לפני 7 באוקטובר התנהל דיון בקבינט סביב המצב באיו"ש. "אתם צריכים לחשוב אחרת", זרק שר האוצר סמוטריץ' לעבר הרמטכ"ל הרצי הלוי. "אולי טוב לנו שחמאס ישלוט באיו"ש?" כן, ההתבטאות ש"חמאס הוא נכס" לא היתה מקרית — זו תפישת עולם. סמוטריץ' באמת מעדיף שארגון טרור רצחני ישלוט בשטח הצמוד לכפר סבא, לעפולה ולרוב המדינה ולא הרשות הפלסטינית.
"אתה שומע מה אתה אומר?" ענה הלוי. הרשות הפלסטינית מחזירה בכל שבוע אזרח ישראלי שנקלע בטעות לערים הפלסטיניות, סיפר הלוי לשרים. כל אירוע כזה היה יכול להסתיים בלינץ'. הלוי לא שכנע. סמוטריץ' ובעניין הזה גם בנימין נתניהו אינם ניתנים לשכנוע. מבחינתם הרשות היא הדבר הכי גרוע בעולם. לא בגלל השחיתות וחוסר הדמוקרטיה, זה לא מפריע להם; הם הרי ביחסים נהדרים עם המנהיגים הכי נוראים בעולם. הם אינם מוכנים לשמוע על הרשות כי בבירות חשובות בעולם היא עדיין נחשבת לפרטנר למשא ומתן, להנהגה לגיטימית ומתונה של העם הפלסטיני.
אין מי שלא אמר בתחילת המלחמה ברצועת עזה: תדאגו ל"היום שאחרי". הצבא צעק את זה, בכירי ממשל ג'ו ביידן ניסו לייצר דיאלוג. אילן גולדנברג, שהיה מעורב בצוות שהוקם לנושא, סיפר איך לא היה אפשר לקבוע פגישות עם הדרג הפוליטי בישראל. הצבא היה בעניין, השב"כ רצה לקדם את זה, אבל רון דרמר, כשכבר הגיע פעם לפגישה, הסביר שהפתרון ל"היום שאחרי" עובר דרך דה־רדיקליזציה של העם הפלסטיני, תהליך של עשרות שנים.
במילים אחרות: תעזבו אותנו. הם אכן עזבו אותם, עזבו אותנו, ועכשיו, כמעט שנתיים אחר כך, אנחנו תקועים במצב שבו נתניהו אומר: אתם רוצים שנעזוב את עזה ונאפשר לחמאס לחזור ולשלוט? איננו מעוניינים בזה, אבל נתניהו סיכל כל אפשרות אחרת, הרס את התוכנית המצרית, את האמירתית, כל תוכנית שהיתה בה איזו אצבע קטנה של הרשות הפלסטינית. נתניהו וממשלתו מעדיפים חמולות, ובהן חמולות שמונהגות בידי עבריינים, על פני מעורבות של הרשות. מעדיפים כאוס, מעדיפים חמאס, רק לא רשות.
המחדל הנורא הזה של נתניהו מזדקר במיוחד עכשיו. ברגע שהוא היה מסכים רשמית לסיום המלחמה, היינו יכולים לקבל הרבה יותר חטופים חיים בלוח זמנים מזורז יותר. למה שני חטופים צריכים לחכות ליום ה–50 כדי להשתחרר? למה עשרה אחרים צריכים להישאר מחוץ לרשימה?
לזכות נתניהו יש לומר שהפעם לפחות הוא אינו יוצא כל יומיים באמירה פומבית שבתום העסקה הוא יחדש את הלחימה. בעסקות הקודמות הוא עשה את זה בעקשנות אכזרית של מי שנחוש לצמצם את הסיכוי שחמאס יטעה לחשוב שהפסקת האש נהפכת לקבועה וישחרר עוד חטופים. זו הפעם היחידה בעולם, אמר יאיר לפיד, בצדק, שהעולם כולו מתחנן לנתניהו שישקר קצת, והוא מסרב.
בגלל הרתיעה מדונלד טראמפ, הפעם נתניהו משחק את המשחק. פתאום יוצאות הדלפות שאולי הוא יהיה מוכן לסיום המלחמה, ופתאום אין עוד התבטאויות הפוכות. נראה מה יהיה בבית הלבן, אבל סביר להניח שטראמפ ידבר על סוף המלחמה ונתניהו יעבור בין הטיפות. מי באמת ימנע ממנו לחזור ללחימה, אם יחתום על עסקה לסיום המלחמה ויתברר שחמאס שב ומתחמש? באחת מישיבות קבינט המלחמה אמר הרמטכ"ל הלוי משהו בסגנון: גם חמאס לא ביקש מהאו"ם אישור לפלוש לשטחנו ב–7 באוקטובר.
עכשיו רק צריך לחכות ולראות מה יסביר נתניהו למשפחות שבניהן נפלו ב"מרכבות גדעון" על בסיס הטענה שהמבצע יכריע את חמאס.