גידי וייץ צודק ("הארץ", 10.7), המצב מדכא. הציבור עייף, בית המשפט חלש, הטירוף של בנימין נתניהו וסייעניו בשיאו. עם המשפט האחרון במאמר שלו אני רוצה להתווכח. וייץ כתב: "נראה שלא נותר עוד מי שימנע מנתניהו ומשותפיו להוביל את ישראל למקום שאולי אין ממנו דרך חזרה". אין דרך חזרה? מה במה שנעשה עד עכשיו לא הפיך?
יותר משנתיים וחצי קואליציית הבלהות בשלטון. תוכניותיה זדוניות, רמת הביצוע — פולישוק. עד הבחירות נשארו לה 15 חודשים במקרה הרע, שבעה־שמונה במקרה הטוב. כמה חודשים לפני הבחירות היא כמעט לא תוכל לחוקק או למנות מינויים משמעותיים. תקופת בחירות. שרוט, חבוט ומוכה שרד המחנה הליברלי בשנתיים וחצי הנוראות הללו. המאבק האזרחי הגדול והמרשים בתולדות המדינה שהרים המחנה עצר את קואליציית המטורללים. יש להחזיק עוד קצת, אולי כמה חודשים, עד שהאיום האמיתי, היכולת לשנות סדרי משטר ולחולל שינויים מבניים, יתפוגג.
בכל הקשור לנושאים ביטחוניים, לחיי אדם — לממשלה יש יכולת לחולל נזקים עד יומה האחרון בתפקיד.
בהנחה לשנייה שהסקרים הנוכחיים יתממשו ובבחירות הבאות גוש נתניהו יובס, כמה זמן יידרש לממשלת תיקון לסלק את כל הסטיות של שלמה קרעי, אריאל קלנר וחבריהם מספר החוקים? שבוע חקיקה אינטנסיבי אחד — וכל החוקים שלהם עפים. ממילא רובם עוד לא עברו. החוקים האלה כה קיצוניים ומופרכים, שאין סיכוי שאפילו אצל נפתלי בנט או אביגדור ליברמן יימצא מי שירצה לשמור על חוק המבטיח 80% מיסוי רק על עמותות מסוג מסוים. ממשלה שפויה תוכל בתוך שבועות ספורים למנות נציב שירות מדינה חזק ועצמאי, שיתחיל לשקם את ההריסות. לא מעט מנהלים בכירים במגזר הפרטי יסכימו לבוא לתפקיד כשירות מילואים, צו 8.
מיד אחר כך אפשר להוביל לבחירת מבקר מדינה רציני (הנוכחי מסיים את תפקידו ביולי 2026), שישקם את המוסד המפואר. יש די שופטי בית המשפט העליון לשעבר שיהיו מוכנים להחזיר למוסד את יראת הכבוד שהיתה כלפיו. קשה מעט יותר אך אפשרי להוביל לפיטורי המפכ"ל. לא על בסיס זהות מי שמינה אותו, אלא על בסיס הביצועים הנוראיים של המשטרה והרוח הפוליטית השולטת בה. יהיה אפשר להחזיר ניצבים, חוקרים ובלשים מאלה שעזבו את המשטרה בשנות החושך וישמחו לחזור כדי לשקם אותה.
מורכב יותר יהיה מינוי ארבעה שופטים החסרים עכשיו לבית המשפט העליון, שיחזיר גם אותו למסלול. ביטול משרדי ממשלה מיותרים (איך נחיה בלי משרד המסורת ומשרד המורשת?), חיסול מוסד השר במשרד הביטחון האחראי למינהל האזרחי, מינויים חדשים במחוז ש"י, ואולי יש סיכוי להחזיר מעט שפיות לטירוף המתרחש ביו"ש. בהנחה סבירה שהיועצת המשפטית תשרוד ונשיא בית המשפט העליון יישאר בתפקידו, ממשלה נורמלית תוכל בתוך חודשים ספורים להפוך את השנים הללו לחלום בלהות רחוק.
נותר "רק" לנצח בבחירות. כרגע נפתלי בנט ואביגדור ליברמן צועדים לעבר המלכודת של נתניהו. הם מבטיחים אפס שיתוף פעולה עם המפלגות הערביות. זו טעות ענקית. במקום לחזק את הערבים שרוצים להשתלב ולהשפיע, זה יחזק את הקיצונים שרוצים להחרים ולהתבדל. גם מבחינת התועלת זה לא חכם. הפגיעה האלקטורלית שיספגו השניים בעקבות נוסחאות מתונות יותר ("לא נסתמך עליהם") קטנה. הסיכוי שיזדקקו לאצבעות של מנסור עבאס גדול, ורק אם האופציה הזאת תישאר פתוחה — יהיה סיכוי להפריד את החרדים מנתניהו.