חזרנו לאזור הנוחות. "חמאס אשם", "חמאס השיב בשלילה". כך לפחות מתדרך "גורם מדיני". נכון שבפברואר הסכים חמאס לעסקה בתנאים נוחים יותר; ונכון שהוא הקשיח את עמדותיו. אבל למה אמרה ישראל "לא" בפברואר להצעה של חמאס?
החטא הקדמון הוא כמובן הסירוב של בנימין נתניהו לאפשר כניסה של כוחות חמושים של הרשות הפלסטינית, מגובים בתמיכה ערבית ובינלאומית, לצפון הרצועה, על בסיס נכונות לחדש משא ומתן מדיני. נתניהו השאיר את האזור בוואקום בניגוד לכל המלצות צה"ל, שר הביטחון, בני גנץ וגדי איזנקוט והאמריקאים. החשש מבן גביר וסמוטריץ' גדול יותר.
אבל גם אם עברו חודשיים מיותרים עד שישראל הגמישה את עמדתה, כדאי לבחון אם תשובת חמאס היא באמת "לא" כזה מהדהד כפי שזה מוצג כאן על ידי גורמים מעוניינים.
ראשית, אנחנו מזועזעים (בצדק) מכך שחמאס מדבר על 20 חטופים חיים מתוך ה–40 שספרנו ברשימה הזאת. ה"היעלמות" של 20 חטופים מעוררת כעס מובן, אך חמאס לא טען אף פעם ש–40 החטופים ה"הומניטריים" חיים ובשליטתו. זה היה מו"מ שלנו עם עצמנו, ועכשיו אנחנו מאוכזבים שהמציאות לא מסתדרת כמו שאנחנו רוצים.
למעשה, ההערכות של ישראל אינן שונות בהרבה מהמספר שנקב חמאס. חשוב יותר: אם זה אכן מספר החטופים החיים, האם לא עדיף לעשות עסקה עליהם עכשיו במקום לחכות עד שמספרם יצטמצם עוד יותר? שנית, חמאס תובע נסיגה של צה"ל ממרכזי הערים. מה הבעיה? ממילא איננו נמצאים ברוב מרכזי הערים, ואף אחד לא מונע מאתנו לחזור אליהם בתום העסקה.
שלישית, חמאס תובע אפשרות לכל עזתי לחזור לביתו. אין זו דרישה קלה, אך בהעדר אלטרנטיבה שלטונית בעתיד הנראה לעין, ממילא מתישהו הם יחזרו לבתיהם, אלא אם כן מישהו חולם להקים התיישבות על חורבות העיר עזה. "הגורם המדיני" דיווח, שחמאס רוצה חיבור בין שלב א' ההומניטרי של העסקה לשלב ב', שמוביל לסוף המלחמה. ככל הידוע, אין זה תנאי לתחילת העסקה. ישראל תוכל אחרי השלב הראשון לחזור למלחמה, אם בכלל היא יודעת מה ברצונה להשיג בה, חוץ מעוד חודשים לשלטון נתניהו.
אכן, דרישות חמאס הוקשחו, אך השאלה האמיתית היא אם זו עסקה טובה לישראל, והתשובה היא "כן" מהדהד. היא בוודאי טובה בהרבה מהאלטרנטיבה, מהסיבה הפשוטה שאין אלטרנטיבה. כל האסטרטגיה של ישראל עומדת על ביצוע עסקה, הפוגה להתרעננות כדי להבין מה אנחנו רוצים בעזה והסדרת המצב בצפון. תמוה ככל שנשמע, ההבנות בדרך להסכם הסדרה בצפון מתקדמות בהרבה ממה שנדמה. זה כבר בשלב הניירות. הסכם בין לבנון לישראל בתיווך אמריקאי. קשה לדעת אם חיזבאללה באמת הסכים, אך בלי הפסקת אש בדרום יהיה קשה להשלים את התהליך.
גורם בכיר בקבינט אִוורר באוזני לא כבר ביקורת שנשמעת לא מעט בחדרים סגורים. למה בעצם המוסד מנהל את המו"מ? זה לא היה כך בעבר. בעסקת שליט היו אלה ראש השב"כ והמתאם המיוחד. הסיבה, טען הבכיר, היא רק שראש המוסד כפוף ישירות לנתניהו, ונתניהו חש בנוח אתו.