבעלים כי יש להם חוות דעת משפטית מעו"ד יהושע רזניק שמתירה להם לנהוג כך. ובכן, מבדיקת המקור, אין חוות דעת כזאת. הם שאלו אם למוציא לאור מותר שתהיה אג'נדה. רזניק אמר שכן, ברור. הם לא שאלו אם מותר למוציא לאור להורות על לשחוט את דרעי, ואם מותר לו לעשות את זה מכיוון שהוא מקווה לקבל כסף מהצד של אלי ישי.

אבישי בן חיים, פרשם לענייני חרדים חדשות 10:

"דוד רוטנברג, שנים ארוכות הוא נתפס בתור דמות אמת, בתור איש אמת כזה, בתור איש שמוביל משהו ערכי, משהו חדש, באמת בתור… וגם עם כוח אדיר".

מתוך הקלטת שיחה בין מאיר גל, בעלי אתר "בחדרי חרדים" לדוד רוטנברג, עורך החדשות:

גל: אני רשאי להנחות אותך לכתוב כל יום טור אחד נגד ההתנחלויות. למה? ככה כי בא לי. נגד מה שאתה רוצה. נגד. נקודה. אני רוצה טור נגד.

רוטנברג: הבנתי את העניין. אם תרצה כל יום נגד יענקל יוצמך מאמר, אז צריך לכתוב כל יום נגד יענקל יוצמך.

בעיר אלעד התנהלה אחת ממערכות הבחירות הצמודות והקשות ביותר ברשויות המקומיות. גל ייעץ למועמד האשכנזי, ישראל פרוש וכך הוא כתב במייל לעורך רוטנברג:

"בצורה הברורה ביותר, אנחנו פרו פרוש באלעד. מי שלא יכול או שכואב לו, שלא יכתוב, אבל שלא אפגוש תכנים הפוכים. באחריות עורך ראשי".

במוקד הפרשה הזו עומדת אישה. שרי רוט היא הפרשנית הפוליטית של "בחדרי חרדים".

אבישי בן חיים:

"פתאום מתוך "בחדרי חרדים" באה אישה, והיא כתבת מרכזית והשם שלה מופיע ובולט".

רוט עמדה לא מזמן במוקד אחת הסיטואציות הכי משונות ששודרו פה.

מתוך התכנית "הפרלמנט", ששודרה בוואלה, אוקטובר 2013:

שרי רוט, הכתבת הפוליטית של אתר "בחדרי חרדים". אז נפתח בפרשנות שלך שרי.

חד משמעית תגדיל, עם כל הצער, היהודי ספרדי, שלבו ספג מהלומה לפני כשבוע… נזכור את הרב עובדיה יוסף בעומדו ליד תיבת הקלפי… למה פתק לבן? למה אתה לא מבקש מהם "שימו ניר ברקת"?…

זהו ראיון פוליטי, רוט מראיינת, אבל לא רואים אותה. שומעים אותה כמו איזה קול אלוהי שיורד מהשמים.

מתוך שיחה עם שרי רוטנברג, פרשנית פוליטית "בחדרי חרדים", פוטרה לאחרונה:

"האמת היא, אני נאנחת, אני אגיד לך מה, כי הקטע הזה עבר עלי לא הכי בטוב, אבל בגלל הלויאליות לאתר שבו עבדתי אז הייתי צריכה לשחק אותה עסקים כרגיל. אולי עכשיו זה הזמן שבו אפשר לחשוף קצת יותר. הגיע לאתר בעל בית חדש שהחליט שלא רוצה שיראו אצלו נשים באתר".

הנה חשיפה של השיחה בין שרי רוט למאיר גל, הבעלים החדש:

גל: אנחנו לא נשים נשים במצלמה.

רוט: אנחנו עושים ככה שנים כבר אני עושה ראיונות. בכל מקרה זה פוגע, ככה וככה זה פוגע…

גל: נשמה, אני לא קם בבוקר כדי להתעסק עם לפגוע במעמד שלך…

בחזרה לדברים שאמרה לנו שרי רוטנברג:

"באותו ערב הגשתי בקשת התפטרות. שכנעו אותי להמשיך והפשרה שהייתה זה "תמצאי רב ותשאלי אותו". הוא הציע ללכוד אותי בעדשה ממש בהבזק".

מתוך השיחה בין רוט לגל:

גל: אני לא הולך לראיין אף אשה במהדורות הוידאו שלנו והלוואי שהחילוניים יטפסו עלינו בקטע של הדרת נשים. אני רק אגרוף על זה יותר רייטינג.

רוט: אז אני בעצם מפריעה לזה מתוקף זה שאני אישה.

גל: נכון. אם את יושבת באולפן, זה מפריע.

כך או כך, רוט התחילה לאגד את העובדים לצאת למאבק משותף כנגד ההנחיות החדשות של הבעלים, מה שחייבים להודות, לא קרה עד עכשיו בשום כלי תקשורת חילוני.

