בזמן המו"מ הקואליציוני האחרון רצתה עיתונאית מ"מעריב" להבין את אחת הדרישות של "עוצמה יהודית" בנושא קרקעות. אחד מדובריו של איתמר בן גביר שלח אותה לבר סמכא בנושא, שעמד, כנראה, מאחורי הדרישות. ההפניה לאותו בר סמכא עוררה סערה בקבוצת הווטסאפ של בן גביר ומקורביו. "למה אתה שולח מישהו למקור שלנו?" כעס אחד, "רוגין (שמו של אותו בר סמכא), שעזר לנו מכל הלב, כועס עלי. חשפנו אותו לתקשורת". בן גביר רתח: "אתם נורמלים? זה טירוף, לא ככה מתנהלים".
אז, בתחילת הדרך, לבן גביר ואנשיו עוד היו מעט מקורות. מאז הוא משתמש בשיטה הזאת כדי לפרק את המשטרה: קשר ישיר עם קציני משטרה וסוהרים בכל הדרגות, כולל זוטרים. כך הוא שובר את כל שיטת המינויים במשטרה ובשב"ס, ומבהיר לכל קצין שהדרך לקידום עוברת דרך קשר חם וישיר עם השר.
השיטה הזאת מגמדת את המפכ"ל ושאר המפקדים, ומעוררת שאלה דרמטית: ביום שאחרי בן גביר, ביום שבו תהיה ממשלה אחרת ושר לביטחון פנים שפוי — מה צריך לעשות באותם קצינים שהשילו מעליהם את כל הכללים המחייבים ונהפכו למשרתיו של בן גביר? מה לעשות בבכירים שבהם: מפקד מחוז ש"י למשל, משה פינצ'י, שמעולם לא דמיין שיגיע לעמדות שהגיע אליהן ונמצא שם רק מהסיבות הלא נכונות?
או באבינועם אמונה, היום מפקד חטיבת החשמונאים, שנפגש עם בן גביר מאחורי גבו של הרמטכ"ל כדי להתמנות למפקד המשמר הלאומי? בן גביר קיים את הפגישה במכוון בחשאי, כשהוא מבין היטב שהחשאיות מקנה לו קלף על הקצין, שעכשיו סודו מוחזק בידיו. כשהדבר דלף, שוב בן גביר רתח. "המפכ"ל שורף את המועדון", כתב למקורביו, בהנחה שהמפכ"ל הדליף את הידיעה.
כשעלתה ממשלת השינוי לשלטון חשבתי שהיא צריכה להתמקד בחקיקת כללי משחק מוסכמים, כמו חוק יסוד: החקיקה, כדי לוודא שחזרה של בנימין נתניהו לא תוכל שוב לערער את כל המבנה הדמוקרטי שלנו. זה לא קרה. הממשלה היתה רעועה מדי, עם רוב דחוק מכדי לנסות לאשר חקיקה כל כך אמביציוזית.
אם נתניהו יפסיד בבחירות הפעם, צריך לנהוג אחרת. יש להדיח בסיטונות את כל מי ששיתף פעולה בבוטות עם הממשלה הזאת, כל מי שמעל בתפקידו. זו דרך פעולה שלכאורה נושאת סיכון: זה יפתח פתח, במקרה שהשלטון שוב יתהפך, למסע טיהורים הרבה יותר נרחב. אבל ממילא בפעם הבאה שמישהו כמו נתניהו יעמוד בראש קואליציה כזאת הם יפתחו את הקדנציה הרבה יותר אגרסיביים.
לא צריך לפחד. צריך במהירות לשקם את ארגוני אכיפת החוק והשירות הציבורי. לקרוא לסוג של מילואים את כל הבכירים הראויים שנמצאים מחוץ לממשלה, ולהכניס אותם למגזר הציבורי. לא לחכות, לא לנסות לעצב חקיקה מונומנטלית שתסדיר את כל הלקונות במבנה הדמוקרטי הרעוע שלנו, שנתניהו מנצל בשנים האחרונות.
לכאורה, כל הדיון הזה הוא מותרות. יש הרבה זמן עד הבחירות, ואין ודאות שנתניהו יפסיד. אבל הדיון הזה צריך להשפיע גם על הדרך שבה נוהגת האופוזיציה היום. ראשי האופוזיציה הנוכחית די שקטים בכל הנוגע למינויו של דוד זיני לראש שב"כ. רובם מתנגדים, אבל בשקט. אולי חושבים על שיתוף פעולה עתידי איתו.
זו לא הדרך. הם צריכים להבהיר: אם תתנהג כמו ראש שב"כ מוטה ותעשה את דברה של הממשלה ולא את הציווי של הממלכה, תהיה לך כהונה קצרה מאוד. לא נהסס להחליפך ברגע שנגיע לשלטון. רק מסר אגרסיבי כזה יוכל אולי לגרום לזיני להתנהג כמו ראש שב"כ ממלכתי.