מתוך שיחה שערכנו עם יאיר טרצ'ינקי, ארגון העיתונאים:

"במידה מסוימת אפשר להתייחס לשרי רוט כרוזה פארקס של עולם העיתונות הישראלי, הראשונה שבאה ואמרה "אני לא מוכנה להתנהל ככה, אני רוצה שיהיה שינוי ואני מוכנה לקחת את זה על עצמי". מאבק כזה זה משהו שיכול לשנות בכלל את כל עולם העיתונות. גם במובן הזה שהנה, אנשים לראשונה באים ומדברים על מה שקורה בתוך כלי התקשורת שלהם ולא מתייחסים רק למחויבות שלהם אל הבעלים, אלא מתייחסים למחויבות העמוקה שיש לעיתונאים מול הציבור, לבוא ולתת את השקיפות הזאת".

רוט פוטרה. הנימוק: היא כתבה לעיתונאי אחד בהודעת וואטסאפ שבעלי האתר הם נוכלים.

מתוך שיחה שהתקיימה בין יאיר ארצ'צקי לשרי רוטנברג:

טרצ'ינצקי: העילה היחידה לפיטורים שלך כפי שהם גם אמרו אותה בבית הדין זה הדברים הקשים שאמרת באותה קבוצת וואטסאפ של הוועד. לתחושתי זה משהו שהוא לא סביר לחלוטין. אנשים שמקימים ועד מגיעים לסיטואציות הרבה יותר קשות ואומרים דברים הרבה יותר חריפים למעסיק, מפגינים מחוץ לבית שלו עם בובה של עכברוש ומיליון ואחד דברים כאלה.

רוט: למה זה מזכיר לי סגנון של רוסיה כאילו להיכנס לבן אדם לתוך הפלאפון שלו, להוציא שיחות שלו עם חבר ועד, נראה לי קצת חטטני.

רוט רומזת לכך שבעלי האתר הוציאו, לטענתה, אס-אמ-אסים בלי אישורה מהנייד. בכתבה הזאת רוט ביקשה שלא לדבר על לב הסכסוך המשפטי, אבל אנחנו יכולים לאשר שלמרבה האבסורד היא בכלל נחשבה אצל דרעי לכתבת פרו אלי ישי.

מתוך ראיון עם שרי רוטנברג, פרשנית פוליטית ב"חדרי חרדים", פוטרה לאחרונה:

האמת שאריה דרעי בעבר לא כל כך סמך עליי, זה היה נקרא שבאתי יותר מהחצר של אלי ישי כי באמת ליוויתי את אלי ישי המון, עבדתי איתו צמוד.

הצד השני בעצם טוען שכביכול את שרפת את הגשרים.

השלמנו עם זה שיהיה תחקיר, נרצה או לא נרצה, ואתה יודע, אז כבר גם הראינו את פנינו כאן וזה. הנה חשפתי בפניך פרשייה של הדרת נשים שיכולתי לרוץ עליה בראש חוצות בתקשורת החילונית, הייתי מקבלת כבוד והדר ושעות שידור רבות, ולא סיפרתי את הסיפור האמיתי על זה שלא רצו לתת לי לדרוך שם באולפן. ייפיתי את זה והצגתי את התמונה הסופית של "אז מה, אז צילמו אותי מעט, לא קרה שום דבר", לא חשפתי את כל הסיפור כי לא רציתי לפגוע במקום העבודה שלי וכן, הקמנו ועד כדי לפתור את הבעיה הזאת.

בבית הדין לעבודה נשאל הבעלים האם נכון שהנחה את העורך להיות נגד דרעי. מאיר גל אמר "אני לא מכחיש" וטען שזה עניין אתי. אז האם הסיפור הזה הסתיים בהקמת ועדת אתיקה ל"בחדרי חרדים" כמו שגל רוצה, או שאולי עיתונאים חילונים יעתיקו את התקדים ויתחילו להשבית כלי תקשורת במחאה על כך שצנזרו אותם משיקולים זרים.

כתבתו של רביב דרוקר

עריכה: טל רותם

צילום: דודו בוקר

מקליט: עמית אלה

תגובות

תגובת המו"ל מאיר גל:

מדובר בגיבובי שקרים חסרי שחר פרי הכפשה נקמנית של עובדת לשעבר שפוטרה מעבודתה אצלנו לאחר שכינתה את מנהליה ועמיתיה לעבודה בכינויי גנאי הלקוחים משפת הביבים.

אתר "בחדרי חרדים" עבד עם תנועת ש"ס בראשות אריה דרעי בבחירות האחרונות לרשויות המקומיות.

בדיוק כמו המו"ל של ידיעות אחרונות ושלדון אדלסון, המו"ל של "ישראל היום", לי כמו"ל של "בחדרי חרדים" – זכות מלאה להחליט איזו עמדה ישקפו כלי התקשורת שבבעלותנו. בקביעת הקו המערכתי של "בחדרי חרדים" לא היה שום שיקול כספי.

תגובת איש העסקים צבי עמאר:

ההיכרות שלי עם מאיר גל מסתכמת בפגישה מקרית אחת. לא דיברנו בטלפון ומעולם לא העברתי כסף בשום צורה ל"בחדרי חרדים".

קישור: https://www.youtube.com/watch?v=4FPpdx7491E

תגובות

תגובות